תת-היבשת ההודית

תת-היבשת ההודית הוא אזור גאוגרפי ותרבותי בדרום אסיה הכולל את הודו, בנגלדש, רוב פקיסטן, נפאל, בהוטן, סרי לנקה והאיים המלדיביים. תת-היבשת חופפת את הלוח הטקטוני ההודי. תת-היבשת הוא אחד מהאזורים המאוכלסים ביותר בעולם ובו כ-1.8 מיליארד תושבים (רובם בהודו, פקיסטן ובנגלדש), המהווים 40% מאוכלוסיית אסיה. המונח "תת-היבשת ההודית" מבטא את השוני הגאוגרפי והטקטוני בין האזור לבין שאר יבשת אסיה, אך גם את ההבדלים החברתיים בין תרבויות תת-היבשת והתרבויות הסמוכות. עם זאת, אין קונצנזוס מוחלט לגבי המושג.

הלוח הטקטוני ההודי הוא שריד ליבשת הקדומה גונדוונה, שהייתה לוח יבשתי נפרד מאסיה אשר התנגש בה במהלך עשרות מיליוני השנים האחרונות. התנגשויות אלו יצרו את הרי ההימלאיה, את רמת טיבט ורכסי הרים נוספים. פעולת הדחיקה נמשכת עד היום וגורמת לרעידות אדמה ולהמשך התרוממותו של רכס ההימלאיה במספר סנטימטרים מדי עשור.
מבחינה גאוגרפית תחום האזור מצדו הצפוני בשרשראות הרי ההימלאיה, הקארקוראם והינדו-כוש, וצורתו היא כשל חצי אי הכלוא בין מפרץ בנגל ממזרח, האוקיינוס ההודי מדרום והים הערבי ממערב. שטחה של תת-היבשת הוא 4,480,000 קמ"ר, שהם עשרה אחוזים משטחה של אסיה.

הפאונה הטבעית של הודו היא בעלת מגוון מינים גדול מאוד והיא מגיעה למקום ה-8 בעולם מבחינת מגוון ביולוגי.

ערכים מורחבים – היסטוריה של תת-היבשת ההודית, היסטוריה של פקיסטן, היסטוריה של בנגלדש, היסטוריה של סרי לנקה, היסטוריה של נפאל, היסטוריה של בהוטן, היסטוריה של האיים המלדיביים

ברחבי הרפובליקה של הודו נמצאו אתרים של נתזי צור, המתוארכים לתקופת האבן הקדומה.

מדיה וקבצים בנושא תת-היבשת ההודית בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של אסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.