משטרת היישובים העבריים

משטרת היישובים העבריים
Jewish Settlement Police

גֶפירים בכפר סבא, 1933
שם קצר	משטרת היישוב
כוח אדם
סוג שירות	משולב
כוחות פעילים	22,000 (בשיא, 1939)

משטרת היישובים העבריים (Jewish Settlement Police) הייתה כוח משטרה יהודי חוקי שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט, והיה חלק ממערך הנוטרות בארץ ישראל.

בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט נרצחו מאות יהודים ברחבי הארץ. דבר זה היה הזרז להקמת משטרת היישובים העבריים שהוקמה בשנת 1936. כוח משטרתי זה הוקם בחסות שלטון המנדט הבריטי, כגוף חוקי להגנת היישובים העבריים מפני התקפות הערבים, כחלק מכוחות השמירה. הבריטים נענו בכך לדרישת הסוכנות היהודית, לאפשר שימוש בנשק חוקי להגנת היישוב היהודי.

אנשי הכוח נחשבו כ"שוטרים מוספים", דהיינו אנשי כוח עזר משטרתי, בהתאם לסמכות שהייתה נתונה למפקדי המשטרה הבריטית לגייס במידת הצורך שוטרי עזר. למתנדבים למשטרת היישובים ניתן הכינוי "נוטרים" או "גאפירים". המונח גאפיר (Ghaffir) מקורו במילה הערבית ח'פיר (خفير) שפירושה שומר. הבריטים הביאו מונח זה ממצרים שם הוקם כח של שוטרים מקומיים, גפירים, בסוף המאה ה-19.

בארץ ידעו במפקדת ההגנה את מקור השם גאפיר ועשו מאמצים למחוק את השם גאפיר מהסמל. לבסוף נענו הבריטים והשם הזה הורד מהמדים של משטרת היישובים. הוא נשאר רק על מדי השוטרים המוספים ששמם הרשמי היה גאפיר.

כל מגויסי משטרת היישובים העבריים היו כפופים לארגון ההגנה וגויסו דרכו. המשכורת, הנשק והמדים ניתנו לנוטרים על ידי השלטונות בריטים. בחודש מאי 1936 גויסו עשרות הנוטרים הראשונים ונשלחו להגנת היישובים בעמק הירדן ובעמק יזרעאל, כשהם מצוידים בנשק מיושן וחובשים כובע אופייני לימי השלטון העות'מאני שנקרא "קולפאק"^[1].

במהלך המאורעות גדל מספרם והגיע בשנת 1937 ל-15,000 איש בעשרה גדודים אזוריים. ניתנו להם מדים נאים ונשק טוב, והם הורשו לצאת מתחום היישובים גם לשדות ולמטעים. הקולפאק הטורקי הוחלף לכובע אוסטרלי רחב שוליים. הכובעים האלה היו בעלי קיפול מצד שמאל. קיפול זה נועד לאפשר נשיאת רובה על כתף שמאל בצעידה ארוכה. בדרך כלל על השוליים השמאליים של הכובע היה משולש שציין את האזור אליו השתייכו הנוטרים. לכל אזור היה משולש בצבע שונה:

1. ירושלים - כחול כהה
2. דרום - לבן
3. שרון - כתום
4. עמק חפר - אדום
5. הכרמל - ירוק
6. עמק זבולון - צהוב
7. עמק יזרעאל - סגול
8. הגלבוע - שחור
9. הירדן - תכלת
10. הגליל העליון - חום

הקמת משטרת היישובים הייתה גורם מכריע לשינוי לטובה במצבו הביטחוני של היישוב במהלך המאורעות. פורמלית היו הנוטרים תחת פיקוד בריטי, אך בפועל פעלו תחת פיקוד ארגון "ההגנה".

בשנת 1938 אבטחו הנוטרים את העלייה לחניתה. באירוע זה צולמה התמונה^[2] המפורסמת של יצחק שדה החובק שני סרג'נטים צעירים מכוח הנוטרים משה דיין מימינו ויגאל אלון משמאלו, כשהם במדים ונשקיהם בידם; תמונה שעל גבה כתב חיים ויצמן את המילים הנבואיות: "המטה הכללי".

במסגרת משטרת היישובים פעלו יחידות מיוחדות: נוטרי הרכבת, נוטרי שדות התעופה, נוטרי "גדר הצפון", נוטרי משמר החופים והמשמר הנע. בשנת 1939 כללה משטרת היישובים 22,000 איש. משטרת היישובים המשיכה לפעול עד לסיום המנדט הבריטי, אם כי מספר השוטרים היהודים ירד בהרבה, עד לכ־1,800.

• גרשון ריבלין (עורך), לאש ולמגן, תולדות הנוטרות העברית, הוצאת מערכות, 1962.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: גפיר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משטרת היישובים העבריים

• תיקי משטרת היישובים העבריים, נצרת והגבולות באתר ארכיון המדינה.
• מדי הנוטרים באתר היסטורמה.

המנדט הבריטי משטרת המנדט
מפקדי המשטרה	פרסי בראמלי • הנרי טיודור • ארתור סטיבן מאברוגורדאטו • רוי ספייסר • אלן סונדרס • ג'ון מורי ריימר-ג'ונס • ויליאם ניקול גריי
יחידות צבא ומשטרה קשורות	המשטרה המעולה • הז'נדרמריה הבריטית • חיל הספר העבר-ירדני • משטרת היישובים העבריים • כלניות • מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט • משטרת תל אביב • המשטרה הניידת • הנוטרים • המשמר הנע • משמר הרכבת
אישים	אברהם זלינגר • תומאס ג'יימס וילקין • ריימונד אוסוואלד קפראטה • הרברט דאוביגין • רוי פאראן • ג'פרי מורטון • דאגלס דאף • צ'ארלס טיגארט • פאיז ביי אל-אידריסי‎ • הנרי טיודור • ויליאם דובי • ברנרד פרגוסון • שלמה שיף • דוד תדהר • חביב כנען • גרו גרא • ירחמיאל ירון
אירועים בולטים	מאורעות תר"פ • מאורעות תרפ"א • מאורעות תרפ"ט • מאורעות אוקטובר 1933 • המרד הערבי הגדול • מבצע עוגן • סטרומה • השבת השחורה • אקסודוס (אוניית מעפילים) • המצור על גבעת חיים • פרשת הרצח בחולות תל נוף • רצח ארלוזורוב
מבנים ואתרים	מגרש הרוסים • בווינגרד • מצודות טיגארט • גדר הצפון
המנדט הבריטי • משטרת ישראל • פורטל היישוב