לדלג לתוכן

ארץ המוקשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "ארץ המוקשים" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שדה מוקשים (פירושונים).
ארץ המוקשים
Land of Mine
בימוי מרטין זנדבליט עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מאלט גרונרט
מיקאל כר. ריקס
תסריט מרטין זנדבליט עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פר סנדהולט
מולי מלן סטנסגארד
שחקנים ראשיים רולנד מולר
יואל בסמן
לואיס הופמן
מוזיקה סון מרטין
צילום Camilla Hjelm Knudsen עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דנמרק, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Nordisk Film
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 10 בספטמבר 2015 (פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו)
3 בדצמבר 2015 (דנמרק)
משך הקרנה 101 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט גרמנית, דנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה
מקום התרחשות דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3.5 מיליון כתרים דנים[1]
הכנסות 3.1 מיליון דולר[2]
פרסים
  • IFFR audience award
  • Dragon Award Best Nordic Film
  • פרס בודיל לסרט הדני הטוב ביותר
  • European Film Award for Best Hair and Makeup Artist (Barbara Kreuzer)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לצילום (Camilla Hjelm Knudsen)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לעיצוב תלבושות (Stefanie Bieker)
  • פרס רוברט לסרט הדני הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארץ המוקשיםדנית: Under sandet) הוא סרט דרמה היסטורית גרמני–דני משנת 2015, שנכתב ובוים על ידי מרטין זנדבליט.

היסטוריונים מתחו ביקורת על הסרט שמראה חיילים גרמנים מפנים מוקשים תחת פיקודו של קצין דני, דבר שלא התרחש מעולם[3][4].

הסרט מספר את סיפורים של שבויי המלחמה הגרמנים שנשלחו לנקות את חופי דנמרק ממוקשים לאחר מלחמת העולם השנייה. ההערכה היא כי למעלה מ-2,000 חיילים גרמנים, חלקם בני נוער, תחת פיקודם של קצינים גרמנים, נשלחו להוציא מוקשים מהאדמה בניגוד לאמנת ז'נבה; כמעט מחצית מהשבויים נהרגו או נפצעו במהלך פעילות זו. הדבר בוצע כחלק מהסכם שנוי במחלוקת בין הגנרל-אוברסט הגרמני גאורג לינדמן לבין ממשלת דנמרק והכוחות הבריטיים, ולפיו חיילים גרמנים עם ניסיון בהוצאת מוקשים יופקדו על פינוי שדות מוקשים.

עם סיום מלחמת העולם השנייה ושחרור דנמרק מהכיבוש הגרמני במאי 1945, הוורמאכט המובס מפנה את המדינה. קבוצת שבויים גרמנים צעירים מועברים לרשות הצבא הדני ונשלחים לחוף המערבי, בו הם מאומנים בהוצאת ופירוק מוקשים שקברו הגרמנים בחול. בידיהם היחפות נאלצים הצעירים לבצע את העבודה המסוכנת. הם מוזהרים שלא לצפות ליחס חם מצד הדנים, שמתעבים את כובשיהם לשעבר. מפקדם, קצין דני בשם קרל לאופולד רסמוסן, חולק בוז זה והוא נחוש להתייחס לשבויים הגרמנים ללא אהדה.

רסמוסן גס רוח ומזלזל בהם, בדומה למשפחה המתגוררת בקרבת מקום. לאחר שהוא מצעיד את היחידה בחולות, הוא מבטיח להם שישובו הביתה בתוך שלושה חודשים, בתנאי שיפנו שישה מוקשים בשעה. רסמוסן מגלה כי לא קל לנטור טינה לנערים הגרמנים, בזמן שהמנהיג שלהם, כריסטיאן שומן, מנסה לשמור על אופטימיות.

לשבויים לא ניתן אוכל בשל מחסור במזון ברחבי המדינה, וחלקם מתחילים לסבול מתת-תזונה. השבויים מנסים לגנוב אוכל מהחווה הסמוכה, אך מקבלים הרעלה מפני שהמזון היה מעורבב בגללי עכברושים. אחר כך הקצין הדני מתחיל להתייחס לחייליו באופן אדיב יותר וגונב עבורם אוכל מהבסיס. הוא גם מאפשר להם להשתמש במכשיר שפיתח אחד הנערים כדי להעלות את הפרודוקטיביות.

במהלך פינוי החוף, אחד הנערים, ורנר, נהרג מהתפוצצות מוקש. אחיו התאום, ארנסט, שרוי בהכחשה ומנוחם על ידי רסמוסן, אך לשווא.

אחרי משחק כדורגל בחוף, הכלב של רסמוסן מתפוצץ באזור בטוח לכאורה של החוף. הדבר גורם לקצין לשוב להיות אכזרי, והוא מאלץ את החיילים לצעוד ברחבי החוף כדי לוודא שהוא נקי ממוקשים. זמן קצר לאחר מכן, נכנסת ילדה מהמשפחה שגרה בסמוך לחוף, לאזור מסוכן. על מנת להציל אותה, נכנס ארנסט שמרים אותה ומעביר אותה לידי החיילים ואמה, ולאחר מכן מתאבד בדריכה על מוקש.

במהלך ניקוי של החוף, שבעה גרמנים עוסקים בסידור המוקשים שהוצאו מהאדמה, וגורמים בטעות לתגובת שרשרת שיוצרת פיצוץ עז שמביא למותם של השבעה. עתה נותרו רק ארבעה חיילים.

אף שהובטח לחיילים להשתחרר עם סיום ניקוי החוף, מחליט המפקד של רסמוסן לשלוח אותם לשדה מוקשים אחר. רסמוסן מסרב לקבל את רוע הגזרה, אוסף את ארבעת הנערים ומשחרר אותם במרחק 500 מטרים מגבול גרמניה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]