הממונה על הביטחון במערכת הביטחון
 סמל הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תחום שיפוט | אבטחת משרד הביטחון, תעשיות הנשק הישראליות והגופים בישראל העוסקים בפיתוח, ייצור והתגוננות של נשק להשמדה המונית, הקריה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי |
| משרד אחראי |
 משרד הביטחון |
| תאריך הקמה | 1958 |
| ממשלה |
 ממשלת ישראל |
| ראש | יובל שמעוני |
| תקציב | חסוי |
  | |
הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (בראשי תיבות: מלמ"ב) הוא אגף במשרד הביטחון[1] שאחראי על אבטחת משרד הביטחון, תעשיות הנשק הישראליות והגופים בישראל העוסקים בפיתוח וייצור של נשק להשמדה המונית וכן האמצעים להתגוננות מנשק שכזה, בהם הקריה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי וכן יחידות צה"ל העוסקות בתחומים אלו.
המלמ"ב הוא מהאגפים החשאיים ביותר במשרד הביטחון. באתר האינטרנט של המשרד מוזכר המלמ"ב, אולם בניגוד לגופים רבים במשרד, לא מוזכר תקציבו, פעולותיו או כל פרט אחר בדו"ח השנתי המוגש בהתאם לחוק חופש המידע. למלמ"ב קשר הדוק עם השב"כ, ששותף בוועדה לבחירת המלמ"ב. בשל היקף פעילותו ועצמאותו, מתואר המלמ"ב לעיתים כסוכנות המודיעין הרביעית (לצד אמ"ן, המוסד והשב"כ)[2].
במסגרת תפקידו, מבצע המלמ"ב תחקור של העובדים, ביקורות אבטחה, אישור על חשיפת טכנולוגיה, חקירות למציאת שחיתות ומניעת דליפת מידע מסווג.[דרוש מקור] כמו כן אחראי המלמ"ב להפעלת סוכנים העוסקים בהשגת מודיעין טכנולוגי במדינות זרות. תחום זה היה באחריות הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), אך בשנת 1986, לאחר פרשת פולארד, הועברו סמכויות הלק"ם למלמ"ב. [דרוש מקור]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העומד בראש המלמ"ב (המכונה גם הוא המלמ"ב) היה מאז הקמתו חיים כרמון, ובשנת 1986 החליפו יחיאל חורב, שעמד בראש המלמ"ב עד פרישתו לגמלאות ביולי 2007. החליפו אמיר קין, שהיה קודם לכן עוזר מנכ"ל משרד הביטחון. חורב והמלמ"ב הותקפו רבות לאורך השנים על גישתם הקיצונית לאבטחת סודות, אפילו כאלה שנחשפו באופן חלקי. לטענת מקטרגיהם, דרכי הפעולה של המלמ"ב אינן עולות תמיד בקנה אחד עם אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל והטיפול הקיצוני הזה גורם להעצמת אנשים כגון מרדכי ואנונו ומגביר את העניין בהם.
פרשיות ריגול שבטיפול בהן היה מעורב המלמ"ב הן פרשיות מרדכי ואנונו ומרקוס קלינגברג. כתב אישום שהוגש ביוזמת המלמ"ב נגד תת-אלוף יצחק יעקב (יצה) בטענה שחשף סודות ביטחוניים הסתיים בזיכויו בשני סעיפים והרשעתו בשלישי. בשנת 2009 הוגש לאישור הצנזורה הסרט הדוקומנטרי "ממלכת הסוד" העוסק בתפקוד המלמ"ב בפרשה זו. הצנזורית הראשית פסלה חלקים מהסרט לאחר שהתייעצה עם המלמ"ב[3][4], אולם הסרט הוקרן לבסוף במלואו בערוץ 2 ב-12 בספטמבר 2010.
בדצמבר 2015 מונה ניר בן משה לכהן כראש המלמ״ב[5]. סמוך לכניסתו לתפקיד הוביל להדחתו של ראש מנהלת חומה, יאיר רמתי, בשל עבירת ביטחון מידע[6].
ביולי 2019 פורסם תחקיר של מכון "עקבות" לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני ושל העיתון "הארץ", שלפיו המלמ"ב סורק ארכיונים בישראל ומורה למנהליהם להסתיר בכספות מסמכים שלפי שיקול דעתו עלולים לפגוע בביטחון המדינה, או ביחסי החוץ שלה. מסמכים אלה עוסקים בין היתר בנושאי גרעין ובפשעי מלחמה שהתרחשו במהלך מלחמת העצמאות[7][8].
רשימת הממונים על הביטחון במערכת הביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| חיים כרמון | 1958–1986 |
| יחיאל חורב | 1986–2007 |
| אמיר קין | 2007–2015 |
| ניר בן משה | 2015–2021 |
| גיל בן עמי | פברואר–אוקטובר 2021 (ממלא מקום) |
| יובל שמעוני | אוקטובר 2021 - מכהן |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המלמ"ב הראשון, באתר הארץ, 15 במרץ 2005, על חיים כרמון.
- רן אדליסט, האיש שרוכב על התמנון, באתר nrg, 25 בפברואר 2000
- יואב יצחק, רובינשטיין יגביל את החקירות של יחידת מלמ"ב במשרד הביטחון, באתר גלובס, 23 באפריל 2002
- רונן ברגמן וגיל מלצר, הכוח של יחיאל חורב, באתר ynet, 5 באוגוסט 2004
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוח חוק חופש המידע 2021, משרד הביטחון
- ^ רן אדליסט, האיש שרוכב על התמנון, באתר nrg, 25 בפברואר 2000
- ^ ראובן פדהצור, דום שתיקה, באתר הארץ, 7 ביולי 2010
- ^ חנוך מרמרי, מוחלט בהחלט, באתר העין השביעית, 25 ביוני 2010
- ^ השומר של השומרים: לאחר סחבת ארוכה, סוף-סוף מונה ראש חדש למלמ”ב
- ^ יואב זיתון, אחראי פרויקט ה"חץ" הודח בשל עבירת ביטחון מידע חמורה, באתר ynet, 27 בדצמבר 2015
- ^
הגר שיזף, מערכת הביטחון מסתירה בכספות מסמכים על הנכבה. זה מה שהם מספרים, באתר הארץ, 4 ביולי 2019
- ^ דו"ח מכון עקבות חושף את מנגנון החיסוי הלא-חוקי של מלמ"ב בארכיונים, מכון עקבות לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, 4 ביולי 2019