לדלג לתוכן

ביסנובאט R-40

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביסנובאט R-40
מידע בסיסי
קוד נאט"ו AA-6 Acrid
ייעוד טיל אוויר-אוויר
ארץ ייצור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
יצרן וימפל NPO, ביסנובאט
פעילות מבצעית סוף שנות השישים
מלחמות ומבצעים מלחמת המפרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השירות 1970–הווה (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים חיל ההגנה האווירית הסובייטי, חיל האוויר העיראקי, חיל האוויר הסורי, חיל האוויר ההודי, חיל האוויר האלג'יראי, חיל האוויר הרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור מטוסי קרב סובייטיים מדגמי מיג 25 ומיג 31
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע דלק מוצק
ממדים
אורך 5.98 מ' בדגם R-40TD, 6.22 מ' בדגם R-40RD
קוטר 31 ס"מ
מוטת כנפיים 14.5 ס"מ
ביצועים
מהירות 4.5 מאך
טווח בין 30 ל-60 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 70 ק"ג של חומר נפץ מרסק
מרעום קרבה
הנחיה ביות חום תת אדום בדגם R-40TD, ביות מכ"ם חצי אקטיבי בדגם R-40RD
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

R-40 (קוד נאט"ו: AA-6 אקריד) הוא טיל אוויר-אוויר ארוך טווח שפותח בברית המועצות בשנות השישים לחימוש מיירטים מגביהי טוס. זהו טיל גדול ממדים יחסית וארוך טווח.

פיתוח ודגמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד התכנון ביסנובאט החל בפיתוח טיל אוויר-אוויר ארוך טווח בשנת 1962. טיל ה-R40 שפותח שולח עם מערכת המכ"ם "סמרץ'-A" של המיג 25. נבנו לטיל גרסאות מונחות מכ"ם חצי-אקטיבי (R-40R) ומונחות אינפרה אדום (R-40T).

לאחר עריקתו של טייס ה-PVO ויקטור בלנקו במיג 25 ליפן בשנת 1976, מונתה חברת וימפל לעדכן את תכנון הטיל כדי להופכו לעמיד יותר בפני אמצעי שיבוש ולשפר את הנחייתו ודיוקו. לדגמי הטיל המשופרים הוספה הסיומת D או D1.

ייצור הטיל הסתיים ב-1991, אך הטילים שנותרו שמישים עדיין מחמשים את מטוסי המיג 25 ו-31 בחבר המדינות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביסנובאט R-40 בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.