פיק אפ (מוזיקה)
פיק אפ (מאנגלית: Pickup, בעברית: לקטן) הוא מתמר אשר קולט תנודות מכניות מכלי מיתר, בדרך כלל גיטרה חשמלית, גיטרה בס או כינור חשמלי, וממיר אותם לאותות חשמליים. אותות אלו יכולים לשמש להגברה, הקלטה או שידור. סוג נוסף של לקטן נמצא בזרוע המקול, ומתרגם את תנודות המחט שעוקבת אחרי חריץ התקליט לאותות חשמליים.
סוגי פיק אפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים מספר סוגי פיק אפים, אשר קולטים את תנודות המיתר בדרכים שונות, כאשר הנפוצה מביניהם מבוססת על מגנטיות. אחרים מבוססים על התכונות הפיאזואלקטריות של המיתר, ואף קיימים פיק אפים אופטיים.
פיק אפ בודד קרוי "סינגל" (Single coil pickup), והוא נפוץ בע��קר בנגינת בלוז, רוק קלאסי וסגנונות דומים.
האמבקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמבקר (Humbucker) הוא פיק אפ כפול אשר נועד למנוע רעשי הפרעות או המהום (humming) הנקלטים בסליל הפיק אפ כתוצאה של השראה אלקטרומגנטית מרשת החשמל. הדבר מתבצע על ידי שימוש בשני סלילים סמוכים המחוברים יחד חיבור טורי בקיטוב הפוך, דבר המבטל את השפעת ההשראה ומכפיל את תפוקת הפיק אפ. השימוש בתצורה זו של הסלילים גורם להנחתה בצלילים הגבוהים (באנגלית Hum-bucker - מתנגד או מסיר את ההמהום).
פיק אפ לגיטרה קלאסית ואקוסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לפיק אפ של גיטרה חשמלית, פיק אפ ייעודי לגיטרות אקוסטיות וקלאסיות קולט שינויים בתנודות המיתרים או תיבת התהודה, ומתמיר אותם לאותות חשמליים, בדרך כלל באמצעות קדם מגבר לכבל המתחבר בעזרת כבל למגבר חיצוני. משתמשים בפיק אפ פיאזואלקטרי המותקן בתוך תיבת התהודה של הגיטרה, בדרך-כלל בצידו הפנימי של לוח התהודה הקדמי מתחת לחיבור ללמיתרים, או בפיק אפ מגנטי המותקן בדרך-כלל בפתח התהודה.
ההבדל בין פיק אפ לגיטרה חשמלית ואקוסטית הוא שהגיטרה החשמלית נועדה ועוצבה מלכתחילה להגברת קול באמצעות פיק אפ, בעוד שגיטרה אקוסטית עוצבה מלכתחילה להגברת קול אקוסטית באמצעות תיבת התהודה. הגברה חשמלית נאמנה לצליל האקוסטי המקורי בדרך כלל מתבצעת בעזרת מיקרופון המתמיר תנודות קול מן האוויר, בדומה להגברה של זמרה אנושית. ואולם ישנם קשיים המגבילים הגברה של גיטרות אקוסטיות באמצעות מיקרופון בהופעות חיות, בעיקר במשותף עם כלים מוגברים חשמלית הנפוצים במוזיקת הפופ המודרנית. לפיכך מציידים לעיתים גיטרות אקוסטיות וקלאסיות בפיק אפ אקוסטי ייעודי, המתמיר תנודות מגוף הגיטרה עצמה או מן המיתרים. אך באופן טיפוסי, הצליל המוגבר דרך פיק אפ פחות נאמן מהקלטה באמצעות מיקרופון לצליל האקוסטי המקורי של גיטרה אקוסטית או קלאסית.
סימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב הגיטרות החשמליות בעלות יותר מפיק אפ אחד (רובן בעלות שניים או שלושה). מיקום ושילוב הפיק אפים בגיטרה נקרא "קונפיגורציית פיק אפים". סימון המערך בו הפיק אפים מורכבים מתבצע על ידי "S" לפיק אפ בודד ו־"H" לפיק אפ מסוג האמבקר. הסימון מייצג את הסדר לפיו הפיק אפים נמצאים על גשר הגיטרה - משמאל לימין עבור נגן ימני. קיימת גם האפשרות להתקין פיק אפים מאחורי הגיטרה, אשר מעניקים אופי שונה לצליל.
-
S-S (פנדר טלקסטר)
-
S-S-S (פנדר סטראטוקסטר)
-
S-S-H (Fender Fat Stratocaster)
-
H-S-H (Superstrats)
פיק אפים אקטיביים ופסיביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיק אפים יכולים להיות אקטיביים או פסיביים. פיק אפים אקטיביים מאגדים מעגלים חשמליים על מנת לזהות אותות. פיק אפים אקטיביים דורשים מקור מתח חיצוני (בדרך כלל סוללה של 9 וולט) על מנת לפעול, פילטר אקטיבי ואקולייזר אקטיבי. בפיק אפים אקטיביים נעשה שימוש בעיקר בקרב נגני המטאל והרוק, שכן הם מיועדים לשימוש בדיסטורשן.
פיק אפים פסיביים מורכבים מסליל הכרוך סביב מגנט אשר יכול לחולל אנרגיה פוטנציאלית ללא צורך באנרגיה ממקור חיצוני, והם הנפוצים ביותר. קיימים חילוקי דעות בקרב גיטריסטים וטכנאי הקלטות באשר לסוג הפיק אפ המועדף עליהם.