אגם עובדיה

אגם עובדיה היה אגם מים מתוקים בבקעת הירדן, שקדם לימת הלשון.

בקעת הירדן נמצאת בחלקו הצפוני של הבקע הסורי-אפריקני. לשון ים שחדרה מן הים התיכון דרך עמק יזרעאל אל הבקעה השקיעה מלח, גיר וגבס בכמות גדולה. בתקופת הפלייסטוקן הפכה בקעת הירדן לאזור ניקוז נפרד מן הים התיכון. הניתוק חל עקב פעילות טקטונית שגרמה לנסיגת פני הים ולהתעוררות געשית ברמת הגולן, בגליל ובעמק יזרעאל. פעילות טקטונית זו גרמה גם להתרוממות משני צדי הבקעה שבעקבותיה חלה "שביית נחלים" - נחלים ונהרות שזרמו קודם לכן מערבה לים התיכון או מזרחה למפרץ הפרסי, שינו את כיוון זרימתם והחלו זורמים אל הבקעה. מאחר שבשלב זה נקטע הקשר אל הים התיכון, נותר בבקעה אגם שמימיו היו מתוקים - אגם עובדיה.

שריד לאגם עובדיה היא תצורת עובדיה - המכילה גיר אגמי, חרסית, קרקע וחצץ - שנחשפה בשולי בקעת כנרות בפתחו של נחל יבנאל ליד הכפר הערבי עובדיה, ומכאן שמו.

ערך מורחב – ימת הלשון

האקלים השתנה והפך לח יותר, והנחלים הזורמים אל האגם השקיעו בו מלחים נוספים. עקב כך נוצר אגם מלוח גדול שהשתרע מן הכנרת של ימינו עד חצבה - ימת הלשון. לפני כ-15,000 שנה הצטמקה ימת הלשון והותירה שני שרידים:

• הכנרת - אגם המים המתוקים הגדול ביותר בארץ ישראל והימה המתוקה (הגלויה) הנמוכה ביותר בעולם.

• ים המלח - ימה מלוחה וסגורה במרכזה של ארץ ישראל, מזרחית למדבר יהודה. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם ונמדד בו הלחץ האטמוספירי הגבוה בעולם. ים המלח הוא מקווה המים בעל שיעור המליחות השלישי בגודלו (אחרי אגם דון חואן באנטארקטיקה ואגם עסל בג'יבוטי).

• גאולוגיה של הכנרת, אתר מנהלת הכנרת