מ"ג דברים ז יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לַעֲשׂוֹתָֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתִטַּר יָת תַּפְקֵידְתָּא וְיָת קְיָמַיָּא וְיָת דִּינַיָּא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין לְמֶעֱבַדְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִנְטְרוּן יַת תַּפְקֵידְתָּא וְיַת קְיָמַיָא וְיַת דִּינַיָא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יַתְכוֹן לְמֶעֱבַדְהוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
== פרשת עקב ==
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
המצות לש"ש כי היו עושים המצות ומונעים א"ע מהעבירות מפני תקות גמול ויראת עונש, ולא היה בחירה כלל כי היו מתיראים לעבור על מצות ה', ולכן עשה ה' שבעה"ז יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים וכן בהפך שעי"כ הם עושים המצות ונשמרים מהעברות לש"ש בלבד, כמ"ש (קהלת ח) אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע וכו', וז"ש שעי"כ ושמרת את החקים מצד שאנכי מצוך היום לעשותם לא מצד תקות גמול ויראת עונש רק מצד שכן צוה ה', ועז"א היום לעשותם ולא היום לקבל שכרם, ר"ל היום בעה"ז לא תקוה שכר החוקים והמצוה ועליך רק לעשותם ולא היום לקבל שכרם רק למחר לקבל שכרם בעה"ב:
(יב) "והיה עקב", אמנם באר שיש הבדל בזה בין החלק שנקרא משפטים ובין חלקי המצות שנקראו בשם חוקים ומצות, והוא עפמ"ש הרמב"ם בפי' המשניות (פ"א דפאה) וז"ל:
וענין מ"ש אוכל פירותיהם בעה"ז והקרן קיימת לו לעה"ב כי המצות כולן נחלקים בתחלה על ב' חלקים, החלק האחד במצות המיוחדות לאדם בנפשו במה שיש בינו ובין הקב"ה כגון ציצית ותפלין ושבת ועבודת כוכבים, והחלק הב' במצות התלויות בתועלת בני אדם קצתם לקצתם כגון אזהרה על הגנבה והאונאה והנקימה והנטירה וכגון הצווי באהבת איש את חברו ושלא נסית אדם להזיק לחברו ולא יעמוד על דם רעהו וכבוד אבות והחכמים שהם אבות לכל. וכשיעשה אדם המצות המיוחדות לנפשו מה שיש בינו ובין בוראו תחשב לו לצדקה ויגמלהו הקב"ה עליהן לעוה"ב כמו שנבאר ��פ' חלק, וכשיעשה אדם המצות התלויות בתועלת בני אדם זה עם זה כמו כן תחשב לו לצדקה בעוה"ב לפי שעשה המצות, וימצא גם טובה בעוה"ז בעבור שנהג מנהג הטוב בין בני אדם כי כשינהג מנהג הזה ינהגו אחרים כמנהגו וכו', עפ"ז יאמר שעל חלקי המצות שנקראים בשם מצוה או חוקה אין מגיע לך שכר בעה"ז כפי טבע המצוה בעצמה ואני מצוך על כלם בין על המצוה ובין על החוקים ובין על המשפטים שתשמרו היום לעשותם ר"ל שלא ע"מ לקבל שכר בעה"ז, ובכ"ז יש חילוק ביניהם שעל חלק המשפטים שהם המצות שבין אדם לחברו, שאלו דברים שאדם אוכ�� פירותיהם בעה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב, תקבלו בהכרח גם שכר עה"ז כי זה רצוף בטבע המשפטים עצמם אם תעשם שלא מפני שהשכל מחייבם רק מפני שצוה ה' אותם אז והיה עקב תשמעון את המשפטים. ר"ל השכר בעבור שתשמעו אותם, ר"ל שלא תעשום מפני שהשכל מחייבם רק מפני ששמעתם מה' שצוה אותם ובעבור ושמרתם ועשיתם אותם ר"ל שמירה במצות ל"ת ועשיה במ"ע, בזה יגיע לך שכר בעוה"ז, ואמר מלת עקב שמציין הסבה המסבבת את הדבר, שפעל עקב בא ג"כ על הסבוב שמזה בא ואת עקבו מים לעיר (יהושע ח') דהיינו המחנה המזומנה לסבב את האויב, וכן והיה העקוב למישור (ישעיה מ) כמו שתראה בפירושי שם, ר"ל ששכר עה"ז הוא מסובב מן המשפטים שהם סבה טבעיית אליו, וע"כ אחר שהמשפטים מחייבים שכר עה"ז ע"כ ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, שירושת הארץ שהוא החסד ר"ל שכר עה"ז שנשבע לאבותיך ולא נתן זאת להם עצמם רק הם הורישו זה לבניהם, כמ"ש שומר הברית והחסד לאלף דור, תקבל אתה את החסד הזה להאריך ימים על הארץ, שזה מגיע לך ע"י המשפטים:
- ^ דברי אגדה בסוף פרשת ואתחנן שהוסיף הכותב כאן באותיות קטנות: [היום לעשותם, בהגדת ילמדינו בענין כי מי גוי גדול אמר ר' אושעיה מי כאומה זאת שיודעת אופי של אלהיה יודעים מה הוא מבקש להם והם עושים יודעים היאך הוא מחבבן וכו', פי הערוך אופי דעתו, תוספת. בשוחר טוב פרשת למנצח בנגינות אמר ר' זעירי אדם יש לו בן בית פעם ראשונה נכנס אצלו ומושיבו על המטה שנייה על הכסא שלישית על הספסל רביעית אומר כמה פלוני דוחק עלי ומטריחני, אבל הקב"ה כל ישראל דוחקין אותו בתפלה והוא שומע ושמח, לכך נאמר מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו, אמר ר' יצחק בשם ר' יהודה ע"ז נראת קרובה שנאמר ישאוהו על כתף יסבלוהו והיא רחוקה לבסוף אף יצעק אליו ולא יענה, אבל הקב"ה נראה רחוק כמו שאמרו מן הארץ עד לרקיע חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע וכו' ואדם נכנס לבית הכנסת ולוחש והקב"ה שומע תפלתו הה"ד בכל קראינו אליו: בילמדינו פרשת אם שמר תשמרון רמ"ח תיבות יש בקריאת שמע שמשמרת רמ"ח איברים: ועוד בילמדינו ובפסיקתא דשור או כשב משל למלך ששלח פרוזדגומא שלו למדינה נטלוה ועמוד על רגליהם ופרעו את ראשיהם וקראו אותה באימה ברתת ובזיע, כך אמר הקב"ה לישראל קריאת שמע פרוזדוגמא שלי: וכן בפסיקתא דבחודש השלישי אל יהו דברי אגדה של תורה כפרוזדוגמא ישנה פי' הערוך פרוזדוגמא אגרת:]
- ^ דברי אגדה בסוף פרשת ואתחנן שהוסיף הכותב כאן באותיות קטנות: [היום לעשותם, בהגדת ילמדינו בענין כי מי גוי גדול אמר ר' אושעיה מי כאומה זאת שיודעת אופי של אלהיה יודעים מה הוא מבקש להם והם עושים יודעים היאך הוא מחבבן וכו', פי הערוך אופי דעתו, תוספת. בשוחר טוב פרשת למנצח בנגינות אמר ר' זעירי אדם יש לו בן בית פעם ראשונה נכנס אצלו ומושיבו על המטה שנייה על הכסא שלישית על הספסל רביעית אומר כמה פלוני דוחק עלי ומטריחני, אבל הקב"ה כל ישראל דוחקין אותו בתפלה והוא שומע ושמח, לכך נאמר מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו, אמר ר' יצחק בשם ר' יהודה ע"ז נראת קרובה שנאמר ישאוהו על כתף יסבלוהו והיא רחוקה לבסוף אף יצעק אליו ולא יענה, אבל הקב"ה נראה רחוק כמו שאמרו מן הארץ עד לרקיע חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע וכו' ואדם נכנס לבית הכנסת ולוחש והקב"ה שומע תפלתו הה"ד בכל קראינו אליו: בילמדינו פרשת אם שמר תשמרון רמ"ח תיבות יש בקריאת שמע שמשמרת רמ"ח איברים: ועוד בילמדינו ובפסיקתא דשור או כשב משל למלך ששלח פרוזדגומא שלו למדינה נטלוה ועמוד על רגליהם ופרעו את ראשיהם וקראו אותה באימה ברתת ובזיע, כך אמר הקב"ה לישראל קריאת שמע פרוזדוגמא שלי: וכן בפסיקתא דבחודש השלישי אל יהו דברי אגדה של תורה כפרוזדוגמא ישנה פי' הערוך פרוזדוגמא אגרת:]