וינס ווהן

וינס ווהן
Vince Vaughn

ווהן, 2015
לידה	28 במרץ 1970 (בן 54) מיניאפוליס, מינסוטה שבארצות הברית
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1988
מקום לימודים	תיכון לייק פורסט, אילינוי (1988) תיאטרון iO
בן או בת זוג	ג'ניפר אניסטון (2005–2006)
פרסים והוקרה	פרס הסרטים של ה-MTV לצמד הטוב ביותר על המסך (2006)
פרופיל ב-IMDb
חתימה

וינסנט אנתוני "וינס" ווהן (באנגלית: Vincent Anthony "Vince" Vaughn; נולד ב-28 במרץ 1970) הוא קומיקאי, שחקן, מפיק ותסריטאי קולנוע אמריקאי.

ווהן נולד במיניאפוליס, מינסוטה שבארצות הברית, לאם קתולית-קנדית ולאב פרוטסטנטי-אמריקאי. הוריו ממוצא איטלקי, בריטי, גרמני, ולבנוני. יש לו שתי אחיות גדולות: ויקטוריה ו-ולרי. הוא גדל בבאפלו גרוב, אילינוי. בנעוריו, שיחק פוטבול, כדורסל והיאבקות. לאחר מכן עבר עם משפחתו ללייק פרוסט, אילינוי, שם סיים את לימודי התיכון ב-1988.

מגיל צעיר פיתח התעניינות בתחום התיאטרון, והחליט בשנת 1987 להפוך לשחקן.

ב-1988 השתתף בפרסומת לטלוויזיה, ולאחר מכן עבר להוליווד. בשנת 1989 הופיע בסדרת הטלוויזיה זוכת פרס גלובוס הזהב "China Beach". סרטו הראשון היה "רודי" ב-1993.

ב-1996 פרץ לתודעה בזכות תפקידו הראשי בסרט הקומי "סקס או אהבה".

בשנת 1997 הבמאי סטיבן ספילברג ליהק אותו לסרט שובר הקופות "פארק היורה: העולם האבוד", תפקיד שנתן לווהן חשיפה גדולה בתפקיד הצלם ניק ואן אוון.

ב-1998 שיחק בגרסה חדשה לסרטו של אלפרד היצ'קוק, "פסיכו". הוא גם הופיע בסרט "בחזרה למלזיה".

בשנת 2000 הופיע בסרט "תא קטלני". ב-2001 שיחק במותחן "עד לרצח", ובקומדיה "זולנדר". ב-2003 הופיע בקומדיה "מועדון החברים".

ב-2004 הופיע ווהן בסרטו של בן סטילר "סטארסקי והאץ'". הוא שיחק גם בסרט "והרי החדשות", ובקומדיה "דודג'בול - תפוס את החיים בביצים". ב-2005 שיחק בשובר הקופות "מר וגברת סמית'", ובסרט "לדפוק חתונה" לצד אוון וילסון. באותה שנה שיחק בסרט "בי קול".

בשנת 2006 גילם את גרי גרובובסקי בקומדיה של פייטון ריד "הצד שלו הצד שלה". ב-2009 כיכב בסרט הקומדיה "טיפול זוגי".

ב-2016 שיחק בדרמת הפשע של פיטר בילינגסלי "במנוסה". בנוסף, שיחק בסרט המלחמה של מל גיבסון "הסרבן".

ב-2017 כיכב בסרט הפשע "מהומה באגף 99".^[1] ב-2021 שיחק בעונה ה-11 של הסדרה "תרגיע".

ב-2009, התארס לסוכנת הנדל"ן הקנדית קיילה וובר. הם נישאו ב-2010. לזוג נולדו בת ובן.

ווהן משתייך למחנה הרפובליקני, אולם השתתף גם בכנסים של המפלגה הליברטריאנית.

ב-2018 נעצר באשמת נהיגה תחת השפעת אלכוהול והתנגדות למעצר, במנהטן ביץ', אחרי שנכשל בבדיקת פיכחות בנקודת בדיקה משטרתית.^[2] ב-2019 הוא הורשע באישומים מופחתים של נהיגה חסרת אחריות ונידון ל-3 שנות מאסר על תנאי ובנוסף נדרש לעבור תוכנית גמילה מאלכוהול במשך שלושה חודשים.^[3]

• רודי (1993)
• At Risk‏ (1994)
• סקס או אהבה (1996)
• פארק היורה: העולם האבוד (1997)
• The Locusts‏ (1997)
• פסיכו (1998)
• המטרה: קליי (1998)
• A Cool, Dry Place‏ (1998)
• בחזרה למלזיה (1998)
• תא קטלני (2000)
• The Prime Gig‏ (2000)
• South of Heaven, West of Hell‏ (2000)
• עד לרצח (2001)
• זולנדר (2001)
• מסודרים‏ (2001)
• צרות של עשירים (2003)
• מועדון החברים (2003)
• Blackball‏ (2003)
• סטארסקי והאץ' (2004)
• דודג'בול (2004)
• והרי החדשות (2004)
• Wake Up, Ron Burgundy: The Lost Movie‏ (2004)
• מצוץ מהאצבע (2005)
• מר וגברת סמית' (2005)
• לדפוק חתונה (2005)
• בי קול (2005)
• פפראצי (2005)
• הצד שלו, הצד שלה (2007)
• עד קצה העולם (2007)
• פרד קלאוס (2007)
• Wild West Comedy Show‏ (2008)
• 4 חגי מולד (2008)
• Couples Retreat‏ (2009)
• הדילמה (2011)
• שומרים על השכונה (2012)
• לדפוק התמחות (2013)
• הטעות הגדולה (2013)
• חדשות בהפרעה (2013)
• איך למצוא אהבה (2013)
• גבר גבר (2016)
• הסרבן (2016)
• במנוסה (2016)
• מהומה באגף 99 (אנ')‏ (2017)
• עם הגב לקיר (2019)
• סיברג (אנ')‏ (2019)
• זירה משפחתית (2019)
• פריקי (2020)
• ארקנסו (2020)
• The Binge‏ (2020)
• מלכות הקופונים (2021)
• North Hollywood‏ (2021)
• חברים דמיוניים (2024) - דיבוב
• Animal Friends‏ (2025) - דיבוב

• משפחת מרפי (2018) - דיבוב
• תרגיע (2024) - בתפקיד פרדי פאנקהאוזר
• קוף רע (2024–הווה) - בתפקיד אנדרו ינסי

• The Opening Act‏ (2020)

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וינס ווהן

• וינס ווהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• וינס ווהן, באתר AllMovie (באנגלית)
• וינס ווהן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• וינס ווהן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• וינס ווהן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• וינס ווהן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• וינס ווהן, באתר Discogs (באנגלית)
• וינס ווהן, באתר Songkick (באנגלית)
• וינס ווהן באתר People.com
• יניר דקל, טיפול קבוצתי, באתר ynet, 16 בדצמבר 2009
• דיוויד מרקזי, ניו יורק טיימס, וינס ווהן: "ווק בהוליווד זה כל כך משעמם", באתר הארץ, 13 באוגוסט 2024