אדוארד רובינסון
_cropped.jpg) | |
| לידה |
10 באפריל 1794 סאות'ינגטון, קונטיקט, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1863 (בגיל 68) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
קולג' המילטון |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה | מדליית זהב של החברה הגאוגרפית המלכותית (1842), עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1847) |
| בן או בת זוג |
תרזה אלברטין לואיז רובינסון |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות באזור ירושלים – גילוי קשת רובינסון, חקר נקבת השילוח, חפירות באזור באר שבע, זיהוי כפר נחום | |
| חתימה |
 |
  | |
אדוארד רובינסון (באנגלית: Edward Robinson; 1794–1863) היה כומר וחוקר מקרא אמריקאי, שנחשב לאחד מחלוצי חקר ארץ ישראל במאה ה-19. בעבודותיו הניח את היסודות להכרת הגאוגרפית ההיסטורית של הארץ ושכנותיה בתקופת המקרא, ובשל כך הוכתר כ"אבי המחקר המדעי של ארץ ישראל".[1]
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדוארד רובינסון נולד בקונטיקט. אביו היה כומר בכנסיית הקהילה של העיירה במשך ארבעה עשורים. רובינסון הצעיר לימד בבתי ספר באיסט הייבן ובפארמינגטון בשנים 1810–1811 כדי להרוויח כסף לקולג'. הוא למד במכללת המילטון (אנ'), בקלינטון, ניו יורק, שם לימד דודו, פרופסור סת' נורטון.[2] ב-1816 סיים את לימודיו. לאחר מכן לימד בסמינר התאולוגי באנדובר שבמסצ'וסטס (אנ'). בשנים 1826–1830 שהה בגרמניה ולמד בהאלה ובברלין, שהיו אז מרכז עולמי לחקר המקרא ולהבנת ההיסטוריות של התנ"ך. עם שובו לארצות הברית התמנה כפרופסור לתאולוגיה וכתבי קודש. באחרית ימיו התגורר בבוסטון.
כתבים ותרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובינסון ביטא בכתיבתו פנים שונות של כישוריו. הוא דגל בהפצת ידע לציבור רחב, ולא בהוראתו במגדל-השן בלבד. לכן כתב ספרים רבים שמצטיינים באיכות מחקרית גבוהה ועם זאת ניתנים לשימוש למשכיל מן השורה.
הוא הוציא בשנת 1843 את כתב העת Bibliotheca Sacra, שהיה ראשון כתבי העת התאולוגיים בארצות הברית.
ב-1841 פרסם שלושה כרכים של מחקרים בעקבות מסעותיו בארץ ישראל – Biblical Researches in Palestine,[3] ובעקבות מסעו השני הוציא מהדורה שנייה מורחבת ב-1856. המחקרים היו פרי עבודה משותפת עם המיסיונר האמריקאי עלי סמית שידע ערבית ושימש לרובינסון מתורגמן ומורה דרך במסעותיו בארץ ישראל.
רובינסון הוציא מספר ספרים על לשון המקרא, חלקם כתב וחלקם תרגם לאנגלית מגרמנית (שלמד בעת שהותו בברלין). תרגם את המילון (לקסיקון) לעברית מקראית של וילהלם גֵזַניוּס (1836, מהדורה חמישית 1847), ששימש כבסיס למילון החשוב לעברית מקראית בשפה האנגלית: "בראון דרייוור ובריגס" (B.D.B.). כמו כן הוציא מילונים ליוונית של הברית החדשה.
מסע לארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובינסון נסע לארץ ישראל ב-1838 שם סייר בחברת הכומר עלי סמית. ב-1841 פרסם את חיבורו הנודע "מחקרים מקראיים בארץ ישראל" (Biblical Researches in Palestine), ועל כך הוענקה לו בשנת 1842 מדליית הזהב של החברה הגאוגרפית המלכותית.[4] הוא נבחר לעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים ב-1847.[5] רובינסון חזר לארץ ישראל ב-1852 לחקירות נוספות. בשנת 1856 התפרסמה המהדורה המוגדלת של "מחקרים מקראיים בארץ ישראל" בו זמנית באנגלית ובגרמנית.
בין השאר ביקר בירושלים ותיאוריו שופכים אור על היישוב היהודי בירושלים באותה תקופה. רובינסון חשף את מסתריה של נקבת השילוח הקדומה בעיר דוד, וקדם בכך לצ'ארלס וורן. בשנת 1838 גילה את קשת רובינסון, הקרויה על שמו.[6]
במסעו הראשון ב-1838, במהלך סיור בנגב, גילה את חשיבותה הארכאולוגית של באר אברהם בבאר שבע. הוא המשיך דרומה והגיע עד חורבות ניצנה, אותן זיהה בטעות כעבדת העתיקה. אף שטעה בזיהויו הותיר רובינסון תיאור מפורט וראשוני של עתיקות ניצנה על כל חלקיה, כולל האקרופוליס ועליו מצודה ושתי כנסיות עתיקות.
רובינסון זיהה מקומות רבים בארץ ישראל, המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה, ביניהם גם כפרים ערבים שהוקמו, על פי השערותיו, על חורבות יישובים ישראלים קדומים. בכתביו תיאר רובינסון לא רק את החלקים הארכאולוגיים של ארץ ישראל במאה ה-19, אלא גם את הרובד האנושי והעושר התרבותי של ארץ ישראל במאה ה-19.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים גורן, "אדוארד רובינסון – אבי המחקר המדעי של ארץ ישראל", בתוך: ארץ חמדה – ירושלים וארץ ישראל, מאמרים ומחקרים (אריאל 206–207), הוצאת אריאל, תשע"ד, עמ' 64–74
- Haim Goren et al., Mapping the Holy Land: the foundation of a scientific cartography of Palestine, Tauris, 2017 (הספר בקטלוג ULI)
- Haim Goren, 'The loss of a minute is just so much loss of life': Edward Robinson and Eli Smith in the Holy Land, Brepols, 2020[7] (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ידין רומן, "אחד עשר יום מחורב". על גילוייו של אדוארד רובינסון
- ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן, ארכאולוגיה והמקרא: זיהויים גאוגרפיים
- עודד ליפשיץ, ירושלים בתיאורי המקרא ובמציאות ההיסטורית - פרסומי אוניברסיטת תל אביב
- חיבורם של רובינסון וסמית, Biblical Researches in Palestine, מהדורת 1856, כרך א, כרך ב, באתר Making of America Books
- עבודותיו של רובינסון בקטלוג הספרייה הלאומית
- אדוארד רובינסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אדוארד רובינסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אדוארד רובינסון (1794-1863), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהושע בן-אריה, ארץ ישראל במאה הי"ט: גילויה מחדש, ירושלים: כרטא, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1970, עמ' 69
- ^ J. G. Wilson, J. Fiske (eds), "Robinson, Edward", in: Appletons' Cyclopædia of American Biography, New York: D. Appleton, 1900
- ^ קישור למפות מתוך Biblical researches, 1841, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ James B. Pritchard, Archeology and the Old Testament, Princeton, NJ: Princeton University Press, pp. 57–58, 1958, LCCN 58010053
- ^ "Book of Members, 1780–2010: Chapter R" (PDF). American Academy of Arts and Sciences. נבדק ב-10 באפריל 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Yuval Baruch et alii, "Robinson’s Arch: Results of a Geophysical Study ", In: Eyal Meiron (ed.), City of David - Studies of Ancient Jerusalem, Vol. 16, 2021, pp. 99–116
- ^ ארנון גולן, לגלות חוקר: אדוארד רובינסון ומסעו לארץ הקודש, קתדרה 179, תשרי תשפ"ב