אורווה

אורווה היא מבנה המשמש לשיכון סוסים או חיות משק נוספות ממשפחת הסוסיים, למשל פרדות או חמורים. זאת בניגוד לרפת, לשיכון פרות, או דיר, לשיכון כבשים, עיזים, סוסים או חזירים.

האורווה מחולקת לתאים לכל חיה (לעיתים גם עם דלת נפרדת). בנוסף, או��וות משמשות ושימשו לאחזקת הציוד לסוסים ולרכיבה עליהם, כמו מרכבות ועגלות, ולמעשה שימשו את חיל הפרשים.

בתנ"ך מוזכר כי המלך שלמה החזיק באורוות^[1]: ”וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְו‍ֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים”. בתקופת ימי הביניים והבארוק החלו באירופה לקשט אורוות ולהוסיף להן "אולם אבירים", שבו האבירים יוכלו לנוח ולסעוד. באורוות מודרניות קיים לעיתים גם אולם שבו ניתן להתאמן ברכיבה.

מספר ביטויים בעברית (כמו גם בשפות אחרות) מתייחסים לאורוות: הביטוי "ניקוי אורוות" מתייחס לצורך לעשות בדק בית ו"לנקות" ארגון מסוים משחיתות. מקורו של הביטוי הוא במיתולוגיה היוונית, שבה אחת ממשימותיו של הרקולס הייתה ניקוי אורוותיו של המלך אוגיאס, שלא נוקו במשך שנים. הרקולס ביצע את המשימה באמצעות הטיית הנהרות פניוס ואלפאוס לתוך האורווה.

העוסק בטיפול באורוות נקרא אורוון.

• אורוות שלמה - מבנה עתיק בירושלים, מכונה כך על שם התיאור התנ"כי
• חווה חקלאית

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ארוה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורוות