מכון הרצי"ה
מראה
נתונים כלליים | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1982–הווה (כ־42 שנים) |
מיקום המטה | ירושלים |
ענפי תעשייה | הוצאה לאור |
נשיא | הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא |
מכון הרצי"ה (שמו המלא: המכון על שם הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל)[1] הוא מכון להוצאת ספרים של ישיבת מרכז הרב, שמשכנו בירושלים. במסגרת המכון יוצאים לאור כתבים של רבני הישיבה, ובפרט ספרים מכתבי יד מתוך כתבי הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה קוק.
המכון נוסד בשנת תשמ"ב לאחר פטירת הרב צבי יהודה הכהן קוק, על שמו הוא נקרא. על ידי ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[2] שעמד בנשיאותו, ובראשו עומד הרב בן ציון שפירא, בנו של הרב שפירא ומחבר הספר "פני אברהם".[3] בנשיאות המכון עומד אחיו – ראש הישיבה כיום, הרב יעקב שפירא.
מפרסומי המכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתבי הראי"ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגרות הראיה: כרך ד – שנים תר"פ-תרפ"א, תשע"ח.[4] כרך ה – ה'תרפ"ב, תשע"ט. כרך ו – ה'תרפ"ג, תש"פ. כרך ז – ה'תרפ"ד, תשפ"ד (חלקים א-ג, בעריכת הרב צבי יהודה הכהן קוק, יצאו לאור בהוצאת מוסד הרב קוק. בעריכת הרב זאב נוימן, ובסיוע ארכיון בית הרב קוק).
- עין איה – ביאור הגותי של הרב קוק על אגדות התלמוד שבמסכת ברכות (שני כרכים) ומסכת שבת (שני כרכים).
- מדבר שוּר – דרשות של הרב קוק מימי רבנותו בחו"ל, בעריכת הרב מיכאל הרשקוביץ והרב דוד לנדאו, ירושלים תשנ"ט.
- מאורות הראי"ה – סדרה שבה ערוכים כתבי הראי"ה לפי נושאים. בכל כרך דרשות, איגרות ומאמרים, אשר חלקם נדפס לראשונה מתוך כתבי יד. בעריכת הרב בן-ציון שפירא. כרכי הסדרה: שבועות, תשנ"ד; חנוכה, ארבע פרשיות ופורים, תשנ"ה; ירח האיתנים – ראש השנה יום כיפור וסוכות, תשנ"ה (דרשות הראי"ה לימים נוראים, לקט דרשות לימים הנוראים, נדפס לראשונה בשנת תשנ"ד); שבת קודש, תשע"ג; ענייני תפילה, תשע"ה; תלמוד תורה – ערוך על פי הספר אורות התורה, תשפ"א. בפורמט חיצוני זהה, אך ללא השם "מאורות הראי"ה", יצאה "הגדה של פסח", עם לקט בשם "בחודש האביב", תשע"ז (מהדורה רביעית).
- פנקסי הראי"ה – סדרה במסגרתה נדפסות מחברות הגותיות של הראי"ה קוק, ערוכות, מוגהות ומוערות, בתוספת נספחים שונים. עד שנת תשפ"ב (2022) יצאו במסגרת הסדרה שבעה כרכים.
- גנזי ראי"ה (א'-ז') – ליקוט דברי הלכה ואגדה מכתבי הרב קוק, בעריכת הרב בן ציון שפירא, תש"ן.
- באורי הראי"ה למסכת אבות – ליקוט מכִתביו, בתוספת כתבי יד שלא פורסמו עד כה (נכון לשנת ה'תשפ"ב, 2022, מתוך למעלה משישים פסקאות, נותרו שמונה שמקורן במחברות הראי"ה טרם פורסם), ירושלים תשס"ו. הספר הוקדש לזכרו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הראי"ה.
- באר אליהו – פירוש של הרב קוק לביאור הגר"א, חלק ראשון, על תחילת הלכות כתובות, תשמ"ח; חלק שני, על הלכות עדות ותחילת הלכות הלוואה, תש"ס.
- ראש מילין – ספר במחשבת ישראל וקבלה, שבו דרשות על "טנת"א" (טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות). במהדורות האחרונות נוספו כתבי יד וכן פירושו של הראי"ה עצמו לתחילת ספרו.
- אגרות חמדה – לקט אגרות ואמרים בנושא השמיטה – איגרות ומאמרים בהלכה ובמחשבה בנושא השמיטה שנלקטו מכתבי הרב קוק שנדפסו ושבכתב יד, בתוספת מאמרים ומכתבים של בנו הרצי"ה בעניין הלכות שנת השמיטה וחיבתה, ירושלים תשמ"ז. בעריכת הרב יוסף אלנקווה.
ספרים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב נריה גוטל, מכותבי ראי"ה – האישים שעמם עמד הראי"ה בקשרי מכתבים והנושאים בהם עסקו ההתכתבויות, תש"ס
- אגרות לראי"ה – בעריכת הרב בן ציון שפירא, מכון הרצי"ה, ה'תש"ן (1990). מהדורה ראשונה וחלקית נדפסה בשנת תשמ"ז.
- נפש הראי"ה ולשלושה באלול – שניים מחיבורי הרצי"ה אודות אביו הראי"ה, נדפסו במהדורה חדשה בכרך אחד, תשס"ג
- מנחת אברהם – לקט מתוך פסקיו ומאמריו ההלכתיים של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (ארבעה כרכים), שכיהן בחייו כנשיא המכון
- הרב מרדכי פרום, תורת הלוי – חידושים על המסכתות פסחים, כתובות, ובבא קמא ועל ספר החינוך
- בשמן רענן – ספר זיכרון לרב שלום נתן רענן, ח"א ה'תש"ן, ח"ב תשנ"א
- התורה והמצוה – על תרי"ג מצוות ושו"ת הריצב"א, מאת הרב צבי אשר כהנא שפירא
- אשל אברהם – ספר זיכרון לרב אברהם שפירא, תש"ע
- ביאורי הרצי"ה למסכת אבות – הרב זאב נוימן (עורך), לקט מכתב ידו ומרשימות תלמידיו, תשע"ו.
- מורשה – מאמרים ושיחות בענייני חגים וציבור של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, בעריכת הרב שמיר שיינטופ והרב יוני אביב, (ב’ כרכים).
- הגדה של פסח היושבת בגנים – הגדה לחג הפסח בצירוף רעיונות ופנינים על דברי חז"ל מאת הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
- ימי הפורים – הארות וחידושים לחג הפורים מאת הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
- חג הסוכות – מדברי תורתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא על חג הסוכות, תשע"ב.
- שיעורי מרן הגר"א שפירא – סדרת ספרים של השיעורים הכלליים בתלמוד שנתן הרב שפירא בישיבת מרכז הרב ונערכו על ידי הרב בנימין רקובר, על אחת עש��ה מסכתות: בבא בתרא, שבת-פסחים, כתובות-קידושין, יבמות-גיטין, בבא קמא-נדרים, בבא מציעא-סנהדרין (ו' כרכים)
- תורת ישעי – ביאור של הרב יהושע מגנס לסדר העבודה "אמיץ כח" על סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, תשס"ט
המכון מסר כתבי יד לרב משה צוריאל לצורך הספר אוצרות הראי"ה[5] וכן למכון התורה והארץ לצורך הספר שבת הארץ (על הלכות שמיטה) ו'חוקות הארץ' (על הלכות כלאים).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו לדוגמה: אור לנתיבתי, ירושלים תשמ"ט, עמוד השער; גנזי ראי"ה – חנוכה, ירושלים חש"ד, עמוד תוכן העניינים
- ^ עודד מזרחי, חסד שהוביל לאמת - סיפור לשבת, באתר ערוץ 7, 08.02.18
- ^ פני אברהם, ירושלים תשע"ט, באתר אוצר החכמה.
- ^ ספר חדש של הרב קוק, אתר ערוץ 7
- ^ הקדמת הרב צוריאל לספר