לדלג לתוכן

אמונה אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמונה אלון
לידה 28 באפריל 1955 (בת 69)
ירושלים
שם לידה אמונה פֶּלִאי הכהן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
עיסוק סופרת ועורכת
מקום לימודים התיכון למוזיקה ולאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
סוגה סיפורת, ספרות ילדים ונוער
יצירות בולטות שמחה גדולה בשמים, בית על מים רבים
בן או בת זוג בנימין אלון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אורי אלון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים ומשוררים (2015)
פרס עמינח (2014)
הפרס לתרבות יהודית (2018)
פרס ירושלים (2021)
פרס ויצו איטליה (2022)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמונה אֵלון (נולדה ב-28 באפריל 1955) היא סופרת ישראלית, חברת האקדמיה ללשון העברית. כלת פרס היצירה לסופרים ומשוררים (2015). כתבה ספרי ילדים ורומנים למבוגרים.

נולדה בירושלים לרב פרופ' פינחס פלאי ולפעילה הפמיניסטית פנינה פלאי, את ילדותה העבירה בציר ירושלים-ניו יורק מתוקף עבודתו של אביה, כאשר המשפחה התגוררה לסירוגין בשכונת טלביה ואפר וסט סייד ברובע מנהטן. בתיכון למדה באולפנת חורב וב- High School of Music and Art (אנ') בניו יורק. לאחר נישואיה התגוררה ברמת הגולן ובקיבוץ שלוחות ושימשה כמורה בבתי-ספר יסודיים ותיכוניים ובאולפן למתגיירים. בשנים 1983–1985 לימדה בישיבת רמז במנהטן.

אלון כתבה תחילה בעיתונים "נקודה" ו"מעריב", ומשנת 1991 פרסמה טור פובליציסטי קבוע ב"ידיעות אחרונות", אך הפסיקה אותו בשנת 2005 כמחאה על יחס העיתון לתוכנית ההתנתקות ולמתנחלים[1]. כתבה טור שבועי בעיתון "ישראל היום". שימשה יועצת למעמד האישה לבנימין נתניהו בכהונתו הראשונה כראש ממשלת ישראל. במסגרת זו הביאה ב-1997 להקמת הרשות לקידום מעמד האישה.

בשנת 2021 נבחרה אלון כחברה יועצת באקדמיה ללשון העברית[2] ומשנת 2024 היא חברת האק��מיה ללשון העברית.

כתיבה ספרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה פרסמה אלון סיפורים קצרים בכתבי-עת ואנתולגיות ספרותיות, וכן ספרי ילדים. בשנת 1987 ייסדה עם בעלה את הוצאת הספרים ספריית בית אל ושימשה בה עורכת ראשית בשנותיה הראשונות.

בשנת 2004 יצא לאור הרומן הראשון של אלון, "שמחה גדולה בשמים", בהוצאת כתר ובתיווכו של עמוס עוז. הספר תורגם לאנגלית על ידי דוד חזוני[3] והיה מועמד לפרס הספר היהודי הלאומי (National Jewish Book Award) בשנת 2007. הרומן השני שלה "ותכתבו: אהובתנו" זכה באות "ספר הזהב" של התאחדות הוצאות הספרים בישראל[4]. בבסיס הרומן השלישי של אלון, "במופלא ממני", עומד הסיפור התלמודי על רבי יוחנן וריש לקיש. הספר היה מועמד ברשימה הארוכה של פרס ספיר בשנת 2012, וזכה בפרס עמינח לשנת 2014.

בשנת 2016 פרסמה אלון את הרומן "בית על מים רבים" (בעריכת יגאל שוורץ), המתרחש באמסטרדם. הספר תורגם לשפות רבות בהן אנגלית, הולנדית, איטלקית, צרפתית וגרמנית. ספר זה היה מועמד ברשימה הקצרה של פרס הספר היהודי הלאומי בארצות הברית בשנת 2020 וזכה בתרגמו האיטלקי בפרס ויצו איטליה לשנת 2022[5]. בשנת 2022 פרסמה את "נפשנו חיכתה" (בעריכת נועה מנהיים) - רומן היסטורי המתחקה אחר הסיפור המשפחתי שלה מהרי הקרפטים דרך ארצות הברית ועד ארץ ישראל.

אלון הייתה מהזוכים בפרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת 2015. ב-2018 זכתה יחד עם המשורר יורם טהרלב בפרס שר החינוך לתרבות יהודית[6] ובשנת 2022 זכתה בפרס ירושלים לתרבות מטעם ערוץ 7[7].

אמונה אלון הייתה נשואה לרב בנימין אלון (נפטר ב-2017), שכיהן כשר וכחבר הכנסת מטעם מפלגת האיחוד הלאומי וראש ישיבת בית אורות. הם התגוררו שנים רבות בבית אל ולאחר מכן בירושלים ולהם שישה ילדים, בהם הסופר אורי אלון (יוצר הסדרה "שטיסל"). שניים מחתניה הם המשורר והסופר אלחנן ניר והמשורר והקולנוען עמיחי חסון.

רומנים

ספרי ילדים ונוער

  • כשאני מבקש מאלהים, זמורה ביתן, תל אביב, 1985
  • איך מבקשים סליחה? - 4 ספורים מחורזים לתקופת החגים, ספריית בית אל, תשמ"ז
  • עוד מעט פסח - 3 סיפורים מחורזים לחג הפסח, ספריית בית אל, תשמ"ז
  • ספר לכבוד שבת, ספריית בית אל, תש"ן
  • האוצר של פתחי, ספריית בית אל, תשמ"ח
  • בשבת אחרי הצהרים, ספריית בית אל, תשמ"ח
  • הכיפה של מיכל, ספריית בית אל, תשמ"ח
  • איילת מחפשת מצווה , ספרי המרכז, תשנ"ה
  • אפילו כשאני מתחבא, ספרי המרכז, תשנ"ה
  • ילדה שיודעת לקרוא, ספרי המרכז, תשנ"ה
  • הסוכריות של חנוך, ספריית בית אל, תשנ"ח
  • מי שותה אחרון, ספרי המרכז, תשנ"ח
  • סיפורים לימים טובים - תשעה סיפורים שכיף לקרוא, דור, תשנ"ט
  • גרב (איורים: אורי אלון), ספריית בית אל, 2000
  • המדינה של ילדי הגן (איורים: מנחם הלברשטט), קוראים, 2012 ‏המדינה של ילדי הגן‏ (Q112401481)
  • רק בעיניים עצומות רואים אותו (איורים: נועה קלנר), זמורה ביתן, 2015

עיון

  • לקראת כלה - שיחות, ספריית בית אל, תשמ"ז
  • הזמנה לחתונה - שיחות לקראת הנישואין, דור, תשנ"ח

בעריכתה

  • חנן פורת, את אחי אנוכי מבקש (המהדורה הראשונה: 'את ענת אנוכי מבקש'), ספריית בית אל, 1988
  • צבי סלונים, חברים מקשיבים לקולך, ספרית בית אל, 1992
  • אברהם רמר, מעבור הארץ: ספר יהושע, ספרית בית אל, תשנ"ה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]