תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה 1
תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה דאיצ'י (יפנית: 福岛 第一 原子 力 発 电 所 ;Fukushima Daiichi genshiryoku hatsudensho) היא אחת מתחנות הכוח הגרעיניות הגדולות ביפן. התחנה ממוקמת בעיר אוקומה בנפת פאטאבה שבמחוז פוקושימה, כ־250 ק"מ צפונית לטוקיו, בסמוך לחוף הים. במרחק 12 קילומטרים נמצאת תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה 2 (Fukushima-Daini).
התחנה סבלה פגיעה במהלך רעידת האדמה בעוצמה 9.0 שפקדה את יפן ב-11 במרץ 2011, ובייחוד בעקבות הצונאמי שבא בעקבותיה וגרם להשבתת מערכות הקירור בכור. עם זיהוי רעידת האדמה הושבתה תגובת השרשרת הגרעינית שמשמשת לחימום המים לקיטור באופן אוטומטי, אולם גם לאחר השבתת הכור המשיכו המים בכור להתחמם עקב הקרינה שנוצרה מהחומרים הרדיואקטיביים במוטות הדלק. עקב השבתת מערכת הקירור הרגילה נוצר צורך דחוף במציאת דרך לקירור אפקטיבי ככל האפשר של ליבת הכור, על מנת למנוע דליפת חומרים רדיואקטיביים מחוץ לכור עקב התכה של מכל הפלדה בו נמצאת ליבת הכור.
עקב אי־תפקודן של מערכות הקירור ותקלות נוספות שנגרמו מכך הוכרז מצב חירום גרעיני באזור, וניתנה הוראה לפינוי כל התושבים בטווח של כ־20 ק"מ מהכור.
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנת הכוח פוקושימה 1 מורכבת משש יחידות כורי כוח מסוג כורי מים רותחים, שנבנו בשנות 1970-1979. שתי הראשונות ויחידה 6 נבנו על ידי ג'נרל אלקטריק, יחידות 3 ו-5 על ידי טושיבה ואת יחידה 4 בנתה היטאצ'י. בנוסף תוכננה הקמה של שתי יחידות עם כורי כוח מסוג כור מים רותחים מתקדם. התחנה שואבת את מי הקירור מהים, והיא משתרעת על שטח של 3.5 קמ"ר. מאז 21 באוגוסט 2010 החלה יחידה 3 לעשות שימוש בדלק גרעיני מועשר בחמצן (פלוטוניום).
במשך זמן רב תוכננה סגירת יחידה 1 בתחילת 2011. בחודש פברואר 2011 דחה הרגולטור הגרעיני היפני Nisa את הסגירה ב-10 שנים.
שיבושים בהפעלת הכור לפני מרץ 2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002 התברר כי דו"חות של מפעילת התחנה, חברת החשמל של טוקיו (Tokyo Electric Power Company - TEPCO), זויפו במשך 16 שנים ורישומי בדיקות הועלמו מסיבות כלכליות. בעקבות זאת נסגרו כל תחנות הכוח בהנהלת TEPCO. עם השלמת החקירה ב-16 במאי 2003 הופעלה התחנה מחדש.
ב-28 במרץ 2007 דיווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל" ש-TEPCO דחתה את הזמנת יחידות 7 ו-8 בשנה אחת. נטען שהרקע לדחייה הוא ניסיון חיפוי לתאונה.
סדרת התאונות לאחר רעידת האדמה במרץ 2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האסון הגרעיני בפוקושימה
תחנת הכוח שותקה באופן אוטומטי עם רעידת האדמה ב-11 במרץ 2011, לאחר שהופעלו מנגנוני זיהוי רעידות אדמה. באותו זמן פעלו בתחנה יחידות 1, 2 ו-3, ויתר שלשת הכורים הושבתו בשל פעילות תחזוקה.[1]
על אף ההשבתה המיידית של הכור, נותרו בו שיורי קרינה מהדלק שלא ניתן היה לקררם באמצעות משאבות הקירור הסדירות בשל הפסקת ייצור החשמל בכור. TEPCO דיווחה כי דיזל-גנרטורים לשעת חירום סיפקו חשמל באופן אוטומטי, אולם עם פגיעת הצונאמי כשעה לאחר הפעלתם, הם יצאו מכלל פעולה, כך שלשלוש היחידות לא סופק קירור סדיר על מנת לצנן אותן.
באתר נמצאו גנרטורים ניידים, ואחרים הוסעו למקום. אולם אלו הועילו רק עד לבוקר 12 במרץ, ככל הנראה בשל מחסור בכבלים מתאימים, וכן בשל חסימת דרכי הגישה למקום. יחידות 1, 2 ו-3 קוררו בשל כך באופן זמני באמצעות שאיבת מי ים.
לראשונה בהיסטוריה, ראש ממשלת יפן נאוטו קאן נאלץ להכריז על מצב חירום גרעיני. בשלב הראשון התבקשו תושבים בטווח 3 קילומטרים להתפנות ולהגיע למקום מבטחים, תושבים ברדיוס עשרה קילומטרים התבקשו להישאר בבתיהם. מאוחר יותר התבקשה גם האוכלוסייה במרחק של 10 קילומטרים, ולאחר מכן גם 20 קילומטרים, להתפנות למקום מבטחים.
במבני הכורים של יחידות 1, 2, 3 ו-4 התרחשו פיצוצים שפגעו בבניין, במבנה 4 פרצו מספר שריפות. התקרית סווגה על ידי הסוכנות לאנרגיה אטומית ביפן בדרגה 4-INES ("תאונה בעלת השפעה מקומית"), ומאוחר יותר גם בדרגה 6 על ידי המכון למדע וביטחון בינלאומי. מספר מדינות קראו לאזרחיהם לעזוב את יפן או לכל הפחות את חלקה הדרומי בשל סיכון הקרינה. ב-11 באפריל הוגדר האירוע בדרגה 7 בסולם הבינלאומי לאירוע אטומי ורדיולוגי, כמו גם צ'רנוביל.
-
תרשים של מתקני הבלימה השונים -
המחשה מאוירת של לפני ואחרי הפיצוץ
לאחר האסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]יפן הודיעה כי תשפוך לאוקיינוס השקט במהלך 2023 כמיליון טונות של מים רדיואקטיביים, שמקורם בתחנת הכוח הגרעינית פוקושימה 1, בעקבות האסון הגרעיני בפוקושימה.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- https://www.bbc.com/news/world-asia-64259043
אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה 1- אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה 1 (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה 1 (ביפנית)
- שאלות נפוצות בהמשך לאירוע תקלת הכורים ביפן (אורכב 21.06.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר הוועדה לאנרגיה אטומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ באתר tepco
- ^ זעם באסיה על יפן, שתזרים מיליון טונות של מים רדיואקטיביים לאוקיינוס: "זה לא ביוב", באתר ynet, 23 באוגוסט 2023
בקרת זהויות  |
|
|---|