לדלג לתוכן

Five Leaves Left

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־11:07, 27 בנובמבר 2024 מאת Archipeleg (שיחה | תרומות) (קישורים חיצוניים: הוספת פודקאסט)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
Five Leaves Left
אלבום אולפן מאת ניק דרייק
יצא לאור 1 בספטמבר 1969
הוקלט 1968-1969
מקום הקלטה Sound Techniques עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פולק, פולק רוק, בארוק רוק, פולק בארוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 41:43
חברת תקליטים Island Records
הפקה ג'ו בויד
כרונולוגיית אלבומים של ניק דרייק
Five Leaves Left
(1969)
Bryter Layter
(1970)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Five Leaves Left הוא אלבומו הראשון של המוזיקאי הבריטי ניק דרייק, שיצא לאור ב-1969. בדומה ל-Bryter Layter ובשונה מ-Pink Moon האלבום לא נוגן רק על ידי דרייק, אלא גם על ידי ההרכב הפולק רוק הבריטי Fairport Convention.

Five Leaves Left דורג במקום ה-85 מבין מאה האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים על ידי ערוץ 4 של הטלוויזיה הבריטית, וגם ב-2003, האלבום דורג במקום ה-283 במגזין הרולינג סטון מבין 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.

לפי סברה אחת, לקוח השם מספרו של או. הנרי "העלה האחרון", אשר עוסק בבחורה בשם ג'ונסי, שחולה בדלקת ריאות קטלנית, ומאמינה שכאשר כל העלים ינשרו מהעץ שמול חלונה בבית החולים, היא תמות. לאחר שנותרו חמישה עלים על העץ היא אומרת כי "בעוד חמישה ימים לא אהיה כאן". לפי סברה אחרת, שמו של האלבום נלקח מכתובת שמופיעה על נייר לגלגול סיגריות, המציינת כי נשארו רק עוד חמישה ניירות לגלגול.[1]

השירים באלבום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Time Has Told Me ‏ (4:27)
  2. River Man ‏ (4:21)
  3. Three Hours ‏ (6:16)
  4. Way to Blue ‏ (3:11)
  5. Day Is Done ‏ (2:29)
  6. Cello Song ‏ (4:49)
  7. The Thoughts of Mary Jane ‏ (3:22)
  8. Man in a Shed ‏ (3:55)
  9. Fruit Tree ‏ (4:50)
  10. Saturday Sun ‏ (4:03)

השתתפו באלבום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Fairport Convention ואורחים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פול האריס - פסנתר (בקטעים מס' 1 ו-8).
  • ריצ'רד תומפסון - גיטרה חשמלית (בקטע מס' 1).
  • דני תומפסון - בס (בקטעים מס' 1, 3, 6, 8 ו-10).
  • הארי רובינסון - תזמור כינורות (בקטע מס' 2).
  • רוקי דזידזורנו - קונגה (בקטע מס' 3 ו-6).
  • רוברט קירבי - תזמור כינורות (בקטעים מס' 4, 5, 7, 8 ו-9).
  • קליר לות'ר - צ'לו (בקטע מס' 6).
  • טריסטם פריי - תופים וויברפון (בקטע מס' 10).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גידי אהרונוביץ', הדרך אל העצב, באתר "האייל הקורא", 15 ביולי 2004