סלים ג'ובראן

סלים ג'ובראן
سليم جبران

לידה	4 באוגוסט 1947 פלשתינה (א"י) חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	15 במרץ 2024 (בגיל 76)
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ה־20 12 ביוני 2017 – 4 באוגוסט 2017 (54 ימים) תחת נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור → אליקים רובינשטיין חנן מלצר ←
שופט בית המשפט העליון אפריל 2003 – 4 באוגוסט 2017 (כ־14 שנים)
תפקידים בולטים שופט בית המשפט המחוזי בחיפה שופט בית משפט השלום בחיפה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית של הבחירות לכנסת ה-20 נגיד ארגון רוטרי ישראל מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה
פרסים והוקרה
יקיר חיפה (2018) אות אביר איכות השלטון (2017)

סלים ג'ובראן (בערבית: سليم جبرا��; 4 באוגוסט 1947 – 15 במרץ 2024) היה שופט בית המשפט העליון ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, והערבי הראשון בישראל שכיהן במשרות אלו במינוי קבע (קדם לו במינוי זמני, בבית המשפט העליון, השופט עבד א-רחמן זועבי). החל מיוני 2017 ועד לפרישתו לגמלאות באוגוסט 2017 כיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

השופט ג'ובראן היה נוצרי מרוני יליד חיפה. בשנת 1963 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר טרה סנטה בעכו. בשנת 1968 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1970, עם תום תקופת התמחותו, קיבל רישיון לעריכת דין.

בשנים 1970–1982 עבד כעורך דין עצמאי.

בחודש יוני 1982 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום בחיפה. בחודש מרץ 1993 נבחר לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בחיפה. בתקופת כהונתו כשופט מחוזי הרבה לעסוק בתיקים פליליים וישב בראש הרכב פלילי בבית המשפט.

בעת כהונתו כשופט מחוזי שימש גם כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בעבר כיהן כנגיד ארגון רוטרי ישראל והוא היה חבר במסדר הבונים החופשיים^[1].

בחודש אפריל 2003 התמנה לכהונת שופט בפועל בבית המשפט העליון בירושלים, לתקופה של שנה, וב-24 במאי 2004 מונה לכהונת קבע כשופט בית המשפט העליון^[2]. הוא כיהן בתפקיד עד לשנת 2017 כאשר פרש וג'ורג' קרא מונה במקומו.

ב-2 באפריל 2013 מונה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים.

ג'ובראן נחשב לשופט אקטביסט^[3].

בעת השבעת נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, נמנע ג'ובראן מלהצטרף לשירת ההמנון. הדבר גרר ביקורת על ג'ובראן.^[4].

באחד מפסקי הדין כתב^[5]:

”טרם סיום, נבקש להביע את הערכתנו לעותר, אשר החליט לעלות ארצה לשם גיוסו לצה"ל, ומאז מועד שחרורו משירות חובה המשיך לבצע שירות מילואים בהיקפים משמעותיים, ותורם תרומה חשובה לביטחון המדינה.”

בנאום שנשא בהשתלמות של פרקליטות המדינה קבע שערביי ישראל מופלים לרעה, ופירט ”קיימים פערים בחינוך, בתעסוקה, בהקצאת קרקעות לבניית והרחבת יישובים, מחסור באזורי תעשייה, מחסור בתשתיות, השילוט בדרכים בערבית יש בו שגיאות רבות ועוד. כשאני בא בטענות לממסד אני בא בטענות גם לעצמנו - מנהיגי הציבור הערבי צריכים גם הם לקחת אחריות ולטפל בבעיות של המגזר הערבי. גם הם צריכים להיאבק ולדרוש ולהיפגש עם שרים על מנת לצמצם את הפערים”^[6].

באחד מפסקי הדין שלו המתייחס לפסק דין אפרופים היה בדעת הרוב שיש לפרש כתב ערבות על פי אומד דעת הצדדים שהערבות כוונה רק לעסקאות מסוימות, אף על פי שלשון כתב הערבות לא כלל מגבלה כזאת^[7].

ג'ובראן נחשב כשופט הנוטה לזכות במקרים גבוליים מבחינת ראיות, בהשוואה לחבריו בספסל בית המשפט העליון. כך, במקרה אחד היה בעמדת הרוב המזכה בניגוד לדעת המיעוט המרשיעה של השופט יצחק עמית, שטען שעל סמך ראיות נסיבתיות והעדר הסבר חלופי יש להרשיע את הנאשם^[8]. במקרה אחר הצטרף לדעתו של השופט מני מזוז שיש לזכות נאשם שזוכה מהריגה אף מגרימת מוות ברשלנות, בניגוד לעמדתו החולקת של השופט נעם סולברג^[9].

• בפסק דין שעסק בערעור של המדינה על הרשעתו של אדם במעשה מגונה כתב השופט ג'ובראן את פסק הדין, שאליו הצטרפו שני חבריו להרכב, לפיו מצב שבו החלו בני זוג לקיים יחסי מין בהסכמה, ותוך כדי כך דרשה האישה בצורה מפורשת לחדול מכך והגבר לא נענה לדרישה זו, גם הוא אונס^[10].
• ב-18 באפריל 2016, בערעורו של השייח' ראאד סלאח על הרשעתו בהסתה לאלימות, פסק ג'ובראן בדעת מיעוט שקריאתו של סלאח לאינתיפאדה אינה הסתה לאלימות. נימוקו לכך: "המונח "אינתיפאדה" (انتفاضة) לרוב מיוחס לפעולה אלימה, אך סבורני כי בהקשר שבו הדברים נאמרו לא ניתן לשלול את הסברו של המבקש כי אין מדובר בהסתה לפעילות אלימה, אלא בקריאה להתגייסות כוללת, לא בהכרח אלימה, לשם הגנה על מה שנראה בעיני המבקש כפגיעה במקום קדוש"^[11].

• 2012 דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה^[12].
• אות אביר איכות השלטון 2017 בקטגוריית הרשות השופטת מטעם התנועה לאיכות השלטון^[13].
• 2018 אות יקיר העיר חיפה^[14].

• בשנת 2023 יצא לאור לכבודו "ספר סלים ג'ובראן", בעריכתם של אהרן ברק, מוחמד ותד, גד ברזילי ודורית פרידמן.^[15]

היה פעיל בקרן ליברה וכיהן כיושב ראש וועדת ההשקעות של הקרן.

לג'ובראן ארבעה ילדים, שלושה מהם עורכי דין. בתו ראניה, עורכת דין, הייתה הערבייה הישראלית הראשונה שהשלימה קורס צוערים במשרד החוץ הישראלי ושימשה כדיפלומטית מטעם ישראל עד שנת 2009^[16]. בנו שרבל עורך דין בתחום הספורט ומייצג שחקני כדורגל.

ג'ובראן נפטר ב-15 במרץ 2024 לאחר מחלה קשה, ונקבר בכנסייה המארונית בחיפה.^[17]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: סלים ג'ובראן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סלים ג'ובראן

• סלים ג'ובראן, באתר הרשות השופטת
• אודות סלים ג'ובראן, באתר ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית
• דברי פרידה של השופט ג'ובראן עם פרישתו, באתר הממשל בישראל
• יובל יועז, המלכוד של כבוד השופט ג'ובראן, באתר הארץ, 11 באפריל 2004
• יובל יועז, השופט שנמנע בכל מחיר ממחלוקות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2006
• טובה צימוקי, ערך השוויון - נר לגלימתו: השופט סלים ג'ובראן פורש, באתר ynet, 27 ביולי 2017
• רויטל חובל, שופט העליון ג'ובראן עם פרישתו: המדינה צריכה לעשות הרבה כדי להגיע לשוויון אמיתי, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2017
• מור שמעוני, ‏לוחם הזכויות השוות: בית המשפט העליון נפרד מסלים ג'ובראן, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2017
• שחר שחר, "באתי לבית המשפט העליון כדי לייצג את כלל האזרחים, לעשות צדק לכולם, אבל לא אחת חשבתי והרגשתי שאני מייצג את האוכלוסיות המוחלשות בחברה. אם אני, שבאתי מאוכלוסייה מוחלשת, לא אגן עליהן, אז מי כן?", באתר לשכת עורכי הדין, ינואר 2018
• ירון דרוקמן, טובה צימוקי, גלעד מורג, ליאור אל-חי, הלך לעולמו שופט העליון לשעבר סלים ג'ובראן, באתר ynet, 15 במרץ 2024
• עופר אדרת וחן מענית, שופט בית המשפט העליון לשעבר סלים ג'ובראן מת בגיל 76, באתר הארץ, 15 במרץ 2024
• דינה זילבר, ג'ובראן האופטימיסט השאיר צוואה שניתן לתמצת במילה אחת: שוויון, באתר הארץ, 16 במרץ 2024

משנים לנשיאי בית המשפט העליון
יצחק אולשן • שניאור זלמן חשין • שמעון אגרנט • משה זילברג • יואל זוסמן • משה לנדוי • חיים כהן • יצחק כַּהן • מאיר שמגר • מרים בן-פורת • מנחם אלון • אהרן ברק • שלמה לוין • תיאודור אור • אליהו מצא • מישאל חשין • אליעזר ריבלין • מרים נאור • אליקים רובינשטיין • סלים ג'ובראן • חנן מלצר • ניל הנדל • עוזי פוגלמן

שופטים לשעבר בבית המשפט העליון
נשיאים	זמורה • אולשן • אגרנט • זוסמן • לנדוי • כַהן • שמגר • ברק • ביניש • גרוניס • נאור • חיות
שופטים	דונקלבלום • חשין • אסף • זילברג • ברנזון • גויטיין • ויתקון • כהן • מני • הלוי • קיסטר • עציוני • שרשבסקי • בן-פורת • אשר • אלון • בכור • בייסקי • לוין • כהן • כהן • לוין • בך • נתניהו • חלימה • גולדברג • מלץ • אור • מצא • חשין • זמיר • דורנר • טל • שטרסברג-כהן • קדמי • טירקל • אנגלרד • ריבלין • פרוקצ'יה • לוי • ארבל • זילברטל • רובינשטיין • ג'ובראן • דנציגר • שהם • מלצר • מזוז • הנדל • קרא • ברון • פוגלמן
שופטים במינוי זמני	בקר • זהר • לוין • צלטנר • כהן • בן-עתו • שילה • שינבוים • אבנור • וייס • בן דרור • וינוגרד • ולנשטיין • אריאל • אלוני • בן יאיר • גולדברג • אלון • אילן • זועבי • ברלינר • עדיאל • חשין • שוחט
ראו גם: שופטים מכהנים

יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

מנחם דונקלבלום • יצחק אולשן • שמעון אגרנט • יואל זוסמן • צבי ברנזון • משה לנדוי • אלפרד ויתקון • חיים כהן • אליהו מני • משה עציוני • יצחק כהן • מאיר שמגר • גבריאל בך • מרים בן-פורת • אליעזר גולדברג • אברהם חלימה • תיאודור אור • אליהו מצא • מישאל חשין • דליה דורנר • יעקב טירקל • דורית ביניש • אליעזר ריבלין • אילה פרוקצ'יה • מרים נאור • אליקים רובינשטיין • סלים ג'ובראן • אסתר חיות • חנן מלצר • ניל הנדל • עוזי פוגלמן • יצחק עמית • נעם סולברג