הצגת המקור של הדף "ביאור:ישר"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:
כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.
החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected
תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025
כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.
יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.
מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.
באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>

= ישר = ללא מכשולים =

{{מאמר הגדרה}}

בלשון ימינו, '''ישר''' הוא לא עקום: '''

::*מסלול '''ישר''' הוא המסלול הקצר ביותר המחבר בין שתי נקודות - קו שאינו '''עקום''' ומפותל;
::*ואדם '''ישר''' הוא אדם שאומר אמת - אינו '''"מעקם"''' את העובדות. '''

בלשון המקרא, המשמעות דומה אך לא זהה - '''ישר''' הוא מישורי, ללא מהמורות: '''

::*מסלול '''ישר''' יכול להיות גם מפותל ומעגלי, כמו ב {{צמ|בדרך חכמה הרתיך, הדרכתיך '''במעגלי ישר'''|משלי ד יא}}(ראו גם [[ביאור:מעגלים ישרים?|מעגלים ישרים]] ), אולם הוא ישר ב"מבט מהצד", כלומר, אין בו '''מכשולים''', בליטות ובורות. מכאן המילה '''מישור''' = שטח ישר במבט מהצד, שטח שאין בו הרים ועמקים  {{צמ|כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקב ''' למישור''' והרכסים לבקעה|ישעיהו מ ד}};  מכאן גם התואר " '''מיושר'''" = משוטח ומרוקע  {{צמ|...וצפה זהב '''מְיֻשָּר''' על המחקה|מלכים א ו לה}}.
::*ואדם '''ישר''' הוא איש שלום - אדם שאינו '''מכשיל''' אחרים ואינו מציב בפניהם התנגדות. אדם שאומר אמת לא נקרא "ישר" אלא "איש אמת" או "נאמן" - ראו [[ביאור:אמן = יציב ומתמיד, מקיים הבטחות|השורש אמנ]] .

==בחינה עצמית - האם אני ישר?==

::*האם, לפני שאני מעז ואומר למישהו "בפרצוף" מה אני חושב עליו, אני מנסה להבין מה תהיה התוצאה של דרך פעולה זו, ונזהר שלא לפגוע בו? משלי כא כט: {{צ|העז איש רשע בפניו, ''' וישר''' הוא יכין דרכיו}} ( [[ביאור:העז איש רשע בפניו, וישר הוא יבין דרכו|פירוט]] ).
::*האם, כשיש לי מחלוקת עם הזולת, אני משתדל להימנע מהאשמות, ומדבר איתו מתוך רצון להגיע לפתרון משותף ומוסכם? משלי יד ט: {{צ|אולים יליץ אשם, ובין '''ישרים''' רצון}} ( [[ביאור:אוילים - יליץ אשם; ובין ישרים - רצון|פירוט]] ).
::*האם, כשאני שומע אנשים שמסיתים לפגוע באחרים, אני מנסה לדבר דברים שמרגיעים את האוירה? {{צמ|דברי '''רשעים''' ארב דם, ופי '''ישרים''' יצילם|משלי יב ו}}( [[ביאור:מאבק בהסתה|פירוט]] ) '''

==דרך ישרה==
דרך ישרה היא דרך מפולסת, שלא נכשלים בה: '''

::* {{צמ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם, אוליכם אל נחלי מים בדרך '''ישר''' לא '''יכשלו''' בה...|ירמיהו לא ח}}'''
::* {{צמ|ארח לצדיק '''מישרים''', '''ישר''' מעגל צדיק תפלס|ישעיהו כו ז}}- ה' ידאג שדרכו של הצדיק, בין אם היא פשוטה ובין אם היא מעגלית ומפותלת, תהיה חלקה ומפולסת, ללא מכשולים.
::* {{צמ|אנכי העירתהו בצדק, וכל דרכיו '''אישר'''; הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד, אמר ה' צבאות|ישעיהו מה יג}}- ה' ידאג שכל דרכיו של כורש יצליחו, והוא לא ייתקל במכשולים והתנגדויות.
::* {{צמ|מי חכם ויבן אלה, נבון וידעם; כי '''ישרים''' דרכי ה', וצדקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם|הושע יד י}}- דרכי ה' ישרות ואין בהן מכשול, אבל הפושעים בכל-זאת "מצליחים" להיכשל בהן.
::* {{צמ|מי אתה הר הגדול לפני זרבבל '''למישר''' והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה|זכריה ד ז}}- יש אומרים שהכוונה להר ממש (הר הזיתים), שהיה אמור להפוך למישור כדי שזרובבל יוכל להוציא את האבן הראשה לבניין המקדש; אך ייתכן שההר הוא רק משל למכשולים והתנגדויות, והפיכת ההר למישור היא רק משל לביטול המכשולים וההתנגדויות לשלטונו של זרובבל.
::* {{צמ|טוב '''וישר''' ה', על כן יורה חטאים בדרך|תהלים כה ח}}- ה' הוא ישר - לא רוצה להכשיל את החטאים - ולכן מורה אותם בדרך תשובה.
::* {{צמ|בכל דרכיך דעהו, והוא '''יישר ארחתיך'''|משלי ג ו}}- יסיר מכשולים מדרכיך. '''
::* {{צמ|בדרך חכמה הרתיך, הדרכתיך במעגלי '''ישר'''; בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא '''תכשל'''|משלי ד יא}}- אני מדריך אותך ללכת במסלולים, שגם אם הם מעגליים, הם מישוריים ואין בהם מכשולים.
::* {{צמ|צדקת תמים '''תישר דרכו,''' וברשעתו יפל רשע|משלי יא ה}}= תסיר מכשולים מדרכו. '''

<div class="future">

===פסוקים נוספים===

::* {{צמ|'''וישרנה''' הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד גבול בית שמש|שמואל א ו יב}}
::* [[משלי ב  יג]]: " {{צ|העזבים ארחות '''ישר,'''}}  {{צ|ללכת בדרכי חשך}} "
::* {{צמ|לקרא לעברי דרך, '''המישרים''' ארחותם|משלי ט טו}}
::* [[משלי יד  יב]]: " {{צ|יש דרך '''ישר'''}}  {{צ|לפני}}  {{צ|איש, ואחריתה דרכי מות}} " וכן [[משלי טז כה]]
::* {{צמ|דרך עצל כמשכת חדק, וארח '''ישרים''' סללה|משלי טו יט}}
::* {{צמ|אולת שמחה לחסר לב, ואיש תבונה '''יישר לכת'''|משלי טו כא}}
::* {{צמ|מסלת '''ישרים''' סור מרע, שמר נפשו נצר דרכו|משלי טז יז}}
::* {{צמ|דרך אויל '''ישר בעיניו''' ושמע לעצה חכם|משלי יב טו}}
::* {{צמ|כל דרך איש '''ישר בעיניו''' ותכן לבות ה'|משלי כא ב}}
::* {{צמ|וידריכם בדרך '''ישרה,''' ללכת אל עיר מושב|תהלים קז ז}}
::* {{צמ|ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו לבקש ממנו דרך '''ישרה''' לנו ולטפנו ולכל רכושנו|עזרא ח כא}}

</div>

==ישר בעיני-==
הביטוי "א '''ישר בעיני''' ב" משמעו: ב רואה את א כישר, ב מקבל את א, א אינו מעורר התנגדות מצד ב: '''

::* {{צמ|ויאמר 'אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך, '''והישר בעיניו''' תעשה, והאזנת למצותיו, ושמרת כל חקיו - כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רפאך'|שמות טו כו}}, וכן פסוקים רבים נוספים המדברים על עשיית '''הישר בעיני ה'''', מציינים את המעשה שה' רוצה שיעשו, מעשה שאינו מעורר את התנגדות ה'.
::* {{צמ|ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי '''יישר בעיני''' האלהים וקבתו לי משם|במדבר כג כז}}- אחרי שה' התנגד לקללה בפעם הראשונה, בלק חשב שאולי, אם יילכו למקום אחר, הדבר יהיה ישר בעיני ה' והוא לא יתנגד. '''
::* {{צמ|ועשית '''הישר והטוב בעיני ה'''', למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע ה' לאבתיך|דברים ו יח}}- חז"ל ראו בפסוק זה מקור להלכות רבות שמטרתן לעשות שלום בין אנשים ולמנוע סכסוכים מיותרים, לפנים משורת הדין.
::* {{צמ|ועתה הננו בידך כטוב '''וכישר בעיניך''' לעשות לנו עשה|יהושע ט כה}}, ועוד פסוקים רבים המדברים על עשיית '''הישר בעיני-''' אדם, מציינים את המעשה שאותו אדם רוצה שיעשו, מעשה שלא יעורר את התנגדותו.
::* {{צמ|ויאמר לו אביו ואמו 'האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים?!' ויאמר שמשון אל אביו 'אותה קח לי כי היא '''ישרה בעיני''' '|שופטים יד ג}}- מתאימה לי, למרות שאתם מתנגדים לה.
::* {{צמ|דרך אויל '''ישר בעיניו,''' ושמע לעצה חכם|משלי יב טו}}- האויל (=השטחי) חושב שדרכו מישורית וללא מכשולים, ולכן אינו שומע לעצותיהם של אחרים המזהירים אותו מפני מכשולים. '''

<div class="future">

===פסוקים נוספים===

::* {{צמ|לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום, איש כל '''הישר בעיניו'''|דברים יב ח}}
::* {{צמ|לא תאכלנו, למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה '''הישר בעיני''' ידוד|דברים יב כה}}
::* {{צמ|שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב '''והישר בעיני''' ידוד אלהיך|דברים יב כח}}
::* {{צמ|כי תשמע בקול ידוד אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות '''הישר בעיני''' ידוד אלהיך|דברים יג יט}}
::* {{צמ|ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה '''הישר בעיני''' ידוד|דברים כא ט}}
::* {{צמ|בימים ההם אין מלך בישראל איש '''הישר בעיניו''' יעשה|שופטים יז ו}}, וכן [[שופטים כא  כה]]
::* {{צמ|כל דרך איש '''ישר בעיניו''' ותכן לבות ה'|משלי כא ב}}

</div>

==לב ישר==

::* {{צמ|וילך משם, וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו, ויברכהו, ויאמר אליו 'היש את לבבך '''ישר''' כאשר לבבי עם לבבך?'...|מלכים ב י טו}}- יהוא שואל את יהונדב האם '''לבבו''' של יהונדב '''מיושר''' עם '''לבבו''' שלו, האם המחשבות של יהונדב נמצאות באותו "מפלס" כמו המחשבות שלו, האם הוא מזדהה איתו ואינו מתנגד למעשיו.
::* {{צמ|תורת אמת היתה בפיהו, ועולה לא נמצא בשפתיו; בשלום '''ובמישור''' הלך אתי, ורבים השיב מעון|מלאכי ב ו}}- מלאכי מתאר את אישיותו של אהרון, הכהן הראשון, שהיה " {{צפ|תוכן=אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה}} " {{קטן|קטן= (הלל הזקן, משנה אבות א)|}} , בלי התנגדות ובלי כפיה - "'''בשלום ובמישור''' ".
::* {{צמ|שמר תם וראה '''ישר''', כי אחרית לאיש '''שלום'''|תהלים לז לז}}- ישר הוא איש שלום.
::*משלי כט י: {{צ|אנשי דמים ישנאו תם, '''וישרים''' יבקשו נפשו}} - אנשי דמים, המפיצים דיבה ועלילות שנאה כלפי אדם '''תם''' שאין פגם במעשיו, עלולים לגרום אפילו לישרים - אנשי השלום - לרדוף אותו ( [[ביאור:השנאה מחלחלת|פירוט]] ).
::* {{צמ|לבד ראה זה מצאתי, אשר עשה האלהים את האדם '''ישר''', והמה בקשו '''חשבנות''' רבים|קהלת ז כט}}- ה' ברא את האדם הראשון עם שכל ישר = פשוט וללא מחשבות של חטא, וכשהם נעשו שניים - כשנבראה האישה - הם התחילו לחשוב מחשבות לא ישרות, מחשבות שהיו להם למכשול (ראו רש"י). '''
::* {{צמ|ולקץ שנים יתחברו, ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות '''מישרים...'''|דניאל יא ו}}= להינשא לו כדי לכרות ברית שלום (ראו 'דעת מקרא').
::*ואת הפסוק האחרון נשאיר כשיעורי בית לקוראים, {{צמ|אור זרע לצדיק, ''' ולישרי לב''' שמחה|תהלים צז יא}}. '''

<div class="future">

===פסוקים נוספים===

::* {{צמ|לא בצדקתך '''ובישר לבבך''' אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגוים האלה ידוד אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ידוד לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב|דברים ט ה}}
::* {{צמ|וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב '''ומישרים''' תרצה, אני '''בישר לבבי''' התנדבתי כל אלה; ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך|דברי הימים א כט יז}}
::* {{צמ|רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים '''ישרי''' לבב להתקדש מהכהנים|דברי הימים ב כט לד}}
::* {{צמ|כי הנה הרשעים ידרכון קשת, כוננו חצם על יתר, לירות במו אפל '''לישרי''' לב|תהלים יא ב}}
::* {{צמ|אודך '''בישר לבב''', בלמדי משפטי צדקך|תהלים קיט ז}}
::* {{צמ|'''ישר לבי''' אמרי ודעת שפתי ברור מללו|איוב לג ג}}
::* {{צמ|מגני על אלהים, מושיע '''ישרי לב'''|תהלים ז יא}}
::* {{צמ|שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל '''ישרי''' לב|תהלים לב יא}}
::* {{צמ|משך חסדך לידעיך, וצדקתך '''לישרי''' לב|תהלים לו יא}}

</div>

==מושגים דומים ומנוגדים==
ניגודו של הישר הוא '''הבוגד''' - הבוגד מתנגד לכולם, לא רק לאויביו אלא אפילו לבעלי בריתו, ידידיו ובני עמו (ראו [[ביאור:ישרים - בוגדים|ישרים - בוגדים]] ).

ניגוד נוסף של הישר הוא '''הרשע''' - [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|הפוגע בזולת במזיד]] . למשל: '''

::* {{צמ|חרב פתחו '''רשעים''', ודרכו קשתם; להפיל עני ואביון, לטבוח '''ישרי''' דרך|תהלים לז יד}}
::* {{צמ|בברכת '''ישרים''' תרום קרת, ובפי '''רשעים''' תהרס|משלי יא יא}}( [[ביאור:בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס|פירוט]] )
::* {{צמ|דברי '''רשעים''' ארב דם, ופי '''ישרים''' יצילם|משלי יב ו}}( [[ביאור:מאבק בהסתה|פירוט]] )
::* {{צמ|בית '''רשעים''' ישמד, ואהל '''ישרים''' יפריח|משלי יד יא}}( [[ביאור:בית רשעים ישמד, ואהל ישרים יפריח|פירוט]] )
::* {{צמ|זבח '''רשעים''' תועבת ה', ותפלת '''ישרים''' רצונו|משלי טו ח}}( [[ביאור:זבח רשעים תועבת ה', ותפילת ישרים רצונו|פירוט]] )
::* {{צמ|העז איש '''רשע''' בפניו, '''וישר''' הוא יכין דרכיו|משלי כא כט}}( [[ביאור:העז איש רשע בפניו, וישר הוא יבין דרכו|פירוט]] )
::* {{צמ|תועבת צדיקים איש עול, ותועבת '''רשע''' - '''ישר''' דרך|משלי כט כז}}'''

כשאדם שותה '''יין''', הוא הולך לפעמים במסלול מפותל ומבולבל, אבל הוא '''ישר''' = ללא התנגדויות ומחסומים נפשיים (ראו [[ביאור:יין ישר?|יין ישר]] ).

על ההבדל בין '''ישר''' לבין '''תמים''' ראו [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|תמים]] .

<div class="advanced">

==פירושים נוספים==
הגר"א ומפרשים נוספים פירשו '''יושר''' = מתינות, הליכה בדרך האמצעית, ללא נטיה לאף אחד מהקצוות, כמו למשל בפסוקים: '''

::*משלי ד כה: {{צ|עיניך לנכח יביטו ועפעפיך '''יישרו''' נגדך}} ( [[ביאור:שמירת העיניים בספר משלי|פירוט]] )
::*משלי יא כד: {{צ|יש מפזר ונוסף עוד, וחושך '''מיושר''' - אך למחסור}} ( [[ביאור:יש מפזר ונוסף עוד, וחושך מיושר אך למחסור|פירוט]] ).
::*משלי יד ב: {{צ|הולך '''בישרו''' ירא ה', ונלוז דרכיו בוזהו}} ( [[ביאור:הולך ביושרו - ביושר שלו|פירוט]] ) '''

</div> <div class="future">

==פסוקים נוספים==

::*ראו גם: [[ביאור:מהו ספר הישר?|ספר הישר]] .
::*משלי ב ז: {{צ|וצפן '''לישרים''' תושיה, מגן להלכי תם}} ( [[ביאור:וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם|פירוט]] )
::* {{צמ|מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות '''ישרים''' ותהי אחריתי כמהו|במדבר כג י}}
::* {{צמ|הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק '''וישר הוא'''|דברים לב ד}}
::* {{צמ|גם אנכי חלילה לי מחטא לידוד מחדל להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה '''והישרה'''|שמואל א יב כג}}
::* {{צמ|ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב '''ובישר לעשות''' ככל אשר צויתיך חקי ומשפטי תשמר|מלכים א ט ד}}
::* {{צמ|וראיתם הטוב '''והישר''' מבני אדניכם ושמתם על כסא אביו והלחמו על בית אדניכם|מלכים ב י ג}}
::* {{צמ|הלך צדקות ודבר '''מישרים''' מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע|ישעיהו לג טו}}
::* {{צמ|ורגליהם רגל '''ישרה''' וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל|יחזקאל א ז}}
::* {{צמ|ותחת הרקיע כנפיהם '''ישרות''' אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם|יחזקאל א כג}}
::* {{צמ|האמור בית יעקב הקצר רוח ידוד אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם '''הישר הולך'''|מיכה ב ז}}
::* {{צמ|אבד חסיד מן הארץ '''וישר''' באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם|מיכה ז ב}}
::* {{צמ|טובם כחדק '''ישר''' ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם|מיכה ז ד}}
::* {{צמ|הנה עפלה לא '''ישרה''' נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה|חבקוק ב ד}}
::* {{צמ|ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב '''והישר''' והאמת לפני ידוד אלהיו|דברי הימים ב לא כ}}
::* {{צמ|והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון '''ויישרם''' למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו|דברי הימים ב לב ל}}
::* {{צמ|פקודי ה' '''ישרים''' משמחי לב, מצות ה' ברה מאירת עינים|תהלים יט ט}}
::* [[תהלים כה  כא]]: " {{צ|תם '''וישר'''}}  {{צ|יצרוני}}  {{צ|כי קויתיך}} "
::* [[תהלים כו  יב]]: " {{צ|רגלי עמדה '''במישור'''}}  {{צ|במקהלים אברך ידוד}} "
::* [[תהלים כז  יא]]: " {{צ|הורני ידוד דרכך ונחני בארח '''מישור'''}}  {{צ|למען שוררי}} "
::* {{צמ|רננו צדיקים בידוד '''לישרים''' נאוה תהלה|תהלים לג א}}
::* [[תהלים לג  ד]]: " {{צ|כי '''ישר'''}}  {{צ|דבר}}  {{צ|ה', וכל מעשהו באמונה}} "
::* [[תהלים מה  ז]]: " {{צ|כסאך אלהים עולם ועד שבט '''מישר'''}}  {{צ|שבט מלכותך}} "
::* {{צמ|כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם '''ישרים''' לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו|תהלים מט טו}}
::* {{צמ|האמנם אלם צדק תדברון '''מישרים''' תשפטו בני אדם|תהלים נח ב}}
::* {{צמ|ישמח צדיק בה' וחסה בו ויתהללו כל '''ישרי''' לב|תהלים סד יא}}
::* {{צמ|ותיטב לה' '''משור פר''' מקרן מפריס|תהלים סט לב}}
::* {{צמ|כי אקח מועד אני '''מישרים''' אשפט|תהלים עה ג}}
::* {{צמ|להגיד כי '''ישר ה'''' צורי ולא עלתה בו|תהלים צב טז}}
::* {{צמ|כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל '''ישרי''' לב|תהלים צד טו}}
::* {{צמ|אמרו בגוים ה' מלך, אף תכון תבל בל תמוט, ידין עמים '''במישרים'''|תהלים צו י}}
::* {{צמ|יראו '''ישרים''' וישמחו, וכל עולה קפצה פיה|תהלים קז מב}}
::* {{צמ|הללו יה אודה ה' בכל לבב, בסוד '''ישרים''' ועדה|תהלים קיא א}}
::* [[תהלים קיא  ח]]: " {{צ|סמוכים לעד לעולם עשוים באמת '''וישר'''}}  {{צ|פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו}} "
::* {{צמ|גבור בארץ יהיה זרעו, דור '''ישרים''' יברך|תהלים קיב ב}}
::* {{צמ|זרח בחשך אור '''לישרים''', חנון ורחום וצדיק|תהלים קיב ד}}
::* {{צמ|צדיק אתה ה', '''וישר''' משפטיך|תהלים קיט קלז}}
::* {{צמ|היטיבה ה' לטובים '''ולישרים''' בלבותם|תהלים קכה ד}}
::* {{צמ|אך צדיקים יודו לשמך, ישבו '''ישרים''' את פניך|תהלים קמ יד}}
::* {{צמ|למדני לעשות רצונך כי אתה אלוהי רוחך טובה תנחני בארץ '''מישור'''|תהלים קמג י}}
::* [[איוב א  א]]: " {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם '''וישר'''}}  {{צ|וירא אלהים וסר מרע...}} " (וכן איוב א ח, איוב ב ג)
::* {{צמ|זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה '''ישרים''' נכחדו|איוב ד ז}}
::* {{צמ|מה נמרצו אמרי '''ישר''' ומה יוכיח הוכח מכם|איוב ו כה}}
::* {{צמ|אם זך '''וישר''' אתה, כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך|איוב ח ו}}
::* {{צמ|ישמו '''ישרים''' על זאת, ונקי על חנף יתערר|איוב יז ח}}
::* [[איוב כג  ז]]: " {{צ|שם '''ישר'''}}  {{צ|נוכח}}  {{צ|עמו, ואפלטה לנצח משפטי}} "
::* {{צמ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם '''ישרו'''|איוב לג כג}}
::* [[איוב לג  כז]]: " {{צ|ישר על אנשים ויאמר חטאתי}}  {{צ|'''וישר העויתי''' ולא שוה לי}} "
::* {{צמ|תחת כל השמים '''ישרהו''' ואורו על כנפות הארץ|איוב לז ג}}
::* {{צמ|כי '''ישרים''' ישכנו ארץ, ותמימים יותרו בה|משלי ב כא}}
::* {{צמ|כי תועבת ה' נלוז, ואת '''ישרים''' סודו|משלי ג לב}}
::* {{צמ|שמעו כי נגידים אדבר, ומפתח שפתי '''מישרים'''|משלי ח ו}}
::* {{צמ|כלם נכחים למבין, '''וישרים''' למצאי דעת|משלי ח ט}}
::* {{צמ|תמת '''ישרים''' תנחם, וסלף בוגדים ושדם|משלי יא ג}}
::* {{צמ|יש מפזר ונוסף עוד, וחושך ''' מישר''' אך למחסור|משלי יא כד}}
::* {{צמ|גם ענוש לצדיק לא טוב, להכות נדיבים על '''ישר'''|משלי יז כו}}
::* {{צמ|רצון מלכים שפתי צדק, ודבר '''ישרים''' יאהב|משלי טז יג}}
::* {{צמ|גם במעלליו יתנכר נער, אם זך ואם ''' ישר''' פעלו|משלי כ יא}}
::* {{צמ|הפכפך דרך איש וזר, וזך ''' ישר''' פעלו|משלי כא ח}}
::* {{צמ|ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך '''מישרים'''|משלי כג טז}}
::* {{צמ|משגה '''ישרים''' בדרך רע בשחותו הוא יפול, ותמימים ינחלו טוב|משלי כח י}}
::* {{צמ|בקש קהלת למצא דברי חפץ, וכתוב ''' ישר''' דברי אמת|קהלת יב י}}
::* {{צמ|וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו '''וישרים''' עמו ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה|דניאל יא יז}}
::* {{צמ|ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים '''ישרים''' ותורות אמת חקים ומצות טובים|נחמיה ט יג}}

</div>
'''

{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/yjr.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-09-10.
}}
<noinclude>

{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:ישר %3D ללא מכשולים|ביאור:ישר - ללא מכשולים}}}}

[[קטגוריה:הגדרות מושגים|ישר]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/yjr.html}}

{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/yjr}}

</noinclude>
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אזהרה קטנה (עריכה)
תבנית:גודל (הצגת מקור) (מוגן לסוקרים אוטומטיים)
תבנית:הבהרת מרחב ביאור (עריכה)
תבנית:הוסב מאתר הניווט בתנך (עריכה)
תבנית:העמוד הראשי במיזם (עריכה)
תבנית:מאמר הגדרה (עריכה)
תבנית:מיזם (עריכה)
תבנית:מיזמים (עריכה)
תבנית:מקורות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:סמל מיזם (עריכה)
תבנית:עריכה (עריכה)
תבנית:צ (עריכה)
תבנית:צמ (עריכה)
תבנית:צפ (עריכה)
תבנית:קטן (עריכה)
תבנית:קידומת מיזם (עריכה)
תבנית:קיצור דרך (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תיאור מיזם (עריכה)
חזרה לדף ביאור:ישר.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ישר"