לדלג לתוכן

עצם העוקץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עצם העוקץ
שיוך posterior part of pelvis עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי posterior part of pelvis עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (106) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) os coccygis עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A02.2.06.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 1092 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 20229 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A02.835.232.834.229 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D003050 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0009194 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עצם העוקץ במבט אחורי. 1.קרני העוקץ, 2-5.חוליות העוקץ הראשונה (למעלה) עד הרביעית (למטה)

עצם העוקץ (TA: Os coccygis; Coccyx), המוכרת גם כעצם הזנב, היא חלקו התחתון ביותר של עמוד השדרה של האדם. העצם מורכבת מכארבע חוליות ששלוש התחתונות מהן התאחו לעצם אחת והיא מופרקת בחלקה העליון עם עצם העצה דרך מפרק סחוסי בעל תנועה מעטה. עצם העוקץ היא שריד לזנב הקיים בחלק מבעלי חוליות ובעוברים אנושיים בשבועות הראשונים לקיומם[1].

בעצם העוקץ נאחזים מספר שרירים, ביניהם שריר העכוז הגדול ושרירי העוקץ. לאחרונים תפקיד בהפרשת צואה.

מבנה אנטומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב בנויה עצם העוקץ מארבע חוליות, לעיתים קיימות חמש חוליות או רק שלוש. בשלושת החלקים העליונים של העצם נמצאים שרידים לזיזים רוחביים ולזיזים מפרקיים, ולמבנה של גוף חוליה. החלק התחתון הוא פיסת עצם שאינה מזכירה בצורתה חוליה. בכל החלקים נעדרים מבנים אופייניים לחוליות כגון רגליות, לוחות וזיז קוצי.

חוליית העוקץ הראשונה (Vertebrae coccygeae I) היא הגדולה ביותר ולה מבנה הדומה לחוליית העצה התחתונה, לעיתים היא לא מתאחה עם יתר חלקי עצם העוקץ.

הפן הקדמי של העצם קעור ונושא שלושה חריצים רוחביים המסמנים את אזורי האיחוי של החוליות. העצם פחות קעורה בנשים מאשר בגברים שכן עצם העוקץ היא חלק מפתח האגן התחתון ועל הוולד לעבור דרכו בזמן לידה. בפן הקדמי נאחזים הרצועה הקדמית של העצה והעוקץ והשריר מרים פי הטבעת. הפן הקדמי תומך גם בחלק מהחלחולת.

הפן האחורי של העצם קמור וגם עליו חריצים רוחביים דומים לאלו שבפן הקדמי. לאורך שני צדדיו גבשושיות שהן שרידים לזיזים המפרקיים. הזוג העליון מהגבשושיות גדול במיוחד ומכונה קרני העוקץ (Cornu coccygeum). קרני העוקץ מופרקות עם קרני העצה בדרך המותירה מעבר לשורשי העצב התחתונים של העצה.

לאורך הגבולות הצידיים של עצם העוקץ נמצאות בליטות קטנות, שרידי הזיזים הרוחביים של החוליות. הזוג העליון של הבליטות מכיל את הבליטות הגדולות מכולן, יתר הבליטות קטנות יותר ולעיתים חסרות. לאורך הגבולות נאחזים רצועת העצה והגבשוש, רצועת העצה והקוץ, שריר העוקץ לפני הרצועות ושריר העכוז הגדול מאחוריהן.

החלק התחתון של עצם העוקץ מכונה חוד העוקץ. צורתו מעוגלת ולפעמים חצויה. בחוד נאחז גיד השריר סוגר הטבעת החיצון.

כאבים באזור עצם העוקץ (coccygodynia)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים הסובלים מכאבים באזור עצם העוקץ מהווים כאחוז מתוך אוכלוסיית הסובלים מהפרעות שריר-שלד. הכאב מקושר לעיתים קרובות עם טראומה, צניחת העצם, רכיבה אינטנסיבית על אופניים או לידה (אצל נשים). הסיבה לכאב יכולה להיות הגורמים המתוארים לעיל, אך קיימת גם תופעה של כאבים בעצם העוקץ שמקורם אינו מזוהה, שגורמת לקשיים טיפוליים אצל מומחים משדות מקצוע רבים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עצם העוקץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Fallon JF, Simandl BK. Evidence of a role for cell death in the disappearance of the embryonic human tail. The American journal of anatomy. 1978 May;152(1):111-29. PMID 677043