מבצע חיסול

מבצע חיסול
	אנדרטת פ"ז (הפלוגה הדתית) בקרית גת
	מלחמה: מלחמת העצמאות
תאריכים	27 בדצמבר 1948 – 28 בדצמבר 1948 (יומיים)
קרב לפני	מבצע התחלה
קרב אחרי	מבצע עוז
מקום	כיס פלוג'ה
קואורדינטות	; 31°36′17″N 34°46′59″E / 31.6047°N 34.7831°E
הצדדים הלוחמים
ישראל	מצרים
מפקדים
בן ציון פרידן	סייד טהא
כוחות
חטיבת אלכסנדרוני;	חטיבה 9 של צבא מצרים;
אבדות
87 חיילי צה"ל הרוגים; ; 5 חיילי צה"ל נפלו בשבי;	כמה עשרות חיילים הרוגים;

ערך זה עוסק במבצע צה"לי במלחמת העצמאות. אם התכוונתם לפעילות קידום מכירות, ראו מבצע מכירות.

מבצע חיסול נערך על ידי חטיבת אלכסנדרוני לקראת סיום קרבות מלחמת העצמאות. המבצע החל בלילה שבין 27 ל-28 בדצמבר 1948, ונמשך ביום המחרת. מטרת המבצע הייתה חיסול כיס פלוג'ה, והוא היה מבצע משני במסגרת מבצע חורב לדחיקת הצבא המצרי מן הנגב. מבצע חיסול היה אחד הכשלונות הגדולים ועקובי הדם בתולדות צה"ל בכלל, ובמלחמת העצמאות בפרט. רוב חיילי פלוגה ג' ("הפלוגה הדתית") של גדוד 33, מחטיבת 'אלכסנדרוני', 87 חיילים, נהרגו בקרב.

רקע

עם תום מבצע יואב נותר כוח מצרי בגודל חטיבה, בקירוב, מכותר באזור פאלוג'ה ועיראק אל-מנשיה (בימינו קריית גת), ולפיכך, כונה האזור בו נערך אותו כוח כיס פאלוג'ה. מאז תום המבצע האמור צה"ל פעל כדי לצמצם את היקף ה'כיס', כאשר ההישג הבולט בתחום זה היה כיבוש משטרת עיראק סואידן, וכן, פעל להידוק המצור עד כמה שאפשר. בנוסף, צה"ל הפגיז והפציץ את ה'כיס' בכל הזדמנות. המצרים, מצדם, החזיקו ב'כיס' בעוז, וכל ניסיונות צה"ל להכניעו, לא עלו יפה.

הכוחות המשתתפים

צה"ל

חטיבת 'אלכסנדרוני', בפיקודו של בן ציון פרידן, הייתה פרושה סביב 'כיס פאלוג'ה' מאז אמצע דצמבר 1948, אז החליפה את חטיבת גבעתי. לחטיבה היו באותה העת שלושה גדודי חי"ר, 32, 33 ו-35, וגדוד מסייע, גדוד 34. לקראת המבצע ��במהלכו קיבלה החטיבה סיוע ארטילרי ניכר, במונחי מלחמת העצמאות: שתי סוללות ועוד תותח אחד, של 75 מ"מ, סוללת תותחי 65 מ"מ, סוללת נ"ט אשר שימשה בפועל להפגזת מטרות נייחות, שש מרגמות כבדות 6 אינץ' וסוללת מרגמות 120 מ"מ. כן קיבלה החטיבה סיוע אווירי, אף הוא ניכר במונחי אותה מלחמה. למעשה, חלק גדול מכושר ההפצצה של חיל האוויר בסוף מלחמת העצמאות הוטל על נצורי 'כיס פאלוג'ה'.

החטיבה הקצתה למבצע שני גדודים, 33 ו-35 ובהם חמש פלוגות חי"ר, וכן פלוגת נשק מסייע מגדוד 34. פלוגה מגדוד 32, יחד עם פלוגת ג'יפים ופלוגה מגדוד 35 שתוכננה לבצע הטעייה (ר' להלן) ולחזור, נועדו להוות כוח עתודה.

המצרים

ב'כיס' הייתה נצורה מרבית חטיבה 9 של חיל המשלוח המצרי, בפיקודו של הבריגדיר הסודני-מצרי סייד טהא. כן התרכזו ב'כיס' כוחות מצריים שונים שנלכדו בו אף הם בתום מבצע 'יואב' ואליהם נוספו כוחות ערביים מקומיים. הצבא המצרי נהנה מסיוע ארטילרי ניכר, כולל תותחים ומרגמות כבדות, וכן עמדו לרשותו משוריינים וזחלילים נושאי ברן. הכוחות הערביים המקומיים היו חמושים בנשק קל.

מטה החטיבה המצרית ישב בפאלוג'ה וכן נמצאו בה רוב הנשק הארטילרי, הרכב המשוריין והכוחות המקומיים. בעיראק אל-מנשייה הסמוכה, שנמצאה ק"מ אחדים ממזרח, ישב הגדוד השישי של החטיבה וכוח מקומי בגודל פלוגה, בערך. הן פאלוג'ה, הן עיראק אל-מנשייה, היוו מערכי הגנה עצמאיים, מוקפים גדרי תיל, וערוכים להגנה היקפית. זו כללה חפירות ממוגנות בשקי חול, בונקרים עם אשנבי ירי ותעלות קשר ביניהם, מיקוש, ולעיתים מקלטים תת-קרקעיים. מדרום לכביש המחבר את שני המערכים, סמוך לגשר עליו עבר הכביש, המצרים החזיקו במשלט שכונה משלט 'הגשר', ומעט מזרחה ממנו החזיקו המצרים במוצב מחלקתי, שכונה בפשטות משלט 'הכביש'. שניהם היו ממוקמים כשני ק"מ מערבה מעיראק אל-מנשייה.

תוכנית המבצע

בבסיס תוכנית המבצע עמדה ההפרדה היחסית בין שני חלקי המערך המצרי שב'כיס'. הדבר איפשר התרכזות בהתקפה על אחד מהם, ובידודו מן החלק השני. היעד העיקרי למבצע היה הכפר עיראק אל-מנשייה, תוך ניתוקו מן המערך המצרי בפאלוג'ה. קודם ההתקפה עליו תוכננה על הכפר הפגזה כבדה של יממה. תוכנית המבצע הייתה שגדוד 33 יכבוש את הכפר עיראק אל-מנשייה. פלוגות א' ו-ב' נועדו לכבוש את הכפר מכיוון דרום מערב, ופלוגה ג' (הפלוגה הדתית) תיכנס לכפר ותכבוש את התל השולט עליו, תל שייך עריני (תל גת). באותו הזמן פלוגה מגדוד 35 תכבוש את משלט 'הכביש' שליד הגשר בוואדי בין עיראק אל-מנשיה ופאלוג'ה, ותפוצץ את הגשר על מנת למנוע תגבורות מפאלוג'ה. לשם חסימת תגבורות מפאלוג'ה תוכנן גם מיקוש הכביש ומבואות הגשר. פלוגה אחרת של גדוד 35 תוכננה לבצע התקפת הטעייה ממזרח על עיראק אל-מנשייה, משם הותקף המקום במבצע 'יואב', ובכך לגרום למצרים לחשוב כי צה"ל תוקף שוב מכיוון זה.

מהלך המבצע

סיורי איסוף מודיעין

במהלך 27 בדצמבר 1948 נערכו סיורי מפקדים, וכלי הנשק המסייעים של החטיבה הטרידו באש את ה'כיס'. לאש זו הצטרף כוח הסיוע הארטילרי ואף חיל האוויר תקף פעמיים את ה'כיס'. תפקיד הסיורים ה"אלימים", היה למשוך אש מעמדות הצבא המצרי, ובכך לגלות את מיקומן. אך לאחר תחילת הקרב התברר שהחיילים המצרים שמרו על משמעת אש, ולא ירו על הסיירים כדי לא להיחשף, כתוצאה מכך המידע המודיעיני שהיה בידי החטיבה לא היה מדויק. [1]

בערב יצאו הכוחות השונים לדרכם על מנת לתקוף את יעדיהם.

משלט 'הכביש' וכישלון מבצע החסימה

פלוגת מגדוד 35 תקפה בשעה 23:00 את משלט 'הכביש'. בהגיעה לגדר המוצב הפלוגה נתקלה באש מקלעים ומרגמות שני אינץ'. מאותה אש נהרגו שני מפקדי המחלקות המובילות. החבלן, שאמור היה להניח מטען 'בונגלור' לפריצת הגדר, נפצע. המחלקה השלישית התחילה לחתוך את הגדר, ואז ספגה גם היא מכת אש. תוך מספר דקות הגיע מספר הנפגעים ל-34, והמ"פ פקד על נסיגה. זו נערכה באי-סדר.

ניסיון הטעייה

עם קבלת הידיעה על כישלון החסימה, פקד המח"ט על החשת התקפת ההטעייה, כדי שהמצרים יחשבו כי הפעולה שנכשלה הייתה למעשה הטעייה, ואילו ההתקפה האמיתית תבוא ממזרח. פלוגה נוספת מגדוד 35 יצאה לכיוון עיראק אל-מנשייה ממזרח. הפלוגה נתקלה באש מקלעים ומרגמות שני אינץ'. שני לוחמים נפצעו והפלוגה נסוגה.

עיראק אל-מנשייה

התקפת גדוד 33

בשעה 01:15 פלוגה א' מגדוד 33 החלה בהסתערות על הכפר עיראק אל-מנשייה מכיוון דרום מערב. הפלוגה הצליחה לפרוץ את קו ההגנה בגזרה זו, ופלוגה ב' של אותו גדוד נכנסה לכפר, דרך אותה פרצה, והחלה לטהר את חלקו הדרומי. ההתנגדות הייתה עקשנית, בין היתר, כיוון שחיילים מצרים שביקשו להיכנע נורו בטרם הספיקו לעשות זאת. פלוגה א' המשיכה והשתלטה על הואדי שממזרח לכפר.

בשעה 03:20 נכנסה פלוגה ג' לכפר והתבססה בחלקו הצפוני. ובשעה 04:30 ניסתה לכבוש את התל, תחילה מחלקה אחת, שנכשלה, ואחר כך מחלקה אחרת בתוצאות דומות. הפלוגה נסוגה עם אבדות והתמקמה באחת מחצרות הבתים למרגלות התל כדי לטפל בפצועים ולהתארגן להמשך המתקפה על התל. שתי הפלוגות האחרות היו נתונות להתקפות נגד, כאשר החל משעה 04:00 החלה הפגזה מצרית מכיוון פאלוג'ה.

התקפת הנגד המצרית ואובדן פלוגה ג'

בינתיים התאוששו הכוחות המצרים, ובפלוג'ה התארגנה שיירת משוריינים, כ-12 במספר, יחד עם פלוגה רגלית, ואלה יצאו ב-07:00 בדרך לעיראק אל-מנשיה. מכיוון שהחסימה על הגשר נכשלה, פרץ הטור לעורף הכוחות הישראליים הנלחמים בעיראק אל-מנשיה. חלקם אף סברו שמדובר בתגבורת של צה"ל והניחו לה להתקרב. התגבורת המצרית הצליחה להיכנס לכפר ולחבור למצרים שנותרו בו, והקשר בין הכוחות הישראליים השונים נותק. כוחות העתודה שנקראו לעזרה לא הצליחו להיכנס לכפר.

מפקד פלוגה ג' ביקש סיוע מפלוגות אחרות, אבל כל הכוחות הסמוכים האחרים היו אף הם עסוקים בלחימה. כמו כן היו נפגעים רבים, חלק מהם מקרבות פנים אל פנים עם כוחות האויב שלחמו בעקשנות. בשעה 09:30 הורה מפקד החטיבה בנץ פרידן, על נסיגה. מפקד פלוגה ג' הודיע בקשר שהוא אינו יכול לסגת בגלל מספר נפגעים גדול שמונע ממנו לצאת מהכיתור. הוא דיווח שבכוונתו להילחם עד הסוף המר. כמעט כל חיילי פלוגה ג' נשארו לכודים בחצר למרגלות התל. המצרים עלו על החומות הגבוהות שהקיפו את החצר והרגו את כל החיילים בחצר, כולל מפקד הפלוגה וסגנו. היחידים שהצליחו לצאת היו קצין עם שמונה לוחמים שנפצעו, וכן רס"פ הפלוגה שנשלח עוד קודם לכן להביא מזון ותחמושת.

פלוגה ב' נסוגה באי סדר, דרך המערך של פלוגה א', אשר הצליחה עדיין לשמור על הפרצה. שרידי פלוגות א' וב' הצליחו לסגת עד 10:30.

אחרית דבר

87 חיילי צה"ל נהרגו במבצע זה. חלקם נקבר בקבר אחים על ידי המצרים. אבדות המצרים אינן ידועות, אך על פי תיאור הקרב, סביר כי היו קטנות יותר. עד לסיום מבצע 'חורב', צה"ל המשיך להטריד באש את 'הכיס', ללא ניסיונות כיבוש קרקעיים נוספים. לאחר הסכם שביתת הנשק עם המצרים, בפברואר 1949, פונה 'כיס פאלוג'ה'.

חמישה חיילים נפלו בשבי והוחזרו עם פינוי כיס פלוג'ה. בשוך הקרבות נכנס צוות מהרבנות הצבאית בראשות הרב שלמה גורן ופינה את גופות החללים.^[1]

הנצחה

מקום קבר האחים המקורי של 87 החללים נמצא כיום באזור התעשייה של קריית גת ומוצבת בו אנדרטה צנועה. ב-8 בדצמבר 1949 הם נקברו מחדש בקבר אחים בבית הקברות הצבאי נחלת יצחק.

מקום קבר האחים המקורי היה במשך שנים רבות מוזנח, אך הוא שופץ ב-2011 ונחנך ב-20 בדצמבר 2011 באזכרה בהשתתפות משפחות הנופלים בקרב זה.

הסרט "פלוגת האלוקים" של אביטל רייכנר מתעד את סיפורו של הקרב ואת סיפורה של הפלוגה.^[2]

אנדרטה גדולה הוקמה בכניסה המערבית לקריית גת, אנדרטת פ"ז, בגימטריה 87, כמספר הנופלים בקרב זה. האנדרטה עשויה בצורת שני עמודים גבוהים המדמים שני נרות חנוכה לזכר ההתקפה שהחלה בליל שני של חנוכה. במקום קבר האחים יש גם לוח מתכת עם שמותיהם של 89 הנופלים במבצע הזה שזה המספר המדויק.