מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
דוד
הגייה *
dod
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ד־ו־ד
דרך תצורה
משקל קוֹל
נטיות
נ׳ דּוֹדָה, ר׳ דּוֹדִים
אדם הקשור בקשר משפחתי כאחי אחד ההורים , או בן הזוג של אחד כזה.
”וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת-אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר-צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן-נֵר דּוֹד שָׁאוּל“ (שמואל א׳ יד , פסוק נ )
לשון המקרא אדם הקשור בקשר אהבה .
”עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָךְ“ (שיר השירים ב , פסוק י )
לשון המקרא רגש האהבה. דודים
"שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַּי לָךְ" (שה"ש )
"וְהִנֵה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִּים" (יחזקאל ט"ז ח )
(2) אכדית בהגיית: דָאַדֻ (dādu), בהוראת: מאהב,אהוּב [ 1] .
אחי אחד ההורים
avunculus (אחי האם)
ספרדית: tío
ערבית: عم (אחי האב, תעתיק: עַםּ)
خال (אחי האם, תעתיק: חָ'אל)
פולנית: stryj (אחי האב)
wuj (אחי האם)
פורטוגלית: tio
צ'כית: strýc
צרפתית: oncle
רוסית: дядя (תעתיק: djádja)
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
דוד
הגייה *
dud
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
ר׳ דְּוָדִים; דּוּד־, ר׳ דּוּדֵי־
דוד
לשון המקרא מכל גדול להרתחת מים, לצרכי חימום או בישול .
”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה“ (שמואל א׳ ב , פסוק יד )
השורש של דוד 'מכל להרתחה' קרוב אל זוד 'רתח', משם הזיד , נזיד .[ 2]
מקביל לאכדית דוּדֻ dūdu
'סיר לבישול', אוגריתית dd 𐎄𐎄 – מכל או קדירה.[ 3]
ועד הלשון העברית, מילון למונחי תברואה: הבראת מעונות, תרפ"ח (1928).
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
דוודים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
דויד
הגייה *
david
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ד־ו־ד
דרך תצורה
משקל קָטִיל
נטיות
דויד ע"פ מיכאלאנג'לו
שם פרטי לזכר.
מלך ישראל השני וראש השושלת העיקרית.
”וְעָבְדוּ אֵת יהוה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם“ (ירמיהו ל , פסוק ט )
"דוד אוהב אותך / אל תגידי שלא ידעת / לנצח / דוד אוהב אותך / ורוצה לעשות לך בת / או בן, או משהו..." (דוד , מאת מאיר גולדברג )
קאסוטו ובנימין מזר מצאו בתעודות חיצוניות למקרא כי תיבת "דֲוִוידו(ם)" (dāwidu(m קיימת אצל השבטים הנודדים-שמיים-מערביים ממארי של המאה ה־18 לפנה"ס בהוראת "ראש שבט"; מאוחר יותר גם בהוראת "שר-הצבא-בשירותו-של-מושל".[ 4] טור־סיני אף מוסיף שזמרילם מלך מארי הכה את ה-"דווידום" של בני אמינא (שבטים שמיים שישבו סמוך לפרת). במצבת מישע של מלך מואב מופיעה תיבת "דודה" (אשב. משמ. את. אראל. דודה ), כנראה בהוראה שלעיל, קרי - (שריד, מאוחסן בארון) של אב קדמון או ראש שבט.[ 5]
”וַיֹּ֗אמֶר עֶשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֘ וְגַם־בְּדָוִד֘ אֲנִ֣י ??? מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן “ (שמואל ב׳ יט , פסוק מד ) בפסוק זה חלה כנראה שגיאת מעתיק ויש לקרוא כתרגום השבעים, במקום המילה "דוד" - "בכור ".
ערך בוויקיפדיה:
דויד
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago,1956-1995 / (dādu) . עמ'- 20
↑ מילון יסטרוב .
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 262
↑ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו. ירושלים, מוסד ביאליק , תשי"ד-1954. כרך ב', עמ' 629.
↑ לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, כרך ט"ו, תש"ז.