עיצומים בין-לאומיים בסכסוך האוקראיני-רוסי

בתגובה לסיפוח חצי האי קרים, כמה ממשלות וארגונים בין-לאומיים, בראשות ארצות הברית והאיחוד האירופי, הטילו עיצומים על אנשים ועסקים רוסיים. ככל שהתסיסה התרחבה לאזורים אחרים במזרח אוקראינה, ולאחר מכן הסלימה למלחמה המתמשכת באזור דונבאס, היקף העיצומים גדל. בסך הכל, הוטלו שלושה סוגים עיקריים של עיצומים: איסור על אספקת טכנולוגיה לחיפושי נפט וגז, איסור על מתן אשראי לחברות נפט רוסיות ולבנקים ממלכתיים, הגבלות נסיעה על האזרחים הרוסיים המשפיעים המקורבים לנשיא פוטין והמעורבים בסיפוח של קרים. ממשלת רוסיה רוסיה הגיבה בעין תחת עין, עם עיצומים נגד כמה אישים קנדים ואמריקאים, ובאוגוסט 2014, באיסור מוחלט על יבוא מזון מהאיחוד האירופי, ארצות הברית, נורווגיה, קנדה ואוסטרליה.^[3]

  ערך מורחב – המלחמה בדונבאס

  ערך מורחב – סיפוח חצי האי קרים (2014)

ב-6 במרץ 2014, נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הפעיל, בין היתר, את חוק הכוחות הכלכליים לשעת חירום וחוק החירום הלאומי, וחתם על צו ביצוע המכריז על מצב חירום לאומי והורה על עיצומים, לרבות איסורי נסיעה והקפאת נכסים בארצות הברית, נגד אנשים שלא פירט את שמם אבל אנשים אשר "הפעילו סמכות שלטונית באזור קרים ללא אישור ממשלת אוקראינה" ואשר פעולותיהם נמצאו, בין היתר, כדי "לערער תהליכים ומוסדות דמוקרטיים באוקראינה".^[4]

ב-17 במרץ 2014, ארצות הברית, האיחוד האירופי וקנדה הורו על עיצומים ממוקדים במיוחד, למחרת משאל העם בחצי האי קרים וכמה שעות לפני חתימת נשיא רוסיה ול��ימיר פוטין על צו המכיר בקרים כמדינה עצמאית, שמניחה את התשתית לסיפוחה של קרים על ידי רוסיה. העיצומים הללו היו העיצומים הרחבים ביותר שהופעלו נגד רוסיה מאז התפרקות ברית המועצות ב-1991.^[5] יפן גם הכריזה על עיצומים נגד רוסיה, שכללו השעיית השיחות בנושאי צבא, חלל, השקעות ועוד.^[6] מספר ימים לאחר מכן הרחיבה ממשלת ארצות הברית את העיצומים.^[7]

ב-19 במרץ, אוסטרליה הטילה עיצומים נגד רוסיה לאחר סיפוח קרים. העיצומים הללו כוונו לעסקים פיננסיים ואיסורי נסיעה על מי שסייעו באיום הרוסי על ריבונות אוקראינה. העיצומים האוסטרליים הורחבו ב-21 במאי.^[8] בתחילת אפריל, אלבניה, איסלנד ומונטנגרו, כמו גם אוקראינה, הטילו את אותן הגבלות ואיסורי נסיעה כמו אלה של האיחוד האירופי. ב-10 באפריל, השעתה מועצת אירופה את זכויות ההצבעה של המשלחת הרוסית.

לאחר מרץ 2014 כוחות הנתמכים על ידי רוסיה החלו להיות מעורבים בצורה נרחבת ביצירת ההתקוממות במזרח אוקראינה. התהליך התגבר משמעותית לאחר השתלטות ארגוני הבדלנים על הערים לוגנסק ודונייצק. ככל שהתברר שהמדינה הרוסית עומדת באופן ישיר מאחורי פעילות הבדלנים התרחב משטר העיצומים נגד רוסיה החל להתגבר ונכנסו לתוקף העיצומים הסקטוריאליים - עיצומים שכוונו נגד שלושה מגזרים מרכזיים בכלכלה הרוסית: פיננסים, אנרגיה ותעשיות ביטחוניות (בהן נכללת גם וטכנולוגיה דו-שימושית). החבילה הראשונה של עיצומים סקטוריאליים םנכנסה לתוקף ב-28 באפריל 2014 כאשר משרד המסחר האמריקאי הודיע כי הוא ירחיב את רשימת המוצרים שיהיו תחת מגבלות ייצוא. הדבר העניק ללשכת התעשייה והביטחון (BIS) לסרב לבקשות לרישיונות ייצוא לרוסיה או קרים למגוון רחב של מוצרים שיכולים לשמש את כוחות הביטחון. בכך ארצות הברית החלה הלכה למעשה בהטלת אמברגו נשק על רוסיה, על אף שלדבר הייתה השפעה מוגבלת הודות לייבוא המועט של רכיבים לתעשייה הצבאית של רוסיה מארצות הברית.^[9]

החבילה הבאה של עיצומים סקטוריאליים הוטלו בין יולי לספטמבר 2014. ב-17 ביולי, נשיא ארצות הברית פרסם צו נשיאותי 13662 (נחתם באפריל), אשר הטיל עיצומים על מגזר הפיננסים והאנרגיה. העיצומים הללו אסרו על הנפקת חוב ארוך יותר מ-90 יום עבור חברות ממגזרים אלה. ב-31 ביולי האיחוד האירופי הטיל עיצומים דומים, שכללו בנוסף הגבלה על מסחר בתעשיות ביטחוניות וטכנולוגיה דו-שימושית במסגרת החלטה 2014/512/CFSP. בנוסף האיחוד האירופי הגביל מכירת ציוד למגזר תעשיית האנרגיה וטכנולוגיות ושירותים הקשורים לתעשיות קידוח נפט (החלטה 2014/512/CFSP). ב-8 בספטמבר 2014 האיחוד אף הגביל את הנפקת החוב ל-30 יום במקום 90.^[10]

ב-16 בפברואר 2015, האיחוד האירופי הגדיל את רשימת העיצומים שלו ללמעלה מ-150 אישים רוסים.

בספטמבר 2015, אוקראינה הטילה עיצומים על יותר מ-388 אנשים, ולמעלה מ-105 חברות וגופים אחרים.

  ערך מורחב – הפלישה הרוסית לאוקראינה

לאחר שרוסיה פלשה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, שתי מדינות שלא השתתפו בעבר בעיצומים, דוגמת קוריאה הדרומית,^[11] וטאיוואן שאיננה חברה באו"ם,^[12] עסקו בעיצומים נגד רוסיה. ב-28 בפברואר 2022, סינגפור הודיעה כי תטיל עיצומים בנקאיים נגד רוסיה בגין פלישתה לאוקראינה, ובכך הפכה למדינה הראשונה בדרום מזרח אסיה שמטילה עיצומים על רוסיה.^[13]

ב-28 בפברואר 2022, הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית נחסם מלגשת ליותר מ-400 מיליארד דולר יתרות מטבע חוץ שהוחזקו בחוץ לארץ והאיחוד האירופי הטיל עיצומים על כמה אוליגרכים ופוליטיקאים רוסים.^[14]

מדינות מערביות רבות החלו בזו אחר זו להטיל עיצומים על רוסיה לאחר שזו הכירה בעצמאותה של דונבאס, במטרה לשתק את הכלכלה הרוסית. העיצומים היו רחבי היקף, והם כוונו ליחידים, לבנקים, לעסקים, לחליפין כספיים, להעברות בנקאיות, ליצוא וליבוא.^[15]

בעקבות הפלישה הרוסית, הודיעה נאט"ו על שליחת כוחות נוספים למדינות הסמוכות לאוקראינה וחברות בברית הצבאית. עם זאת, בנאט"ו ובארצות הברית הדגישו שנאט"ו לא תשלח חיילים לאוקראינה עצמה – אשר אינה חברה בברית.^[16] מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר כי הברית הצבאית תמשיך לשלוח נשק לאוקראינה, כולל מערכות הגנה אווירית.^[17] בנוסף, הועלתה האפשרות לצירוף פינלנד ושוודיה לברית נאט"ו, והדבר גרר איומים ב"השלכות פוליטיות וצבאיות" מצד הקרמלין.^[18]

מדינות מסוימות, ביניהן ישראל, העבירו את השגרירות ללבוב, ישנן מדינות שהעבירו שגרירות אף לפולין.^[19][20]

ברחבי העולם התאספו מפגינים בערים מרכזיות כדי למחות נגד השגרירויות הרוסיות במדינתם (אנ').

בריטניה, פולין, בולגריה וצ'כיה הודיעו כי לא יאפשרו למטוסים רוסיים להמריא ולנחות בשטחן, כאות הזדהות עם הסבל האוקראיני.^[21] בנוסף, גם שרי התחבורה של המדינות הבלטיות הודיעו שיצטרפו לחרם על רוסיה. ב-27 בפברואר, הודיע האיחוד האירופי על איסור גורף של מעבר מטוסים רוסיים מעל המרחב האווירי של מדינות האיחוד.^[22] ארצות הברית ואחרות הצטרפו בהמשך.

הרוגלטור הרוסי רצה שהתקשורת הרוסית "תשתמש במידע ובנתונים שהושגו על ידם רק ממקורות רוסיים רשמיים".^[23] רוסיה הגבילה את הגישה לפייסבוק בארצה.^[24][25] בהמשך דווח שהגישה לטוויטר הוגבלה.^[26] רגולטור התקשורת של רוסיה הורה לתקשורת העצמאית במדינה להסיר דיווחים המתארים את ההתקפה על אוקראינה כ"מתקפה, פלישה או הכרזת מלחמה". לפי ההנחיה, מי שלא יעשה כן ייחסם וייקנס.^[27] בהמשך אושר חוק שהעניש אנשים שמפיצים "חדשות מזויפות" בעד 15 שנות מאסר.^[28]

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי הודיע כי דחה רשמית את בקשת ההצטרפות הרוסית לארגון.^[29]

ב-26 בפברואר הודיעה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, כי הושגה הסכמה לניתוק מספר בנקים רוסיים ממערכת התשלומים Swift.^[30]

ב-27 בפברואר רוסיה העלתה את הכוננות הגרעינית. ב-15 במרץ היא הטילה עיצומים על בכירים בארצות הברית. חלקם סמליים בעיקרם.

טורקיה הודיעה כי היא נערכת לסגור את מצרי הבוספורוס והדרדנלים בפני ספינות מלחמה רוסיות ואוקראיניות, מכוחה של אמנת מונטרו משנת 1936.^[31]

התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הודיע כי בכוונתו לפתוח בחקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מצד רוסיה במהלך הפלישה.^[32]

לאחר שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז על סיפוח מחוזות באוקראינה, ארצות הברית הודיעה כי היא מטילה עיצומים על יותר מ־1,000 אזרחים וחברות רוסיים. האנשים עליהם הוטלו עיצומים: ראש הבנק המרכזי של רוסיה, אשת שר הביטחון ובנותיו, ועוד שורה של גורמים, בהם קרובי משפחה של בכירים רוסים, 278 חברי פרלמנט, 14 אזרחים בתעשייה הצבאית של רוסיה ושלושה גורמים מובילים בכלכלה הרוסית. הוחלט כי יוטלו גם הגבלות ויזה על 910 אזרחים.^[33]

הפרלמנט האירופי הכריז על רוסיה כ־"נותנת חסות ממלכתית לטרור". הצהרת הפרלמנט של האיחוד האירופי הייתה סמלית אך הוא קרא לעיצומים חדשים ולבידוד נוסף של רוסיה.^[34]

רבות מהחברות הבין-לאומיות הגדולות הפסיקו את פעילותן ברוסיה, ואף בבלארוס.^[35]

קבוצת הכדורסל באיירן מינכן הודיעה על ביטול המשחק מול צסק"א מוסקבה במסגרת היורוליג. ברצלונה הודיעה שלא תשחק בסנקט פטרבורג מול הקבוצה המקומית. ז'לגיריס קובנה מליטא הודיעה שתחרים את כל משחקי היורוליג על אדמת רוסיה עד סוף העונה, לאחר מכן, הנהלת היורוליג הודיעה כי המשחקים של כל הרוסיות ביורוליג יידחו וכי אם המצב יימשך, יבוטלו כל המשחקים הללו והקבוצות הרוסיות יודחו. בכדורגל, נבחרת פולין הודיעה שלא תשחק על אדמת רוסיה, במשחק הפלייאוף המתוכנן מול הנבחרת המקומית כחלק ממוקדמות גביע העולם בכדורגל לשנת 2022, משחק שתוכנן במקור לסוף מרץ. בכפוף להחלטת פיפ"א הודחה רוסיה מהמוקדמות ופולין העפילה באופן אוטומטי.^[36][37] אלבניה הודיעה כי לא תשחק נגד רוסיה במסגרת ליגת האומות 2022/2023.

גמר ליגת האלופות 2022 הועבר מגזפרום ארנה של זניט סנקט פטרבורג לסטאד דה פראנס של נבחרת צרפת.^[38]

קבוצת הכדורגל שאלקה 04 הודיעה כי גזפרום הרוסית המשמשת ספונסרית החולצה של הקבוצה תרד מחולצת המועדון.^[39] דווח כי מנצ'סטר יונייטד ביטלה את הסכם החסות שלה עם חברת התעופה הרוסית אירופלוט והוחלט שמרוץ פורמולה 1 לא יתקיים בעיר הרוסית סוצ'י בספטמבר 2022 כפי שתוכנן.^[40]

פיפ"א ואופ"א השעו את נבחרות רוסיה ואת הקבוצות הרוסיות מהמפעלים השונים.^[41]

הוועד האולימפי הבינלאומי קרא לפדרציות הספורט להעביר או לבטל אירועי ספורט שמתוכננים להיערך ברוסיה ובלארוס. בהמשך המליצו כי אף ספורטאים או שופטים רוסיים ובלארוסיים לא יורשו להשתתף באירועי ספורט בינלאומיים.^[42][43]

הגוף המפקח של איגוד השידור האירופי החליט להשעות את רוסיה מאירוויזיון 2022 (בו זכתה אוקראינה).^[44]

איגוד הג'ודו העולמי הודיע כי החליט לשלול מוולדימיר פוטין נשיא רוסיה את תואר נשיא הכבוד של הארגון, שקיבל בשנת 2010.^[45] איגוד הטאק��ונדו העולמי שלל את החגורה השחורה של פוטין.^[46]

ב-3 במרץ הוחלט לבטל את השתתפותם של הספורטאים המייצגים את רוסיה ובלארוס במשחקים הפראלימפיים בבייג’ין, והם לא הורשו להשתתף גם תחת דגל נייטרלי.^[47]

נגידת הבנק המרכזי של רוסיה אמרה באפריל, כי העיצומים המערביים, שעד אז פגעו בעיקר בשוקי הכספים, "יתחילו להשפיע עכשיו במידה גוברת על הכלכלה". הם "יגבילו את היבוא ואת הלוגיסטיקה של סחר החוץ, ובעתיד גם את היצוא", אמרה.^[48]

ב-21 באפריל הכריז הנשיא האמריקני ג'ו ביידן כי אף ספינה תחת דגל רוסיה לא תורשה לעגון בארצות הברית.^[49]

לאחר הטלת משטר העיצומים התגברה במערכת הפוליטית הרוסית תופעת בִּטְחוּן במסגרתה טווח רחב של מדיניות כלכלית נהייה לחלק מהשיח הביטחוני במדינה, דבר שעד אותה תקופה היה נתפס כדיון טכני כלכלי גרידא, שלא נוגע בהכרח בענייני ביטחון לאומי. הדבר כלל שאלות כגון מה הוא גובה יתרות מטבע החוץ של רוסיה, היקף הייבוא של מוצרי מזון ספציפיים, הנטייה הגאוגרפית של סחר החוץ של רוסיה ומידת התלות של רוסיה בייבוא של מכונות חקלאיות מחו"ל. ככל שהקונפליקט הגאופוליטי בין רוסיה והמערב התרחב על רקע העימות באוקראינה, קראו יותר ויותר מקבלי החלטות בממשלה הרוסית להתמקד בתלות עצמית ובניתוב מחדש של רוסיה עם הכלכלה העולמית.^[50] על מנת להיאבק בפעולות של ארצות הברית והאיחוד האירופי, בכירי השלטון החלו לקרוא לקיום מדיניות כלכלית שתעזור לשמר את הריבונות והעצמאות של רוסיה. כחלק מהרצון להקטין את התלות של רוסיה בייבוא ותלות ממדינות אלה, התפתח השימוש במושג תחליפי יבוא (ברוסית: Импортозамещение) וככל שהזמן עבר הדבר נעשה במקביל למאמצים של הממשלה הרוסית להגביר את הפעילות הכלכלית בתוך המדינה.^[51]

ב-15 במרץ הודיעה רוסיה בתגובה לעיצומים של המערב נגדה, שהיא מטילה עיצומים על נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ובכירים נוספים בוושינגטון, שלא יורשו להיכנס לרוסיה. רשימת האישים שעליהם רוסיה הטילה עיצומים כוללת גם את המועמדת לשעבר לנשיאות ארצות הברית הילרי קלינטון, בנו של הנשיא האנטר ביידן (שקושר לפרשת טראמפ-אוקראינה לפני הבחירות ב-2020), דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי, סגן היועץ לביטחון לאומי דליפ סינג, מנהלת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי סמנתה פאוור, סגן מזכיר האוצר, וולי אדיימו ונשיאת הבנק לייבוא-ייצוא, רטה ג'ו לואיס. בהמשך הודיע משרד החוץ הרוסי כי עיצומים יוטלו גם על ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו ובכירים בממשלתו,^[52] וכי יחול איסור על ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון להיכנס לשטח רוסיה.

רוסיה החליטה לדרוש לשלם על גז המחצבים של חברת גזפרום הרוסית ברובל במקום לשלם ביורו או בדולר, כפי שהוסכם בחוזה עצמו.^[53][54] פולין ובולגריה, כמו גם שאר המדינות, סירבו.^[55]

• המלחמה הקרה השנייה
• הסכסוך האוקראיני-רוסי
• המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022)

• Connolly, Richard (2018). Russia's Response to Sanctions. University of Birmingham. ISBN 9781108227346.