הצגת המקור של הדף "ספר מכלול (רד"ק)/פעלים/סיום טור א"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:
כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.
החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected
תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025
כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.
יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.
מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.
באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.
<קטע התחלה=נ א/>
===[חסרון אותיות שימוש]===
ואותיות השמוש שזכרנו, פעמים יחסרו ממקומם בהיות הדבר מובן מהענין, וסמך הכתוב על המבין, כאשר יעשו גם כן במלים חסרים.

המ"ם יחסר, כמו {{צ|אֶלְחָנָן בֶּן דֹּדוֹ '''בֵּית''' לָחֶם}} {{קטן|([[ש"ב כג, כד]])}}, רוצה לומר מִבֵּית לחם; {{צ|עַד יִקֹּם גּוֹי '''אֹיְבָיו'''}} {{קטן|([[יהושע י, יג]])}} – מֵאֹיְבָיו. {{צ|הִשָּׁמְרוּ לָכֶם '''עֲלוֹת''' בָּהָר}} {{קטן|([[שמות יט, יב]])}} – מֵעֲלוֹת בהר. {{צ|וְשֶׁמֶן '''עַל''' רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר}} {{קטן|([[קהלת ט, ח]])}} – מֵעַל ראשך, והדומים להם. 

והשי"ן, כמו {{צ|וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ '''יֵלְכוּ''' בָהּ}} {{קטן|([[שמות יח, כ]])}} – שֶׁיֵּלְכוּ בה, או אֲשֶׁר ילכו בה; {{צ|לָעָם '''עָלֶיהָ'''}} {{קטן|([[ישעיהו מב, ה]])}} – אֲשֶׁר עליה; {{צ|בַּעֲבוּר זֶה '''עָשָׂה''' יְיָ לִי}} {{קטן|([[שמות יג, ח]])}} – שֶׁעָשָׂה יי לי; {{צ|לְכָל '''יָבוֹא''' גְּבוּרָתֶךָ}} {{קטן|([[תהלים עא, יח]])}} – לכל אֲשֶׁר יבוא; {{צ|וְכָל '''יֶשׁ''' לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ}} {{קטן|([[בראשית לט, ד]])}} – אֲשֶׁר יש לו; {{צ|וּמֵהֶם לֹא נְבַקֵּשׁ כֵּן '''נַעֲשֶׂה''' כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר}} {{קטן|([[נחמיה ה, יב]])}} – שֶׁנַּעֲשֶׂה, ויש לפרשו כמשמעו: ומהם לא נבקש הַמַּשָּׂא, וְכֵן נעשה כאשר אתה אומר, שנשיב להם שדותיהם. {{צ|וַיִּזְבְּחוּ לַייָ בַּיּוֹם הַהוּא מִן הַשָּׁלָל '''הֵבִיאוּ'''}} {{קטן|([[דה"ב טו, יא]])}} – אֲשֶׁר הביאו; {{צ|אֶל '''הֲכִינוֹתִי''' לוֹ}} {{קטן|([[דה"א טו, יב]])}}, ר"ל אל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הכינותי לו; {{צ|וְנֵדְעָה '''נִרְדְּפָה'''}} {{קטן|([[הושע ו, ג]])}} – שֶׁנִּרְדְּפָה; {{צ|כִּי לֹא יָדַעְתִּי '''אֲכַנֶּה'''}} {{קטן|([[איוב לב, כב]])}} – שֶׁאֲכַנֶּה; {{צ|אַל תַּרְבּוּ '''תְדַבְּרוּ'''}} {{קטן|([[ש"א ב, ג]])}} – שֶׁתְּדַבְּרוּ; {{צ|מִכָּל '''לִבְנֵי''' יִשְׂרָאֵל}} {{קטן|([[שמות ט, ד]])}} – אֲשֶׁר לבני ישראל; {{צ|כִּי עַל כֵּן '''לֹא''' נְתַתִּיהָ}} {{קטן|([[בראשית לח, כו]])}} – שֶׁלֹּא נתתיה {{צ|לְשֵׁלָה בְנִי}}, עשתה זאת.

והה"א כבר זכרנו חסרונה.<קטע סוף=נ א/>

<קטע התחלה=נ ב/>והו"ו, כמו {{צ|חָמַק '''עָבָר'''}} {{קטן|([[שה"ש ה, ו]])}}, {{צ|כָּרַע '''נָפַל שָׁכָב'''}} {{קטן|([[שופטים ה, כז]])}}, {{צ|אָשׁוּבָה '''אֶרְעֶה''' צֹאנְךָ '''אֶשְׁמֹר'''}} {{קטן|([[בראשית ל, לא]])}}, {{צ|אֶרְדֹּף '''אַשִּׂיג אֲחַלֵּק''' שָׁלָל}} {{קטן|([[שמות טו, ט]])}}, {{צ|רְאוּבֵן '''שִׁמְעוֹן'''}} {{קטן|([[שמות א, ב]])}}, {{צ|שֶׁמֶשׁ '''יָרֵחַ'''}} {{קטן|([[חבקוק ג, יא]])}}, {{צ|מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ '''שָׂרִים'''}} {{קטן|([[הושע ח, י]])}} ורבים כמוהם. 

והכ"ף, כמו {{צ|כִּי '''חַטַּאת''' קֶסֶם מֶרִי}} {{קטן|([[ש"א טו, כג]])}} – כְּחַטַּאת קסם; {{צ|לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב '''גֵּהָה'''}} {{קטן|([[משלי יז, כב]])}} – כְּגֵהָה; {{צ|'''כַּדּוּר''' אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם}} {{קטן|([[ישעיהו כב, יח]])}} – כְּכַדּור; {{צ|'''נֶזֶם''' זָהָב בְּאַף חֲזִיר}} {{קטן|([[משלי יא, כב]])}} – כְּנֶזֶם זהב באף חזיר; {{צ|'''עִיר''' פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה}} {{קטן|([[משלי כה, כח]])}} – כְּעִיר פרוצה; {{צ|'''גּוּר''' אַרְיֵה יְהוּדָה}} {{קטן|([[בראשית מט, ט]])}} – כְּגוּר אריה; {{צ|יִשָּׂשכָר '''חֲמֹר''' גָּרֶם}} {{קטן|([[בראשית מט, יד]])}} – כַּחֲמוֹר; {{צ|כִּי '''אֲשֶׁר''' רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם}} {{קטן|([[שמות יד, יג]])}} – כַּאֲשֶׁר ראיתם; {{צ|תֹּאכַל מַצּוֹת '''אֲשֶׁר''' צִוִּיתִךָ}} {{קטן|([[שמות לד, יח]])}} – כַּאֲשֶׁר צויתך.{{הערה|א"א: ובמסורה, חמש כתיבן אשר וסבירן כאשר, וכן כתיבן כאשר וסבירן אשר.}}

והלמ"ד, כמו {{צ|וַיָּבוֹא '''יְרוּשָׁלִַם'''}} {{קטן|([[מ"א ג, טו]])}} – לִירוּשָׁלַיִם ורבים כמוהו, {{צ|וְיַעֲקֹב נָסַע '''סֻכֹּתָה'''}} {{קטן|([[בראשית לג, יז]])}} – לסכות, והדומים לו רבים בתוספת ה"א בסוף, שתחסר הלמ"ד. ופעמים תבוא הלמ"ד על מלה נוספת ה"א, כמו {{צ|יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים '''לִשְׁאוֹלָה'''}} {{קטן|([[תהלים ט, יח]])}}, {{צ|'''לַצָּפוֹנָה''' לַיּוֹם אַרְבָּעָה '''לַנֶּגְבָּה''' לַיּוֹם אַרְבָּעָה וְלָאֲסֻפִּים שְׁנַיִם}} {{קטן|([[דה"א כו, יז]])}}. ובבראשית רבה: {{צ|וַיֵּלֶךְ חָרָנָה}} {{קטן|([[בראשית כח, י]])}} – תני רבי נחמיה, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה, נותן לה ה"א בסופה – {{צ|סְדֹמָה}} {{קטן|([[בראשית י, יט]])}}, {{צ|שֵׂעִירָה}} {{קטן|([[בראשית לג, יד]])}}, {{צ|חָרָנָה}} {{קטן|([[בראשית כז, מג]])}}. והא כתיב {{צ|יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה}}, רבי אבא בר זבדא אמר: לדיוטא התחתונה של שאול {{קטן|([[בראשית רבה סח ח]])}}. {{צ|וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵי גְדוּדִים הָיוּ '''בֶן''' שָׁאוּל}} {{קטן|([[ש"ב ד, ב]])}} – לְבֶן שאול. {{צ|לֹא יִטַּמָּא '''בַּעַל''' בְּעַמָּיו}} {{קטן|([[ויקרא כא, ד]])}} – לְבַעַל בעמיו. {{צ|לֵרָאוֹת '''פָּנָי'''}} {{קטן|([[ישעיהו א, יב]])}} – לְפָנָי. {{צ|'''וְכֹל''' הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבּוֹ אָמְרוּ לֹא תָבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה}} {{קטן|([[ירמיהו כג, יז]])}} – וּלְכֹל הולך, ולמ"ד {{צ|לִמְנַאֲצַי}} שזכר בפסוק עומדת במקום שנים. {{צ|'''וְדָוִד''' הִגִּיד לֵאמֹר אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים}} {{קטן|([[ש"ב טו, לא]])}} – וּלְדָוִד. {{צ|כָּל אֵלֶּה '''בְּנֵי''' מָכִיר אֲבִי גִלְעָד}} {{קטן|([[דה"א ב, כג]])}}, פירושו: כל אלה הערים, לִבְנֵי מכיר אבי גלעד. 

והבי"ת: {{צ|אֵין אֱלֹהִים '''כָּל''' מְזִמּוֹתָיו}} {{קטן|([[תהלים י, ד]])}} – בְּכָל מזמותיו; {{צ|'''וּמַרְאֶה''' וְלֹא בְחִידֹת}} {{קטן|([[במדבר יב, ח]])}} – וּבְמַרְאֶה ולא בחידות; {{צ|מְשַׁכְתִּיךְ '''חָסֶד'''}} {{קטן|([[ירמיהו לא, ב]])}} – בְּחֶסֶד, או מָשַׁכְתִּי לָךְ; {{צ|זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם '''יְמֵי''' עָנְיָהּ}} {{קטן|([[איכה א, ז]])}} – בִּימֵי עניה;<קטע סוף=נ ב/> <קטע התחלה=נא א/>{{צ|הַנִּמְצָא '''בֵית''' יְיָ}} {{קטן|([[מ"ב יב, יא]])}} – בְּבֵית יי; {{צ|אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה '''בֵּית''' יְיָ}} {{קטן|([[מ"ב יב, יד]])}} – בְּבֵית יי; {{צ|לִזְנוֹת '''בֵּית''' אָבִיהָ}} {{קטן|([[דברים כב, כא]])}} – בְּבֵית אביה; {{צ|וַיָּמָת יֶתֶר '''לֹא''' בָנִים}} {{קטן|([[דה"א ב, לב]])}} – בְּלֹא בנים. {{צ|יִרְחֲצוּ מַיִם}} {{קטן|([[שמות ל, כ]])}} – בַּמַּיִם; {{צ|כְּתוֹא '''מִכְמָר'''}} {{קטן|([[ישעיהו נא, כ]])}} – בְּמִכְמָר. {{צ|וַיִּקְבְּרֻהוּ '''בֵּיתוֹ'''}} {{קטן|([[דה"ב לג, כ]])}} – בְּבֵיתוֹ. {{צ|כִּי '''שֵׁשֶׁת''' יָמִים עָשָׂה יְיָ}} {{קטן|([[שמות כ, יא]])}} – בְּשֵׁשֶת ימים. {{צ|'''מִי''' אֲנַחֲמֵךְ}} {{קטן|([[ישעיהו נא, יט]])}} – בְּמִי אנחמך. {{צ|יִשְׁכֹּן '''חֲצֵרֶיךָ'''}} {{קטן|([[תהלים סה, ה]])}} – בַּחֲצֵרֶיךָ. {{צ|וַאֲנִי '''תְפִלָּה'''}} {{קטן|([[תהלים קט, ד]])}} – בִּתְפִלָּה, כלומר, הייתי בתפלה לאל שיצילני. 

ויש שזכרו אות השמוש בסמוך ועומדת במקום שנים, כמו {{צ|וְכֹל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת}}, {{צ|בִּישִׁישִׁים חָכְמָה '''וְאֹרֶךְ''' יָמִים תְּבוּנָה}} {{קטן|([[איוב יב, יב]])}} – וּבְאוֹרֶךְ ימים, והדומים להם.

===[חסרון מילים]===
וכן מחסרון המלים בזכור המלה בסמוך, כמו {{צ|וּכְבוֹדִי לְאַחֵר '''לֹא''' אֶתֵּן '''וּתְהִלָּתִי''' לַפְּסִילִים}} {{קטן|([[ישעיהו מב, ח]])}} – וְלֹא תהלתי; {{צ|'''לֹא''' רַבִּים יֶחְכָּמוּ '''וּזְקֵנִים''' יָבִינוּ מִשְׁפָּט}} {{קטן|([[איוב לב, ט]])}} – וְלֹא זקנים; {{צ|כִּי '''לֹא''' לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן '''תִּקְוַת''' עֲנִיִּים תֹּאבַד לָעַד}} {{קטן|([[תהלים ט, יט]])}} – וְלֹא תקות עניים; {{צ|יְחִי רְאוּבֵן '''וְאַל''' יָמֹת '''וִיהִי''' מְתָיו מִסְפָּר}} {{קטן|([[דברים לג, ו]])}} – וְאַל יהי; {{צ|וְאֶשְׁאָלֵם '''וְיָשִׁיבוּ''' דָבָר}} {{קטן|([[ישעיהו מא, כח]])}} – וְלֹא ישיבו דבר, כי זכר למעלה {{צ|'''וְאֵין''' אִישׁ}}, {{צ|'''וְאֵין''' יוֹעֵץ}} {{קטן|([[ישעיהו מא, כח|שם]])}}; {{צ|'''וְלֹא''' לָמַדְתִּי חָכְמָה '''וְדַעַת''' קְדֹשִׁים אֵדָע}} {{קטן|([[משלי ל, ג]])}} – וְלֹא דעת; {{צ|'''מְתַיִךְ''' בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ '''וּגְבוּרָתֵךְ''' בַּמִּלְחָמָה}} {{קטן|([[ישעיהו ג, כה]])}} – וּמְתֵי גבורתך; {{צ|וְיֵשׁ מֵהֶם '''נָשִׁים''' וַיָּשִׂימוּ בָּנִים}} {{קטן|([[עזרא י, מד]])}} – נָשְׂאוּ נשים, כי זכר למעלה {{צ|'''נָשְׂאוּ''' נָשִׁים נָכְרִיּוֹת}} {{קטן|([[עזרא י, מד|שם]])}}; {{צ|מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה '''הָעָם''' הַזֶּה '''יְרוּשָׁלִַם'''}} {{קטן|([[ירמיהו ח, ה]])}} – עַם ירושלים; {{צ|הִנֵּה '''אֲרוֹן''' הַבְּרִית '''אֲדוֹן''' כָּל הָאָרֶץ}} {{קטן|([[יהושע ג, יא]])}} – אֲרוֹן אדון כל הארץ, או ברית אדון כל הארץ; {{צ|לֹא אֶמּוֹט '''רַבָּה'''}} {{קטן|([[תהלים סב, ג]])}} – מֹטָה רבה; {{צ|כִּסְאֲךָ '''אֱלֹהִים''' עוֹלָם וָעֶד}} {{קטן|([[תהלים מה, ז]])}} – כסאך כִּסֵּא אלהים; {{צ|כִּי טוֹב חַסְדְּךָ '''מֵחַיִּים'''}} {{קטן|([[תהלים סג, ד]])}} – מֵחֶסֶד חיים. 
 
וכן בחסרון המלים, בהתבונן הענין מהמלה הסמוכה לה, זולתי זכר המלה החסרה בסמוך – {{צ|וַאֲנִי '''תְפִלָּה'''}} {{קטן|([[תהלים קט, ד]])}} – אִישׁ תפלה; {{צ|כִּי '''חֲמוּדוֹת''' אָתָּה}} {{קטן|([[דניאל ט, כג]])}} – אִישׁ חמודות; {{צ|וּפִי '''מִרְמָה'''}} {{קטן|([[תהלים קט, ב]])}} – ופי אִישׁ מרמה; {{צ|'''שֶׁקֶר''' מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת}} {{קטן|([[משלי יז, ד]])}} – אִישׁ שקר; {{צ|הִנְנִי אֵלֶיךָ '''זָדוֹן'''}} {{קטן|([[ירמיהו נ, לא]])}} – אִישׁ זדון, או הוא תאר; {{צ|כִּי '''נֶפֶשׁ''' הוּא חֹבֵל}} {{קטן|([[דברים כד, ו]])}} – חַיֵּי נפש; {{צ|כִּי '''הָאָדָם''' עֵץ הַשָּׂדֶה}} {{קטן|([[דברים כ, יט]])}} – כי חַיֵּי האדם; {{צ|מָה '''אַתֶּם'''}} {{קטן|([[שופטים יח, ח]])}}<קטע סוף=נא א/> <קטע התחלה=נא ב/>– מה אתם אוֹמְרִים. {{צ|יָמוּתוּ '''אֲנָשִׁים'''}} {{קטן|([[ש"א ב, לג]])}} – אנשים בַּחוּרִים; {{צ|בָּא '''בַאֲנָשִׁים'''}} {{קטן|([[ש"א יז, יב]])}} – באנשים זְקֵנִים; {{צ|מְלֻבָּשִׁים '''בְּגָדִים'''}} {{קטן|([[מ"א כב, י]])}} – בגדים חֲמוּדוֹת; {{צ|זֶרַע '''אֲנָשִׁים'''}} {{קטן|([[ש"א א, יא]])}} – אנשים כְּשֵׁרִים וְטוֹבִים. {{צ|וּמֵי '''מָלֵא''' יִמָּצוּ לָמוֹ}} {{קטן|([[תהלים עג, י]])}} – מי כּוֹס מלא; {{צ|פֶּתַח שַׁעַר '''הַפְּנִימִית'''}} {{קטן|([[יחזקאל ח, ג]])}} – שער הֶחָצֵר הפנימית; {{צ|בְּאֹכְלֵי '''שֻׁלְחָנֶךָ'''}} {{קטן|([[ש"ב יט, כט]])}} – באוכלי לֶחֶם שלחנך; {{צ|בְּעִצָּבוֹן '''תֹּאכֲלֶנָּה'''}} {{קטן|([[בראשית ג, יז]])}} – תֹּאכַל לַחְמָהּ, או פִּרְיָהּ; {{צ|אֲשִׁישֵׁי '''עֲנָבִים'''}} {{קטן|([[הושע ג, א]])}} – יֵין ענבים; {{צ|וְאִכְלוּ אִישׁ '''גַּפְנוֹ''' וְאִישׁ '''תְּאֵנָתוֹ'''}} {{קטן|([[מ"ב יח, לא]])}} – פְּרִי גפנו ופְּרִי תאנתו; {{צ|'''וַאֲנִי''' זֹאת בְּרִיתִי}} {{קטן|([[ישעיהו נט, כא]])}}, פירושו: ואני הִבְטַחְתִּים; {{צ|וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם '''בָּאָה'''}} {{קטן|([[ישעיהו סו, יח]])}} – ואנכי מַחֲשַׁבְתִּי באה, או הָעֵת באה; וכן {{צ|הִנֵּה '''בָאָה''' וְנִהְיָתָה}} {{קטן|([[יחזקאל כא, יב]])}}, פירושו, הָעֵת באה. ופירוש {{צ|וְאָנֹכִי '''מַעֲשֵׂיהֶם'''}} – אֶהְיֶה עִם מעשיהם ויָדַעְתִּי מחשבותיהם. והכנוי, כנגד הגוי שזוכר אחר כן, או כנגד אותם שזכר – {{צ|הַמִּתְקַדְּשִׁים}} {{קטן|([[ישעיהו סו, יז|שם פסוק יז]])}}. {{צ|אֲשֶׁר '''לְתִתִּי''' לוֹ '''בְּשֹׂרָה'''}} {{קטן|([[ש"ב ד, י]])}} – אשר חָשַׁב שאתן לו שכר בשורה; {{צ|וְלֶחֶם '''אָמַר''' לוֹ}} {{קטן|([[מ"א יא, יח]])}} – אמר לָתֶת לו; {{צ|וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר '''מַלְכוּת'''}} {{קטן|([[אסתר ה, א]])}} – בִּגְדֵי מלכות; {{צ|שִׁפְטוּ '''יָתוֹם'''}} – מִשְׁפַּט יתום, {{צ|רִיבוּ '''אַלְמָנָה'''}} {{קטן|([[ישעיהו א, יז]])}} – ריבו רִיב אלמנה; {{צ|הִנֵּה בִטְנִי '''כְּיַיִן''' לֹא יִפָּתֵחַ}} {{קטן|([[איוב לב, יט]])}} – כְּנֹאד יין; {{צ|וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא '''גָוַע''' בַּעֲוֹנוֹ}} {{קטן|([[יהושע כב, כ]])}} – לא גוע לְבַדּוֹ; {{צ|לֹא '''אַחַת''' וְלֹא '''שְׁתָּיִם'''}} {{קטן|([[מ"ב ו, י]])}} – לא אחת לְבַדָּהּ ולא שתים לְבַדָּן; {{צ|וּמַאֲכָלוֹ '''בְּרִאָה'''}} {{קטן|([[חבקוק א, טז]])}} – שה בְּרִיאָה; {{צ|כְּעֵדֶר '''הַקְּצוּבוֹת'''}} {{קטן|([[שה"ש ד, ב]])}} – הָעִזִּים הקצובות; {{צ|כִּי כְסָלַי מָלְאוּ '''נִקְלֶה'''}} {{קטן|([[תהלים לח, ח]])}} – נֶגַע ונקלה {{ק|(אולי צ"ל: נקלה)}}; {{צ|וְהַמַּזְלֵג '''שְׁלֹשׁ''' הַשִּׁנַּיִם}} {{קטן|([[ש"א ב, יג]])}} – בַּעַל שלש השנים; {{צ|וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ '''יָיִן'''}} {{קטן|([[זכריה י, ז]])}} – כמו אִם שָׁתוּ יין; {{צ|לֵץ '''הַיַּיִן'''}} {{קטן|([[משלי כ, א]])}} – שׁוֹתֵה היין; {{צ|וְאַף כִּי '''הַיַּיִן''' בּוֹגֵד}} {{קטן|([[חבקוק ב, ה]])}} – שׁוֹתֵה היין; {{צ|יֹשֵׁב אֹהֶל '''וּמִקְנֶה'''}} {{קטן|([[בראשית ד, כ]])}} – וְרוֹעֵה מקנה; {{צ|'''כַּצֶּמֶר''' יִהְיוּ}} {{קטן|([[ישעיהו א, יח]])}} – כצמר הַלָּבָן; {{צ|הַנֹּתֵן שֶׁלֶג '''כַּצָּמֶר'''}} {{קטן|([[תהלים קמז, טז]])}} – כצמר הַלָּבָן; {{צ|וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ '''זָכָר'''}} {{קטן|([[מלאכי א, יד]])}} – זכר תָּמִים; {{צ|וַיָּגָז אֶת '''רֹאשׁוֹ'''}} {{קטן|([[איוב א, כ]])}} – את שְׂעַר ראשו; {{צ|וַיֹּאכְלוּ אֶת '''הַמּוֹעֵד'''}} {{קטן|([[דה"ב ל, כב]])}} – זִבְחֵי המועד; {{צ|'''הֲיַעֲזֹב''' מִצּוּר שָׂדַי}} {{קטן|([[ירמיהו יח, יד]])}} – היעזוב מַיִם מצור שדי; {{צ|וְלֹא עֲלִיתֶם '''בָּהָר''' לֵאמֹר}} {{קטן|([[דברים ה, ה]])}} – כְּשֶׁיָּרַד בהר לאמר {{צ|אָנֹכִי}} {{קטן|([[דברים ה, ו|שם פסוק ו]])}}; {{צ|לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר '''שְׁמוּאֵל'''}} {{קטן|([[ש"א יג, ח]])}} – אשר נָתַן לוֹ שמואל, או אשר יְעָדוֹ; {{צ|וְאֶת '''רַעֲבוֹן''' בָּתֵּיכֶם}} {{קטן|([[בראשית מב, לג]])}} – ואת שֶׁבֶר רעבון בתיכם; {{צ|'''חֲמוֹר''' לֶחֶם}} {{קטן|([[ש"א טז, כ]])}} – נוֹשֵׂא לחם, או מַשָּׂא חמור לחם; {{צ|'''וְנֹאד''' יַיִן}} {{קטן|([[ש"א טז, כ|שם]])}} – שהיה בו היין;<קטע סוף=נא ב/> <קטע התחלה=נב א/>{{צ|'''וְחֵמַת''' מַיִם}} {{קטן|([[בראשית כא, יד]])}} – שהיה בו מים; וכן {{צ|וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח '''וְנֵבֶל''' יַיִן}} {{קטן|([[ש"א א, כד]])}} (ונבל אחד יין); {{צ|'''סְאָה''' סֹלֶת}} {{קטן|([[מ"ב ז, א]])}}; {{צ|'''וְסַל''' מַצּוֹת}} {{קטן|([[במדבר ו, טו]])}}. וזה הסמיכות שסומכין הכלי אל מה שיש בו הוא הרבה בלשון. {{צ|וַייָ '''אוֹתִי''' כְּגִבּוֹר עָרִיץ}} {{קטן|([[ירמיהו כ, יא]])}} – נָתַן אותי; {{צ|לֹא '''אוּכַל''' אָוֶן וַעֲצָרָה}} {{קטן|([[ישעיהו א, יג]])}} – נְשׂוֹא און עם עצרה; {{צ|חֲזַק לַמִּלְחָמָה '''יַכְשִׁילְךָ''' הָאֱלֹהִים}} {{קטן|([[דה"ב כה, ח]])}} – פֶּן יכשילך; {{צ|בֵּן חָכָם '''מוּסַר אָב'''}} {{קטן|([[משלי יג, א]])}} – יִקַּח מוסר אב; {{צ|'''עֲנָתֹת''' לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ}} {{קטן|([[מ"א ב, כו]])}} – אִישׁ ענתות; {{צ|'''דַּמֶּשֶׂק''' אֱלִיעֶזֶר}} {{קטן|([[בראשית טו, ב]])}} – אִישׁ דמשק; {{צ|'''תּוֹעֵבָה''' יִבְחַר בָּכֶם}} {{קטן|([[ישעיהו מא, כד]])}} – אִישׁ תועבה; {{צ|שְׁנַיִם חֳדָשִׁים '''בְּבֵיתוֹ'''}} {{קטן|([[מ"א ה, כח]])}} – אִישׁ בביתו; {{צ|'''עִמּוֹ''' הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי לָקְחוּ נַחֲלָתָם}} {{קטן|([[יהושע יג, ח]])}}, פירושו: עם חצי שבט מנשה האחד שזכר {{קטן|([[יהושע יג, ז|פסוק ז]])}}. ולפי שזכר {{צ|לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה}}, סמך ולא זכר חצי האחר, ואמרו עמו כאלו זכרו. {{צ|הַבֵּיט '''יָמִין''' וּרְאֵה}} {{קטן|([[תהלים קמב, ה]])}} – כמו הבט ימין וּשְׂמֹאל, כי מהאחד יובן האחר, והרי הוא כאלו זכרו; {{צ|וְעָרֹם אָשׁוּב '''שָׁמָּה'''}} {{קטן|([[איוב א, כא]])}} – אל המקום הידוע, והוא הקבר; {{צ|וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה '''שָׁם'''}} {{קטן|([[קהלת ג, יז]])}} – במקום הידוע, והוא מקום המשפט ליום הדין; {{צ|'''וַתְּכַל''' דָּוִד}} {{קטן|([[ש"ב יג, לט]])}} – נֶפֶשׁ דוד; {{צ|'''וַתָּחָס''' עָלֶיךָ}} {{קטן|([[ש"א כד, י]])}} – ותחס נַפְשִׁי, או עֵינִי; {{צ|וְטִמֵּא '''רֹאשׁ''' נִזְרוֹ}} {{קטן|([[במדבר ו, ט]])}} – שְׂעַר ראש נזרו; {{צ|'''וַיַּכְשִׁלוּם''' בְּדַרְכֵיהֶם '''שְׁבִילֵי''' עוֹלָם לָלֶכֶת נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה}} {{קטן|([[ירמיהו יח, טו]])}} – לַעֲזוֹב שבילי עולם, ללכת נתיבות דרך לא סלולה; וכן {{צ|וַיַּכְשִׁלוּם}} חסר המכשילים, והם נביאי השקר; {{צ|נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת, שֹׂנֵא בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים}} {{קטן|([[משלי כח, טז]])}}, פירושו: נגיד חסר תבונות ורב מעשקות יָמוּת בִּמְהֵרָה, אבל נגיד שונא בצע יאריך ימים; וכן {{צ|וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל '''וִיהוֹשָׁפָט''' מֶלֶךְ יְהוּדָה}} {{קטן|([[מ"ב ח, טז]])}}, פירושו וּמֵת יהושפט; {{צ|'''וַיֹּאמֶר''' לְיוֹסֵף}} {{קטן|([[בראשית מח, א]])}} – האומר; {{צ|'''וַיַּגֵּד''' לְיַעֲקֹב}} {{קטן|([[בראשית מח, ב]])}} – המגיד; {{צ|כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר '''יַקְרִיב''' מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַייָ}} {{קטן|([[ויקרא ז, כה]])}} – הכהן המקריב; {{צ|אִם '''יַחֲרוֹשׁ''' בַּבְּקָרִים}} {{קטן|([[עמוס ו, יב]])}} – החורש; {{צ|כַּאֲשֶׁר '''יִשְׁבֹּר''' אֶת כְּלִי הַיּוֹצֵר}} {{קטן|([[ירמיהו יט, יא]])}} – כאשר ישבור אִישׁ; {{צ|וַיָּמָד '''שֵׁשׁ''' שְׂעֹרִים}} {{קטן|([[רות ג, טו]])}} – שש מִדּוֹת שעורים; {{צ|מִי לַייָ '''אֵלָי'''}} {{קטן|([[שמות לב, כו]])}} – יָבֹא אלי; {{צ|כִּי בַייָ נִשְׁבַּעְתִּי כִּי '''אֵינְךָ''' יוֹצֵא אִם יָלִין אִישׁ אִתְּךָ הַלַּיְלָה}} {{קטן|([[ש"ב יט, ח]])}} – כי אִם אינך יוצא;<קטע סוף=נב א/> <קטע התחלה=נב ב/>{{צ|'''וְצָמִת''' וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים}} {{קטן|([[רות ב, ט]])}} – וְאִם צמית; {{צ|'''וַתְּמָאֵן''' לְשַׁלְּחוֹ}} {{קטן|([[שמות ד, כג]])}} – וְאִם תמאן; {{צ|'''וְנָתַן''' לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר}} {{קטן|([[ישעיהו ל, כ]])}} – וְאִם נתן; {{צ|נַחֲלָתְךָ '''וְנִלְאָה''' אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ}} {{קטן|([[תהלים סח, י]])}} – וְאִם נלאה, אתה כוננתה.

וכן מנהג העברים לדבר לשון נקבה במקום שאין בו זֵכֶר לנקבה, אבל הוא בחסרון העֵדָה, או האֲמִירָה או ההֲלִיכָה. ותכונת הענין כמו שיזדמן בענין, ויובן החסרון ההוא מהענין. כמו {{צ|'''וַתְּהִי''' יִשְׂרָאֵל}} {{קטן|([[ש"ב כד, ט]])}}, {{צ|'''וַתְּהִי''' אֲרָם}} {{קטן|([[ש"ב ח, ו]])}}, רוצה לומר: עֲדַת ישראל, עֲדַת ארם; וכן {{צ|'''וַתַּעַל''' הַצְּפַרְדֵּעַ}} {{קטן|([[שמות ח, ב]])}}; {{צ|וּצְפַרְדֵּעַ '''וַתַּשְׁחִיתֵם'''}} {{קטן|([[תהלים עח, מה]])}}; {{צ|'''וַתְּהִי''' הַכִּנָּם}} {{קטן|([[שמות ח, יג]])}}; {{צ|'''בְּזֹאת''' יָבֹא אַהֲרֹן}} {{קטן|([[ויקרא טז, ג]])}}; {{צ|'''בְּזֹאת''' תֵּדַע}} {{קטן|([[שמות ז, יז]])}}; {{צ|'''כָּזֹאת וְכָזֹאת''' דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה}} {{קטן|([[מ"ב ה, ד]])}}; {{צ|כִּי '''מָרָה תִהְיֶה''' בָּאַחֲרוֹנָה}} {{קטן|([[ש"ב ב, כו]])}}, רוצה לומר אהבת המלחמה או אכילת החרב; {{צ|הֲלֹא '''הִיא כְתוּבָה''' עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר}} {{קטן|([[יהושע י, יג]])}}; {{צ|כִּי תוֹעֵבָה '''הִוא''' לְמִצְרָיִם}} {{קטן|([[בראשית מג, לב]])}}; {{צ|'''וְהִוא''' לֹא '''תִצְלָח'''}} {{קטן|([[במדבר יד, מא]])}} – ההֲלִיכָה; וכן {{צ|'''וַתְּהִי''' חֹק בְּיִשְׂרָאֵל}} {{קטן|([[שופטים יא, לט]])}} – הליכת בנות ישראל לתנות לבת יפתח; {{צ|עַל כֵּן '''הָיְתָה''' לְמָשָׁל}} {{קטן|([[ש"א י, יב]])}}, כלומר האֲמִירָה הזאת; {{צ|'''וַתֵּצֶר''' לְדָוִד מְאֹד}} {{קטן|([[ש"א ל, ו]])}} – היתה צָרָה לדוד מאד; {{צ|לֹא '''אַחַת''' וְלֹא '''שְׁתָּיִם'''}} {{קטן|([[מ"ב ו, י]])}} – לא פַּעַם אחת, או אַזְהָרָה אחת; {{צ|לַעֲשׂוֹת '''קְטַנָּה''' אוֹ '''גְדוֹלָה'''}} {{קטן|([[במדבר כב, יח]])}}; {{צ|כִּי מִי בַז לְיוֹם '''קְטַנּוֹת'''}} {{קטן|([[זכריה ד, י]])}}; {{צ|אוֹ מַה יַּעַנְךָ אָבִיךָ '''קָשָׁה'''}} {{קטן|([[ש"א כ, י]])}} – אֲמִירָה קשה; {{צ|וַיְדַבֵּר אִתָּם '''קָשׁוֹת'''}} {{קטן|([[בראשית מב, ז]])}} – אֲמָרוֹת קשות; {{צ|וְעָשִׁיר יַעֲנֶה '''עַזּוֹת'''}} {{קטן|([[משלי יח, כג]])}} – דִּבְּרוֹת עזות. וכן כל אחד ואחד יובן החסרון לפי מקומו.

וכן בלא חסרון במקום שיש בו זֵכֶר לזכר ולנקבה. כמו {{צ|כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם '''הִוא''' אֲחֻזָּתָם}} {{קטן|([[ויקרא כה, לג]])}} – מלת {{צ|הִיא}} שבה אל {{צ|אֲחֻזָּתָם}}, לא על {{צ|בָתֵּי}}, ואף על פי שאינו מבואר הענין בלשון כל כך, כי מן הנהוג היה לו לומר הכנוי על {{צ|בָתֵּי}} לא על {{צ|אֲחֻזָּתָם}}, כמו {{צ|כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם '''הוּא''' לָהֶם}} {{קטן|([[ויקרא כה, לד]])}}, כי הוא שב אל השדה לא אל האחזה. וכן המנהג ברוב כמו {{צ|'''הִוא''' אֲחֻזָּתָם}}, וכן {{צ|כִּי '''הוּא''' חֶלְקְךָ בַּחַיִּים}} {{קטן|([[קהלת ט, ט]])}}, כי הוא מדבר על האשה ואמר {{צ|הוּא}}, אבל נאמר<קטע סוף=נב ב/> <קטע התחלה=נג א/>כי {{צ|הוּא}} שב אל {{צ|חֶלְקְךָ}} שחֵלֶק לשון זכר, ואין כן {{צ|אֲנִי חֶלְקְךָ}} {{קטן|([[במדבר יח, כ]])}}. ומפני זה צריך להתבונן מאד בלשון ולהושיבו על אופניו כפי היכולת ולא לאמר לשון נקבה על זכר ולשון זכר על נקבה.

וכן כשיהיה זכר ונקבה כאחד, יפול הלשון על הקודם אם זכר אם נקבה. כמו {{צ|'''תִּנָּתֶן''' לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי}} {{קטן|([[אסתר ז, ג]])}}, {{צ|'''וַתִּכְתֹּב''' אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי}} {{קטן|([[אסתר ט, כט]])}}, {{צ|'''וַתְּדַבֵּר''' מִרְיָם וְאַהֲרֹן}} {{קטן|([[במדבר יב, א]])}}, {{צ|'''וַתֹּאכַל''' הִיא וָהוּא}} {{קטן|([[מ"א יז, טו]])}}, {{צ|כַּאֲשֶׁר '''קִיַּם''' עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה}} {{קטן|([[אסתר ט, לא]])}}. ומה שאמר {{צ|'''וְנֶאֱסַף''' שִׂמְחָה וָגִיל}} {{קטן|([[ישעיהו טז, י]])}}, ענינו דְּבַר שמחה, כמו {{צ|כִּי '''יִהְיֶה''' נַעֲרָ}} {{קטן|([[דברים כב, כג]])}}, כמו שפרשנו במלת פָּעֲלָה {{קטן|([[ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/ח א|לעיל ח ע"א]])}}. 

וכן כאשר הפֹעל באחרונה, יפול על הדבק בו, כמו {{צ|הִנֵּה אַפִּי וַחֲמָתִי '''נִתֶּכֶת''' אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה}} {{קטן|([[ירמיהו ז, כ]])}}, {{צ|אֶת שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת לִי '''תִהְיֶינָה'''}} {{קטן|([[יחזקאל לה, י]])}}, {{צ|גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי לְזָר '''תַּחְשְׁבֻנִי'''}} {{קטן|([[איוב יט, טו]])}}. אבל {{צ|צָרָה וַחֲבָלִים '''אֲחָזַתָּה''' כַּיּוֹלֵדָה}} {{קטן|([[ירמיהו מט, כד]])}}, פירושו צרה עִם חבלים, והו"ו כמו הו"וין שעניינם עִם כמו שכתבנו {{ק|([[ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/מד ב|לעיל מד ע"ב]])}}, והצרה היא העקר. לפיכך נפל הענין על הצרה ואמר {{צ|אֲחָזַתָּה}}. 

וכן בזכור שני דברים הנסמכים זה על זה הענין נופל על הקרוב, כמו {{צ|קֶשֶׁת גִּבֹּרִים '''חַתִּים'''}} {{קטן|([[ש"א ב, ד]])}} – {{צ|חַתִּים}} נופל על {{צ|גִּבֹּרִים}}, אף על פי שהענין היה מורה על {{צ|קֶשֶׁת}}. וכן {{צ|נֶגַע צָרַעַת כִּי '''תִהְיֶה''' בְּאָדָם}} {{קטן|([[ויקרא יג, ט]])}}, {{צ|קוֹל נְגִידִים '''נֶחְבָּאוּ'''}} {{קטן|([[איוב כט, י]])}}, {{צ|רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא '''יַגִּיעוּ'''}} {{קטן|([[תהלים לב, ו]])}}, {{צ|וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא '''חָסֵר'''}} {{קטן|([[מ"א יז, טז]])}}, {{צ|קוֹל שְׁמוּעָה הִנֵּה '''בָאָה'''}} {{קטן|([[ירמיהו י, כב]])}}.

===[הרכבה בבנין הקל]===
ומצאנו בטור הזה שהוא בנין הקל שזכרנו, מלה מורכבת מעבר ובינוני, והיא (יושבת) {{צ|'''יֹשַׁבְתְּ''' בַּלְּבָנוֹן}} {{קטן|([[ירמיהו כב, כג]])}},<קטע סוף=נג א/> <קטע התחלה=נג ב/>שהיא מורכבת מן יוֹשֶׁבֶת ויָשַׁבְתְּ, ר"ל שישבה ויושבת עדיין. וכמו {{צ|'''מְקֻנַּנְתְּ''' בָּאֲרָזִים}} {{קטן|(שם)}}, שהיא גם כן מורכבת מן מְקֻנֶּנֶת וקוּנַּנְתְּ, רוצה לומר שקננה ומקננת עדיין. וכן {{צ|'''שֹׁכַנְתְּ''' עַל מַיִם רַבִּים}} {{קטן|([[ירמיהו נא, יג]])}}, וכן {{צ|'''וְיֹלַדְתְּ''' בֵּן}} {{קטן|([[בראשית טז, יא]])}}, כי ללשון שזכר – {{צ|הִנָּךְ הָרָה}}, יפול לשון יוֹלֶדֶת – הנך הרה וְיוֹלֶדֶת בן, והרכיב בו לשון וְיָלַדְתְּ, כי הלידה על העתיד, כי עדיין לא ילדה. 

ויש אומרים כי אלה המלות שזכרנו אינם מורכבים, אלא שהם פֹעל-עבר מבנין פּוֹעֵל הכבד. ורבי יונה המדקדק אמר כי השוא להריץ המלה, ואינם כי אם בינונים, והיו ראויים להיות יוֹשֶׁבֶת ויוֹלֶדֶת, ולהריץ המלה אל אשר לפניה החליפו הסגול בשוא. וכן {{צ|מְקֻנַּנְתְּ בָּאֲרָזִים}}, כמו שעשו ב{{צ|אַל '''תּוֹסְףְּ''' עַל דְּבָרָיו}} {{קטן|([[משלי ל, ו]])}}, {{צ|'''וַיִּשְׁבְּ''' מִמֶּנּוּ שֶׁבִי}} {{קטן|([[במדבר כא, א]])}}, {{צ|'''וַיֵּשְׁתְּ''' מִן הַיַּיִן}} {{קטן|([[בראשית ט, כא]])}}, שהיו ראויים תּוֹסֶף, וכן וַיִּשֶׁת, וַיִּשֶׁב על משקל {{צ|וַיִּבֶן}} {{קטן|([[בראשית ב, כב]])}}, {{צ|וַיִּקֶן}} {{קטן|([[בראשית לג, יט]])}}. וכן כתב רבי יהודה המדקדק, כי השוא השני אשר ב{{צ|וַיִּשְׁבְּ}}, {{צ|וַיֵּשְׁתְּ}}, {{צ|אַל תּוֹסְףְּ}}, {{צ|וַיִּפְתְּ}} מתנועע. ואם כדבריהם, היו בי"ת {{צ|בֵּן}} ובי"ת {{צ|בַּלְּבָנוֹן}} ובי"ת {{צ|בָּאֲרָזִים}} ובי"ת {{צ|בַּסֵּתֶר}} רפים, אם שוא תי"ו {{צ|וְיֹלַדְתְּ}}, {{צ|יֹשַׁבְתְּ}}, {{צ|מְקֻנַּנְתְּ}}, {{צ|וַיִּפְתְּ}} נעים, כדברי רבי יונה שאמר כי להריץ המלה אל אשר לפניה באו כן, ואם כן הם נעים, וכן לדברי רבי יהודה חיוג' שאמר כי השוא השני אשר ב{{צ|וַיִּפְתְּ}} מתנועע, ואם הם נעים כדבריהם, הבי"תין הם רפין כמשפט כל שוא-נע על אות בג"ד-כפ"ת, כמו שאנו עתידים לכתוב בג"ה, ואינם כי אם דגושים.

ומלת {{צ|'''וְאֵסָעֲרֵם''' עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם}} {{קטן|([[זכריה ז, יד]])}}, אמרו שהיא מורכבת מזה הטור ומהטור השלישי שהוא פִּעֵל הדגוש. והנכון מה שפירש אדוני אבי ז"ל בספר זכרון <small>([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36865&st=&pgnum=53&hilite= ברלין תרמ"ח עמוד 40])</small>, כי הוא כלו מהקל, ואף על פי שהוא בודד, פירושו וְאֵסָעֵר עִמָּם, כמו<קטע סוף=נג ב/> <קטע התחלה=נד א/>{{צ|'''יְשֻׂשׂוּם''' מִדְבָּר וְצִיָּה}} {{קטן|([[ישעיהו לה, א]])}}, שפירושו יָשׁוּשׁוּ עִמָּם. ואמר {{צ|וְאֵסָעֲרֵם}} ולא אמר {{צ|וְאֶסְעֲרֵם}} כמשפט, כדי להרחיב על העי"ן ולהקל מעליה. ונקדו האל"ף בצרי והסמ"ך בקמץ, להאריך המלה ולהרחיבה עוד. וענין הפסוק: אני אהיה מסתער עמם בגלות, כענין {{צ|בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר}} {{קטן|([[ישעיהו סג, ט]])}}. 

ומלת {{צ|'''וְנֵאשֲׁאַר''' אָנִי}} {{קטן|([[יחזקאל ט, ח]])}}, אמרו שהוא מבנין נִפְעַל והאל"ף נוסף ומשפטו וְנִשְׁאַר אֲנִי, ופירושו ונשאר עצמי. והנכון שיהיה מזה הטור, ויהיה מורכב בנו"ן התפארת כנו"ן {{צ|'''נַעֲשֶׂה''' אָדָם}} {{קטן|([[בראשית א, כו]])}}, ובאל"ף המדבר-בעדו, אף על פי שהאחד יספיק. 

'''תמו עניני הקל'''.

הנה הודעתיך סבות העוברים והבינונים והעתידים ושמושם, ושמוש האותיות המשמשות, ופתוחי האבנים בטור הזה, וממנו תלמוד לכל הטורים.<קטע סוף=נד א/>
 <noinclude>
==נימוקי רבי אליהו בחור==
{{הערות שוליים}}
{{מכלול}}
</noinclude>
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:גודל (הצגת מקור) (מוגן לסוקרים אוטומטיים)
תבנית:הערה (עריכה)
תבנית:הערה/קוד (עריכה)
תבנית:הערות שוליים (עריכה)
תבנית:מגירה (עריכה)
תבנית:מכלול (עריכה)
תבנית:ניווט קבוצות (עריכה)
תבנית:צ (עריכה)
תבנית:ק (עריכה)
תבנית:קטן (עריכה)
תבנית:תת קבוצה (עריכה)
יחידה:Arguments (עריכה)
יחידה:הערה (עריכה)
יחידה:פרמטרים (עריכה)
חזרה לדף ספר מכלול (רד"ק)/פעלים/סיום טור א.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ספר_מכלול_(רד%22ק)/פעלים/סיום_טור_א"