בינואר 2025 שר החינוך יואב קיש הכריז על "שנת הבינה המלאכותית" בהצהרה רוויית הבטחות ומספרים מרשימים. כעת, שלושה חודשים בלבד לאחר ההכרזה, המציאות מתחילה להתבהר: 70,000 מורים שיעברו הכשרות, 3,000 מנטורים מ-400 חברות טכנולוגיה שילוו את המיזם, וכלים כמו "בינה" ו-Magic School המיועדים לשנות את פני החינוך בכיתות ד' עד י"ב.
אך מתחת למעטה המספרים המרשימים, שאלות יסוד נותרות ללא מענה: האם התוכנית משקפת הבנה אמיתית של אתגרי החינוך בישראל? האם הממשלה מוכנה להתמודד עם הפערים המבניים בתשתיות? והחשוב מכל - האם מדובר במהפכה חינוכית אותנטית, או במימוש מזורז של סדר יום פוליטי שמותיר את רוב התלמידים בשולי הקידמה?
הבטחות גדולות, פעימות מדודות
המספרים שמציג משרד החינוך מרשימים בהיקפם. שיתופי פעולה עם ענקיות הטכנולוגיה Google, Microsoft ו-Nvidia. צבא של מנטורים מעולם ההייטק המוכנים לפזר את אבק הקסם הטכנולוגי על מערכת שנתפסת לעיתים כארכאית ואיטית. "בינה", צ'טבוט מבוסס Gemini של Google, ו-Magic School כבר נמצאים בחלק מהכיתות, מבטיחים למידה מותאמת אישית וחיסכון בזמן יקר למורים עמוסים. התוכנית, על פניו, אינה פוסחת על שום מגזר - חילונים, דתיים, חרדים וערבים, מכיתה ד' ועד י"ב.
אין לי ספק שמשרד החינוך זיהה נכון את החשיבות העצומה של הטמעת בינה מלאכותית במערכת החינוך. בעולם שבו הטכנולוגיה משנה את פניה במהירות מסחררת, ובינה מלאכותית כותבת כבר היום 80% מהקוד החדש בערך, ישראל אכן חייבת להיות חלק מהמהפכה. אך זיהוי של צורך אינו ערובה ליישום מוצלח.
אבל החזון של קיש לא נעצר כאן. הוא הצהיר שמטרתו היא להפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם בשילוב AI בחינוך, תוך השקעה בחינוך חברתי-רגשי לצד טכנולוגי, במיוחד לאור השפעות המלחמה על הילדים. קיש דחף להטמעת כלים חדשניים כמו ממשק Minecraft ללמידה חווייתית, והבטיח שכל תלמיד, גם בפריפריה, יקבל גישה שוויונית לטכנולוגיה. הוא אפילו הכריז על תוכניות להכשרת מורים במיומנויות ניהול נתונים ואתיקה דיגיטלית, כדי להבטיח ש-AI לא יהפוך לכלי בלתי נשלט. האם נזכה לראות את החזון מתממש? ימים יגידו.
הפער בין "מובילה עולמית" ל"לא מסוגלת להגדיר טרוריסט" הוא קטן
ב-3 במרץ 2025 התגלה סדק משמעותי בחזון של השר קיש. השימוש בבינה מלאכותית בחינוך הדתי-לאומי הושעה לאחר שהמערכת סירבה לסמן את יחיא סינואר כטרוריסט - אירוע המדגיש את הפער בין הבטחות לביצוע. מעבר לדילמה הפוליטית, האירוע מעלה שאלות מהותיות על שילוב טכנולוגיות מתקדמות במערכת החינוך.
ב-3 במרץ 2025 התגלה סדק משמעותי בחזון של השר קיש. השימוש בבינה מלאכותית בחינוך הדתי-לאומי הושעה לאחר שהמערכת סירבה לסמן את יחיא סינואר כטרוריסט - אירוע המדגיש את הפער בין הבטחות לביצוע
הפתרון דורש התאמה תרבותית וערכית של המערכות, שקיפות בקבלת החלטות, מנגנוני פיקוח ובקרה, הכשרה מעמיקה של צוותי הוראה, ושיתוף קהילתי בתהליך. משרד החינוך לא פרסם תוכנית התמודדות ברורה עם אתגרים אלה. והדממה של משרד החינוך בעקבות האירוע אומרת הכל. שותקים כי אין תשובה טובה. שותקים כי ההתגוששות עם סוגיות של אתיקה, ערכים, ופוליטיקה בעידן הבינה המלאכותית היא מורכבת הרבה יותר ממה שמשתקף במצגות המרהיבות ובמספרים המרשימים - אם מערכת בינה מלאכותית אינה יכולה לשקף ערכים בסיסיים המקובלים בחברה הישראלית, מה באמת מקומה במערכת החינוך שלנו?
פער דיגיטלי: המרחק הטכנולוגי בין מרכז לפריפריה
בעיה נוספת, ואולי חמורה יותר, היא הפער בתשתיות בין מרכז לפריפריה. המציאות העגומה היא שבעוד תלמידים בתל אביב, רמת גן או הרצליה נהנים מאינטרנט מהיר וציוד מתקדם, בתי ספר רבים בנגב, בגליל, ובשכונות מצוקה במרכז עדיין נאבקים להשיג מחשבים בסיסיים.
הרטוריקה של "שוויון טכנולוגי" שמשרד החינוך מקדם נתקלת באתגר המציאות המורכבת: טכנולוגיה מתקדמת דורשת תשתית איכותית, ותשתית דורשת השקעה כלכלית - השקעה המתפזרת באופן לא אחיד בין המרכז לפריפריה. כתוצאה מכך, בעוד תלמידים במרכז הארץ נהנים מגישה מיטבית לכלים הדיגיטליים החדשים, תלמידים רבים בנגב ובגליל עלולים למצוא עצמם בעמדת נחיתות, עם הזדמנויות מוגבלות להשתמש ביתרונות שמציעה המהפכה הטכנולוגית.
המורים: קרועים בין חדשנות לחשש
במרכז הסערה הטכנולוגית ניצבים המורים - אלה שאמורים להיות חוד החנית של המהפכה. סקר של הסתדרות המורים העלה כי רק 14% מהמורים מרגישים בטוחים ביכולת להנחות תלמידים את הלמידה בכלי AI. רק 17.4% מהמורים סבורים שבית הספר שלהם מספק את התשתיות הנדרשות לשילוב אופטימלי של AI.
הפרדוקס הוא שבעוד הבינה המלאכותית מבטיחה להקל על המורים- לחסוך זמן בתכנון שיעורים, בבדיקת מבחנים ובמטלות אדמיניסטרטיביות - היא גם מעלה ביקורות וחששות כבדים: מעיון ברשתות החברתיות ובפורומים מקצועיים עולה תמונה של חוסר ודאות: האם משרד החינוך באמת מחויב לתהל��ך מעבר להצהרות? מהי התמיכה האמיתית שיקבלו בשטח? וכיצד תשתלב הטכנולוגיה החדשה במערכת שכבר היום קורסת תחת עומסים בלתי אפשריים?
מחקרים מראים שמערכות למידה מותאמות אישית נתקלות לא פעם בהתנגדות מצד מורים. ולא, הכשרות ל-70,000 מורים, מרשימות ככל שיהיו, אינן מספיקות לגשר על הפער העמוק בין עולם ישן לחדש. אם המורים - עמוד השדרה של מערכת החינוך - לא יאמצו את הטכנולוגיה החדשה בלב שלם, כל המהפכה המובטחת עלולה להשאיר את הילדים בישראל עם פער דיגיטלי שרק מתרחב ככל שהטכנולוגיה מתקדמת.
מכשול לא רק במשרד החינוך
גם שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, מצטרפת למצעד השאפתני של המהפכה הטכנולוגית, אך גם כאן עולים סימני שאלה רבים. לאחרונה, גמליאל חגגה את השקת תוכנית "בינה מלאכותית לכל ילד" בנוף הגליל ובמע'אר, תוכנית המציעה קורסים ייעודיים בבינה מלאכותית לילדים מגיל צעיר.
הצילומים, כמובן, היו מושלמים לאקס (טוויטר). ההצהרות היו נלהבות - נגישות לטכנולוגיות עתידיות, שוויון הזדמנויות, והבטחות גרנדיוזיות להפוך את ישראל למובילה עולמית בבינה מלאכותית. אך השאלה הכואבת נותרת פתוחה: האם זו באמת פריצת דרך משמעותית, או עוד תצלום יח"צ מחויך?
המציאות בשטח - 18 חודשי מלחמה, ממשלה העמוסה בבעיות רבות, ושסעים חברתיים עמוקים - מאיימת להפוך את החזון המפואר הזה למראית עין ריקה. הפער בין השאיפות המוצהרות לבין היכולת האמיתית ליישמן מעולם לא היה גדול יותר.
קרן שחראני תומכת במהפכת ה-AI בחינוך, אבל לא אשחק במשחק של תמימות. התוכנית הזו יכולה להפוך את ישראל למובילה עולמית, אבל היא חייבת להצליח – או שנישאר מאחור בעולם שדוהר קדימה. אין מקום לחצי עבודה. אם המשרד לא יתמודד עם השעיית ה-AI הדתי-לאומי, לא יסגור את הפערים הטכנולוגיים ולא ייתן למורים תפקיד אמיתי, נקבל בזבוז כסף שידרדר אותנו עשור אחורה.
הפתרון שלי ברור: תנו ל-AI להיות משרת, לא אדון. השקיעו בפריפריה – תשתיות, אינטרנט, הכשרות אמיתיות. תנו למורים שליטה, לא לחברות זרות. ותפסיקו לשכוח שחינוך הוא אנשים, לא רק קוד. תצליחו בזה, או שתפסיקו לבזבז את הזמן של כולנו – המחיר כבד מדי בשביל משחקים.
קרן שחר היא חוקרת ומרצה בתחום הבינה המלאכותית הג׳נרטיבית (GEN AI)
