מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק במין צומח. לערך העוסק בפועל פָּשְׁתָּה ; ראו לשון זכר פשה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פשתה
הגייה * pishta
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש פ־שׁ־ת
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ פִּשְׁתִּים
לשון המקרא צמח שזרעיו משמשים למאכל ושמסיבים שבגבעוליו מייצרים חוטים לאריגה.
”וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל“ (שמות ט , פסוק א )
”וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים “ (ויקרא יג , פסוק מז )
”קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט“ (ישעיהו מב , פסוק ג )
לשון המקרא. מן לוח גזר מתברר כי טרם נוהגו שמות החודשים העבריים עפ"י שמות בבליים , קרוי היה חודש אדר , בשם - ירחו עצת-פשת בהוראת קציר הפשתים והכנת המספוא.