לואי, הדופן הגדול

לואי, הדופן הגדול
Louis de France
	לואי, הדופן הגדול
לידה	1 בנובמבר 1661; טירת פונטנבלו, ממלכת צרפת
פטירה	11 באפריל 1711 (בגיל 49); שאטו דה מדון, ממלכת צרפת
מדינה	ממלכת צרפת
מקום קבורה	בזיליקת סן-דני
בת זוג	מריה אנה ויקטוריה, דוכסית בוואריה ; מארי אמילי דה ז'ולי דה שואן
שושלת בית בורבון
אב	לואי הארבעה עשר, מלך צרפת
אם	מריה תרסה, נסיכת ספרד
צאצאים	ראו בהמשך
פרסים והוקרה
	הוורד המוזהב
חתימה

לואי, הדופן הגדול (בצרפתית: Louis de France;‏ 1 בנובמבר 1661 - 11 באפריל 1711) היה דופן צרפת בין השנים 1661 ל-1711.

ביוגרפיה

לואי נולד בטירת פונטנבלו ב-1 בנובמבר 1661 ללואי הארבעה עשר, מלך צרפת ולמלכה מריה תרסה, אחותו-למחצה של קרלוס השני, מלך ספרד. עם לידתו מונה לואי לדופן צרפת, וב-24 במרץ 1662 הוטבל בכנסיית שאטו דה סן ז'רמן-אן-לייה. לואי היה בן נאמן וכנוע, וחונך בצורה מעולה, אולם לא גילה שום עניין בפוליטיקה. בשנת 1685 התרעם לואי על האדיקט של פונטנבלו, שביטל את האדיקט של נאנט - כתב הזכויות של ההוגנוטים.

בשנת 1688 מונה לואי למפקד הכוחות באזור הריין, ופיקד עליהם בהצלחה במלחמת תשע השנים. בשנת 1691 מונה לואי כחבר במועצה המלכותית, אולם הוא השתתף רק פעמיים בישיבותיה.

בשנת 1700 מת קרלוס השני, מלך ספרד ללא יורשים, ולואי היה היורש הישיר והלגיטימי ביותר, שכן אמ�� הייתה אחותו הבכירה של קרלוס השני. אולם, מכיוון שהיה גם יורש העצר הצרפתי, היוותה בחירתו אופציה בעייתית: אילו היה יורש הן את צרפת והן את ספרד, הייתה לו ממלכה עצומה שהייתה מאיימת על מאזן הכוחות באירופה. יתר על כן, גם אן וגם מריה תרסה ויתרו על זכויותיהן לירושה הספרדית עם נישואיהן. באוקטובר 1700 הסכים קרלוס השני להוריש את האימפריה כולה לבנו השני של לואי, פיליפ, דוכס אנז'ו. עם זאת, נקט קרלוס בצעדים כדי למנוע איחוד צרפתי-ספרדי; אילו דוכס אנז'ו היה יורש את כס מלך צרפת, הייתה ספרד עוברת לאחיו הצעיר, שארל, דוכס ברי. אולם קרל, ארכידוכס אוסטריה טען אף הוא לזכותו לכתר, ובעקבות כך פרצה מלחמת הירושה הספרדית.

ב-11 באפריל 1711 מת לואי מאבעבועות שחורות, ובנו לואי, דוכס בורגונדיה מונה לדופן צרפת. אולם הוא מת כעבור שנה, ונכדו לואי החמישה עשר, מלך צרפת הוא שירש לבסוף את השלטון לאחר מותו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת בשנת 1715.