אשור (דמות מקראית)

אַשּׁוּר, דמות מקראית, מוזכר במקרא כאחד מבניו של שם בן נח, ושממנו התפתחה האומה והממלכה האשורית. המקרא אינו ממשיך לסקור את צאצאיו של אשור וה��א עובר לסקירת שאר משפחתו - צאצאי שם.

אשור

אב	שם בן נח

על פי המקרא, אשור נולד לשם בתקופה שלאחר המבול, בין השנים 2103 לפנה"ס עד 1602 לפנה"ס, לפי התיארוך המקראי.^[1]

ישנו אזכור נוסף בתנ"ך לגבי אשור, בעת סקירת צאצאי חם בן נח.

וְכוּשׁ, יָלַד אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי ה'; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי ה'. וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר. מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, יָצָא אַשּׁוּר; וַיִּבֶן, אֶת-נִינְוֵה, וְאֶת-רְחֹבֹת עִיר, וְאֶת-כָּלַח. וְאֶת-רֶסֶן, בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח--הִוא, הָעִיר הַגְּדֹלָה

— בראשית, י', ח' - י"ב

אולם לא ניתן להסיק בצורה חד משמעית האם אשור הוא זה שיצא מארצו של נמרוד ובנה את כל הערים האלה, או שנמרוד יצא מארצו לארץ אשור ובנה את אותם הערים. בפרשנות המסורתית למשל, רש"י נוקט כמובא במדרש ”כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום (כינוי לה') לבנות המגדל יצא מתוכם” (רש"י בפירושו למקרא). אולם הרמב"ן מפרש את המשך הפסוק על נמרוד, ”במלכו עליה... יצא אל אשור, כי אשור מבני שם היה, ....ולכך תקרא ארץ אשור "ארץ נמרוד".” (הרמב"ן בפירושו למקרא).