לדלג לתוכן

אוליבר נורת'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־08:11, 1 בנובמבר 2024 מאת Eldad (שיחה | תרומות) (פרשת איראן-קונטראס: הגהה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
אוליבר נורת'
Oliver Laurence North
לידה 7 באוקטובר 1943 (בן 81)
סן אנטוניו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות חיל הנחתים של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה לוטננט קולונל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת וייטנאם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אוליבר נורת'

אוליבר לורנס נורת'אנגלית: Oliver Laurence North; נולד ב-7 באוקטובר 1943 בסן אנטוניו שבטקסס) הוא לוטננט קולונל (סא"ל) בדימוס מחיל הנחתים האמריקני. נודע בעיקר בשל חלקו בפרשת איראן-קונטראס. לאחר הקריירה הצבאית שימש כפרשן פוליטי שמרני, ומנחה התוכנית "סיפורי מלחמה עם אוליבר נורת'" בערוץ החדשות פוקס ניוז. בשנים 2018–2019 כיהן כנשיא איגוד הרובאים הלאומי.

אוליבר נורת' הוא בוגר מחזור 1968 של האקדמיה הימית של ארצות הברית, ושימש כקצין בחיל הנחתים עד לפרישתו בדרגת לוטננט קולונל (סא"ל), לאחר 20 שנות שירות. בעת שירותו בווייטנאם זכה לעיטור כוכב הכסף, כוכב הארד (עם סימון V לאומץ לב) ופעמיים בלב הארגמן.

נורת' ניצב במרכזה של תשומת הלב האמריקנית במהלך פרשת איראן-קונטראס, אז היה מוצב במועצה לביטחון לאומי בזמן ממשל רייגן והיה מעורב במכירה החשאית של טילי נ"ט וטילי נ"מ לאיראן, על אף התחייבותו הרשמית של הממשל שלא לנהל קשרי מסחר עם מדינה זו. את הרווחים מהמכירה, בשווי מיליוני דולרים, העבירו נורת' ומפקדו, סגן אדמירל ג'ון פוינדקסטר, בחשאי למחתרת הקונטראס בניקרגואה, פעילות שהייתה אז לא-חוקית.

נורת' נשוי לבטסי סטוארט, ולהם ארבעה ילדים.

נורת' גדל בעיירה פילמונט שבמדינת ניו יורק, וסיים את לימודי התיכון שלו ב-1961. הוא למד שנתיים באוניברסיטת ניו יורק ברוקפורט, ובמהלך לימודיו העביר קיץ אחד בקורס מפקדי מחלקות של חיל הנחתים בקואנטיקו שבמדינת וירג'יניה, והחליט ב-1963 להתגייס לאקדמיה של הצי. עם סיום לימודיו בשנת 1968 הוסמך כסגן משנה בחיל הנחתים. לאחר הסמכתו לקצונה, עבר קרולאק בחיל הכשרה כלוחם וקורס קציני חי"ר. לאחר מכן לחם בווייטנאם כמפקד מחלקה. על האופן שבו כבש בראש מחלקתו, שספגה נפגעים רבים, עמדת מקלע מבוצרת של צבא צפון וייטנאם, עוטר נורת' בכוכב הכסף[1]. עם שובו שימש כמדריך בבסיס ההכשרה לקציני נחתים בקואנטיקו. נורת' קודם לדרגת קפטן (מקביל לסרן) ב-1971 ועבר לשרת בבסיס ההכשרה הצפוני של חיל הנחתים באוקינאווה שביפן. לאחר תקופת שירות זו שירת ארבע שנים במפקדת הנחתים בארלינגטון שבמדינת וירג'יניה, ובמהלך תקופה זו קודם לדרגת מייג'ור (רב-סרן). לאחר מכן שירת שנתיים כקצין המבצעים של דיוויזיית הנחתים השנייה שבסיסה בצפון קרוליינה. בהמשך היה מעורב במבצע ציפורן הנשר[2]. ב-1981 השתתף בקורס קציני מטה של האקדמיה של הצי בניופורט, ולאחר מכן הוצב במועצה לביטחון לאומי בוושינגטון, שם שירת עד לפיטוריו ב-1986. במהלך תקופה זו קיבל דרגת לוטננט קולונל.

פרשת איראן-קונטראס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרשת איראן-קונטראס

נורת' הגיע למרכז תשומת הלב הציבורית בשל מעורבותו בפרשת איראן-קונטראס, בה מילא את תפקיד המתאם הראשי של מכירת נשק לאיראן באמצעות מתווכים, והפניית הרווחים לקונטראס בניקרגואה. הוא היה אחראי ליצירת הרשת החשאית לתמיכה בקונטראס לאחר שתיקון בולנד אסר על סוכנויות המודיעין האמריקניות להקצות משאבים לתמיכה בקונטראס.

על פי ארכיון הביטחון הלאומי, נורת' שלח אימייל לג'ון פוינדקסטר ב-23 באוגוסט 1986 ובו תיאר פגישה עם נציגו של נשיא פנמה, מנואל נורייגה, שביקש את עזרתו בשיפור תדמיתו והסרת האיסור על מכירת נשק לצבא פנמה. בתמורה הציע נורייגה את עזרתו ב"טיפול" בשלטון הסנדיניסטה. נורת' העלה את הרעיון לשלם לנורייגה מיליון דולר במזומן, מכספי פרויקט דמוקרטיה שנצברו ממכירת נשק אמריקני לאיראן.

בנובמבר 1986 נחשפו בציבור פרטי עסקת הנשק, והנשיא רייגן פיטר את נורת'. ביולי 1987 זומן נורת' להעיד בפני ועדה משותפת של שני בתי הקונגרס לחקירת פרשת איראן-קונטראס. במהלך השימוע הודה נורת' כי שיקר לקונגרס, ותירץ את העבירה בכך שראה בקונטראס לוחמי חירות. העדות שודרה בטלוויזיה ועוררה רושם רב, הן בקרב מתנגדיו והן בקרב תומכיו, ובמידה רבה הפכה אותו לדמות מוכרת בארצות הברית.

מאוחר יותר הוא הועמד לדין על המעשים שהודה בהם. ב-1988 החל משפטו של נורת'. הוא נמצא אשם בשלושה מתוך 16 סעיפי האישום שהואשם בהם ב-4 במאי 1989: קבלת דבר במרמה, סיוע לשיבוש חקירת קונגרס, והשמדת מסמכים. ב-5 ביולי 1989 גזר עליו בית המשפט שלוש שנות מאסר על תנאי, שנתיים בפיקוח קצין מבחן, קנס של 150 אלף דולר, ו-1200 שעות עבודות שירות. בזכות עתירה של האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, ביטל בית הדין לערעורים את הרשעתו לאחר שהתברר כי ייתכן שעדים במשפטו של נורת' הושפעו שלא כהלכה מהעדות שהעיד בקונגרס במסגרת חסינות שהובטחה לו. בית המשפט העליון סירב לבחון את המקרה, ולכן ביטל בית המשפט המחוזי את כל האישומים כנגד נורת' ב-16 בספטמבר 1991.

חייו המאוחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 הציג נורת' את מועמדותו לסנאט כמועמד הרפובליקני של מדינת וירג'יניה. הוא הפסיד במירוץ לדמוקרט צ'ארלס רוב, חתנו של הנשיא לינדון ג'ונסון. ערב הבחירות התראיינה אשת הנשיא ננסי רייגן ואמרה כי נורת' שיקר לבעלה בדיונים שהיו ביניהם על פרשת איראן-קונטראס. מועמדותו של נורת' תועדה בסרט הדוקומנטרי "מועמד מושלם" (A Perfect Candidate).

מאז הספיק נורת' לכתוב מספר רבי-מכר. הוא כותב טור המתפרסם בתפוצה ארצית, מנחה את התוכנית "סיפורי מלחמה עם אוליבר נורת'", ומשתתף קבוע בתוכנית "האניטי וקולמס" ברשת פוקס ניוז. נורת' הופיע בתפקיד עצמו בכמה סדרות טלוויזיה, בהן הקומדיה "כנפיים", ובשלושה פרקים של סדרת הדרמה "ג'אג".

ב-2018 מונה לנשיא איגוד הרובאים הלאומי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוליבר נורת' בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]