הקוברה של פוגצ'וב

על מנת לבצע את התמרון, יש לבטל את מגביל זווית העילרוד המקסימלית במטוס ואת מגביל כוחות ה־G. עם משיכת מוט ההיגוי בחדות, מתרומם אף המטוס לזווית של 90°-120° תוך עלייה קלה בגובה ואיבוד מהיר של המהירות האופקית. כאשר המדפים במייצב האופקי נמצאים במנח מרכזי, הגרר בחלקו האחורי של המטוס גורם לעלייה במומנט הדוחף את המטוס קדימה כשהוא מאונך. בשלב זה על הטייס לבצע פתיחה מהירה של המצערת על מנת להגביר את כוח הדחף של המנוע במטרה לפצות על אובדן העילוי. בתמרון קוברה המבוצע בצורה מושלמת המטוס שומר על יציבות גם בזווית הגלגול וגם בזווית הסבסוב.

בביצוע הקוברה של פוגצ'וב יש חשיבות גדולה למהירות הכניסה של המטוס לביצוע. אם מהירות הכניסה תהיה נמוכה מדי, ייתכן שלא יתאפשר להשלימו. אם מהירות הכניסה תהיה גבוהה מדי, עלול להיגרם נזק לשלדת המטוס כתוצאה מכוחות G או שהטייס יאבד את הכרתו.

ביצוע הקוברה של פוגצ'וב אפשרי תוך שימוש במכשירי הניהוג הסטנדרטיים של מטוס, תוך שימוש בעוצמה גבוהה במיוחד של המנוע על מנת לשמור את המטוס באותו גובה טיסה, אולם ניתן לבצע אותו ביתר קלות במטוסי קרב מודרניים תוך שימוש בהנעה וקטורית של מנועי הסילון המותקנים בהם.

ביצוע התמרון קשה הן למטוס והן לטייס. מבחינת המטוס, ביצוע התמרון כרוך ביצירת עומס גבוה ופתאומי על מבנה המטוס. מנוע הסילון, נדרש להפיק דחף גבוה במהירות תוך כדי הפסקה פתאומית ומהירה של אספקת האוויר דרך הכונסים כתוצאה מעצירת התנועה האופקית והתבססות על כושר יניקה בלבד. בנוסף לכך, יש לשמור על אספקת דלק רציפה לתוך תא הבעירה למרות השינוי הפתאומי במנח הטיסה המשפיע על מיקום מסת הדלק בתוך המיכל. מבחינת הטייס, ביצוע תמרון קוברה כרוך בהתמודדות עם כוחות G גבוהים במיוחד המופיעים באופן פתאומי ועלולים לגרום לאובדן הכרה ובעקבותיו אובדן שליטה במטוס. על טייס המתכונן לביצוע תמרון זה להתאמן מראש על אופן ההתמודדות עם הופעת כוחות G פתאומיים ובעוצמה גבוהה במיוחד.

הקוברה של פוגצ'וב ניתן לביצוע על ידי מספר מצומצם של מטוסי קרב בעיקר בעת ניהול קרב אווירי מטווח קרוב והוא מדגים את כושר התמרון, השליטה בזווית העילרוד, היציבות וכוח הדחף של המטוס, וכמובן את כישורי הטיסה של הטייס. התמרון היה יכול להיות שימושי ביותר בעת ניהול קרב אוויר צמוד. במקרה כזה המטוס הרודף עשוי לחלוף את המטוס המתמרן ש"עוצר" באוויר, ובכך להפוך את עצמו לנרדף, ובכך להקנות למתמרן עמדה עדיפה לירי בכינון ישיר. השימושים העיקריים בתמרונים אלו בקרבות אוויר הם לצורך פנייה חדה כדי להפוך את כיוון הטיסה ולפגוש את האויב, או תמרון מבזבז אנרגיה כדי לגרום לאויב לחלוף על פני המטוס (overshoot).

אף על פי שתמרונים אלו מרשימים מאוד, יעילותם בקרבות אוויר מוגבלת שכן ככל שהמטוס מבצע תמרון חריף יותר כך הוא מבזבז יותר אנרגיה (מהירות אוויר), ובמיוחד נפגעת יכולתו לנתק מגע ולברוח או להשיג את יריבו. בתנאים מציאותיים, על מנת לבצע את תמרון הקוברה על המטוס להיות קל במיוחד כלומר כשהוא נושא כמות דלק מינימלית וכמעט ללא חימוש ולכן השימוש בו מוגבל לתצוגות אוויריות או לאימונים ולמעשה השימוש בו אינו מעשי בעת טיסה קרבית.

תמרון הקוברה של פוגצ'וב מבוצע לרוב דווקא במטוסים קלים שנבנו למטרות השתתפות בתצוגות אוויריות או מופעי פעלולים ותחרויות אוויריות. במקרים אלו המטוסים הם חד־מושביים, מונעי מדחף ובעלי יחס דחף־משקל גבוה במיוחד המאפשר להם את ביצוע התמרון. גם במטוסים כאלה ובמתאר טיסה ספורטיבי ותחרותי על המטוס והטייס להתמודד עם קשיים פיזיים כפי שתוארו לעיל.

• ניצן סדן, קוברה עם שפם: הסורי החצוף והתמרון הכי מפורסם בעולם, באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2020