פרפקציוניזם
פרפקציוניזם בפסיכולוגיה הוא הרצון להיות מושלם או להופיע ככזה. יש המבחינים בין פרפקציוניזם סתגלתני, לפרפקציוניזם לא סתגלתני. הפרפקציוניזם הסתגלתני, כך נטען, מעודד הישגיות ואינו כרוך בבעיות. אחרים סוברים שהחתירה לשלמות היא תמיד בעייתית, אך לעומת זאת מבחינים בין הישגיות שנובעת מחתירה למצוינות שאינה בעייתית, לבין זו הנובעת מחתירה לשלמות.[1] פרפקציוניזם מוגבר עלול לעודד דחיינות, להוביל לדימוי עצמי נמוך ובמקרים קיצוניים לגרום להפרעות נפשיות כמו דיכאון, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) או הפרעות אכילה. פרפקציוניזם נבדל מפחד מחוסר שלמות (אתלופוביה).
המילונאי ראובן אלקלעי הציע במילוניו את החידוש שְׁלֵמוּתָנוּת.[2] בכל זאת, האקדמיה ללשון המליצה את השימוש בצירופים כגון רדיפת שלמות או שאיפת שלמות במקום לקבוע את חידושו של ראובן אלקלעי.[3]
הגדרה ואבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמצ'ק (מצוטט על ידי פרקר ואדקינס, 1994) מתאר שני סוגי פרפקציוניסטים - "פרפקציוניסטים נורמליים", ה"מפיקים הנאה ממאמציהם", בעוד ש"פרפקציוניסטים נוירוטיים" "לעולם לא יחושו סיפוק ממאמציהם, שכן לתפישתם הם לעולם לא יעשו די".
ברנס, באותו מאמר, מגדיר פרפקציוניסטים כ"אנשים הפועלים באופן כפייתי למימוש יעדים בלתי-אפשריים, וכל דימויים העצמי נגזר ממונחים של תפוקה והישג".
יואיט ופלט (1991) פיתחו את "מדד ההצגה העצמית הפרפקציוניסטית", המדרג את מידתם של שלושה מרכיבים של התנהגות פרפקציוניסטית: התרברבותו של אדם בדבר שלמותו שלו, ��ימנעות ממצבים בהם הוא עלול להצטייר כלא-מושלם, וחוסר יכולת לתאר מקרים בהם הוא התנהג בחוסר-שלמות.
סלייני (1996) יצר את מדד ה"כמעט מושלם", הכולל ארבע קטגוריות: סטנדרטים וסדר, מערכות יחסים, חרדה והשהיה. המדד מבחין בין פרפקציוניסטים סתגלניים לבין אלו שאינם סתגלניים. ערכים גבוהים בקטגוריית הסטנדרטים והסדר משותפים לשני הטיפוסים, אולם ערכים גבוהים של חרדה והשהיה ניכרים בקרב פרפקציוניסטים לא-סתגלניים.
הפרפקציוניזם הוא אחד מ-16 מאפייני האישיות שמיפה ריימונד קאטל. ייתכן והוא מתקשר למצפוניות ונוירוטיות בתאוריית "חמש התכונות הגדולות".
סולם למדידת פרפקציוניזם (Big Three Perfectionism Scale) שנבנה על סמך מחקר בריטי-קנדי (מאי 2016, Journal of Psychoeducational Assessment) מבחין בין שלושה היבטים של פרפקציוניזם:[4]
- פרפקציוניזם נוקשה שמתאר את השאיפה להיות חסר פגמים ולהתנהל ללא טעויות. שאיפה זו יוצרת תחושת ערך עצמי נמוך ושברירי.
- ביקורת עצמית המתייחסת לכל טעות שהאדם עושה ומגיבה לכך בחומרה; לכל מצב של חוסר ודאות שמזמן ביקורת; לכל כישלון; ולכל תגובה של הסביבה שניתן לפרשה כביקורת.
- פרפקציוניזם נרקיסיסטי המתייחס לציפיות בלתי אפשריות מהאחר. הן מתבטאות בביקורתיות יתר כלפי הסביבה, חוסר הערכה לאחרים. חוויה שהאחר לא עונה לצרכים ולא נותן את היחס המיוחד שהפרפקציוניסט דורש.
הפן החיובי
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרפקציוניזם עשוי להניע בני אדם אל עבר הישגים ולספק להם מוטיבציה לעמוד איתן בפני מכשולים. רודל (1984) טוען כי "בצורתו החיובית, הפרפקציוניזם עשוי לספק את הדרבון שמוביל להישגים כבירים – תשומת הלב הקפדנית לפרטים ההכרחית למחקר מדעי, המסירות שמדרבנת מלחינים להמשיך וללטש את יצירתם עד שזו משתווה לצלילים הנפלאים שהם רואים בדמיונם, והעקביות שמרתקת אמנים גדולים לכני הציור - כל אלו נובעים מן הפרפקציוניזם".
סלייני גילה כי לפרפקציוניסטים סתגלניים רמה נמוכה יותר של דחיינות, לעומת אנשים שאינם פרפקציוניסטים. אתלטים מצטיינים, מדענים ואמנים מגלים פרפקציוניזם לעיתים קרובות. לדוגמה, הפרפקציוניזם שאפיין את מיכלאנג'לו ודאי הניע אותו ליצור יצירות מופת דוגמת פסל דוד והקפלה הסיסטינית. בקרב ילדים, פרפקציוניזם הוא סממן של מחוננות.
הפן השלילי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגרסתו הפתולוגית, פרפקציוניזם עלול להזיק מאוד. הוא עלול להופיע בצורת השהיה כאשר הוא גורם לדחיית מטלות ("איני יכול להתחיל בפרויקט, עד שאדע מהי הדרך 'הנכונה' לבצע אותו"), או בצורת הלקאה־עצמית כאשר משתמשים בו כדי לתרץ הישגים נמוכים כדי לזכות באהדה ולגיטימציה מן הזולת ("אינני מאמין שאינני יודע כיצד להשיג את מטרותיי שלי. אני בוודאי טיפש; אחרת, איך ייתכן שנכשלתי?").
במקום העבודה, תפוקה נמוכה מהווה לעיתים סימפטום של פרפקציוניזם, שכן פרפקציוניסטים נוטים לבזבז זמן ואנרגיה בעיסוק בפרטים טפלים של מטלות או פרויקטים. דבר זה עלול לגרום לדיכאון, ניכור מצד עמיתים, וסיכוי רב יותר למעורבות בתאונות.
אדרהולט־אליוט (1989) מנה חמישה מאפיינים של תלמידים ומורים פרפקציוניסטיים שמביאים להישגים נמוכים: השהיה, פחד מכישלון, גישת "הכל או כלום", פרפקציוניזם משתק, והתמכרות לעבודה ("וורקהוליות").
ביחסים אינטימיים, ציפיות מוגזמות עלולות להסב אכזבה רבה לבני הזוג. פרפקציוניסטים עלולים להקריב את משפחתם ופעילותם החברתית לטובת כיבוש מטרותיהם.
פרפקציוניסטים עלולים לסבול מחרדה ודימוי-עצמי נמוך. פרפקציוניזם מהווה גורם סיכון בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), הפרעות אכילה, ודיכאון קליני.
מטפלים מתמודדים עם החשיבה השלילית שאופפת את הפרפקציוניסט, ובייחוד עם גישת "הכל או כלום", לפיה המטופל מגדיר הישג כמושלם או חסר־חשיבות. הם מעודדים את מטופליהם להציב יעדים ברי־השגה ולהתמודד עם הפחד מכישלון.
הביטוי הלועזי הטוב מאוד הוא האויב של הטוב גורס כי קפדנות יתר וחתירה לשלמות בכל תנאי עלולות להזיק ולמנוע את השלמת המשימה.
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לרוב תכונות האופי, פרפקציוניזם נוטה לחזור על עצמו באותה משפחה, ויש לו מרכיב חברתי או גנטי. הורים הנוהגים בסמכותיות כלפי ילדיהם ומבטאים אהבה מותנית, עלולים לעודד פרפקציוניזם בקרב ילדיהם. המרכיב התרבותי גם הוא מהווה גורם – במחקר מסוים (קסטרו ורייס, 2003) נמצא כי סטודנטים אמריקניים ממוצא סיני דיווחו על רמה גבוהה יותר של פרפקציוניזם לעומת סטודנטים "לבנים" ואפרו-אמריקנים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרפקציוניזם באתר האקדמיה ללשון העברית(הקישור אינו פעיל)
- חנה דויד, פרפקציוניזם בקרב בנים ובנות דתיים בישראל: קשרים בין פרפקציוניזם ומחוננות, 29 באוגוסט 2009, אתר פסיכולוגיה עברית
- סובלים מפרפקציוניזם? כך תשתחררו ממנו, באתר כלכליסט, 12 בנובמבר 2011
- החיפוש אחר אי שלמות: אסטרטגיות התמודדות עם הצורך במושלמות ד"ר אנדרו מ. ג'ייקובס וד"ר מרטין מ. אנתוני. תרגום מאתר המרכז לטיפול ב-OCD, שיקגו.
- מארי לופטוס, אלה שמשתדלים מדי, 13 באוקטובר 2013, אלכסון
- איתן גילור מילר, פרפקציוניסטים וסובלים מזה? יש מה לעשות, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2016
איילת שני, "אנחנו רואים קפיצה מדאיגה בשיעורי הפרפקציוניזם. זה משקף חברה חולה", באתר הארץ, 4 ביוני 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Etienne Benson, APA Monitor on Psychology: The many faces of perfectionism. 2003
- ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, כרך 3, הוצאת גליל, 1994, המקבילה הלועזית אומתה במילון העברי-אנגלי ובמילון בארי
- ^ פרפקציוניסט בעברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1 בנובמבר 2011
- ^ איתן גילור מילר, פרפקציוניסטים וסובלים מזה? יש מה לעשות, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2016
