גורדון רמזי
 | |
| רמזי ב-2006 | |
| לידה |
8 בנובמבר 1966 (בן 58) ג'ונסטון, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| סגנון בישול | מטבח צרפתי, בריטי |
| השכלה | המכללה הטכנית צפון אוקספורדשייר |
| מסעדות |
Gordon Ramsay at Claridge's Restaurant Gordon Ramsay Boxwood Café Angela Hartnett at the Connaught Maze Pétrus Banquette The Savoy Grill Verre Gordon Ramsay at Conrad Tokyo Cerise by Gordon Ramsay Gordon Ramsay at The London La Noisette The Narrow |
| פרסים והוקרה |
|
| טלוויזיה |
Boiling Point Beyond Boiling Point Ramsay's Kitchen Nightmares מטבחי הגיהנום The F-Word Kitchen Nightmares Ramsay's Hotel hell |
|
www | |
  | |
גורדון ג'יימס רמזי (באנגלית: Gordon James Ramsay; נולד ב-8 בנובמבר 1966) הוא שף סקוטי ידוע, אחד משלושת השפים הבריטיים אשר מסעדותיהם מחזיקות כיום בשלושה כוכבי מישלן. רמזי זכה בסך הכול ב-16 כוכבי מישלן עבור כל מסעדותיו ומחזיק כיום ב-8 מהם.[1][2]
הוא התפרסם בבריטניה בעקבות הופעתו בתוכניות טלוויזיה הקשורות בתחרויות בישול, מזון ושיפור מסעדות ברחבי המדינה. החל מחודש מאי 2005 הוא מככב בתוכנית הטלוויזיה "מטבחי הגיהנום" של רשת פוקס בארצות הברית.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות ונעורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בסקוטלנד, ובילדותו נדד רמזי עם משפחתו ברחבי הממלכה המאוחדת, זאת בעקבות כישלונות אביו במקומות עבודה שונים. באוטוביוגרפיה שלו תיאר את ילדותו כילדות של התעללות והזנחה מצד אביו השתיין ורודף הנשים.[3] בגיל 16, עזב את בית הוריו, יחד עם אחותו הגדולה דיאן, ועבר לדיור מוגן.
כדורגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 12 החל רמזי לשחק כדורגל בקבוצת ווריקשייר. בקיץ 1984 צורף לקבוצת גלאזגו ריינג'רס הסקוטית, אולם פציעה בברכו לא איפשרה לו להמשיך ולשחק כדורגל מקצועני.[4] בגיל 19, לאחר שחוזהו עם הריינג'רס לא הוארך בגלל פציעתו, החל להתעניין ברכישת השכלה גסטרונומית.
הכשרה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שבחן מספר אפשרויות, הוא נרשם ללימודי מינהל מלונאות במכללה טכנית המופעלת על ידי ארגון רוטרי. רמזי עבד כסו שף ב"מלון בית רוקסטון", ולאחר מכן ניהל מטבח של חדר אוכל ל-60 סועדים ב"ויקאם ארמס", עד שמערכת היחסים שלו עם אשת הבעלים לא איפשרה את המשך עבודתו במקום.[3] הוא עבר ללונדון, שם עבד במספר מסעדות עד שעבר לעבוד עם מרקו פייר וייט, במסעדת "הרווי'ס".[3]
לאחר שעבד ב"הרווי'ס" במשך שנתיים ועשרה חודשים, החליט להתמחות במטבח הצרפתי. השף מרקו וייט עודד אותו לא לנסוע לפריז להשלמת השכלתו, אלא לעבוד עבור אלברט רו, ב"לה גאברוש", ברובע מייפייר (ב"לה גאברוש" פגש את ז'אן-קלוד ברטון, כיום רב המלצרים שלו במסעדת "רויאל הוספיטל רוד"). לאחר שנה ב"לה גאברוש" הזמינו אלברט רו לעבוד כסגנו ב"הוטל דיווה", מלון נופש באתר סקי באלפים הצרפתיים. משם עבר לפריז ועבד שם עם השפים גי סאבואה וז'ואל רובישון, שניהם בעלי מסעדות בעלות כוכבי מישלן. הוא המשיך את הכשרתו בצרפת כשלוש שנים ואחריהן עבד כשף אישי למשך שנה ביאכטה פרטית בשם "אידלווילד", בברמודה.[3]
שף ראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם שובו ללונדון בשנת 1993, הוצעה לרמזי משרת השף הראשי במסעדת "לה טנט קלייר" בצ'לסי. מעט לאחר מכן הציע השף מרקו וייט לרמזי את תפקיד השף הראשי ו-10% מהבעלות במסעדת "רוזמור". שם המסעדה שונה ל"אוברג'ין" וארבעה חודשים אחר כך זכתה בכוכב מישלן ראשון. בשנת 1997 זכתה המסעדה בכוכב מישלן שני, אולם למרות ההצלחה עזב רמזי את המסעדה באותה שנה בעקבות חילוקי דעות עם בעליה.[3]
בשנת 1998 פתח רמזי את מסעדת "גורדון רמזי ברויאל הוספיטל רוד" בצ'לסי, בסיוע חותנו, כריס הטצ'סון. המסעדה זכתה בכוכב המישלן השלישי שלה ב-2001 והפכה אותו לשף הסקוטי הראשון שזכה בשלושה כוכבי מישלן.
ממסעדה אחת, צמחה אימפריית המסעדות שלו במהירות. מסעדתו השנייה נקראה "פטרוס" והתפרסמה כאשר שישה בנקאים שתו בארוחה אחת בשנת 2001, יינות בסך 44,000 ליש"ט. מסעדתו השלישית הייתה "אמריליס" בגלאזגו (ואשר נסגרה מאז) והרביעית "גורדון רמזי" במלון קלרידג'ס בלונדון. בשנים 2005–2006 נוספו אף מסעדה בדובאי, שתי מסעדות בטוקיו, וכן "גורדון רמזי בלונדון" בעיר ניו יורק,[5] שלה שני כוכבים במדריך המישלן לשנת 2011. בשנת 2007 פתח רמזי מסעדה ראשונה באירלנד, וב-2008 חנך את מסעדתו הראשונה בחוף המערבי של ארצות הברית, בלוס אנג'לס.
רמזי אמר פעם ששלוש המטרות שהציב לעצמו בחייו הן לזכות בפרס קטיי, בכוכבי מישלן ובתואר אבירות.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רמזי הוא אחד משלושת השפים הבריטים המחזיקים בשלושה כוכבי מישלן עבור מסעדותיהם (האחרים הם הסטון בלומנטל ואלן רו). ב-2006 קיבל תואר קצין במסדר האימפריה הבריטית (OBE) עבור "תרומתו לתעשיית האירוח".
ביולי 2006 הפך רמזי לאדם השלישי בבריטניה אשר זכה בשלושה פרסי קטיי, הפרס הגבוה ביותר בתעשיית האירוח הבריטית. פרסי הקטיי הקודמים שלו היו ב-1995 וב-2000 (שף השנה). זוכי שלושת פרסי קטיי האחרים הם מישל רו, אנדרו וג'קי פרן.
בספטמבר 2006 זכה בתואר "האדם המשפיע ביותר בבריטניה בתחום תעשיית האירוח" של רשימת CatererSearch 100, שמפרסם מגזין "קייטרר אנד הוטלקיפר". בזכייה זו עבר את ג'יימי אוליבר, אשר עמד בראש הרשימה ב-2005.[6]
כמו כן, עבד גם כיועץ למספר ארגוני הסעדה ולחברת התעופה סינגפור איירליינס כחלק מ"קבוצת יועצים בינלאומית".[7]
גורדון רמזי החזקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל עסקיו של גורדון רמזי מוחזקים על ידי חברת גורדון רמזי החזקות, שהיא חברת שותפות עסקית של כריס הטצ'סון ורמזי. רמזי מחזיק 69% ממניות החברה בשווי של 67 מיליון ליש"ט.[8]
בנובמבר 2006 הודיע רמזי על כוונתו להקים שלוש מסעדות נוספות בארצות הברית בשותפות עסקית עם קרן ההשקעות קבוצת בלקסטון. המסעדות הללו מציעות מאכלים אירופיים מודרניים של השף ונפתחו בין 2006–2007 ב-
- "גורדון רמזי במלון לונדון" שבמנהטן, ניו יורק – אוקטובר 2006.
- "גורדון רמזי בסיילו" בבוקה רטון, פלורידה.
- "גורדון רמזי במלון לונדון" בלוס אנג'לס.
בסוף 2006 רכשה החברה שלושה פאבים לונדוניים, שאותם הסב למסעדות-פאב. "דה נארוו" בליימאאוס, אשר נפתח במרץ 2007, "דבונשייר" בצ'יזיק שנפתח באוקטובר 2007 ו"דה וורינגטון" במיידה ויל, אשר נפתח בפברואר 2008.
במאי 2008 פורסם כי חניכו של רמזי במשך 15 שנה, מרקוס ורינג, החליט לפתוח מסעדה עצמאית, לאחר שעבד במסעדת "פטרוס" מאז שנת 2003. בחודש יוני 2009 דווח כי חברת ההחזקות של רמזי נקלעה לקשיים כלכליים. באוקטובר 2010 דיווחה החברה כי כריס הטצ'סון, יושב ראש מועצת המנהלים של החברה, החליט לעזוב את משרתו.
טלוויזיה וקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופעתו הטלוויזיונית הראשונה של רמזי הייתה בשני סרטים תיעודיים בשם "זבוב על קיר המטבח" (Fly on the Kitchen Wall): "נקודת רתיחה" (1998) ו"מעבר לנקודת הרתיחה" (2000).
ב-2004 הופיע בשתי סדרות טלוויזיה בריטיות. "Ramsay's Kitchen Nightmares" (בישראל שודרה התוכנית בשם "בעזרת השף") אשר שודרה בערוץ 4, שבה עזר למסעדות כושלות לזהות בעיות בניהולן במשך שבוע ימים. סדרה זו שודרה במשך חמש עונות עד שנת 2007, ומספר תוכניות ספיישל ב-2009 ו-2014. "מטבחי הגיהנום" (Hell's Kitchen) הייתה תוכנית ריאליטי, אשר שודרה ב-ITV1, ובה רמזי לימד עשרה בריטים מפורסמים להיות שפים, תוך כדי ניהול מסעדה בבריק ליין אשר נפתחה לציבור למשך שבועיים עבור התוכנית. רמזי יצר את התוכנית אך עזב אותה לאחר עונתה הראשונה.
במאי 2005, רשת פוקס האמריקאית הציגה את רמזי לקהל הצופים האמריקאי בגרסה אמריקאית של "מטבחי הגיהנום" (אף היא שודרה בישראל), אשר משודרת גם כיום. בדומה לגרסה הבריטית, אף התוכנית האמריקאית מבליטה את שאיפתו של רמזי לשלמות ולמצוינות בהכנה ובהגשת אוכל וכן את מזגו החם. החל משנת 2007 כיכב רמזי אף בגרסה אמריקאית לתוכנית "בעזרת השף", אשר שודרה ברשת פוקס במשך שבע עונות עד שנת 2014.
החל מ-27 באוקטובר 2005 שודרה בערוץ 4 הבריטי סדרת התוכניות "The F-Word". בתוכנית אורח מתחרה ברמזי בהכנת מאכל, ואם האורח מנצח (כפי שכבר קרה), המאכל מוגש במסעדות של רמזי. השופטים בתוכנית הם הסועדים. תוכנית זו הפכה לתוכנית הנצפית ביותר בערוץ 4, ושודרה במשך חמש עונות, עד שנת 2010.
מאז שנת 2010 משמש רמזי כאחד השופטים בגרסתה האמריקאית של התוכנית "מאסטר שף". באותה שנה אף הפיק לראשונה תוכנית בשם "המסעדה הטובה ביותר של רמזי", בחברת הפקות פרטית משלו.
ב-2011 השתתף (בתפקיד עצמו) בסרט הקולנוע "מהמטבח באהבה".
ב-2017 דיבב את דמותו של דרדס אופה בסרט האנימציה "דרדסים: הכפר האבוד".
בשנת 2022 החל להנחות ואף לשפוט בתוכנית המציאות "Next Level Chef" ברשת Fox, בה קבוצה של שפים מתחרים זה בזה. לצד רמזי משתתפים השפים ריצ'רד בלייס שהיה שופט בתוכנית "טופ שף" בעונות 12–14, והשפית ניישה ארינגטון שמוכרת בשל מתחרה בעונה התשעית של "טופ שף".
תדמית ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים צבר רמזי מוניטין בזכות שאיפתו למצוינות קולינרית.[9] מאז שידור התוכנית "Boiling Point" אשר עקבה אחר רצונו לזכייה בשלושה כוכבי מישלן, הוא נודע אף במזגו החם ושימושו התדיר בקללות. רמזי אף התעמת לא אחת עם אנשי צוותו, כולל תקרית שהסתיימה בתלונה במשטרה שהוגשה נגדו על ידי שף קונדיטור.[10] למרות התנהגותו, טען בריאיון בשנת 2005 כי 85% מהצוות עובדים איתו כבר משנת 1993.[11]
רמזי מתאר את סגנון ניהולו הלוחמני כמושפע מעבודתו עם מוריו, השפים הידועים מרקו פייר וייט, גי סבוי, חות��ו ושותפו כריס הטצ'סון וג'וק וולאס מנהלו בריינג'רס.[12] נטען כי אופיו חם המזג הוא שתרם לפופולריות שלה זכה בתוכניות הטלוויזיה בהן הוא מככב בבריטניה ובארצות הברית.
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1996 התחתן עם קייטנה אליזבת הטצ'סון (ידועה כטנה), מורה בשיטת מונטסורי. לזוג שישה ילדים: מייגן, התאומים ג'ק והולי, מטילדה, אוסקר (נולד באפריל 2019) וג׳סי ג׳יימס (נולד בנובמבר 2023). חותנו, כריס הטצ'סון אחראי לתפעול עסקי אימפריית המסעדות.[13][14]
בשנת 1994 הוזהר על ידי המשטרה לאחר שנמצא מעורב בהתנהגות שאינה הולמת יחד עם שני גברים נוספים, שניהם טבחים, בחדר השירותים של תחנת רכבת תחתית בלונדון. רמזי לא הואשם באירוע בהתנהגות בעלת אופי מיני. ב-15 בנובמבר 2002 נעצר והואשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, לאחר שכשל בבדיקת ינשוף.[15]
ב-2007 הודה כי גנב את ספר ההזמנות של מסעדתו אוברג'ין ב-1998 והאשים את מרקו פייר וייט בגנבה כדי למנוע את מינויו של וייט כשף במסעדה במקום רמזי.[16]
לאורך חייו המקצועיים היה רמזי מעורב במפעלי צדקה שונים. ב-26 באפריל 2009, עת סיים את מרוץ מרתון לונדון, השלים את מטרתו לרוץ עשרה מרוצי מרתון בעשר שנים. באמצעות ריצתו אסף תרומות לארגון ספינה ביפידה של סקוטלנד, הוא מונה לפטרון של כבוד לארגון זה מאז שנת 2004. מאז שנת 2005 משמשים הוא ואשתו כשגרירים של רצון טוב לארגון הפמיניסטי Women's Aid הבריטי, הפועל לקידום זכויות נשים ולהפחתת אלימות במשפחה נגד נשים וילדים.
בשנת 2008 בעת שצולם לתוכנית על ציד תוכי ים באיסלנד הוא נפל מצוק בגובה 85 מטר אל מי הים הקרים. צוות הצילום הצליח להצילו ממוות בעזרת חבל שנזרק לעברו, זאת לאחר ששהה במים במשך 45 שניות.[17] בינואר 2011, בעודו שוהה בקוסטה ריקה, נקלע שוב לסכנת חיים כאשר ניסה לחשוף לתוכנית טלוויזיה את המסחר הלא חוקי בסנפירי כריש.[18]
מסעדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריטניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מסעדת גורדון רמזי ברויאל הוספיטל רוד" (מסעדת שלושה כוכבי מישלן), שף בכיר מארק אסקיו
- "פטרוס במלון ברקלי" (מסעדת שני כוכבי מישלן), שף בכיר מרקוס וורינג
- "גורדון רמזי בקלריג'ס" (מסעדת כוכב מישלן אחד), שף בכיר מארק סרג'נט
- "סבוי גריל" (מסעדת כוכב מישלן אחד), שף תומך מרקוס וורינג
- "ספסל בסבוי גריל", שף תומך מרקוס וורינג
- "קפה בוקסווד במלון ברקלי", שף בכיר סטיוארט גיליאס
- "מייז", שף בכיר ג'ייסון את'רטון
- "לה נוייזט" (מסעדת כוכב מישלן), שף תומך ביור ואן דר הורסט
בינלאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "גורדון רמזי בלונדון", ניו יורק, שף המטבח ג'וש אמאט[19]
- "ורה בהילטון מפרץ דובאי", דובאי
- "גורדון רמזי בקונרד טוקיו", טוקיו, אנדי קוק
- "סריס של גורדון רמזי", טוקיו
ספרי בישול פרי עטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- “בתיאבון בריא" (הוצאת פן וידיעות ספרים), 2011
- Gordon Ramsay’s Passion For Flavour (1996)
- Gordon Ramsay’s Passion For Seafood (1999)
- Gordon Ramsay A Chef For All Seasons (2000)
- Gordon Ramsay’s Just Desserts (2001)
- Gordon Ramsay’s Secrets (2003)
- Gordon Ramsay’s Kitchen Heaven (2004)
- Gordon Ramsay Makes It Easy (2005)
- Gordon Ramsay Easy All Year Round (2006)
- Gordon Ramsay's Sunday Lunch and other recipes from the F word (2006)
- Humble Pie (2006) (Autobiography)
Master Chefs Series
Cook Cards
- Hot Dinners (2006)
- Cool Sweets (2006)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גורדון רמזי (באנגלית)
גורדון רמזי, ברשת החברתית פייסבוק
גורדון רמזי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גורדון רמזי, ברשת החברתית אינסטגרם
גורדון רמזי, ברשת החברתית טיקטוק
גורדון רמזי, סרטונים בערוץ היוטיוב
גורדון רמזי, ברשת החברתית Goodreads- גורדון רמזי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- טור המזון והמשקאות של טיימס אונליין
Gordon Ramsay, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- Gordon Ramsay, במסד הפרופילים Nndb (באנגלית)
- מטבחי הגהנום ברשת פוקס
- ריאיון עם גורדון רמזי
- ביוגרפיה של גורדון רמזי, באתר restaurant-ranking
- רותה קופפר, השף העצבני, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
- דניאלה פלד, עכבר העיר אונליין, ישי מלקוב, האדמירל של גורדון רמזי, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2009
- ויליאם גרין, עכבר העיר אונליין, גורדון רמזי חושף הכל, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2009
- מיכל פלטי, עכבר העיר אונליין, גורדון רמזי מבשל בשטח, באתר הארץ, 26 בינואר 2010
- איריס אברמוביץ', גורדון רמזי מכה שנית, באתר Xnet, 10 בספטמבר 2011
- דקה אייטקנהד, הגרדיאן, ראיון, גורדון רמזי שולף סכינים, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
- שון פארל, כל סלב בא יומו: השף גורדון רמזי בצרות, באתר nrg, 10 באוקטובר 2013
- נטע חוטר, מטבחי הגיהנום, באתר מאקו, 18 בפברואר 2015
- אברהם בראון, הכל בזכות הקללות: כך הפך גורדון רמזי לשף המרוויח ביותר בהיסטוריה, באתר "פורבס ישראל", 6 ביולי 2015
אמיר קמינר, "אבא שלי האמין שבישול זה רק למתרוממים", באתר "ידיעות אחרונות", 30 ביולי 2019
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bremner, Charles (2 במרץ 2009). "Gordon Ramsay wins Michelin stars for first restaurant in France". The Times. London. נבדק ב-3 במאי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Richard Vines (16 במרץ 2009). "Ramsay Wins 13th Michelin Star as Chef Counts Cost of Expansion". Bloomberg. נבדק ב-25 באוקטובר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 Ramsay, Gordon (2006). Humble Pie. UK: HarperCollins. ISBN 0-00-722967-4.
- ^ My Team: Gordon Ramsay on Rangers | Sport | The Observer
- ^ ""Ramsay: I will devour my New York rivals"". Times Online. אורכב מ-המקור ב-2013-05-05. נבדק ב-17 בנובמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Gordon Ramsay is the most powerful figure in British hospitality"". CatererSearch. אורכב מ-המקור ב-2008-07-05. נבדק ב-17 בנובמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""International Culinary Panel -- Singapore Airlines"". Singapore Airlines Official Website. אורכב מ-המקור ב-2005-10-15. נבדק ב-17 בנובמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Ramsay cooks up a £10m move abroad"". Times Online. נבדק ב-17 בנובמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Ramsay swears by good service"". Times Online. נבדק ב-1 באוגוסט 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Ramsay in hot water after scuffle on the set of US show"". NEWS.Scotsman.com. נבדק ב-1 באוגוסט 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Gordon Ramsay Interview"". femalefirst.co.uk. אורכב מ-המקור ב-2005-12-26. נבדק ב-1 באוגוסט 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Ask me to kill a turkey or rip a pigeon's guts out and I'm fine"". Sunday Herald. נבדק ב-13 במאי 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Scott Descendant Chart"". Scott Family Web. אורכב מ-המקור ב-2006-06-22. נבדק ב-1 באוגוסט 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""How does our Gordon grow? "". Guardian Unlimited - The Observer. נבדק ב-1 באוגוסט 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Ramsay charged with drink-driving"". Scotsman.com - News. נבדק ב-1 באוגוסט 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Ramsay cooked up theft"". Daily Mail. נבדק ב-2 באפריל 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gordon Ramsay nearly drowns after 85-metre fall off cliff, The Daily Telegraph, 30 July 2008. (הקישור אינו פעיל, 11.4.2021)
- ^ Ramsay held at gunpoint, Toronto Sun, 03-01-2011.(הקישור אינו פעיל, 11.4.2021)
- ^ Josh Emett at Restaurant Gordon Ramsay at The London