שנות ה-90 של המאה ה-19

• מלחמות צרפת במערב אפריקה – האימפריה הצרפתית השנייה נלחמת לאורך העשור בשליטים המקומיים של מערב אפריקה, ומצליחה למוטט ולכבוש את שטחיהן של האימפריה הטוקולארית (אנ') (1893), ממלכת דהומיי (1894), וממלכת דנדי (אנ') (1896), וכובשת את צפון ח'ליפות סוקוטו (1899)^[9].
  • מלחמת צרפת-דהומיי הראשונה (אנ') – בשנת 1890 – מלחמה שנערכה בין צרפת לבין הממלכה האפריקנית ממלכת דהומיי. מלחמה הסתיימה בניצחון הצרפתים, ודהומיי חתמה על הסכם המעביר את קוטונו לשלטון הצרפתים.
  • מלחמת צרפת-דהומיי השנייה (אנ') – בשנים 1892–1894 – המלחמה נגמרה בהשתלטות הצרפתים על אבומה ועל המלך בהנזין. הצרפתים הפכו את ממלכת דהומיי למדינת חסות של צרפת, הגלו את בהנזין לקריביים, שהיו תחת שלטון צרפתי, והמליכו את אגולי-אגבו למלוך בדהומיי במקומו.
• מלחמת סין–יפן הראשונה – מיולי 1894 עד אפריל 1895 – מלחמה שהתנהלה בין סין של שושלת צ'ינג לאימפריה היפנית ונסובה בעיקר סביב השליטה על חצי האי הקוריאני. לאחר יותר משישה חודשי לחימה, בהם נחלו היפנים ניצחונות והצלחות, נאלצה סין להכיר בעצמאותה של קוריאה, ומסרה לידי יפן את חצי האי ליאדונג, את טאיוואן ואת איי פנגחו.
• המלחמה האיטלקית-אתיופית הראשונה – בין 17 בספטמבר 1895 ל-1 במרץ 1896 – מלחמה שהתחוללה בין ממלכת איטליה לבין האימפריה האתיופית. ניסיונה של איטליה להשליט את מרותה על אתיופיה ולהופכה למדינת חסות במסגרת המירוץ לאפריקה נכשלה כישלון חרוץ ומהווה דוגמה יוצאת דופן להתנגדות מוצלחת לפלישה קולוניאלית אירופית מצד מדינה אפריקנית.
• הצ'ימורנגה הראשונה (אנ') – בשנים 1896–1897. מלחמת ההתנגדות של תושבי אזור רודזיה כנגד ההשתלטות הקולוניאלית הבריטית^[10].
• מלחמת אנגליה–זנזיבר – 27 באוגוסט 1896 – מלחמה בין האימפריה הבריטית לזנזיבר. המלחמה הסתיימה בניצחון בריטי לאחר 38 דקות בלבד ולכן מקובל להכתירה כמלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה הכתובה.
• המלחמה היוונית-עות'מאנית – בשנת 1897 – מלחמה שנערכה בין ממלכת יוון לאימפריה העות'מאנית. המלחמה הייתה נטושה על שאלת מעמדו של האי כרתים, אשר היה נתון לשליטה עות'מאנית בעוד שמרבית תושביו היו יוונים שביקשו זה מכבר להסתפח לממלכת יוון. על אף הניצחון של האימפריה העות'מאנית במלחמה, התערבותן של המעצמות הביאה להשגת אוטונומיה לכרתים שענייני החוץ שלה נתונים בידי העות'מאנים.
• מלחמת ארצות הברית–ספרד – בשנת 1898 – מלחמה בה הצליחה ארצות הברית להשתלט על מושבותיה של ספרד בים הקריבי ובאוקיינוס השקט, בהם קובה, פוארטו ריקו, גואם והפיליפינים.
• מלחמת הבורים השנייה – בשנים 1899 עד 1902 – מלחמה שנערכה בין האימפריה הבריטית לשתי רפובליקות עצמאיות של מתיישבים בורים באזור בו נמצאת מדינת דרום אפריקה המודרנית. הטריגר למלחמה היה גילוים של מרבצי יהלומים רבים בטריטוריות של הבורים. הבריטים שחשקו ביהלומים נתקלו בסירוב לקבלת אשרות כריה וכתוצאה מכך יצאו למלחמה נגד הבורים. המלחמה נמשכה שנים כאשר הבורים עסקו בלוחמת גרילה, עד אשר לבסוף התקפות הנגד הנוקשות של הבריטים אילצו את הבורים להיכנע ולהסכים להעביר את כל שטחי דרום אפריקה לשליטת האימפריה הבריטית.
• מתקפות גרמניה במערב אפריקה – לאורך העשור מנהלת הקיסרות הגרמנית מתקפות מבסיסיה הצבאיים בקמרון צפונה, כנגד אימפריית קאנם בורנו וח'ליפות סוקוטו^[9][11].

• מרד הבוקסרים – התקוממות עממית בסין כנגד המעורבות המסחרית והפוליטית של המעצמות הזרות, ארצות המזרח, כולל יפן בסין בשנים האחרונות של המאה ה-19. המרד הסתיים בניצחון אירופאי מוחץ.
• טבח וונדד ני – בו נרצחו בין 150 ל-300 בני הלקוטה
• מלחמת האזרחים בצ'ילה (אנ')
• מרד הטבק באיראן – שפרץ ב-1890 בשל מתן זיכיון בלעדי ל"חברה הקיסרית לטבק" (Imperial Tobacco Company) הבריטית למכירה ולשליטה על הטבק ומוצריו באיראן
• קרב מחוז ג'ונסון (אנ') – שהתרחש ב-1892 במחוז ג'ונסון שבמדינת ויומינג, ארצות הברית
• מהפכת איכרי דונגהאק (אנ') – שהתרחשה בקוריאה בין ה-11 בינואר 1894 – 29 במרץ 1895. כיבושם של האיכרים את הבירה עוררו התנגדות מיפן וסין שחששו לאינטרסים שלהם באזור, וחלק מההשפעות של המחאות הקוריאניות, שדוכאו בסופו של דבר, גרמו דווקא למתיחות בין יפן וסין עצמם^[12].
• מלחמת קאנודוס – שהתרחשה בשנים 1896–1897 בין צבא ברזיל וקבוצה של כ-30,000 מתיישבים שהקימו לעצמם מושבה עצמאית בשם קאנודוס, במדינת באהיה בצפון מזרח ברזיל. ממשלת ברזיל ראתה במתיישבים מורדים אשר מעוניינים להפיל את הרפובליקה ולהחזיר את המלוכה ועל כן השקיעה מאמצים רבים במלחמה, למרות הימצאות ההתיישבות בקנאדוס במקום נידח. המלחמה הסתיימה בדיכוי אכזרי וחיסול רוב תושבי המושבה. מעריכים שיותר מ-15,000 בני אדם איבדו את חייהם במלחמה.
• משבר הדוחובורים והאימפריה הרוסית – רבים מבני הכת מתו ורבים אחרים גלו לקנדה
• המהפכה הפיליפינית – שנמשכה בשנים 1896–1898
• מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים – 1899 עד 1902 – מלחמה שנערכה בין ארצות הברית לבין "הרפובליקה הפיליפינית הראשונה", שהייתה תנועה פיליפינית לאומית באיים שהיו עד לאותו רגע תחת שלטון האימפריה הספרדית. התנועה קמה על רקע היחלשות האימפריה הספרדית במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד, ויצאה למרד מזוין בהתנגדות לחוזה פריז שחתם את המלחמה בין המעצמות בהחלטה למסור מושבות ספרדיות, לרבות הפיליפינים, לרשות ארצות הברית. המלחמה הסתיימה בניצחונה של ארצות הברית.
• מלחמת אלף הימים (1899–1902) – פורצת מלחמת אזרחים בקולומביה בין גורמים ליברלים לשמרנים, על רקע מחלוקת כלכלית סביב גידולי הקפה. עד לסיום העשור הופכת המלחמה למאבק גרילה מתמשך^[13].
• מהומות מילאנו – טבח במפגינים ברחובות מילאנו, ומשבר פוליטי חריף באיטליה

• הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1892 – הסתיימו בניצחונו של גרובר קליבלנד שהיה לנשיא היחיד בתולדות ארצות הברית שנבחר לשתי קדנציות לא-רצופות
• הברית הצרפתית-רוסית – נכנסה לתוקף בשנת 1894 על רקע חשש מהתחזקותו של גוש מדינות מרכז אירופה^[14].
• פרשת דרייפוס – בשנת 1895 הואשם קצין יהודי צרפתי בדרגת קפטן (סרן), אלפרד דרייפוס, בריגול לטובת גרמניה. העיתון שפרסם זאת לראשונה היה עיתונו של האנטישמי אדוארד דרימון "הדיבור החופשי". דרייפוס נשפט ונמצא אשם בבגידה במולדת. הוא נדון להגליה לכלא בשם "אי השדים" לכל חייו ולשלילת דרגותיו בטקס פומבי משפיל. רק ב-1906, דרייפוס ערער ונערכה חקירה חדשה, ובית המשפט זיכהו לחלוטין, שמו טוהר והוא הוחזר לצבא בדרגותיו.
• הסכם פמיר – נחתם בשנת 1895 בין האימפריה הרוסית לאימפריה הבריטית, מסדיר את גבולותיה של רוסיה במרכז אסיה, ומשמש כנקודת ציון אפשרית לסיום תקופת "המשחק הגדול" – כינוי למאבקים בין הבריטים לרוסים על מרכז אסיה^[15].
• הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1896 – אחד ממסעות הבחירות לנשיאות הדרמטיים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, שבסופו נבחר ויליאם מקינלי לנשיאה ה-25 של ארצות הברית.
• האגודה הפאן-אפריקאית (אנ') – בשנת 1897 מוקם בלונדון ארגון חלוצי שמטרתו ליצור שיתוף פעולה בין גורמי כוח שונים באפריקה לקידום אינטרסים משותפים אל מול המעצמות הקולוניאליסטיות^[16].
• אמנת האג – בשנת 1899 נחתם הסכם בין-לאומי בהאג, השואף להסדיר פתרון סכסוכים בדרכי שלום, לצד תקנות של משפט בין-לאומי בנושא פשעי מלחמה.
• האימפריה היפנית והמער�� – לאורך העשור מכוננת האימפריה היפנית מספר הסכמים שמבטלים את ההטיה הדרמטית לטובת המערב בהסכמים הבין-לאומיים. בין היתר מנצלת יפן את החשש הבריטי מפני התחזקות רוסית, כדי לחדש את ההסכמים מול בריטניה^[17].
• מרוץ החימוש הימי באמריקה הלטינית – מספר נסיבות גאופוליטיות וסכסוך מתמשך סביב קביעת גבולות, מובילות את צ'ילה, ארגנטינה וברזיל למרוץ חימוש של כלי נשק ימיים במטרה לבסס את השליטה במים האזוריים. עדויות שונות מצביעות על האפשרות שבעשור זה הייתה ארגנטינה למדינה האזורית בעלת הצי החזק ביותר. הסכסוך מתקיים לאורך כל העשור וממשיך בעשורים הבאים^[18][19].

• אפריקה המערבית הצרפתית – הרפובליקה הצרפתית השלישית כובשת טריטוריות במערב אפריקה, ובהן: מאלי (1892), חוף השנהב (1893), דהומיי (1894), בורקינה פאסו (1896), בנין (1899).
• 1899: סמואה האמריקאית וסמואה הגרמנית – ארצות הברית וגרמניה מחלקות ביניהן את איי סמואה בתום מלחמת אזרחים מקומית (אנ').
• 1899: גינאה הבריטית – שטח במזרח ונצואלה מועבר בהסכם לבעלות האימפריה הבריטית^[20][21].
• 1899: אישור חוזה פריז – במסגרת החוזה, המסיים את מלחמת ארצות הברית–ספרד, עוברות לידי ארצות הברית מרבית מושבותיה של ספרד – הפיליפינים, גואם ופוארטו ריקו^[21].

• זכות בחירה לנשים: ניו זילנד (1893)

• 1893: שביתה כללית – בעקבות צמיחתם של איגודי עובדים גדולים בסוף המאה, עשור זה עומד בנקודת מפנה בה התאפשר, מעשית, לבצע שביתות רחבות היקף. השביתה הכללית בבלגיה (1893) (אנ') היא נקודת ציון אפשרית לנקודת מפנה זו^[22].
• 1897: בהלת הזהב בקלונדייק – נהירה המונית בשנים 1897–1899 אל מפגש הנהרות קלונדייק ויוקון ביוקון שבקנדה, בעקבות גילוי זהב במקום בשנת 1896. בהלת הזהב יוצרת אימפקט תרבותי, מהווה השראה ליצירות שונות ומשפיעה על הדימוי שיש לאנשים רבים לגבי הרפתקאות בחיפוש אחר זהב^[23].
• פרוטקציוניזם – בתקופה זו, לאחר עליה במעמדה של הכלכלה החופשית במרבית המאה, מגיעה תגובת נגד של כפיית מגבלות וחסמים על הסחר בין מדינות. במגמה מתחוללת בקרב מדינות רבות במערב, אך לא בבריטניה^[24].
• קטלוג הכלבו של סירס – רשת חנויות הכלבו סירס מתחילה להפיץ בהיקף רחב קטלוגים עבים ומלאים במגוון רחב של סחורות. ההפצה משמעותית במיוחד בקרב מי שגרים באזורים מרוחקים והיו מוגבלים עד עתה להיצע מוגבל של סחורות שיכלו להשיג. הקטלוג של סירס משנה את הרגלי הצריכה של קהלים רבים, בעזרת מודל חדשני לתקופתו של שליחת ההזמנות והכסף בדואר, וקבלת הסחורה בדואר בהתאם^[25][26].
• חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: פיליפס (1891), חברת קוקה-��ולה (1892), סקודה (1895), רנו (1899), גרפלקס (1899), Miele (1899).

• 1897: מיסיון ראמאקרישנה (אנ') – ראמאקרישנה מקים עם קבוצת תלמידים מערביים את הארגון ההינדואיסטי-הרפורמי המשפיעה ביותר בתקופה המודרנית^[27].
• סופרג'יזם – לאורך העשור מגיעה פעילותן של פעילות התנועה הסופרג'יסטית לקדמת הבמה, במאבקן למען זכות בחירה לנשים. במקביל, נכנסת המצאת האופניים לשימוש רחב, ומכיוון שאמצעי התחבורה הקודמים – סוסים וכרכרות – היו בבעלות הגברים, האופניים הופכות לאמצעי תחבורה זול שזמין לשימוש חסרי אמצעים, ובכללם גם הנשים. האופניים הופכות בעשור זה לסמל של האישה החדשה שתובעת את זכויותיה^[28][29].
• אנרכיזם – עשור זה מתאפיין בהתקוממות אקטיביסטית אנרכיסטית, שגורמת לסדרת מעשי רצח של מנהיגים פוליטיים מאיטליה ואוסטריה, דרך צרפת וספרד ועד ארצות הברית. במקביל מעוררת תפיסת העולם זרם אומנותי שצומח בהשראתה^[8]. פעולות האלימות של התנועות האנרכיסטיות גוררות התייחסות של מדינות שונות לתופעה בין-לאומית של "טרור"^[30].

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

• 24 ביוני 1894 – נשיא צרפת מארי פרנסואה סדי קארנו נרצח בעת כהונתו על ידי אנרכיסט.
• 1 במאי 1896 – השאה נאסר א-דין שאה קאג'אר נרצח על ידי המהפכן מירזא רזא כרמאני בעת ביקור במסגד שאה עבד אל-עט'ים בעיר ריי שליד טהראן.
• 10 בספטמבר 1898 – אליזבת, נסיכת בוואריה נדקרת למוות על ידי אנרכיסט איטלקי בשם לואיג'י לוקני בעת ששוהה במלון בז'נבה. בכוונת המתנקש היה לרצוח אציל איטלקי, אך זה לא מגיע כמתוכנן למקום והמתנקש דוקר את סיסי, כמטרה מלכותית אחרת שהזדמנה למקום. מות המלכה, ברצח שמתוכנן עבור אדם אחר, עורר זעזוע באוסטריה.

• 1893 – בשנה זו 3 סופות הוריקן מכות בחוף הדרום-מזרחי של ארצות הברית, מאזור פלורידה ועד קרוליינה הצפונית. הערכות ההרוגים משלוש הסופות נעות בין 2,100 ל-3,400 הרוגים^[31].
• ספטמבר 1894 – שריפת הינקלי (אנ') – שריפת יער גדולה אירעה במינסוטה שבארצות הברית כאשר במסגרתה עלה בלהות שטח המשתרע על פני לפחות 200,000 דונם אשר כלל את העיר הינקלי. מספר ההרוגים הרשמי בשריפה היה 418 אם כי מספר ההרוגים בפועל היה גבוה יותר^[32].
• 15 ביוני 1896 – רעידת האדמה בסאנריקו (אנ') – אחת מרעידות האדמה הקטלניות ביותר בהיסטוריה של יפן. בשעה 19:32 (זמן מקומי) ב-15 ביוני 1896 התרחשה רעידת האדמה בעוצמה 8.5 בסולם ריכטר במרחק 166 קילומטרים מחופי צפון יפן. רעידת האדמה יצרה שני צונאמים שהרסו כ-9,000 בתים וגרמו לפחות לכ-27,122 מקרי מוות. הגלים של הצונאמי הגיעו עד גובה 38.2 מטרים.
• 1896 – סופת הוריקן מכה באזור פלורידה, ג'ורג'יה וקרוליינה הדרומית, וגובה את חייהם של כ-130 בני אדם^[33].
• 1898 – סופת הוריקן מכה באזור ג'ורג'יה, קרוליינה הדרומית והצפונית, וגובה את חייהם של 179 בני אדם^[34].
• 1899 – סופת הוריקן קטלנית במיוחד^[35] מכה באזור פוארטו ריקו וגובה 3369 קורבנות. הסופה ממשיכה לקרוליינה הדרומית והצפונית, ושם גובה את חייהם של כמה עשרות בני אדם^[35].

• 1881–1896: מגפת הכולרה החמישית שהתפרצה בעשור הקודם בעיקר באסיה ואירופה, מתפשטת מאוד בעשור זה באמריקה הלטינית ובאפריקה. ארצות הברית מצליחה להימנע מנזק רציני ממגפה זו, לאחר הפקת לקחים ממגפות קודמות שכללו בעיקר מניעת כניסה מאזורים בהם היה ידוע שהמגפה השתוללה. גם לאחר שההתפרצות העולמית של המגפה דעכה, במשך מספר שנים תועדו מספר התפרצויות נוספות בהיקף קטן יותר של המגפה^[36].
• 1899: מגפת הכולרה השישית המתועדת מתפרצת בהודו^[36].
• לאורך המחצית השנייה של העשור מתועדות התפרצויות דבר הבלוטות במספר מקומות כמו הונג קונג וברזיל. הנגיף ככל הנראה הכה בגלים באזורים שונים בעולם במשך מאות שנים, ובשנת 1899 תועדה הגעתו לברזיל, ככל הנראה על ידי ספינות סחר על קו אמריקה–אפריקה שהביאו עמן את הנגיף באמצעות יתושים או מכרסמים. המגפה מתפשטת באזורים נרחבים על קו החוף המזרחי של אמריקה הדרומית במהלך ארבעה עשורים, ולאחר מכן ממשיכה להיות מתועדת, במספרים קטנים, עוד עשורים רבים באזורים מבודדים ומרוחקים יחסית של המדינה. אף על פי כן, באזורים מסוימים, דוגמת ריו דה ז'ניירו, ניתן טיפול מתאים והמחלה ממוגרת תוך זמן קצר יחסית^[36].

• 1895: ספר שמפרסם יוג'ין וורמינג בנושא האקולוגיה מופץ בארצות הברית ובאנגליה, והוא אחד הגורמים לכך שמדינות אלו החלו להקצות משאבים לחקר תחום האקולוגיה. לצד מאמרים נוספים שיצאו בנושא בעשור זה, ניתן לומר שזהו העשור בו החל חקר האקולוגיה המודרני^[37].

• 1894, 1897: זיהוי מחלות – התקדמותה של הרפואה היפנית, המאמצת ומשתפת פעולה עם תפיסות מערביות, מביאה לשתי תגליות בולטות – זיהוי חיידק ה-Bacillus, והדיזנטריה החיידקית (אנ')^[38].
• 1899-1896: רדיואקטיביות – בשנת 1896 אנרי בקרל מגלה במקרה את תופעת הרדיואקטיביות. בשנת 1898 פייר ומארי קירי מגלים את היסודות הרדיואקטיביים פולוניום ורדיום וממציאים את המונח "רדיואקטיביות". בשנת 1899 מגלה ארנסט רתרפורד שלקרינה רדיואקטיבית יש שתי צורות אותן כינה קרינת אלפא וקרינת בטא.
• 1897: הידרוגנציה – פול סבטייה מגלה דרך ליצור תרכובות אורגניות בעזרת זרזים. תגלית זו מביאה להתפתחות בתעשיית המזון, ועליה זוכה סבטייה לפרס נובל בכימיה.
• 1897: אלקטרון – מתפרסמת תגליתו של הפיזיקאי ג'יי ג'יי תומסון בדבר גילוי החלקיק התת-אטומי הראשון^[39].
• 1897: אספירין – מפותח לראשונה על ידי חברת באייר^[40]. ייצור האספירין מסמל את תחילתו של עידן הפרמקולוגיה והכימיה התרופתית במדעי הרוקחות בצורתם המודרנית ושל תעשיית התרופות.
• 1897: חיסון הטיפוס – הבקטריולוג האנגלי, אלמרוט רייט, מציג חיסון למחלת הטיפוס^[41].
• 1897–1898 – רונלד רוס מגלה את הקשר בין המלריה ליתושים^[42].
• 1898: רדיום – היסוד הרדיואקטיבי מבודד לראשונה על ידי מארי ופייר קירי.
• פסיכואנליזה – לאורך העשור מפרסם זיגמונד פרויד את התיאוריות פורצות הדרך הראשונות שלו בתחום^[43].
• במהלך העשור הכימאי האמריקני ווילבור אולין אטוואטר פיתח באופן מהותי את מכשיר ה-Respiration Calorimeter אשר אפשר לראשונה לבצע מדידות מדויקות של צריכת החמצן והפליטה של פחמן דו-חמצני בגוף האדם. המחקר פורץ הדרך של אטוואטר חולל מהפכה בתחום המזון והתזונה. באמצעות הניסויים שערך והמתודולוגיות החדשניות שפיתח, אטוואטר תרם תרומה מהותית להבנת חילוף החומרים בגוף, התוכן הקלורי של מזונות והקשר בין התזונה לבריאות האדם. מחקריו הניחו את הבסיס למדעי התזונה המודרניים.

• 1890: הומצאה קופסת הקרטון
• 1890: לראשונה מוצא להורג אדם באמצעות כיסא חשמלי
• 1891: הממציא האמריקני אלמון סטראוג'ר רושם פטנט על טלפון החוגה.
• 1891: סליל טסלה, המשמש ליצירת זרם חילופין חזק במתח חשמלי גבוה, הומצא על ידי ניקולה טסלה.
• 1891: במסגרת מלחמת האזרחים בצ'ילה, לראשונה טורפדו מטביע ספינה (את ה"בלאנקו אנקאלאדה")
• 1891: תומאס אלווה אדיסון רושם פטנט על דגם ראשוני של מצלמת הקולנוע בשם "קינטוסקופ", המאפשרת לאדם אחר בכל פעם לצפות בתמונות נעות. בשנת 1893 מודגמת ההמצאה לראשונה באופן פומבי^[44].
• 1891, 1896: אסדת קידוח – בשנת 1891 לערך נקדחות בארות הנפט התת-מימיות הראשונות באמצעות אסדות אשר ניצבו על עמודים באגם מלאכותי במדינת אוהיו. בשנת 1896 לערך נקדחות בקליפורניה בארות הנפט הראשונות במי ים^[45].
• 1892: ג'ון פרוליך מפתח ובונה את הטרקטור הראשון שהופעל על בנזין^[6].
• 1893: תכנון המטוס – לורנס הארגרייב יוצר את העיצוב הראשון היציב לכלי טיס^[46].
• 1893: מנוע דיזל – רודולף דיזל מפעיל לראשונה את מנוע דיזל.
• 1893: התערוכה העולמית של שיקגו – בתערוכה מוצגים בפני 27.5 מיליון איש מגוון המצאות טכנולוגיות מהשנים האחרונות, בהן גלויות מצולמות, מדיח כלים, הגלגל הענק הראשון בעולם ותאורת ניאון, בהעלותה על נס את הקפיטליזם והטכנולוגיה המודרנית.
• 1893: ניקולה טסלה וג'ורג' וסטינגהאוס זכו במכרז להאיר בעזרת חשמל שנע באמצעות זרם החליפין את היריד התערוכה העולמית של שיקגו ובכך קבעו את ניצחונם במלחמת הזרמים.
• 1894: קארל אלסנר ממציא את האולר השווייצרי.
• 1894: נוצר תקליט הגרמופון הראשון.
• 1895: האחים לומייר רושמים פטנט על הסינמטוגרף', ומציגים לראשונה בפני קהל את הראינוע'^[44].
• 1895: וילהלם רנטגן גילה את קרני ה-X ב-8 בנובמבר 1895.
• 1895: המשאית – קרל בנץ תכנן ובנה את המשאית הראשונה בהיסטוריה שמשתמשת במנוע בעירה פנימי.
• 1895: תחנת כוח הראשונה שפועלת בקנה מידה גדול, מופעלת באמצעות טורבינות רוח במפלי הניאגרה^[47].
• 1896: פורד קוואדריסייקל – הנרי פורד משלים ב-4 ביוני 1896 את בניית הרכב הממונע הראשון שפיתח.
• 1897: תומאס אלווה אדיסון רושם פטנט על הקינטוסקופ, מקרן הקולנוע הראשון
• 1897: מנוע הדיזל – רודולף דיזל מצליח לבנות את דגם המנוע הראשון שפועל באופן מלא. מנוע זה הוא הראשון שהוכיח כי ניתן להצית דלק ללא ניצוץ.
• 1897: שפופרת קרן קתודית – טכנולוגיה זו לבניית צגים, הנקראת על שם ההתקן החשמלי עליו היא מתבססת, נבנית על ידי קרל פרדיננד בראון, ומאפשרת לראשונה להציג המחשה ויזואלית של דפיקות לב^[48].
• דרגנוע – לאורך העשור הדרגנוע הופך מסקיצה חסרת יישום למוצר מעשי אשר משווק באופן מסחרי^[49][50].

•  
  הנרי פורד נוהג ב"פורד קוואדריסייקל", 1896
•  
  בשנת 1893 נערכה התערוכה העולמית של שיקגו אשר הייתה אירוע חברתי ותרבותי רב השפעה
•  
  הסינמטוגרף
•  
  סליל טסלה
•  
  אחד מצילומי הרנטגן הראשונים
•  
  לאורך העשור הדרגנוע הופך מסקיצה חסרת יישום למוצר מעשי אשר משווק באופן מסחרי

• תחילתו של המודרניזם: בעשור זה מתחיל בתרבות ובאומנות, בין השאר, קו מחשבה הטוען כי יש לדחות את הנורמות הישנות לחלוטין, במקום להסתפק בשינוי הידע הקודם לאור טכניקות חדשות.
• שירה מודרנית: עשור זה נחשב כתחילת התפתחותה של השירה המודרנית באנגליה^[51].
• ספרות זולה: מגזין "ארגוסי" של פרנק מוּנסיי משנת 1896 נחשב ליצירת הספרות הזולה הראשונה^[52][53].
• סרט מלחמה: גרסה מוקדמת וראשונית של הסוגה מצולמת בארצות הברית, בסרטון תעמולה קצר של 90 שניות^[54].
• ב-1895 נערכת הקרנת סרט הקולנוע הראשונה בעולם מול קהל בפריז. הסרט שהוצג היה הסרט "עובדים עוזבים את מפעל לומייר" (בצרפתית: La Sortie de l'Usine Lumière à Lyon).
• הנשיקה (סרט, 1896) – הסרט הראשון בהיסטוריה שהציג נשיקה.
• מחזות בולטים שמועלים לראשונה: מפצח האגוזים על ידי פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (1892), מניפתה של ליידי וינדרמיר (1893).
• משחקים בולטים שמופיעים לראשונה: לודו (1896).
• יצירות אמנות בולטות שמופיעות לראשונה: הצעקה של אדוארד מונק (1893)

• ספרים בולטים שרואים אור לראשונה בעשור זה: ספר הג'ונגל (1894), תמונתו של דוריאן גריי (1890), הרפתקאותיו של שרלוק הולמס (1892), דרקולה (1897), מכונת הזמן (1895), מלחמת העולמות (1898)

• 1891: נערכת בלונדון אליפות העולם הראשונה בהרמת משקולות.
• 1891: נערך בפעם הראשונה בעולם משחק כדורסל על בסיס 13 כללים שפותחו על ידי ג'יימס נייסמית.
• 1892: נערכת תחרות קפיצת הסקי הראשונה בעולם באוסלו שבנורווגיה ממקפצת הסקי הולמקולן.
• 1894: התחרות הראשונה של מרוץ מכוניות נערכה^[55] מפריז לרואן.
• 1895: נערך בפעם הראשונה בעולם משחק הכדורעף.
• 1896: אולימפיאדת אתונה, היא האולימפיאדה הראשונה בעת החדשה. באירוע השתתפו ספורטאים מ-14 מדינות. במהלכה נערך בפעם הראשונה בעולם מרוץ המרתון.
• 1897: גביע האתגר (אנ') הוא טורניר הכדורגל ה"בין-לאומי" הראשון לקבוצות, ובו השתתפו בעיקר קבוצות מ-3 הערים הגדולות של האימפריה האוסטרו-הונגרית – וינה, בודפשט ופראג.

• הקומיקס הילד הצהוב שמופיע בשנת 1896 בעיתון ניו יורק וורלד נחשב לקומיקס הראשון שמכיל את המאפיינים הקלאסיים של קומיקס שמזוהים עם יצירות אלו עד ימינו. התופעה צוברת תאוצה והופכת לאופנה, ובתוך כמה שנים עשרות רצועות קומיקס מעטרות עיתונים ומגזינים^[56].
• המאכל קורנפלקס מומצא בארצות הברית על ידי התזונאי ג'ון הארווי קלוג בשנת 1894.

• האימפריה האוסטרו-הונגרית  פרנץ יוזף הראשון (האימפריה האוסטרו-הונגרית)
• גרמניה  הקיסר וילהלם השני (הקיסרות הגרמנית)
  • קנצלרי גרמניה: לאו פון קפריבי, כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט
• רוסיה  הצאר אלכסנדר השלישי, הצאר ניקולאי השני (רוסיה)
• הממלכה המאוחדת  ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת (הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד)
  • ראשי ממשלת בריטניה: רוברט גסקוין ססיל, ויליאם גלאדסטון, ארצ'יבולד פרימרוז
• ארצות הברית  נשיאי ארצות הברית: בנג'מין הריסון, גרובר קליבלנד, ויליאם מקינלי (ארצות הברית)
• קנדה ראשי ממשלת קנדה: ג'ון תומפסון, וילפריד לורייה (קנדה)
• איטליה  המלך אומברטו הראשון והאפיפיור לאו השלושה-עשר (איטליה)
• מקסיקו  פורפיריו דיאס (מקסיקו)
• האימפריה היפנית  הקיסר מוצוהיטו (האימפריה היפנית)
• איראן  נאסר א-דין שאה קאג'אר, מוזפר א-דין שאה קאג'אר (השושלת הקאג'ארית)

• אוסקר ויילד
• ארתור קונאן דויל
• רודיארד קיפלינג
• הרברט ג'ורג' ולס
• מארק טוויין
• לואיס קרול

•  
  אוסקר ויילד
•  
  ארתור קונאן דויל
•  
  רודיארד קיפלינג
•  
  הרברט ג'ורג' ולס
•  
  מארק טוויין
•  
  לואיס קרול

• פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי
• יוהנס ברהמס
• ריכרד שטראוס

•  
  צ'ייקובסקי
•  
  יוהנס ברהמס
•  
  ריכרד שטראוס

• אנדרו קרנגי
• תומאס אדיסון
• ג'וזף פוליצר

• 1 באפריל 1890 – נטבע המונח "ציונות" על ידי הוגה הדעות הציוני נתן בירנבוים.
• 14 בפברואר 1896 – בנימין זאב הרצל מפרסם את ספרו "מדינת היהודים" בו הרצל מציג את החזון שלו למדינה יהודית יצרנית. חשיבותו של הספר נובעת מכך שהוא הציג לראשונה תוכנית פעולה למדינה יהודית. מדינה שבימים ההם נחשבה לחלום רחוק בלבד בקרב יהודים. בכך, הרצל מביא לדיון את מושג הריבונות היהודית, ומשכלל את הרעיון הציוני. ספר זה נחשב לספר היסוד של הציונות המדינית.
• 29 באוגוסט 1897 – נפתח הקונגרס הציוני הראשון בבזל שבשווייץ אשר אורגן ביוזמתו ובהנהגתו של בנימין זאב הרצל. הקונגרס כונס בעקבות ההתעוררות הלאומית סביב רעיונותיו של הרצל בעקבות פרסום ספרו מדינת היהודים ועקב כישלון ניסיונותיו לגייס בעלי הון יהודים להשמת הרעיון הציוני. הקונגרס נועד ליצור תשתית שתרכז את התומכים בתוכניותיו של הרצל ותהווה בסיס להרחבת התנועה הציונית, מחובבי ציון לעבר תנועה ציונית-מדינית מאורגנת. לקונגרס הראשון הייתה חשיבות רבה בעשיית תעמולה לתנועה הציונית החדשה בקרב יהודי העולם ובהקמת מוסדות התנועה.