המצודות

ערך זה עוסק בפירושים לספרי הנביאים. אם התכוונתם למצודה, ראו מבצר.

ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר). הפירוש נכתב על ידי רבי דוד אלטשולר (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769) והושלם על ידי בנו רבי יחיאל הילל אלטשולר (נפטר אחרי תקנ"ג, 1793).

הפירוש הוא ליקוט אדיר בהיקפו של ביאורי הפשט מפירושי הראשונים, עם עריכה, סִיגְנוּן והוספות רבות, והוא נחשב כפירוש הנפוץ והמקובל ביותר לנ"ך בכל הזמנים, בנוסף לפירושי הראשונים. פירוש ה"מצודות" הפך לאבן יסוד לכל הלומדים, ומאז כתיבתו במאה השמונה עשרה נדפס כמעט בכל דפוסי "מקראות גדולות".

החיבור חולק על ידי רבי יחיאל הילל לשני חלקים מקבילים:

• מצודת דוד - ביאור ענייני הפסוקים ופשטם
• מצודת ציון - ביאור מילים וביטויים שונים

ה"מצודות" נכתב כדי לקדם ולעודד את לימוד התנ"ך, להנגיש את התנ"ך אף למלמדי תינוקות ולילדים ולחסוך זמן לתלמידי החכמים החפצים להגות בו. מסיבה זו, הקפיד המחבר על סגנון פשוט וקל להבנה.

הפירוש מבוסס בעיקרו על פירושו של הרד"ק, אך כולל את רוב ככל ספרות פרשני המקרא. החיד"א כתב עליו ב"שם הגדולים"^[1]: ”ה'מצודות דוד' כלול בו תוכן הפירושים בלשון צח וקל, מאוסף ומלוקט מרבותינו מפרשי הנביאים: רש"י ואבן עזרא, רלב"ג ורד"ק ומהורי"א, ומוהר"ם אלשיך ומכלל יופי, ומלבד מהפירושים אשר פירשו נביא לבד, כמו רס"ג והרמב"ן, וכלי פז ומאיר איוב ודומיהם.”

בידי המחברים היו גם כתבי-יד של פירושים קדמונים לתנ"ך (כמו פירוש רבי יוסף בן אברהם חיון^[2]).

ר' דוד אלטשולר, מחכמי יהדות אשכנז ופולין ומראשי קהילת יברוב, ראה שלימוד התנ"ך נחלש מאוד בקרב יהודי אירופה אף בקרב תלמידי החכמים, וסבר שהסיבה לכך היא העדר פירוש קל ובהיר מספיק שיהיה מובן לכול. למטרה זו כתב פירוש לו קרא "מצודות דוד" (ולא מצודת דוד) על שמו, ו”על שם שצדתי פירושים מכמה ספרי אמרי בינה”^[3] - מלשון ציד, כנראה כפרפרזה על הפסוק "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד"^[4], שם המילה באה כביטוי למבצר.

הפירוש חובר בעברית ולא ביידיש, כדי שיהיה בשימוש הן אצל תלמידי החכמים, מהם יחסוך זמן יקר של עיון בפירושי הראשונים, והן ליהודים הפשוטים, שרק באמצעותו יוכלו להבין את המקרא לאשורו בדרך פשוטה ובשפה צחה וברורה.

ר' דוד אלטשולר ובנו ר' יחיאל הילל הדפיסו את שני כרכי הפירוש הראשונים – על ספרי איוב, משלי ותהילים, לגביהם חש ר' דוד ככל הנראה שהם הקשים ביותר ללימוד – בזולקווה שבפולין, בשנים תקי"ג-תקי"ד (1753-1754), כשר' דוד היה כבר ישיש ובא בימים. הפירוש זכה להצלחה מיידית, ועד מהרה אזלו כל העותקים מן השוק; ועל כן, זמן מה לאחר ששב ר' יחיאל ליברוב, נסע שוב לזאלקווא והדפיס שם מהדורה שנייה של הספר בשנת תקכ"א. על הספר הובאה בין השאר הסכמתו של רבה של דובנא, ר' שאול לווינשטאם, לימים אב בית דין אמסטרדם ובעל ה"בנין אריאל". תשע שנים לאחר מכן נפטר ר' דוד אלטשולר בשיבה טובה, ור' יחיאל הילל (שהיה חריף ובקי גדול בספרות הרבנית) נטל על עצמו את המשימה הכבדה של הדפסת פירוש אביו על כעשרים ספרי התנ"ך האחרים, מתוך כתבי ידו של האב.

עוד בשנים שקדמו לפטירת אביו, שקד ר' יחיאל על ההדרת פירוש המצודות על הנביאים האחרונים (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר), וכבר בשנת תקכ"ט החל להדפיסם בשני כרכים, כשהפעם הוא יוצא מפולין מולדתו ובוחר במרכז ספרותי חשוב יותר – ברלין. ר' יחיאל קיבל את הסכמת דייני ברלין בתחילת שנת תק"ל, אז סיים את ההדפסה ככל הנראה; רב העיר לא נתן הסכמה לספר מהסיבה הפשוטה שבאותה העת לא כיהן בברלין אף רב – היו אלו שנות המעבר שקדמו לבואו של ר' צבי הירש לוין לכהן שם.

בהמשך שנת תק"ל נפטר ר' דוד, ולאחר תקופה קצרה המשיך ר' יחיאל בעבודתו והדפיס שנית את הפירוש בברלין בשנת תקל"ב, בצורה מוגמרת יותר הפעם, כשעליו הסכמות רבני אשכנז. משם נדד הרב אלטשולר אל הולנד, והדפיס גם שם את הפירוש באותה השנה, עם הסכמות נוספות של רבני הולנד: ר' שאול הלוי סג"ל רבה של האג^[5]; גיסו ר' שאול מאמסטרדם בעל ה"בנין אריאל" ואב בית דין יהודי אשכנז בעיר, אשר כאמור הכיר את הרב אלטשולר עוד מפולין; ור' שלמה שלם, רב קהילות הספרדים באמסטרדם. גם המשכיל רבי שלמה דובנא, ששהה אז באמסטרדם, כתב עבורו שיר תהילה על ספרו, וחתם את שמו באקרוסטיכון השיר.

ר' יחיאל הילל שב לעירו, והשלים שם את גימורי פירושו לנ"ך בשנים הבאות. בקיץ תקל"ח יצא שוב לנסיעה אל הולנד לבקש הסכמות נוספות לפירושו, שכן חפצו היה לראות את פירושו מודפס במהדורה מהודרת ומוקפדת, כאשר הפירוש מעומד לשני חלקים, כדלהלן, והמקראות מנוקדות, מדוקדקות ומוטעמות, וכיוון שידע כי הדבר יעלה לו הרבה, ניסה לכסות מקצת מהוצאותיו העתידיות באמצעות גיוס הסכמות רבנים נודעים לפירושי אביו.

בחודש סיון נפגש עם רבני הולנד, ומשם פנה לגרמניה, בה קיבל את הסכמות גדולי רבני גרמניה: רבי נפתלי הירש קצינלנבויגן רבה של פפאלץ נתן לו את הסכמתו במאנהיים, ובעל "שאגת אריה" ור' דוד דישבק בעל "פרדס דוד" נתנו לו את הסכמותיהם כשביקר במץ.

לאחר שהות של כחצי שנה בגרמניה יצא משם בשנת תקל"ט ופנה דרומה – אל ליוורנו, לקראת סיומו של מפעל חייו, כשבידו סכום גדול אותו אסף באמצעות ההסכמות, גם אם עדיין לא הספיק לכל צורכי ההדפסה.

כמעט שלושים שנה לאחר הדפסתו הראשונית של הספר הגיע ר' יחיאל הילל לאיטליה מגרמניה והולנד, והציג את פירושו בפני חכמי איטליה שהסכימו גם הם לספרו, ביניהם הרב החיד"א ור' ישראל בנימין באסאן, בן ר' ישעיהו באסאן רבו המובהק של הרמח"ל.

הרב אלטשולר זכה שם לקבלת פנים אוהדת, ואף מצא מארח נדיב מעשירי הקהילה בשם אליעזר ריקנאטי – ממיודעיו של החיד"א – אשר אירחו כל השנים בהם שהה שם. גביר נוסף אשר עמד בתוקף על עילום שמו פרנס אותו במשך כל ימי שהותו שם, ואף הזמין את ר' יחיאל לספרייתו, שאצרה ככל הנראה פירושים וכתבי יד קדומים רבים; ועל אף שהפירוש כבר היה מוכן המשיך ר' יחיאל הילל לשכללו ולהוסיף בו פירושים רבים מהספרים בהם עיין, ברשותו של הנדיב עלום השם.

בהזדמנות זו חילק ר' יחיאל את ה"מצודות" (שהודפס על ידי אביו כפירוש אחד) לשני חלקים – "מצודת דוד" המבאר את ענייני הפסוקים ופשטם, ו"מצודת ציון" המיועד לפרש מילים וביטויים שונים בתנ"ך (כהגדרת החיד"א ב"שם הגדולים"^[1]: ”ב'מצודת ציון' יפלס מלות המקרא ושרשי המלות המסופקות, מלוקט משרשי הרד"ק ומכלל יופי; והמלה אשר לא ימצא לה חבר במקרא, יבקש דוגמתו בתלמוד”). ר' יחיאל גם שכלל והוסיף הוספות משלו לפירוש, ההדירו וערכו – וכשהיה בידו ספר מוגמר החל בהדפסה.

"קול קורא" יצא על ידי רבני העיר כדי להשלים את הסכום שהיה בידי הרב אלטשולר, ואכן נאסף הסכום הדרוש וההדפסה יצאה לפועל. בחודש חשוון תק"מ כבר החלו להדפיס בצורה סופית, חלקה ומהודרת את הפירוש לתהילים, משלי ואיוב, שהיו מוכנים להדפסה עוד מקודם, וסיום המלאכה היה בשנת תקמ"ב.

הפירוש המוגמר זכה במהירות גדולה לאהדה רבה עקב היותו ברור ומובן לכל, והתפרסם בכל תפוצות ישראל, כשהוא חוזר ומודפס שוב ושוב ברוב מהדורות המקרא וכמעט בכל דפוסי "מקראות גדולות", ובמהרה הפך לאבן יסוד של פרשנות הנ"ך בכל הזמנים.

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:מצודות על המקרא

טקסט הפירוש

• יחיאל הלל בן דוד. אלטשולר מצודת דוד, דף שער בספרייה הלאומית
• פירוש מצודת דוד בקובצי טקסט להורדה
• פירוש מצודת ציון בקובצי טקסט להורדה

אודות הפירוש

• ברוך אלסטר, ‏פירוש ה'מצודות' לנביאים וכתובים: הערות מבוא, JSIJ‏ 9, 2010, עמ' 205–221
• אברהם הלוי שישא, מצודת דוד ומצודת ציון: תולדות המחברים והשתלשלות ההדפסה של הפירושים - מאמר א, בתוך: ישורון, ג', עמ' תריז-תרמח, באתר היברובוקס
• אברהם הלוי שישא, מצודת דוד ומצודת ציון: תולדות המחברים והשתלשלות ההדפסה של הפירושים - מאמר ב, בתוך: ישורון, ו', עמ' תרסא-תרעז, באתר היברובוקס