ארנקה בהם
לידה |
17 ביולי 1893 שאהי, סלובקיה |
---|---|
פטירה |
1944 (בגיל 50 בערך) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
מקום לימודים | אוניברסיטת אטווש לוראנד (1932) |
בן או בת זוג | פרידיש קארינתי (14 באוגוסט 1920–29 באוגוסט 1938) |
צאצאים | פרנץ קארינתי |
מספר צאצאים | 2 |
ארנקה בהם (בהונגרית: Böhm Aranka,[1] שאהי, 17 ביולי 1893 – אושוויץ, 1944) הייתה רופאה הונגריה-יהודייה, אשתו השנייה של הסופר פרידייש קארינתי ואמו של הסופר פרנץ קארינתי. היא נרצחה במחנה ההשמדה אושוויץ בשנת 1944.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארנקה בהם נולדה במשפחה יהודית בעיירה בת כ-8000 תושבים ממש על הגבול הנוכחי בין סלובקיה לבין הונגריה. מצד אביה מוצאה ממשפחת סוחרים מנובי סאד ומצד אמה ממשפחת סוחרים מקומית בעיירת הולדתה. אביה, איגנץ בהם, היה סוחר תיקים, חוטים וברזנט ובשנת 1892 נשא לאישה את הרמינה מנגולד. אחיה של ארנקה, טיבור, הפך גם הוא לסוחר ובמשך הזמן המשיך את חנות החוטים של אביהם.
חייה המקצועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהם החלה את לימודי הרפואה בפסיכואנליזה בשנת 1913 באוניברסיטה ההונגרית המלכותית[2] בבודפשט לפני נישואיה הראשונים, אך רק שנים ספורות לאחר מכן, במהלך נישואיה לפרידייש קארינתי, השיגה את התואר ברפואה.
נשואיה הראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־28 ביולי 1914 נישאה לטיוודר קרטס, רופא בבודפשט,[3] ממנו נולד לה בן, טמאש קרטס, ובשנת 1920 הם התגרשו.
נשואיה השניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1920, בגיל עשרים ושבע, פגשה לראשונה את פרידייש קארינתי, שהיה מבוגר ממנה בשש שנים. היא עדיין הייתה נשואה באותה תקופה, אך קארינתי כבר היה גרוש מנישואיו הראשונים והיה גם לו בן, גאבור קארינתי. הם נישאו ב -14 באוגוסט 1920 בבודפשט.[4] בנם המשותף, פרנץ קארינתי, נולד כשנה לאחר מכן בשנת 1921. קארינתי כתב ביומן של אשתו כך על ארנקה בהם: "את טיפשה, מוזרה, מתוקה ומרה עד להחריד, חמודה ויפה, מכוערת ומוכשרת. את חסרת מנוחה, צרה גדולה ושמחה גדולה בעולם, את חוסר המזל הגדול בראשי ...".[5]
נישואיהם היו מערכת יחסים לא שגרתית לחלוטין, עם סכסוכים בלתי פוסקים, סופות וסצנות קנאה, וריבים מדי פעם. המחסור התמידי בכסף הייתה בעיה מתמדת במהלך נישואיהם ומסיבה זו ארנקה בהם עודדה ללא הרף, שוב ושוב, את בעלה לכתוב יצירות חדשות וחדשות יותר, שחלקן הצליחו לכסות את הוצאותיהם העצומות. בשנת 1938 היא ניסתה להתאבד מתוך קנאה, ואף על פי ששרדה היא נפצעה קשה. הם היו נשואים שמונה עשרה שנים עד מותו של קארינתי.
קשריה עם אנדרה אדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארנקה בהם התקרבה מאוד לספרות כבר בגיל צעיר. סימוכין לכך ניתן למצוא באוטוביוגרפיה של הסופר והמשורר ההונגרי-יהודי אנדור נמט. לפי כתביו, בשנת 1912 ארנקה בהם פגשה את המשורר אנדרה אדי מספר פעמים עם ספרים וכתבים שונים של תלמידת בית ספר. המשורר כתב בזה אחר זה שירים אליה וכשקוראים את "שירי הזהב" של אדי ("במעגן הזרועות הצעירות", "כתפייך, כתפייך", "בת הסבך", "ראית פרחים שחורים" וכו').[6] כשקוראים שירים אלה מתקבלת תמונה על יחסיהם, יחסים שבהם אדי קורא לארנקה בהם "זהב שחור".(בהונגרית השם Aranka נובע מהמילה Arany, שפירושו זהב בהונגרית. שמה בעצם זהה לגולדה או לזהבה).
יחסיה עם טיבור דרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארנקה בהם הייתה ידועה בחוסר נאמנותה. מערכת היחסים שלה עם הסופר ההונגרי-יהודי טיבור דרי החלה בסביבות שנת 1928 ונמשכה עד שנת 1931 בערך, מערכת יחסים שלמעשה הייתה גלויה לכל וכנראה גם ��עלה ידע עליה. "היא אהבה את הסכנה של להיות גלויה בציבור, הייתה נרגשת מהאפשרות להתעלס בפני אחרים", כתב טיבור דרי. על פי האוטוביוגרפיה של המחבר (ללא שיפוט, 1969), מערכת היחסים ביניהם נשלטה על ידי נרדפות, פגיעות וחוסר ביטחון תמידי, שהשפיעו בתחילה בעיקר על דרי, ובמשך השנים גברה גם הפגיעות שלה להזדקנות והפחד שלה מה שההזדקנות סימלה עבורה. מערכת יחסים זו המוטרדת והבלתי יציבה יותר ויותר, נקטעה כאשר דרי תפס את ארנקה בהם עם אהובה הראשון, הכנר בלה זוכמן.
מותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1944, בגיל חמישים ואחת, גורשה למחנה ההשמדה אושוויץ ונרצחה שם.
"לאחר פרסום הצו לענידת הטלאי הצהוב, היא הגיעה אלי להתייעץ: האם להישאר בבודפשט, אך סירבה לענוד את ההטלאי; או לקבל משרת רופאה במוסד לחולי נפש בטרנסדנוביה, שם תוכל לשרוד את המלחמה עד סופה בצורה בטוחה יותר. יעצתי לה את השני; היו כל כך הרבה אנשים בבודפשט שהכירו אותה שלא ניתן היה להימנע מכך שתוגש עליה מתלונה אנונימית. היא הייתה מהראשונים שגורשו למחנה השמדה ..." (טיבור דרי: ללא שיפוט).[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשואיהם של פרידייש קארינתי וארנקה בהם Jakab Judit, Harc életre-halálra– Böhm Aranka és Karinthy Frigyes házassága
- פרידייש קארינתי וארנקה בהם. מחדש הלשון והפה הגדול Perjes Andrea, Karinthy Frigyes és Böhm Aranka – a nyelvújító és a nagyszájú
- רעיה טובה שווה זהב. Boldizsár Noémi, A jó feleség aranyat ér
- רעיות סופרים אגדיות Ács Borbála, Legendás íróféleségek
- Simon Katalin, Karinthy Frigyes fantasztikus útja, Utazás a koponyám körül keletkezésének körülménye, Budapesti negyed, 2009.
- XY; Karinthy Márton: Karinthy, Karinthy, Karinthy (magyar nyelven). zsido.com, 2010. május 5..”
- The family of Karinthy (תצלומים ומלל) (באנגלית)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נולדתי בועה. זכרונות, דיוקנאות וביפורים Kosztolányi Dezsőné Harmos Ilona, Burokban születtem, Memoár, novellák, portrék, Noran, Bp., 2003
- מסע לתוך שבט קארינתי Karinthy Márton, Ördöggörcs, Utazás Karinthyába
- Borgos Anna, „Az irodalom vetélytársa”, Karinthyné Böhm Aranka, Budapesti negyed, 2009.
- רעיות הניוגט של הסופרים Gajdó Ágnes, „Nyugat-feleségek” a középpontban, Borgos Anna: Portrék a Másikról. Alkotónők és alkotótársak a múlt századelőn
- תפקידי הרעיות בספרות Fráter Zoltán, A Nyugat asszonyai. Nők és női szerepek az irodalmi életben, 2007/8
- מארטון קארינתי:מהגטו בזלאגרסג גורשה סבתי לאושוויץ
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מבסיס הנתונים של ממוזיאון הספרותי פטפי
- ^ האוניברסיטה ההונגרית המלכותית
- ^ Bp. IX. ker. állami házassági akv. 806/1914.
- ^ Bp. VIII. ker. állami házassági akv. 1229/1920.
- ^ "Borgos Anna, „Az irodalom vetélytársa", Karinthyné Böhm Aranka, 243" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-08-03.
- ^ Ady Endre összes verse
- ^ „A sárga csillag bevezetése után eljött hozzám, tanácsot kérni: maradjon-e Pesten, de a csillagot nem hajlandó felvarrni; vagy fogadjon el egy orvosi állást egy dunántúli elmegyógyintézetben, hol talán biztonságosabban vészelhetné át a háború végét. Ez utóbbit tanácsoltam; Pesten annyi ember ismerte, hogy aligha kerülhetett volna el egy névtelen feljelentést. Az elsők között volt, akiket a németek vidékről elhurcoltak...” (Déry Tibor: Ítélet nincs)