קובץ:Cimiterio ebraico di pisa 2009 general viey.JPG
לקובץ המקורי (2,816 × 2,112 פיקסלים, גודל הקובץ: 2.79 מ"ב, סוג MIME: image/jpeg)
זהו קובץ שמקורו במיזם ויקישיתוף. תיאורו בדף תיאור הקובץ המקורי (בעברית) מוצג למטה. |
תקציר
תיאורCimiterio ebraico di pisa 2009 general viey.JPG |
עברית: תמונות מבית הקברות היהודי העתיק בפיסא |
תאריך יצירה | |
מקור | נוצר על־ידי מעלה היצירה |
יוצר | Daniel Ventura |
מיקום המצלמה | 43° 43′ 14.39″ N, 10° 23′ 40.66″ E | תמונה זו ותמונות נוספות במיקום: OpenStreetMap | 43.720663; 10.394627 |
---|
Posto a destra della porta Nuova, fuori della antica Porta del Leone, in corrispondenza e quasi in prosecuzione del Camposanto monumentale cristiano, il cimitero ebraico di Pisa è uno dei più antichi luoghi di sepoltura ebraici del mondo. Utilizzato dal 1674, l’attuale cimitero è stato preceduto da almeno altri tre cimiteri ebraici, tutti ubicati all’esterno delle mura occidentali di Pisa. Del più antico, duecentesco, restano tracce epigrafiche sulle mura alla destra della Porta Nuova. Si ritiene che alcune persone, forse più povere, venissero seppellite ai piedi delle mura e che in corrispondenza del luogo di sepoltura si incidessero i loro nomi sulla pietra. A conferma di ciò, bisogna ricordare che tutte le iscrizioni si trovano sulla faccia esterna delle mura, più o meno alla stessa altezza.
Ad un tumulum iudeorum, che doveva trovarsi sei o settecento metri più a sud dell’attuale cimitero e del tratto di mura con le iscrizioni ebraiche (all’incirca nella zona dove attualmente sono gli Istituti Chimici), fa invece riferimento un documento del 1330; non sappiamo se questo secondo cimitero sia quello, posto ai Lecci nei pressi della Cittadella, più volte citato, nel XV e nel XVI secolo, tra le proprietà della famiglia dei banchieri da Pisa. Nell’estimo del 1618 ed in quello del 1622 compare un campo delli Ebrei situato a sinistra dell’uscita della Porta Nuova, stretto tra le mura e il fosso.
L’uso di questo luogo di sepoltura, che pare fosse iniziato nei primi anni del XVII secolo, non ebbe però lunga durata; nel 1674 il Granduca Ferdinando II richiese infatti il terreno alla Comunità Ebraica per includerlo nella bandita di caccia e di ripopolamento che aveva deciso di ricostituire lungo le mura occidentali della città, quella Fagianaia, dove sorgono oggi alcuni edifici dell’Ospedale. Alla Comunità venne concesso in cambio il terreno nei pressi della Porta Nuova, dove tuttora si trova il cimitero ebraico. Qui nel 1892 furono trasferite alcune pietre sepolcrali seicentesche.
Oltre che dal punto di vista religioso, il cimitero ebraico di Pisa è particolarmente interessante come documento storico: esso riflette infatti quasi quattro secoli di vita dell’insediamento ebraico pisano. Per il XVII ed il XVIII secolo gli inumati sono per lo più ebrei di origine spagnola e portoghese; la maggior parte della popolazione ebraica residente a Pisa era infatti in quell’epoca costituita dai discendenti degli ebrei espulsi dalla penisola iberica a partire dal 1492.
Solo alla fine del ‘700, a seguito di una notevole immigrazione di ebrei provenienti da Roma, da Ancona e dalle Marche, da Firenze, da Ferrara, il cimitero si caratterizza come italiano. Queste testimonianze sepolcrali si allargano ulteriormente per il XIX e il XX secolo, quando il cimitero ebraico pisano accolse le salme di alcuni dei numerosissimi ebrei che dall’Europa centro-orientale raggiungevano la città tirrenica per motivi di studio o di turismo. A questi bisogna aggiungere i non rari casi di ebrei che, attratti da un luogo sepolcrale inserito in un contesto di grande monumentalità, hanno scelto di essere inumati a pisa. pur essendo venuti a morte in diverse città italiane ed estere. Nel cimitero sono inoltre presenti le tombe dei soldati ebrei caduti nel corso della prima guerra mondiale e, soprattutto, degli ebrei vittime della violenza fascista, degli eccidi tedeschi e delle persecuzioni nazifasciste. I nomi di coloro che furono deportati e scomparvero nei campi di sterminio, sono ricordati anche da una lapide posta sul muro della cappella mortuaria che si trova al centro del cimitero. Dal punto di vista dei manufatti e del loro valore artistico il cimitero ebraico di Pisa presenta uno straordinario ventaglio di testimonianze: dai tumuli a forma di parallelepipedo trapezoidale di tradizione ebraica e dalle steli rotondeggianti, sempre di tradizione iberica, del XVII e XVIII secolo, ai monumenti stile Impero del primo Ottocento; dai tabernacoli gotici del pieno Ottocento, agli stili Liberty e Umbertino della fine del XIX secolo e primo Novecento.
רישיון
- יש לך חופש:
- לשתף – להעתיק, להפיץ ולהעביר את העבודה
- לערבב בין עבודות – להתאים את העבודה
- תחת התנאים הבאים:
- ייחוס – יש לתת ייחוס הולם, לתת קישור לרישיון, ולציין אם נעשו שינויים. אפשר לעשות את זה בכל צורה סבירה, אבל לא בשום צורה שמשתמע ממנה שמעניק הרישיון תומך בך או בשימוש שלך.
- שיתוף זהה – יצירת רמיקס, שינוי או בנייה על סמך החומר הזה, תטיל עליך חובה להפיץ את התרומות שלך לפי תנאי רישיון זהה או תואם למקור.
פריטים שמוצגים בקובץ הזה
מוצג
Jewish cemetery אנגלית
ערך כלשהו ללא פריט ויקינתונים
1 ביוני 2014
43°43'14.3864"N, 10°23'40.6576"E
image/jpeg
2,926,203 בית
2,112 פיקסל
2,816 פיקסל
היסטוריית הקובץ
ניתן ללחוץ על תאריך/שעה כדי לראות את הקובץ כפי שנראה באותו זמן.
תאריך/שעה | תמונה ממוזערת | ממדים | משתמש | הערה | |
---|---|---|---|---|---|
נוכחית | 01:34, 12 ביוני 2014 | 2,112 × 2,816 (2.79 מ"ב) | Daniel Ventura | User created page with UploadWizard |
שימוש בקובץ
הדף הבא משתמש בקובץ הזה:
מטא־נתונים
קובץ זה מכיל מידע נוסף, שכנראה הגיע ממצלמה דיגיטלית או מסורק שבהם הקובץ נוצר או עבר דיגיטציה.
אם הקובץ שונה ממצבו הראשוני, כמה מהנתונים להלן עלולים שלא לשקף באופן מלא את הקובץ הנוכחי.
יצרן המצלמה | Panasonic |
---|---|
דגם המצלמה | DMC-FX01 |
זמן חשיפה | 1/250 שניות (0.004) |
מספר המִפתח | f/2.8 |
דירוג מהירות ה־ISO | 80 |
התאריך והשעה של יצירת הקובץ | 13:14, 12 ביוני 2009 |
אורך מוקדי העדשות | 4.6 מילימטרים |
כיוון מצלמה | רגילה |
רזולוציה אופקית | 72 dpi |
רזולוציה אנכית | 72 dpi |
תוכנה בשימוש | Ver.1.0 |
התאריך והשעה של שינוי הקובץ | 13:14, 12 ביוני 2009 |
מיקום Y ו־C | באותו מקום |
תוכנית החשיפה | תוכנית רגילה |
גרסת Exif | 2.2 |
התאריך והשעה של הפיכת הקובץ לדיגיטלי | 13:14, 12 ביוני 2009 |
משמעות כל רכיב |
|
שיטת דחיסת התמונה | 4 |
נטיית החשיפה ביחידות APEX | 0 |
גודל המִפתח המרבי | 3 APEX (יחידות: f/2.83) |
שיטת מדידה | תבנית |
מקור אור | לא ידוע |
מַבזק | המַבזק לא הופעל, מצב מַבזק כבוי תמיד |
גרסת Flashpix נתמכת | 1 |
מרחב הצבע | sRGB |
שיטת חישה | חיישן אזור בצבע עם שבב אחד |
מקור הקובץ | מצלמת תמונות ספרתית |
סוג הסצנה | תמונה שצולמה ישירות |
עיבוד תמונה מותאם | תהליך רגיל |
מצב החשיפה | חשיפה אוטומטית |
איזון צבע לבן | איזון צבע לבן אוטומטי |
יחס ההתקרבות הדיגיטלית | 0 |
אורך מוקדי העדשות בסרט צילום של 35 מ"מ | 28 מילימטרים |
אופן צילום הסצנה | רגיל |
בקרת הסצנה | ללא |
ניגוד | רגיל |
רוויה | רגילה |
חדות | רגילה |