לדלג לתוכן

ארבעה אחים (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־11:12, 13 בדצמבר 2024 מאת Bonter1 (שיחה | תרומות) (תוכן השיר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
"ארבעה אחים"
סינגל בביצוע נעמי שמר
מתוך האלבום "נעמי שמר שרה נעמי שמר"
יצא לאור 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה פופולרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה נעמי שמר עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן נעמי שמר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארבעה אחים

"ביום בהיר ונהדר
יצאו מתוך ההגדה
חכם ותם רשע גדול
וזה שלא ידע לשאול
חכם ותם רשע גדול
וזה שלא ידע לשאול"

(ארבעה אחים / הבית הראשון)

"ארבעה אחים" הוא שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר. השיר מתכתב עם דמויותיהם של ארבעת הבנים, המופיעות בהגדה של פסח. השיר פורסם לראשונה בשנת 1968. השיר מופיע באלבומיה של שמר, נעמי שמר שרה נעמי שמר ובארץ להד"ם.[1]

בשירה של שמר ארבעת הבנים הם אחים שנדדו בעולם.
"ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל[2][3] ונקבע בהגדה של פסח. המדרש מפרט ארבעה סוגי בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, שעל פי המדרש דיברה התורה עליהם, במצווה לספר את סיפור יציאת מצרים, וחילקה בסוגי התשובות, המתאימות לכל אחד מהם.
בתמונה: עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934.

גיבורי השיר הם ארבעה אחים אשר יוצאים מתוך ההגדה. ושלושה מהם נענשים על ידי זיווג המתאים לו. האח חכם נושא לאישה חכמה, הרשע נושא "מרשעת איומה", והתם נושא לאישה את זו התמימה. האח "שאינו יודע לשאול" חוזר להגדה והוא פוגש את האישה היפה מכולן, שלובי ידיים הם חוזרים מנדודיהם בעולם אל תוך ההגדה. בבית האחרון בשיר מבקשת המשוררת להסביר לקהל המאזינים כי אין טעם לשאול לאן נדדו שאר האחים כי "אסור לשאול יותר מדי" כמו מבקשת לומר כי יש ללמוד מהאח הרביעי זו שההגדה לא מרחיבה עליו במיוחד.[4]

שלא כמו בהגדה בה מופיעים דמויות הבנים בהם דיברה התורה, בשיר מתוארים ארבעה אחים ובניגוד להגדה בשיר נעדר אביהם של האחים ולכן לא קיים השיח סביב חג הפסח בהקשריו החינוכיים והערכיים. האח הרביעי, "זה שלא ידע לשאול" מופיע אחרון בהגדה ובשיר. חוסר יכולתו לשאול, נתפס כבורות, חוסר יכולת להבחין בנעשה ואדישות. בניגוד לכתוב בהגדה, דמותו של האח שאינו יודע לשאול מועצמת מהם בתיאור בשיר הוא יוצא מההגדה, הוא נע בדרכים ומשיג את זו היפה מכולן. יתרה מכך שמר מקדישה לאח הרביעי בית שלם, ומתארת אותו כנעלה על אחיו. בשיר הוא פעיל יותר מאחיו, ואף הוא תחילה "לקח" את בת הזוג שלו, אחר כך הוא "שילב ידו בתוך ידה", כאומר לה: "אני שלך ואת שלי". אולי לכן, שלא כאחיו, הוא היחיד שמצא לצדו אישה, המאופיינת בשיר לא כמי שאינה יודעת לשאול, אלא כאישה יפה. בשיר מיוחס לאח שאינו יודע לשאול הצו "והגדת", שבניגוד לאחיו הוא חוזר עם אשתו להגדה.[5]

יש הטוענים כי בשיר מעבירה שמר ביקורת על מי שבחרו לרדת מהארץ.[4]

בשנת 1974 בוצע השיר על ידי שלמה ארצי ואושיק לוי בתוכנית "איזה חג לי" ששודרה בערוץ הראשון לכבוד חג הפסח.[6] ביצועים מוכרים נוספים הם של להקת סקסטה.[7] ווורדינה כהן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ארבעה אחים – מילים וביצועים | שמר, נעמי, 1930-2004 מלחין מבצע מחבר | מוזיקה | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק י', הלכה ד' (דפוס וילנא: דף ע', עמוד ב')
  3. ^ מכילתא על שמות יג פסוק יד
  4. ^ 1 2 עופרה עופר אורן, נעמי שמר, "ארבעה אחים": שיר קליל, או ביקורת מובלעת?, באתר עופרה עופר אורן | סופרת ספרים, ‏2017-04-20
  5. ^ המטה למורשת ולתרבות ישראל, פסח וארבעה בנים, מדריך למורה, 2010
  6. ^ ארבעה אחים, סרטון בערוץ "tvmusiceducation", באתר יוטיוב (אורך: 01:55)
  7. ^ ארכיון שיר ישראלי - רון בכר - לקט גרסאות השיר ארבעת האחים - נעמי שמר שלמה ארצי סקסטה - פסח שמח, סרטון בערוץ "אוצרות ארכיון ישראלי - רון בכר - Israeli archive", באתר יוטיוב (אורך: 05:24)