ריצ'רד מקרירי
 | |
| לידה |
1 בפברואר 1898 Market Harborough, לסטרשייר, האימפריה הבריטית  |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1967 (בגיל 69) טמפלקומב, סאמרסט, האימפריה הבריטית |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  |
| השכלה | |
| בן או בת זוג |
Lettice St. Maur (18 באוקטובר 1928–?) |
| צאצאים |
Sarah Virginia McCreery |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1915–1949 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה המשוריינת ה-8 מפקד הקורפוס ה-8 מפקד הקורפוס ה-10 מפקד הארמייה השמינית מפקד הכוחות הבריטיים באוסטריה מפקד ארמיית הריין | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט אביר מפקד של מסדר האימפריה הבריטית אות השירות המצוין  הצלב הצבאי קצין לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) מדליית השירות המצוין (ארצות הברית) | |
  | |
סר ריצ'רד לודון מקרירי (באנגלית: Sir Richard Loudon McCreery; 1 בפברואר 1898 - 18 באוקטובר 1967) היה גנרל בצבא בריטניה, אשר פיקד על הארמייה השמינית במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקרירי נולד ב-1 בפברואר 1898, לוולטר א. מקרירי, אמריקני יליד שווייץ, שחי רוב חייו באנגליה, אך ייצג את ארצות הברית בפולו באולימפיאדת פריז (1900), ולאמיליה מק'אדם, בתו של מהנדס הדרכים ג'ון לודון מק'אדם. מקרירי התחנך באיטון קולג', ולאחר מכן במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. בשנת 1915 התגייס מקרירי לצבא בריטניה, והצטרף לרגימנט נושאי הרומח ה-12 (של נסיך ויילס), עמו לחם במהלך מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה אף נפצע באחד הקרבות.
לאחר המלחמה מילא מקרירי תפקידי פיקוד ומטה, ובשנת 1935 מונה למפקד הרגימנט נושאי הרומח ה-12 (של נסיך ויילס).
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי - יוני 1940 השתתף מקרירי בקרב על צרפת, ולקראת סוף המערכה מונה למפקד החטיבה המשוריינת ה-2, שהייתה חלק מהדיוויזיה המשוריינת ה-1, ולחם עמה לצד שרל דה גול, ובעקבות כך נהיה מעריץ של דה גול. בדצמבר 1940 מונה למפקד הדיוויזיה המשוריינת ה-8, ובמרץ 1942 מונה ליועצו הראשי לענייני שריון של קלוד אוקינלק. באוגוסט 1942 מונה מקרירי לראש מטה פיקוד המזרח התיכון בראשותו של הרולד אלכסנדר, והיה מופקד על תכנון קרב אל-עלמיין השני, ובמהלך המערכה בתוניסיה כיהן כראש מטה קבוצת הארמיות ה-18. ביולי 1943 מונה מקרירי למפקד הקורפוס ה-8 בבריטניה, ובאוגוסט אותה שנה מונה למפקד הקורפוס ה-10, ולחם עמו בפלישה לאיטליה, ובקרב מונטה קאסינו. ב-31 בדצמבר 1944 מונה מקרירי למפקד הארמייה השמינית, ופיקד עליה בהבקעת הקו הגותי, ובמתקפת אביב 1945 באיטליה, שבסופה נכנעו כמיליון חיילים גרמנים.
אחריתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה היה מקרירי מפקד הכוחות הבריטיים באוסטריה, ומשרדו היה בארמון שנברון. בשנת 1946 מונה מקרירי למפקד ארמיית הריין, במקום פילדמרשל ברנרד מונטגומרי. בשנת 1948 מונה מקרירי ליועץ הבריטי במועצת הביטחון של האו"ם, ובשנת 1949 הועלה לדרגת גנרל.
בסוף אותה שנה פרש מקרירי מהצבא, והקדיש את זמנו לטיפוח ביתו. במהלך משבר סואץ בשנת 1956 שלח מקרירי מכתב לידידו שר האוצר הרולד מקמילן, ובו מחה על ההסתבכות במשבר.
מקרירי מת ב-18 באוקטובר 1967, והלווייתו נערכה במנזר וסטמינסטר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|