תמנונאים

ערך זה עוסק במשפחת רכיכות ימיות. אם התכוונתם לחברת אופנה ישראלית, ראו תמנון (רשת אופנה).

תמנונאים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	רכיכות
מחלקה:	סילוניות
סדרה:	תמנונאים
שם מדעי
Octopoda ‏לייך, 1817

תמנונאים או תְּמָנוּנִיאים (שם מדעי: Octopoda) הם סדרה של רכיכות ימיות המשתייכות למחלקת הסילוניות. קיימים בסביבות 300 מינים של תמנונאים, המשתייכים למשפחות ולסוגים שונים. הם נפוצים בכל רחבי האוקיינוסים, ובייחוד באזורי שוניות אלמוגים ובמים רדודים. מקור השם תְּמָנוּן בא לתאר את שמונה זרועותיו, הנקראות גם משושים, והוא הלחם בין שתי מילים בשפה הארמית - "תְּמַנְיָא": שמונה, ו"נון", כלומר: דג.

שמו האנגלי, "Octopus", מקורו ביוונית: Oktōpod. תיבת Oktō פירושה "שמונה", ו־Pod (או Pous) – "רֶגֶל".

בסדרת התמנונאים 11 משפחות:

• תמנוניים (Octopodidae) - בה תמנון החוף (תמנון מצוי)
• תמנוני מטריה (Opisthoteuthidae) - בה תמנון הפנקייק ותמנון דמבו
• Cirroteuthidae
• Stauroteuthidae
• Amphitretidae
• Bolitaenidae
• Vitreledonellidae
• תמנוני שבע זרועות (Alloposidae)
• ארגונאוטיים (Argonautidae)
• Ocythoidae
• Tremoctopodidae

כמו שאר הסילוניות, גופם של התמנונאים מורכב מראש וגוף מרכזי דמוי שק שאליו מחוברות ישירות שמונה הזרועות (ומכאן מקור שמם). זרועות אלו מכוסות פעמים רבות בכריות הצמדה, שמסייעות לתמנון להיאחז באובייקטים שונים. ממחקר חדש עולה כי שתיים מהזרועות הן רגליים, כלומר משמשות לתנועה, בעוד 6 האחרות משמשות לאכילה ולאחיזת אובייקטים.^[1]זרועותיו הארוכות והגמישות של התמנון יכולות להתכופף לכל כיוון, להתפתל עם כיוון השעון או נגדו ולשנות אורך בכל נקודה. נוסף על כך, על כל זרוע יש מאות כפתורי הצמדה, כל אחד יכול להיצמד לעצמים על ידי יצירת ריק (ואקום)^[2]. בניגוד לשאר הרכיכות, למרבית התמנונאים (אלה המשתייכים לתת-הסדרה Incirrina) אין כלל שלד חיצוני, פנימי או קונכייה, וכמעט כל גופם רך; איבר-דמוי-חניכיים, הדומה בצורתו למקור העופות, הוא החלק הקשה היחיד בגופם. עובדת היותם נטולי-שלד הופכת אותם לגמישים מאוד, ומאפשרת להם להשתחל דרך חריצים קטנים ביותר. לתמנונאים שלושה לבבות: שניים מהם מזרימים דם מבעד לזימים, ואחד אחראי למערכת הדם של שאר הגוף. התמנונאים מתניידים על ידי זחילה או שחייה. בשחייה, הם מתקדמים על ידי הזרמת מים דרך מעין משפך בשם סיפּוֹן, המצוי בבסיס הזרועות. מין מצפון אוסטרליה המכונה תמנון מהלך, חי בבריכות סלעים ומסוגל לצאת מהמים ולהלך על היבשה כדי לעבור לבריכות אחרות.

מחקר מ-2009 שנעשה באוסטרליה ובדק מאות זנים של תמנונים ודיונונים, העלה את ההשערה כי כל המינים בסדרת התמנונאים ארסיים במידה כזו אחרת. עם זאת, ידוע רק על סוג אחד של תמנון ארסי המסוכן לאדם: תמנון כחול-טבעות (blue-ringed octopus). תמנון זעיר זה, שגודלו נע בין 12 ל-21 ס"מ, חי בחופי הים של יבשת אוסטרליה^[3].

לתמנונאים שלושה מנגנוני הגנה עיקריים:

1. הזרמת דיו — הזרמת דיו מתוך שק מיוחד בגוף התמנון. בעת סכנה, מרבית התמנונאים מסוגלים לפלוט ענן של דיו שחור, שמסייע להם להיעלם מעין הטורפים. דיו זה מקהה ומעמעם ריח, מאפיין המסייע לתמנון כאשר הוא נמלט מטורף המסתייע בחוש הריח כדי למצוא את טרפו, כגון כריש.
2. שינוי צבע (לצורכי הסוואה) — הסוואת התמנונאים מתאפשרת הודות לתאים מיוחדים המסוגלים לשנות את הצבע, מידת ההחזר והעמימות של העור. הכרומטופורים (תאים מכילי פיגמנטים) מכילים פיגמנטים צהובים, כתומים, אדומים, חומים ושחורים; אצל מרבית המינים הכרומטופורים מכילים שלושה מהפיגמנטים הללו, ואילו בחלק מהמינים שניים או ארבעה. תאי עור מסוגים אחרים יכולים להיראות כצבועים בצבעים זרחניים שונים, או לצבוע את העור בלבן. שינויי צבע אלו עשויים לשמש גם לתקשורת בין התמנונאים, או לאזהרת בעלי חיים אחרים.
3. ניתוק איברים — פעולה המכונה "אוטוטומיה" (קטיעה עצמית של איבר פגוע; ביוונית: autos = עצמו, tomos = חיתוך) - כאשר הם מותקפים, תמנונאים מסוימים יכולים לנתק איברים מגופם, כדי שהטורף יתמקד בזרוע המנותקת ולא בתמנון עצמו.

התמנונאים נמצאים בכל רחבי האוקיינוסים. בית גידול נדיר של תמנונאים, השלישי בעולם, נמצא ב-2023 בעומק של 3 ק"מ מול חופי הים של קוסטה ריקה^[4].

תוחלת חייהם של התמנונאים קצרה יחסית, ומינים מסוימים לא מאריכים לחיות יותר משישה חודשים. מינים גדולים יותר, כמו Enteroctopus dofleini, יכולים להגיע לגיל חמש שנים, אם התנאים הסביבתיים מיטיבים איתם. הרבייה היא אחת מסיבות המוות העיקריות: הזכרים חיים רק חודשים מספר לאחר ההזדווגות, והנקבות מתות זמן קצר לאחר בקיעת הביצים. הנקבות כמעט ואינן אוכלות במשך התקופה שבין הטלת הביצים לבקיעתן, אך הרעב איננו סיבת המוות. הפרשות הורמונליות משתי בלוטות בגוף התמנון הן הסיבות למוות המתוכנן-גנטית. נקבת התמנון מטילה מספר רב של ביצים (שמשתנה בין המינים השונים), ובמינים מסוימים היא שומרת עליהן עד לבקיעתן.

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא המידע כאן שאוב מכתבות בעיתונים; אנקדוטלי.

התמנונאים הם בעלי חיים אינטליגנטיים - כנראה האינטליגנטים ביותר מבין חסרי החוליות. מידת האינטליגנציה של התמנונאים נתונה במחלוקת בקרב החוקרים^[5][6], אך מבוכים וניסויי פתרון בעיות הראו שהם בעלי זיכרון לטווח הארוך והקצר. לפי חלק מהחוקרים, התמנונאים גם מפגינים יצירתיות, והם בעלי יכולת למידה. בתנאי מעבדה, ניתן לאמן בקלות יחסית תמנונאים לזיהוי צורות ודוגמאות שונות. נטען אף שהם בעלי יכולת למידה מתוך תצפית, אך טענה זו שנויה במחלוקת^[7]. תמנונאים גם הפגינו התנהגות שנראית כמשחק: זריקה ותפיסה של בקבוקים או חפצים אחרים בזרמי האקווריום^[8]. תמנונאים לעיתים עוברים מהאקווריום שלהם לאקווריומים אחרים בחיפוש אחר מזון, ולעיתים אף עולים על סירות-דיג בחיפוש אחר שאריות סרטנים. לתמנונאים מערכת עצבים מורכבת, שרק חלקה ממוקם במוח: שני שלישים מתאי העצב של התמנונאים מצויים בזרועותיהם. מינים מסוימים של תמנונאים, כגון Thaumoctopus mimicus, מזיזים את זרועותיהם באופן שמחקה את תנועותיהם של יצורים ימיים אחרים. באופן חריג נמצאו תמנונים שעשו שימוש בכלים^[9].

במחקר שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים הגיעו החוקרים למסקנה כי המערכת העצבית המיוחדת מאפשרת לתמנון לשלוט בכל זרוע בנפרד מבלי להפריע זו לזו. בזמן זחילה של התמנון, לכל כיוון קיימת זרוע שתדחוף, ללא צורך בסיבוב הגוף^[10][11][12].

במעבדה נצפה שינוי צבע המזכיר טריפה בזמן שינה, מה שיכול להצביע על כך שייתכן שתמנונים חולמים^[13].

בשנת 2021, קבע מחקר שבוצע בבית הספר לכלכלה של לונדון כי דיונונים, לצד תמנונים וסרטנים, הם יצורים בעלי תודעה אשר "מסוגלים להרגיש כאב, עונג, רעב, צמא, חמימות, אושר, נחמה והתרגשות".^[14] בעקבות זאת הודיעה ממשלת בריטניה על הכללת דיונונים בחוק לרווחת בעלי חיים בעלי מודעות (אנ').^[15]

מינים רבים של תמנונאים נאכלים על ידי האדם, והם מפֵירות הים הנפוצים ביותר. את הזרועות, וכן חלקים אחרים של הגוף, מבשלים בדרכים שונות, בהתאם למתכון ולמין התמנון. התמנון הוא מרכיב הנמצא בשימוש במטבח הים-תיכוני ובמטבחים מזרח-אסייתים, ובפרט במטבח היפני. אף-על-פי שלא קל להחזיק את התמנונאים בשבייה, יש המגדלים אותם באקווריומים פרטיים. בזכות יכולת הניידות שלהם, האינטליגנציה והגוף הרך, תמנונאים יכולים לברוח לעיתים מהאקווריום, או לעבור לאקווריום שכן.

על פי ההלכה היהודית, התמנון אינו כשר ואסור לאכילה.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה היאבקות בתמנונים ענף ספורט פופולרי בארצות הברית.

יצרו המתעתע, מסתוריותו, זרועותיו הפתלתלות, וגופו השונה מרוב בעלי החיים, הקנו לנבלים בסרטים שונים דמות או מראה המזכיר תמנון. להלן רשימה חלקית^[16] :

• אורסולה היא המכשפה בבת הים הקטנה
• דוקטור אוקטופוס אחד האויבים של ספיידרמן
• קפטן דייווי ג'ונס מסדרת הסרטים שודדי הקאריביים (סדרת סרטים) הוא תמנון^[17].
• בסרט Contact החייזרים דומים במראם לתמנונים. ייתכן שההקבלה היא כיוון שתמנונים ידועים באינטיליגציה שלהם.
• בקרב הפותח את הסרט שומרי הגלקסיה: חלק 2 נאבקים הגיבורים ביצור בעל גוף תחתון תמנוני.
• החייזרים התמנוניים בסרט מלחמת העולמות (סרט, 1953) נבחרו להיות ברשימת מאה שנים... מאה גיבורים ונבלים.

• בספר מלחמת העולמות מ-1898 החייזרים הם בעלי גוף תמנוני^[18].

• 
  תמנון הווריד בתוך קונכייה
• 
  תמנון מצולות
• 
  Argonauta argo - תמנון בעל קונכייה מהסוג ארגונאוט
• 
  התמנונאים מתקדמים על ידי הזרמת מים מגופם. בתמונה תמנון החוף
• 
  תמנון פסיפי ענק - הגדול בתמנונים

מדיה וקבצים בנושא תמנונאים בוויקישיתוף

• תמנונאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תמנונים, דף שער בספרייה הלאומית

• תמנונאים, באתר ITIS (באנגלית)
• תמנונאים, באתר NCBI (באנגלית)
• תמנונאים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• תמנונאים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• תמנונאים, באתר GBIF (באנגלית)
• תמנונאים - טקסונומיה, תמונות ומידע על מינים שונים, באתר ADW
• תמנון משתמש בקליפת קוקוס כדי ליצור לו מקלט, באתר יוטיוב.
• זיכרון ואינטליגנציה בתמנונים באתר הספרייה הווירטואלית.
• סיי מונטגומרי, סיעור מוחות עם תמנון, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
• אבי בליזובסקי, ‏כיצד מצליחים התמנונים להניע במתואם את זרועותיהם כדי לנוע לכיוון הרצוי?, באתר "הידען", 19 באפריל 2015
• מיכאל גליקסברג, התנועה המיוחדת של התמנונים, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 באוגוסט 2015
• יונת אשחר, סוד החוכמה של התמנונים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 באפריל 2017
• הניו יורק טיימס, מה מפעיל את מנגנון ההשמדה העצמית של נקבות תמנון?, באתר הארץ, 18 במאי 2022