פורטל:החי והצומח בארץ ישראל
ארץ ישראל היא אחד האזורים העשירים ביותר בעולם מבחינת מספר המינים ליחידת שטח. מבחינה בוטנית נובע עושר זה מהיותה צומת פיטוגאוגרפית בה נפגשים ארבעה אזורים פיטוגאוגרפיים עולמיים – האירנו-טורני, הים-תיכוני, הסהרו-ערבי והסודני – מתוך ששה אזורים סה"כ על-פני כדור הארץ. המגוון הבוטני מלווה בעושר זואולוגי: בשל המפגש הנ"ל, מהווה הארץ גבול תפוצה צפוני למינים אפריקניים, גבול דרומי לאירופיים ומערבי לאסיתיים. כמו כן יש לארץ מעמד יוצא דופן בהיותה על נתיב נדידת העופות העיקרי של עופות אירופה.
פורטל זה נועד להקל על ההתמצאות בוויקיפדיה העברית בנושאים הקשורים לחי ולצומח בארץ ישראל. בנוסף לצמחים ולחיות בארץ, תמצאו בו גם התייחסות לנושאים נוספים, ביניהם:
- פעילות האדם בתחומי הריקוד והנגינה: שמורות טבע, חקלאות, צמחי נוי ואדריכלות נוף.
- חוקרי טבע בארץ.
- החי והצומח ביהדות.
החי בארץ ישראל: לערך המלא
הצומח בארץ ישראל: לערך המלא
אדום-החזה (שם מדעי: Erithacus rubecula) הוא ציפור שיר קטנה שמאפייניה הבולטים הם פנים, גרון וחזה בגוון אדום-חלודה המופיע כאשר הפרט בוגר. בעבר סווג אדום-החזה למשפחת הקיכליים (Turdidae), אך כיום הוא משויך למשפחת החטפיתיים (Muscicapidae). המין נקרא בלועזית European) Robin). בכתביו של שייקספיר מוזכר בשמות Red-breast או Ruddock. בערבית נקרא אבו אלחינאא'. משמעות השם הלטיני "Erithacus rubecula" הוא "הבודדת האדומה הקטנה", בשל התנהגותו הטריטוריאלית של המין. |
ההדרים הם סוג של עצים ירוקי-עד ובו עשרות מיני עצים. טעם פירותיהם נע בין מתוק לחמוץ, והם מכילים מיץ רב. במקור כללו ההדרים חמישה מינים בלבד: פומלו, אתרוג, קי ליים, מנדרינה ו-Citrus halimii, שנתגלה לאחרונה. כל שאר מיני ההדרים נוצרו באופן מלאכותי על ידי הרכבה או הכלאה של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהרכבה של אתרוג וליים.
.jpg)
- 2 באפריל 2019: הטייס והפסל הבריטי מרק קורת׳ הוביל מטס בינלאומי של מטוסים קלים בעקבות נדידת סיסי החומות – מהערבה דרך עמאן וירושלים ועד חיפה. במטס השתתפו טייסים בני שלושת הדתות האברהמיות הגדולות, ובהם יוסי לשם והאסטרונאוט ריקי ארנולד.[1][2]
- 21 במרץ 2019: בעקבות החורף הגשום, עבר בארץ גל גדול במיוחד – כמיליארד (!) פריטים – של פרפרים נודדים מהמין נימפית החורשף[3]
- 10 בדצמבר 2018: יום העיון השנתי ה-39 לצפרות נערך באוניברסיטת תל אביב, בחסות החברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת והמרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון.[4] בין נושאי הדברים ביום העיון, לארס סוונסון, בהרצאה ״60+ שנות צפרות – שינויים וכלים חדשים, ועדיין אותה הרפתקה!״, לרגל צאתו לאור של הספר "Handbook of Western Palearctic Birds: Passerines", מאת סוונסון והדורם שיריחי, והוקרן סרטו של רן לוי-יממורי על השבת החסידה המזרחית לטבע באזור העיר טויואוקה שביפן.
הערות שוליים
- ^
ניר חסון, הטייסים החובבים שעפים בעקבות להקות הציפורים שלא יודעות גבולות, באתר הארץ, 5 באפריל 2019
- ^ Symbolic Jerusalem flight for peace taking place this April 2, www.pilotweb.aero, 2019/03/15
- ^ בוא אליי פרפר נחמד: גל חריג של פרפרים ברחבי הארץ, באתר mako, 2019-03-21
- ^ יום העיון השנתי ה-39 לצפרות, באתר אוניברסיטת תל אביב
תמונות של חי וצומח ביחד, או של ממלכות אחרות, כגון הפטריות.
|
| חרק מאביק פרח לוטם מרווני |
|
נימפות של ארבה מהמין חגב סודני מדברי – כפי שצולמו בנגב על ידי חוקרים, בעת מתקפת הארבה של אביב 2013. |
חוקרי הטבע הראשונים הגיעו לארץ לא רק ממניעים מדעיים, אלא גם מסיבות דתיות, וכהרפתקנים שנמשכו לאקזוטיקה של המזרח התיכון. ראשון חוקרי הטבע בארץ ישראל הידוע לנו הוא פייר בלון, אשר פרסם בשנת 1553 ספר על מסעותיו בין השנים 1546 ו-1549 ביוון, אסיה הקטנה, מצרים, ערב הסעודית וארץ ישראל. בין המינים המתוארים בספרו נמצא ארז הלבנון.
 |
איורים וצילומי טבע בספרים הראשונים על החי והצומח בארץ ישראל נכללו איורים להמחשה. בימינו מחליפים על-פי רוב צילומים את האיורים, ביניהם של צלמי טבע אשר יצירותיהם עומדות בפני עצמם גם בנפרד מהטקסט של הספרים. למרות זאת, לאיורים עדיין מקום חשוב בספרי העיון, שכן ניתן להראות באיור פרטים שקשה או בלתי אפשרי להראות בצילום; לדוגמה, את כל שלבי מחזור החיים של דו-חי, או כמה מינים של בעלי חיים, כגון השיחניות העומדות יחד באיור של נאומן במסגרת זו. מהבולטים במאיירים: וולטר פרגסון, שאייר בין היתר את החוברות "מדריך לציפורי ארצנו" (1969) ו"מדריך ליונקי ארצנו" (1972) שיצאו לאור בהוצאת רשות שמורות הטבע בשיתוף "דן חסכן". מהבולטים בצלמים: פטר מירום שתעד בספר "האגם הגווע" את אגם החולה לפני ואחרי ייבושו; יוסי אשבול שצילום שלו זכה במקום שני בקטגוריית "התנהגות ציפורים" בתחרות צילומי טבע של מוזיאון בורק שבמדינת וושינגטון בצפון-מערב ארצות הברית; וד"ר דוד דרום – ביולוג ימי וצלם טבע, שהוציא לאור עם מיכאל זהרי ספר על צמחי התנ"ך, ועם יוסי אשבול ספר על בעלי חיים בתנ"ך. |
כבר במקורות היהדות יש מודעות לנושא שמירת הטבע:
ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם תקלקל - אין מי שיתקן אחריך.
— קהלת רבה ז' 28
הצלחת המסע הציבורי בשנות ה-60 למען פרחי הבר בארץ[1] נחשבת הישג בקנה מידה בינלאומי, ומדינת ישראל של שנות ה-2000 הוכרה על ידי ארגון האיחוד הבינלאומי לשימור טבע (IUCN) כמדינה שהקצתה את האחוז הגבוה ביותר משטחה מבין מדינות הים התיכון לשטחי טבע מוגנים[2].
תולדות החקלאות שזורות בתולדות ארץ ישראל, החל מהמהפכה החקלאית הנאוליתית, המשך בחלקה המרכזי של החקלאות בתנ"ך וביהדות, וכלה בהמצאת הטפטפות על ידי שמחה בלאס בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. הארץ היא הגבול המערבי של תפוצת "אם החיטה", אותה גילה אהרן אהרנסון בשנת 1906.
כיום מהווה החקלאות כ-2.5% מהתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל, וכ-3.5% מהיצוא שלה[3]. המדינה משקיעה במחקר חקלאי, ובראשו – מכון וולקני, או, בשמו הרשמי, "מנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני", אשר תקציבו בשנת 2003, לדוגמה, היה כ-270,000,000 ₪[4].
בארץ ישראל יש שפע של צמחי בר ולחלקם הגדול פרחים צבעוניים ויפים. בעת שאנו מטיילים ומשוטטים בשבילי הארץ, אנחנו נהנים מהפריחה ומצלמים, אבל גם רוצים פעמים רבות לדעת מהו שמו של הפרח שראינו. הדרך הקלה לאפשר זיהוי והגדרה מהירים של פרח היא לפי הצבע שלו. כאן ניתנת גלריה של צמחי ארץ ישראל ממוינת לפי צבע הפרח. ייתכנו פרחים שישויכו למספר קטגוריות כגון כלנית מצויה שמופיעה בצבעי אדום, לבן, סגול, כחול וורוד, או פרחים שהגדרת צבעם יכולה להיות משויכת ליותר מקבוצה אחת כמו למשל תורמוס ארצישראלי שאפשר להגדירו כשייך לקבוצת הפרחים הלבנים וגם הורודים. פרחים רבים הם בעלי גוונים שנעים בין כחול דרך כחול כהה לסגול ובין סגול בהיר לוורוד כך שמומלץ לחפש פרחים בצבעים אלו בכל שלוש הקטגוריות (כחול, סגול וורוד). שימו לב שפרחים כמו נרקיס מצוי וקחוון משויכים לפרחים בצבע לבן-צהוב. כל גלריה מסודרת לפי סדר האלפבית.
החי והצומח ממלאים תפקיד חשוב בספרות היהודית, וניכר מקורם הארץ-ישראלי של המינים המוזכרים בה. למשל, בסיפור גן עדן בבראשית:
בתהילים:
וּבתלמוד הבבלי, בהספד של בר קיפוק על מות הרב אשי:
לחקלאות בפרט, תפקיד חשוב בדת היהודית, עם אופיים החקלאי של שלושת הרגלים, והלוח העברי המיוחד, המשלב את מחזור הירח עם מחזור השמש. כמו כן הסדר הראשון בתלמוד הירושלמי הוא סדר זרעים, העוסק בהלכות הקשורות בעבודת האדמה. החקלאות ההלכתית היא ארץ-ישראלית מובהקת – בתלמוד הבבלי, שנכתב בחוץ לארץ, נכללת רק מסכת ברכות, ולא המסכתות האחרות שבירושלמי, אשר עוסקות ברובן בדינים הקשורים לחקלאות בארץ ישראל. מקום מיוחד בתחום הנחלת הכרת הטבע והחקלאות במורשת היהודית שמור לשמורת נאות קדומים ולמייסדה, נגה הראובני, אשר זכה יחד עם צוות השמורה בפרס ישראל על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה". |
בנוסף לצמחיית הבר ולחיות הבר בארץ, ובנוסף לגידולים מסחריים-חקלאיים, יש בארץ גם גני נוי רבים, פרטיים וציבוריים, ביניהם:
- גן סאקר בירושלים.
- פארק הירקון בתל אביב.
- הגנים הבהאים בחיפה.
- גני רמת הנדיב מדרום לזכרון יעקב.
בשתי אוניברסיטאות, האוניברסיטה העברית בירושלים, ואוניברסיטת תל אביב, קיימים גנים בוטניים למטרות מחקריות וחינוכיות, אשר גם פתוחים לביקור לקהל הרחב.
גן בוטני ייחודי הוא זה שבקיבוץ עין גדי, שמשתרע על כל מתחם חצר הקיבוץ, והוא היחיד מבין הרשומים באגודת הגנים הבוטניים הבינלאומיים אשר נמצא בתוכו יישוב.
לקטגורית גנים ופארקים בישראל
בעלי חיים ארסיים היו מוכרים כבר בימי קדם. הנחש מוזכר בסיפור גן עדן, בספר בראשית:
וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים
— בראשית ג, א
למרות אופיו השלילי בסיפור זה, הנחש הוא סמל שבט דן, על פי ברכת יעקב לבניו:
יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר
— בראשית מט, יז
בין המסוכנים בארץ:
גם חלק מצמחי הארץ הם רעילים. מהידועים ביניהם:
- הרדוף הנחלים
- רבים במשפחת הסולניים – למשל, הסוג שיכרון
לקטגורית בעלי חיים ארסיים בארץ ישראל
לקטגורית צמחים רעילים בארץ ישראל
רשימות מעולם הצומח
- רשימת עצי הבר בארץ ישראל
- רשימת צמחי הבר הטבעיים של ארץ ישראל (א-ז)
- רשימת צמחי הבר הטבעיים של ארץ ישראל (ח-ס)
- רשימת צמחי הבר הטבעיים של ארץ ישראל (ע-ת)
- רשימת צמחי בר גרים ומוברים בישראל
- צמחים מוגנים בישראל
- מיון פרחים לפי צבעים בארץ ישראל
רשימות מעולם החי
- חולייתנים של ארץ ישראל – (לפי השתייכות טקסונומית)
- פרפרי ישראל
- פרפרים מוגנים בישראל
- בעלי חיים בתנ"ך
- כתיבה או תרגום ערכים מבוקשים בתחום. תוכלו גם להוסיף לרשימה זו עוד ערכים שלדעתכם חסרים.
- כתיבת קטעי הידעת?.
- תוכלו לכתוב ערכים מבוקשים הרשומים כקישורים אדומים בדפי הקטגוריות הבאים:
| רשימת הערכים המבוקשים | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא ארץ_ישראל:_החי_והצומח: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)