תעה

Hebrew

Root
ת־ע־ה (t-ʿ-h)

תָּעָה • (ta'á) (pa'al construction)

to go astray
- Tanach, Exodus 23:4, with translation of the English Standard Version:
  כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ […] תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ
  kí tifgá shór oyivchá […] toé hashév t'shivénu ló
  If you meet your enemy’s ox […] going astray, you shall bring it back to him

Conjugation of תָּעָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לִתְעוֹת action noun: תְּעִיָּה passive participle: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	תָּעִיתִי		תָּעִינוּ
	second	תָּעִיתָ	תָּעִית	תְּעִיתֶם¹	תְּעִיתֶן¹
	third	תָּעָה	תָּעֲתָה	תָּעוּ
present		תּוֹעֶה	תּוֹעָה	תּוֹעִים	תּוֹעוֹת
future	first	אֶתְעֶה		נִתְעֶה
	second	תִּתְעֶה	תִּתְעִי	תִּתְעוּ	תִּתְעֶינָה²
	third	יִתְעֶה	תִּתְעֶה	יִתְעוּ	תִּתְעֶינָה²
imperative		תְּעֵה	תְּעִי	תְּעוּ	תְּעֶינָה²
notes		Pronounced תָּעִיתֶם and תָּעִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.