פרשת בחוקותי

את עיקר הפרשה תופס פירוט של הברכות והקללות, חלק המכונה גם "פרשת התוכחה". זהו תיאור השכר והעונש שיהיו לבני ישראל אם ישמרו את מצוות התורה או אם לא ישמרו אותן. הברכות קצרות יחסית, ואילו הקללות מפורטות מאוד ומתוארות באופן מדורג ההולך ומחמיר עד העונש החמור ביותר - הגלות, המיועדת לאפשר לארץ ישראל להשלים את שנות השמיטה שלא קוימו כראוי על ידי העם. הקללות מסתיימות בנימה אופטימית - ”ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים... וזכרתי להם ברית ראשונים”.

בהמשך הפרשה מובאת פרשת ערכין ובה קובץ הלכות בעניין הערכה כספית של נדבה שאדם נודב לבית המקדש, והלכות הנוגעות לפדיון או המרה של קודשים כמו מעשר, הקדש, בכור, מעשר בהמה ושדה שהוקדשה.

כשקוראים את הפרשה בשבת, נוהגים שעולה אחד קורא את כל הקללות, משום שאם יפסיקו באמצע קריאתם ויקראו לאדם אחר לעלות לתורה, ייווצר רושם שהם עשו את ההפסקה משום שלא רצו לשמוע את תוכחתו של הקב"ה. בתלמוד ובמדרש לומד רבי חייא בר גמדא דין זה באסמכתא, מן הפסוק: ”מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ”^[5] - אל תעשה קוצים קוצים^[6]. בתלמוד מובאים לכך שני טעמים נוספים: א. העולה לתורה מברך לפני הקריאה ואחריה, והקב"ה לא רוצה להתברך בשעה שבניו "מתקללים" בצרות. רבי יהושע דסכנין לומד דין זה מן הפסוק ”עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה” (תהילים, צ"א, ט"ו)^[7]. ב. הקריאה בתורה צריכה להתחיל ולסיים בדבר טוב, ובאמצע קריאת הקללות דבר זה לא אפשרי. יש נוהגים שבעל הקורא עולה בעלייה זו, כדי שלא יראה שכביכול הוא מקלל את העולה שלצידו.

השבת בה קוראים את פרשת בחוקותי יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת בהר:

• שנת השא ושנת זחא - כ"ו באייר.
• שנת זשג ושנת בחג - כ"ד באייר.
• שנת בשה ושנת גכה - כ"ב באייר.

בנפרד:

• שנת החא - י"ט באייר.
• שנת השג - י"ז באייר.
• שנת זחג - כ"ד באייר.
• שנת זשה ושנת בחה - כ"ב באייר.
• שנת בשז ושנת גכז - בארץ ישראל כ' באייר, בחוץ לארץ כ"ז באייר.

תלוי:

• שנת הכז -כ"ז באייר, בארץ ישראל נפרדת ובחוץ לארץ מחוברת.

האשכנזים והספרדים מפטירים בספר ירמיהו, מפרק ט"ז, פסוק י"ט עד פרק י"ז, פסוק י"ד. הנביא ירמיהו מברך את הבוטחים בה' ומקלל את שאינם בוטחים בו.

התימנים מפטירים בספר יחזקאל, פרק ל"ד, פסוקים א'–כ"ז, וכן נוהגים האיטלקים אלא שמסיימים בפסוק ט"ו, וכן נהגו בק"ק פוזנא^[8]. בהפטרה זו מנבא יחזקאל על השיבה מן הגלות.

בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ט עד פרק ב', פסוק י"א.

הטקסט:

•   פרשת בחוקותי, באתר ויקיטקסט
• פרשת בחוקותי - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת בחוקותי, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת בחוקותי, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת בחוקותי
• פרשת בחוקותי, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת בחוקותי, באתר "כיפה"
• פרשת בחוקותי עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת בחוקותי, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת בחוקותי, באתר "בינינו"
• פרשת בחוקותי, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת בחוקותי", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת בחוקותי באתר ישיבת הר ברכה
• שיעורים לצפייה על פרשת בחוקותי, באתר "התנועה הרפורמית"
• Eli Ducker, The Haftarot for Behar and Behukkotai

שונות

• פרשת בהר ובחוקותי מחוברות בשתי שנים רצופות (תשפ"א), באתר הוצאת לוח - הלוח העברי