לדלג לתוכן

פאליווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פאליוודאנגלית: Pallywood) הוא הלחם בסיסים של המילים "פלסטינים" ו"הוליווד". המונח משמש גורמים פרו-ישראליים כדי לתאר הטיות פוליטיות בתקשורת, עיוות עובדות וזיוף, הנעשים על ידי פלסטינים וערבים אחרים במסגרת מלחמתם התעמולתית בישראל ויחסי הציבור שהם מנהלים נגדה כדי ליצור תדמית שלילית, לה ולחיילי צה"ל.

את המושג הזה טבע פרופסור ריצ'רד לנדס, חבר סגל אוניברסיטת בוסטון, ככותרת הסרט שהפיק: "על פי מקורות פלסטיניים". הסרט מראה אירועים שכאלה ומתאר כיצד מתבצעת הטעיית התקשורת הזו, על ידי הערבים בכלל ועל ידי הפלסטינים בפרט. בשנים שלאחר הפקת הסרט החל המושג להשתרש ונעשה בו שימוש גם בהקשרים רחבים יותר.

פאליווד: על פי מקורות פלסטיניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאור פרשת מוחמד א-דורה

סרטו של פרופסור ריצ'רד לנדס, פאליווד: על פי מקורות פלסטיניים הוא סרט אינטרנט בן 18 דקות. לנדס ואחרים טוענים בו שממשלת ישראל איננה נחרצת דיה במאבקה נגד הדיווחים הפלסטיניים הכוזבים על אירועים שונים בסכסוך.

לנדס מראה בסרט שורת צילומים, שנעשו בעיקר על ידי צלמים עצמאיים פלסטינים ושהיו בגדר זיוף, עיוות עובדות או ביומן. הוא טוען שההטעיה העקבית של התקשורת (שהוא מכנה "פאליווד") הייתה קיימת כבר במלחמת לבנון הראשונה, ושעורכי החדשות אינם בודקים די את אמינות הצילומים הפלסטיניים.

במסגרת זו, לנדס מתמקד בין השאר גם במקרהו של מוחמד א-דורה. בשעתו נטען שהילד הפלסטיני הזה נהרג על ידי צה"ל בתחילת האינתיפאדה השנייה, והטענה קיבלה כביכול גיבוי בסרט מצולם של האירועים. הצילום של מות הילד כביכול שימש כחומר תבערה מובהק לאירועי האינתפאדה בשנים שלאחר מכן.

לנדס קובע בהקשר זה בסרטו שדובר בצילומים מבוימים, ובעקבות תביעת דיבה שהוגשה נגדו עקב כך, קבע בית משפט בצרפת שקביעתו זו איננה בגדר הוצאת דיבה, וזאת על בסיס עדות מומחה שהעיד באותו בית משפט צרפתי[1]. על פי אותה חוות דעת מומחה, יש חשד סביר שהאירוע של מות הילד כביכול בוים, ושאם א-דורה בכל זאת כן נהרג, אזי זה יכול היה לקרות אך ורק מאש פלסטינית ולא מאש ישראלית. עם זאת בשנת 2013, בעקבות קביעה של ערכאה משפטית גבוהה יותר בצרפת, הרשיע בית משפט צרפתי בשנת 2013 את פיליפ קרסנטי בהוצאת דיבה, על הטענה כי הצילומים מבוימים, והשית עליו קנס של 7,000 אירו[2].

לנדס מסיק בסרטו ש"צלמים פלסטינים, במיוחד כאשר אין זרים בסביבה, עוסקים בביום עקבי של תמונות אירועים".

שימוש רחב יותר במושג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאית רות בלום, שכתבה ב"ג'רוזלם פוסט", מתארת את "פאליווד" כמושג שנטבע על ידי ריצ'רד לנדס בהתייחס ל"הפקות שבוימו על ידי הפלסטינים לפני (ולעיתים תוך שיתוף פעולה של) צוותי רשתות טלוויזיה מערביות, במטרה לקדם תעמולה אנטי-ישראלית מוסווית כחדשות". לנדס עצמו מתאר מושג זה כ"מושג שטבעתי לתיאור חומר מבוים המוסווה כחדשות". בנוסף למקרה א-דורה, לנדס מספר גם על מקרים רבים אחרים, אותם הוא מתאר כמקרים של פאליווד. על פי בלום, טענותיו הקשות של לנדס יצרו לו מוניטין, בחוגים מסוימים, כ"ימני", ה"תומך בתאוריות קונספירציה".

כנגד מכפישיו של לנדס הועלו על ידי רבים אחרים, לרבות מספר תחקירני תקשורת, טענות דומות לאלה שהוא עצמו העלה, במיוחד לאחר שכמה אירועי הטעיית התקשורת הוכחו במהלך מלחמת לבנון השנייה. ידועה בהקשר זה למשל, פרשת תצלומי עדנאן חאג'.

מכון מקינזי, קבוצת חשיבה ביטחונית קנדית, טען כי "לאחר היסטוריה ארוכה של הצגות לפני המצלמות, המונח הציני "פאליווד", לשירותי החדשות של הפלסטינים, הופך למובן".

לאחר מקרה א-דורה הזכירו פרסומים רבים את המושג פאליווד. היו שכינו פרסומים אלה, בשל כך, פרסומים ימניים. אכן, במושג פאליווד השתמשו גם כמה פרשנים שמרנים כמו דייוויד פרום ומישל מלכין.

פול שניידרייט הקנדי כתב: "ראינו מקרים בהם הרוגים פלסטינים, הנישאים על אלונקות, נופלים, ואז, בכוחות עצמם, מטפסים עליהן. ראינו דו"חות על טבח, כמו בג'נין ב-2002, שהתבררו, לאחר חקירה עצמאית, כהגזמה פראית. אין צורך לומר שמקרים שכאלה אינם יוצרים אמון כלפי טענות פלסטיניות נוספות, לפחות עד שיתבררו כאמיתיות".

אחרי הקרב בג'נין ב-2002, תיעד מזל"ט של צה"ל הלוויה מבוימת, בה נראו פלסטינים סוחבים על אלונקה אדם שהתחזה למת. במהלך ה"הלוויה" הפילו הפלסטינים בטעות את האלונקה וה"מת" קם על רגליו וטיפס שוב על האלונקה[3].

בנוסף נטען שצילומים רבים שהוצגו בזמן ממלחמת לבנון השנייה בוימו על ידי חזבאללה, תופעה שכונתה לעיתים, על אותו משקל, "חזבוליווד"[4].

הסרטונים בכיכובם של משפחת תמימי, ובפרט עהד תמימי, תוארו כפאליווד[5]. על-פי ח"כ מיכאל אורן ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון אף ערכה בדיקה לגבי האם ילדי משפחת תמימי, שהם בהירי עור ולבושים בלבוש אמריקאי, הם שחקנים מלוהקים, בדיקה שלא הולידה תוצאת חד משמעיות, אך על-פי אורן אין ספק שמדובר בפאליווד ללא קשר לייחוס המשפחתי[6][7][8].

במהלך העימותים בגבול ישראל-עזה בשנת 2018 תועדו הפלסטינים מביימים פציעות ונפגעים[9].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ http://www.m-r.fr/balistique.pdf
  2. ^ אתר למנויים בלבד פרשת א-דורה: הצרפתי שטען שהסרט בויים הורשע בהוצאת דיבה, באתר הארץ, 26 ביוני 2013
  3. ^ הלוויה מבוימת/מפוברקת בג'נין, באתר Strategy Page
  4. ^ www.israelinsider.com / server maintenance
  5. ^ Eglash, Ruth (19 בדצמבר 2017). "Israelis call her 'Shirley Temper.' Palestinians call her a hero". The Washington Post. ארכיון מ-28 בדצמבר 2017. נבדק ב-30 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ אריק בנדר, ‏ח"כ אורן: "נבדק אם משפחת תמימי היא אמיתית", באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2018
  7. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, ח"כ אורן: בעלי ניסיון בפברוק תמונות פלסטיניות בדקו את אמיתות משפ' תמימי, באתר הארץ, 25 בינואר 2018
  8. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, ח"כ מייקל אורן יזם דיון בכנסת: האם משפחת תמימי אמיתית או שמדובר בשחקנים, באתר הארץ, 24 בינואר 2018
  9. ^ יואב זיתון, צפו: חמאס מביים פציעות בעימותים בגבול עזה, באתר ynet, 5 במאי 2018.