מזנון (חנות)

מזנון הוא סוג של בית ממכר מזון, הממוקד במכירת ארוחות מוכנות, לרוב קלות, והוא אינו מעסיק מלצרים. זאת בניגוד לקיוסק שמוקד המלאי שלו הם ממתקים, חטיפים, עיתונים וסיגריות, ובניגוד למסעדה, בה המנות מושקעות ויוקרתיות והיא מעסיקה גם מלצרים. במזנון המכיל שולחנות אוכל, הסועדים מובילים את המנות אל השולחנות במגשים מדלפק המכירה. במזנונים רבים הארוחות הנמכרות הן מזון מהיר.

מזנוני רחוב

ערך מורחב – מאכלי רחוב

מזנונים ברחובות הערים מוכרים כריכים, עם כריכים מוכנים (בישראל נפוצים כריכי טונה, ביצה קשה, חביתה, גבינה או נקניק) או כריכים המוכנים לעיני הסועד, כגון נקניקייה בלחמנייה, פלאפל ושווארמה בפיתה, בלאפה או בבגט. למזנוני רחוב רבים אין מקומות ישיבה כלל, או מספר מקומות ישיבה בודדים, לרוב דלפק ו/או כמה שולחנות קטנים. חלק מהמזנונים בנויים כחנות קטנה, רבים אחרים אינם מאפשרים כניסת לקוחות אלא מוכרים את מוצריהם דרך חלונות הגשה, כמו קיוסק.

ישנם מזנוני רחוב שהם דוכנים קטנים המתמקדים במכירת סוג מאכל יחיד. כאלו הם דוכניהם של מוכרי תירס חם בישראל או ערמונים במדינות אחרות. מזנונים אלו, ביניהם כאלו העוזבים את מקום המכירה עם תום העבודה, מוקמים גם בירידים, תערוכות, פסטיבלים ומסיבות, ומוכרים מוצרי חטיף כגון פופקורן, תפוחים מסוכרים ושערות סבתא או מזון מהיר כגון המבורגר ונקניקייה בלחמנייה.

במקומות עבודה ובמוסדות להשכלה

מזנונים במקומות עבודה מכונים לעיתים קפטריה (לועזית: Cafeteria). שם זה, ולעיתים מֶנזָה (לטינית: Mensa, שולחן) משמש גם מזנוני קמפוסים. מזנונים במחנות צבא בצה"ל כונו בעבר קַנטינה (מאיטלקית: Cantina), ובהמשך הוסב שמם לשִקמית (על שם השק"ם) ולשִקלית (על שם השק"ל שהחליף את השק"ם).

מזנונים במקומות עבודה ובמוסדות להשכלה (אוניברסיטאות ומכללות) מופעלים פעמים רבות על ידי זכיין חיצוני. הם מוכרים ארוחות בוקר וארוחות צהריים במגוון מועט ולרוב בסגנון בסיסי. למזנונים אלו נלווה פעמים רבות חדר אוכל קטן, בו העובדים יכולים לאכול את ארוחתם. שיטת המכירה היא לרוב שירות עצמי - הלקוח אוסף את הפריטים שבחר, או שיטת המזנון - הלקוח הולך לאורך פס הגשה ובוחר מנות שיוגשו לו מהמבחר המוצג, או שילוב של השתיים (למשל, הלקוח בוחר לבדו בקבוק משקה ממקרר המשקאות אך מקבל את המנות מצוות המזנון). אין שירות של מלצרים והלקוח נושא את ארוחתו אל השולחן. לעיתים מזנונים אלו מסובסדים על ידי הנהלת החברה בה הם פועלים.

מזנונים דומים לאלו של מקומות העבודה קיימים בבתי ספר במדינות שבהן מתקיים יום לימודים ארוך.

מזנונים ניידים

מזנונים ניידים הם כלי רכב המותאמים למכירת מזון (מכילים מקרר ומכשירי חימום כגון תנור מיקרוגל, מצנם וכדומה), החונים באתרים שאינם בקרבת אזור מסחרי (למשל, בסיסי צבא, חופי רחצה או אתרי טיולים), ונהגיהם מוכרים כריכים, חטיפים, גלידות וכדומה, דרך חלון בחזיתם. בסלנג ישראלי מכונים "גזלן" (במלעיל) בשל יוקר מחיריהם. אלו מביניהם המתמחים במכירת גלידה מכונים אוטו גלידה. הם נוסעים ברחובות הערים כשהם משמיעים נעימה אופיינית, כדי לזמן את לקוחותיהם (ילדים בדרך כלל).