לדלג לתוכן

טימותיאוס (עמון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה המכבי רודף אחרי טימותיאוס במערכה בגלעד. צויר על ידי גוסטב דורה.

טימותיאוסיוונית: Τιμόθεος) הוא השם שניתן בספר מקבים א' למצביא עמוני מהצבא הסלאוקי, שהובס על ידי יהודה המכבי בדיאתמה[1] בשנות ה-60 של המאה השנייה לפני הספירה.[2][3]

הקרבות נגד טימותיאוס מתוארים בספר מקבים א', פרק ה'. מהפסוק הראשון של הפרק משתמע כי הקרבות נערכו ברציפות בתקופה שלאחר כיבוש הר הבית וחנוכת בית המקדש בירושלים בשנת 164 לפנה"ס, אולם רוב החוקרים תמימי דעים כי האירועים המסופרים בפרק זה רוכזו בפרק אחד מטעמים ספרותיים – במטרה לרכז מספר אירועים במסגרת נושאית, ולא בהכרח בסדר כרונולוגי פנימי או בזיקה לאירועים חיצוניים.[4] השם טימותיאוס נזכר מספר פעמים גם בספר מקבים ב',[5] אולם מאחר ששם זה רווח למדי, קשה לקבוע בוודאות אם מדובר באדם אחד או בשני אנשים שונים. ג'ונתן גולדשטיין (אנ') סבור כי מדובר בשני אנשים: אחד פילארכוס (ראש שבט) בעבר הירדן, והאחר סטרטגוס – נציב מטעם השלטון הסלאוקי. בצלאל בר כוכבא, לעומת זאת, סבור כי מדובר באדם אחד: הסטרטגוס של הגלעד.[6]

כחלק מהשפעות קרב בית צור (164 לפנה"ס) והתעצמותם של כוחות החשמונאים, תקף טימותיאוס את היהודים שבערי הגלעד. היהודים נמלטו מפני טימותיאוס לעיר המבוצרת דיאתמה שבגלעד במהלך מרד החשמונאים. הם התבצרו בעיר, התכוננו למצור, ושלחו ליהודה המכבי בקשה לעזרה.[7] במקום לתקוף ישירות את דיאתמה ממערב, ניצלו יהודה המכבי ואחיו, יונתן הוופסי, את יחסיהם הטובים עם הנבטים, חצו את המדבר וכבשו את בצרה. משם הם חזרו מערבה ותקפו את צבא טימותיאוס בשלשה ראשים בשעה שהחל להסתער על המבצר.[8] בקרב נוסף כנגד טימותיאוס ליד נחל רפון, הוא ניגף שוב בפני החשמונאים, והיהודים חולצו בשיירה דרך עפרון וסקיתופוליס עד לירושלים.[9] בקרב שלישי כנגד טימותיאוס באזור יעזר בקרבת רבת עמון נכבשה יעזר[10] וטימותיאוס נפל בקרב.[11]

כמה חוקרים טוענים כי עמון חדלה להתקיים כאומה בזמן זה, וכי טימותיאוס קיבל את שמו בגלל מיקומו הגאוגרפי ולא בגלל מוצאו האתני. עם זאת, תיאוריו של הפילוסוף והמרטיר הנוצרי יוסטינוס מרטיר על עמונים שחיו בזמנו מעמידים בספק השערה זו.[12]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Humphrey Prideaux (1845). The Old and New Testament Connected in the History of the Jews and Neighbouring Nations, from the Declension of the Kingdoms of Israel and Judah to the Time of Christ. Harper & Brothers. p. 143.
  2. ^ John D. Grainger (2012-03-19). The Wars of the Maccabees. Pen & Sword Books. p. 66. ISBN 978-1-78159-946-4.
  3. ^ Johannes Christian Bernhardt (2017-12-18). Die Jüdische Revolution: Untersuchungen zu Ursachen, Verlauf und Folgen der hasmonäischen Erhebung. Walter de Gruyter GmbH & Co KG. p. 585. ISBN 978-3-11-038001-9.
  4. ^ אוריאל רפפורט, ספר מקבים א, פרק ה, עמ' 166.
  5. ^ ספר מקבים ב', פרק ח, פסוקים ל, לב; פרק ט, פסוק ג; פרק י, פסוקים כד, לב; פרק יב, פסוק ב.
  6. ^ אוריאל רפפורט, ספר מקבים א, פרק ה, עמ' 169.
  7. ^ ספר מקבים א', פרק ה', פסוקים ט'-י"א
  8. ^ ספר מקבים א', פרק ה', פסוקים כ"ט-ל"ד
  9. ^ ספר מקבים א', פרק ה, פסוקים לז–נד.
  10. ^ ספר מקבים א', פרק ה, פסוקים ד–ח.
  11. ^ ספר מקבים ב', פרק י, פסוקים כד–לז.
  12. ^ St. Justin Martyr. "Dialogue with Trypho". Early Christian Writings. Peter Kirby. נבדק ב-27 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא היסטוריה צבאית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.