באטמן חוזר

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

באטמן חוזר
Batman Returns

מבוסס על	באטמן
בימוי	טים ברטון
הופק בידי	טים ברטון דניס דה נובי בנג'מין מלניקר מייקל אי. אוסלן פיטר גובר ג'ון פיטרס
תסריט	דניאל וותרס סם הם לפי דמויות קומיקס מאת: בוב קיין וביל פינגר
עריכה	כריס לבנזון
שחקנים ראשיים	מייקל קיטון מישל פייפר דני דה ויטו כריסטופר ווקן אנה קתרינה
מוזיקה	דני אלפמן
צילום	סטפן צ'פסקי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	פוליגרם, האחים וורנר
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	19 ביוני 1992
משך הקרנה	126 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	נאו-נואר, סרט פנטזיה, סרט מתח, סרט חג המולד, סרט פעולה, סרט גיבורי-על, סרט מדע בדיוני
מקום התרחשות	גות'אם סיטי
תקופת התרחשות	תקופת חג המולד
תקציב	80 מיליון דולר
הכנסות	266,822,354 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	batmanreturns
פרסים	פרס סאטורן
סרט קודם	באטמן (1989)
סרט הבא	באטמן לנצח (1995)
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb

באטמן חוזר (באנגלית: Batman Returns) הוא סרט גיבורי על מז'אנר הפעולה המבוסס על הדמות מתוך סדרת הקומיקס מבית DC קומיקס, "באטמן", שנוצרה על ידי בוב קיין וביל פינגר. הסרט יצא לאקרנים ב-19 ביוני 1992 בבימויו של טים ברטון, ובכיכובם של אנסמבל שחקנים כדוגמת מייקל קיטון בתור באטמן, מישל פייפר בתור קאטוומן ודני דה ויטו בתור הפינגווין. בנוסף, הסרט הציג דמות אחרת שאיננה שייכת לעולם הקומיקס של DC והיא מקס שרק, בגילומו של כריסטופר ווקן, שרק הוא איש עסקים מושחת שעוזר לפינגווין במזימתו.

הסרט זכה להצלחה מסחררת ולשבחים רבים, בנוסף למועמדויות לפרס אוסקר וזכייה בפרס סאטורן בקטגוריית האיפור. עם זאת, על הסרט נמתחו ביקורות זועמות של הורים בטענה כי הצגת דמותה של פייפר כקאטוומן גרמה לילדים לראות כמויות רעילות של מין ומוות ועד היום הסרט נחשב לסרט הקודר והאלים ביותר בסדרת סרטי באטמן.

הסרט הוא סרט המשך לסרט "באטמן" שיצא ב-1989. לסרט יצאו עוד שני סרטי המשך ב-1995 שנקרא "באטמן לנצח", ו"באטמן ורובין" שיצא בשנת 1997.

הסרט מתחיל כאשר זוג הורים עשירים זורקים את בנם המעוות ודמוי הפינגווין לביוב בעיר גות'אם סיטי. התינוק מגיע לגן החיות של גות'אם ושם הוא גדל בין הפינגווינים עד אשר הוא מאומץ בידי קרקס המשולש האדום. כעבור שלושים ושלוש שנים, הילד אוסוולד קובלפוט, המוכנה "הפינגווין" (דני דה ויטו), עולה לעיר וסוחט את איש העסקים מקס שרק (כריסטופר ווקן) שיעזור לו למצוא את הוריו וזהותו. שרק רוקם תוכנית שבה קובלפוט יחליף את ראש העיר הנוכחי, וכך שרק יוכל לבנות את תחנת הכוח שלו ללא הפרעה. אך באטמן (מייקל קיטון) לא משוכנע מהצהרותיו של הפינגווין והוא מאמין כי הוא אחראי למהומות בעיר ועומד בראש כנופיית קרקס המשולש האדום האחראית להעלמות ילדים באזור.

בינתיים, שרק זורק את מזכירתו, סלינה קייל (מישל פייפר), מחלון משרדו כשהיא מגלה שתחנת הכוח שהוא בונה תרוקן את העיר מאנרגיה במקום למלא אותה בה. סלינה חוזרת לתחייה על ידי קבוצת חתולים. היא חוזרת לביתה שם היא מכינה חליפת ויניל מיוחדת וכך היא הופכת לקאטוומן. סלינה מתאהבת בברוס ויין, מה שמסבך את המצב שכן היא חוברת לפינגווין במסע צלב כנגד באטמן אחרי שהוא מונע ממנה להשתולל על גגות העיר.

אחרי שהפינגווין מחבל בבאטמוביל ומנסה להפליל את באטמן ברצח, באטמן מצליח לחשוף את פרצופו האמיתי של הפינגווין ובכך לסתום את הגולל על סיכויו להיבחר לראשות העיר. ההמון הזועם זורק על הפינגווין ביצים ועגבניות, והלה בורח בחזרה למאורתו שבגן החיות של גות'אם. זועם ומתוסכל, הפינגווין מנסה לממש את מזימתו לחטוף ולהרוג את כל הבנים הבכורים בעיר (נקמה על גורלו, שכן גם הוא היה בן בכור). אך באטמן מסכל מזימה זו. כתוכנית גיבוי מצייד הפינגווין להקת פינגווינים ברקטות ובאמצעות שליטת רדיו מתכנן לרכזם בכיכר העיר שם הם ישגרו את הרקטות ויהרגו את כולם. באטמן ומשרתו, אלפרד פניוורת', מסכלים את המזימה וגורמים לפינגווינים לשגר את הרקטות על מאורתו של הפינגווין ולהעלות אותה בלהבות. בעימות הסופי שמתרחש במאורה הבוערת, באטמן מצליח לעצור את הפינגווין בעוד שקאטוומן הורגת את מקס שרק כנקמה, קאטוומן מוציאה את השוקר החשמלי שגנבה מהליצן שתקף אותה בתחילת הסיפור (בפעם הראשונה שפגשה את באטמן) ו"מנשקת" את שרק בעוד השוקר מפריד בין השפתיים שלהם. באטמן שמאוהב בקאטוומן (בסלינה קייל למעשה) מחפש אותה בין ההריסות של המאורה. כל מה שהוא רואה זה את גופו החרוך של שרק. באטמן עו��ב את המאורה ברכבו מתוסכל שכן בטוח שקאטוומן מתה. באמצע הדרך הוא רואה צללית של משהו שנראה כמו קאטוומן, באטמן (ברוס כרגע) יוצא מהמכונית ולא מוצא דבר פרט לחתול. ברוס לוקח את החתול לרכב ונוסע. מעל נראה סמל הבאטמן מואר ותחתיו צופה בסמל, קאטוומן.

• מייקל קיטון - באטמן/ברוס ויין
• מישל פייפר - סלינה קייל/קאטוומן
• דני דה ויטו - הפינגווין/אוסוולד קובלפוט, הנבל הראשי של הסרט.
• כריסטופר ווקן - מקס שרק
• מייקל גוף - אלפרד פניוורת'
• מייקל מרפי - ראש העיר
• קריסטי קונאוויי - נסיכת הקרח
• אנדרו בריאנסקי - "צ'יפ" שרק
• פט הינגל - המפכ"ל ג'יימס גורדון
• אנה קתרינה - ליידי פודל

החליפה של באטמן שונתה במעט מהסרט הקודם, בעיקר בעיצוב שריון הבטן. שיפור נוסף הוא הוספת דאון מתקפל דמוי כנפי עטלף ענקיות לחליפה. באטמן משתמש בדאון עטלף זה במהלך הסרט.

גם בסרט זה משתמש באטמן ברובה חבלים. בנוסף הוא חמוש בבאטראנג נשלט-מחשב המאפשר לו לתקוף פושעים מרחוק.

הבאטמוביל מציגה אף היא חידושים טכנולוגיים בהם שריון מתקפל דור ב', רובי חבלים, גליל פיווט המאפשר לבאטמוביל להסתובב 360 מעלות במקום ומוד מצב חירום המאפשר מעבר דרך חללים צרים תוך השלת מעטפת הרכב.

לצורך הסרט נבנו מספר בובות אנימטרוניות בגודל טבעי בדמות פינגווינים.

במהלך הפקת הסרט נעשה שימוש בסימולציית החיים המלאכותיים Boids על מנת ליצור להקות עטלפים ממוחשבות בעלות מראה ריאליסטי.

הסרט זכה לאהדת מבקרי הקולנוע. אתר Rotten Tomatoes המרכז ביקורות קולנוע העניק לסרט דירוג של 79% בהתבסס על 47 מבקרים. לצד ביקורות החיוביות, היו גם ביקורות על כך שהסרט אפל יותר מקודמו. בנוסף, רבים מהמבקרים^{[דרוש מקור]} קטלו את משחקו של דני דה ויטו בתור הנבל הראשי ואף הוא קיבל מועמדות לפרס ראזי לשחקן המשנה הגרוע ביותר.

בסוף השבוע הראשון לצאתו של הסרט, הוא הכניס כ-45.69 מיליון דולר. נכון ל-2011 הסרט הכניס כ-162,831,698 בארצות הברית וכ-103,990,656 מחוץ לארצות הברית. הסרט הפך להיות הסרט הכי מכניס בארצות הברית לשנת 1992 ובמקום השישי בסרטים הכי מכניסים ברחבי העולם. למרות זאת, הסרט לא הצליח בהשוואה לסרט הקודם בסדרה שהכניס כ-410 מיליון דולר.

• מועמדות לפרס אוסקר לאפקטים מיוחדים הטובים ביותר (מיכאל פינק, קרייג בארון, ג'ון ברונו ודניס סקוטאק)
• מועמדות לפרס אוסקר לאיפור הטוב ביותר (סטן וינסטון ו-וי ניל)
• מועמדות לפרס באפט"א לאפקטים מיוחדים הטובים ביותר (מיכאל פינק, קרייג בארון, ג'ון ברונו ודניס סקוטאק)
• מועמדות לפרס באפט"א לעיצוב האיפור הטוב ביותר (סטן וינסטון ו-וי ניל)
• מועמדות לפרס הוגו להצגה הדרמטית הטובה ביותר
• מועמדות לפרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר (דני דה ויטו)
• מועמדות לפרס MTV לנשיקה הטובה ביותר בסרט קולנוע (מייקל קיטון ומישל פייפר)
• מועמדות לפרס MTV לנבל הטוב ביותר בסרט קולנוע (דני דה ויטו)
• מועמדות לפרס MTV לאישה הנחשקת ביותר בסרט קולנוע (מישל פייפר)
• מועמדות לפרס סאטורן לסרט הפנטזיה הטוב ביותר
• מועמדות לפרס סאטורן לבמאי הטוב ביותר (טים ברטון)
• מועמדות לפרס סאטורן לשחקן המשנה הטוב ביותר (דני דה ויטו)
• זכייה בפרס סאטורן לעיצוב האיפור הטוב ביותר (סטן וינסטון ו-וי ניל)
• מועמדות לפרס סאטורן לעיצוב התחפושות הטוב ביותר (בוב רינגווד, מרי ואגט ו-וין בארנהאם)

סדרה זו של סרטי באטמן כוללת את:

• באטמן (1989) - הסרט הראשון בסדרה, בבימויו של טים ברטון
• באטמן חוזר (1992) - הסרט השני בסדרה, בבימויו של טים ברטון
• באטמן לנצח (1995) - הסרט השלישי בסדרה, בבימויו של ג'ואל שומאכר
• באטמן ורובין (1997) - הסרט הרביעי והאחרון בסדרה, בבימויו של ג'ואל שומאכר

בתחילת המאה ה-21 הוצג אתחול קולנועי לסדרת סרטי באטמן: טרילוגיית האביר האפל של כריסטופר נולאן.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: באטמן חוזר

• אתר האינטרנט הרשמי של באטמן חוזר
• "באטמן חוזר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "באטמן חוזר", באתר נטפליקס
• "באטמן חוזר", באתר AllMovie (באנגלית)
• "באטמן חוזר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "באטמן חוזר", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "באטמן חוזר", באתר Metacritic (באנגלית)
• "באטמן חוזר", באתר אידיבי
• "באטמן חוזר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)