לחימה בעצימות נמוכה

עימות בעצימות נמוכה או עימות מוגבל הוא אסטרטגיה צבאית למלחמה במלחמת גרילה ובטרור בשטח אזרחי.

בתפיסה זו המטרה היא להגביל את מספר הנפגעים האזרחיים ולאפשר שגרה אזרחית כמידת האפשר (בין אם משיקולים הומניים או דעת קהל) ועם זאת לנסות ולמגר את הטרוריסטים שנטמעים בלב האוכלוסייה האזרחית בפעילות נקודתית ובטקטיקות של לוחמה זעירה. אחת מהתפיסות של האסטרטגיה הזו הייתה להגיב באופן מידתי ומדורג לפעילות הצד השני, כדי לשמר את עקרון ההרתעה תוך פגיעה מינימלית בחפים מפשע.

• מלחמת גרילה: סיכול פשיטות, מארבים, מטעני חבלה ופעולות "פגע וברח" מצד האויב. התקפות אלה מבוצעות בדרך כלל בחוליות קטנות המוסוואות היטב.
• לוחמה בשטח בנוי: פעילות בתוך ריכוזי אוכלוסייה ומקומות יישוב (ערים, כפרים ומחנות פליטים) בהם ממקם האויב את בסיסיו והתשתית הלוגיסטית שלו.
• מודיעין צבאי: מודיעין לומד - השגת מידע על מבנה האויב, היכן נמצאים מפקדותיו, סוג וכמות אמצעי הלחימה שברשותו וכו'. מודיעין מסכל - השגת מודיעין על פעולות עתידיות ותוכניות פעולה של האויב, על מנת לסכלן או להתכונן להן מבעוד מועד.
• מלחמה בטרור: סיכול פעולות טרור שמתכנן האויב כנגד מטרות אזרחיות.

ערך מורחב – הלחימה בדרום לבנון (1982 - 2000)

בשנים 1985-2000 החזיק צה"ל ברצועה של מוצבים בדרום לבנון, בסיוע צבא דרום לבנון שהורכב מתומכי ישראל וצויד על ידה. מטרת הרצועה הייתה ליצור חוצץ בין בסיסי ארגוני הטרור לבין יישובי הצפון (מטולה, קריית שמונה, נהריה וכדומה).

החיילים שהחזיקו בקו היוו מטרות לארגוני הטרור, בראשות אמל וחזבאללה. בתקופה זו נאלץ צה"ל להתמודד עם מארבים, מטעני חבלה בצירים (ובפרט מטעני צד), התקפות צלפים, התקפות מאזורים עם צמחייה עבותה, פשיטות על מוצבים והפגזות ברקטות, טילי נ"ט או פצצות מרגמה.

כדי להתמודד עם איומים אלה הקימו בצה"ל מספר יחידות נבחרות, שהתמחו בתוואי הלבנוני, בהן:

• סיירת יעל - יחידת הנדסה קרבית נבחרת שעסקה בפעולות חבלה חשאיות ומיקוש כנגד המחבלים.
• יחידת אגוז - יחידה שמתמחה בלחימת גרילה בתוואי קרקע סלעי ובצמחיה עבותה, האופייני לדרום לבנון.

כמו כן, ניצל צה"ל את העליונות האווירית שלו כדי להשמיד מטרות טרור באמצעות מסוקי קרב.

מישור התמודדות נוסף היה מיגון:

• המוצבים מוגנו בכבדות וכללו שכבות פיצוץ, חומות בטון ורשתות לספיגת טילי נ"ט.
• הרק"מ והצמ"ה דוגמו במיגון כבד.
• פיתוח נגמ"שים הממוגנים בכבדות, דוגמת האכזרית, הנגמשו"ט ששודרג לנגמחון ומאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 גם הנקפדון.
• שימוש בשיירות מוסלקות, שהוסוו כדי שלא להוות מטרה למחבלים.
• תובלה באמצעות מסוקים. השימוש באמצעי זה קטן בעקבות אסון המסוקים.

בסופו של דבר, צה"ל הצליח להקטין בהדרגה את האבדות לכוחותיו ולפגוע במאות מחבלים. למרות זאת, הלחץ הציבורי לצאת מלבנון גדל ובשנת 2000, בעקבות הוראתו של ראש הממשלה דאז אהוד ברק יצא צה"ל מלבנון.

צה"ל עשה שימוש נרחב באסטרטגיה זו באינתיפאדה השנייה, תוך פיתוח תורת לחימה מתאימה בעקבות הפקת לקחים מעימותו הקשה עם החזבאללה בלבנון. כדי לבצע את התפיסה הזו השתמשו ב:

• מודיעין צבאי:
  • השגת מודיעין באמצעות אמצעי ביון ומעקב טכנולוגיים, הפעלת סוכנים ומודיעי שב"כ והפעלת יחידות מיוחדות למודיעין.
  • שימוש בסיוע אווירי של מזל"טים המספקים מודיעין ותמונה מקיפה של זירת הלחימה.
• אבטחה פאסיבית ומיגון:
  • מתקני אבטחה ומערכות הגנה היקפיות ואמצעי מיגון אישיים.
  • שימוש באפוד מגן קרמי, שהוכיח את יעילותו בעצירת כדורים.
  • מיגון מוצבים ושריון כלי רכב קלים כמו ג'יפים ואוטובוסים כנגד ירי.
• כלי נשק ואמצעים ייחודיים:
  • שימוש ברובי סער מקוצרים דוגמת ה-M4 קרבין במקום ה-M16 הארוך.
  • הכנסת ציוד צליפה והכשרת צלפים ברמת המחלקות.
  • שימוש בתומ"ת M-109 וב"מחבט" M-163 (תותח נ"מ מתנייע) על מנת לפגוע בצלפים על הגגות.
  • שימוש בדחפורי D-9 משוריינים על מנת לפתוח צירים לרכבים משוריינים ולחיילים, ניקוי זירות מטענים ונטרול מלכודות פתאים, פריצת מכשולים והרס בתים שמשמשים לירי על כוחות צה"ל.
  • שימוש באמצעים מיוחדים כמו מלכוד כלי רכב ומלכוד טלפון סלולרי שיועדו לאנשים מסוימים.
• ניצול יתרונות טכנולוגיים כגון אמצעים אופטיים, אמצעי ראיית לילה ואמצעי שליטה ובקרה מתקדמים.
• סיוע מתואם של כוחות האוויר למודיעין ותקיפות נקודתיות באמצעות מסוקי קרב ומטוסי קרב. סיוע אווירי של מסוקי חיל האוויר הן לתצפיות, הן לחילוץ, הן לחיפוי אווירי והן לירי טילים מדויק אל עבר חוליות טרור במה שקרוי סיכול ממוקד.
• ביתור שטח באמצעות מכשולים ומחסומים קבועים וניידים כדי למנוע זליגת מבוקשים ואמצעי לחימה מתא שטח אחד למשנהו.

בתחילה היה נראה שאסטרטגיה זו הצליחה, בשל המספר הנמוך של נפגעים ישראליים לעומת המספר הרב של נפגעים בצד השני, אבל במרץ 2002, כשנה וחצי מתחילת פרוץ העימות לאחר שחלה הסלמה רבה מצד הפלסטינים, והיו 450 הרוגים ישראליים, גורמי ימין בישראל מתחו ביקורת על כך שצה"ל נמנע מלהגדיר את האינתיפאדה השנייה כמלחמה ופועל כנגדה בעצימות נמוכה, דבר שגורם לה להתמשך ללא הכרעה. בעקבות הפיגוע במלון פארק, צה"ל שינה את שיטת הפעולה שלו ויצא למבצע צבאי נרחב בשטחי יהודה ושומרון בשם "חומת מגן". בזמן המבצע הצבאי ולאחריו צה"ל עשה שימוש רב בטכניקות שפיתח והביא למזעור בפגיעות בחיילים ובאזרחי האויב. ברצועת עזה נמשכה פעילות של עצימות נמוכה עד שנת 2005, למעט מספר פשיטות ומבצעים גדולים יחסית. ב-2006, בתגובה לחטיפת גלעד שליט, יצא צה"ל למבצע גשמי קיץ שבמהלכו נהרגו למעלה ממאתיים פלסטינים, בעוד שביהודה ושומרון המשיכה המדיניות של לחימה בעצימות נמוכה. בסופו של דבר, ביהודה ושומרון קטן היקף הטרור באופן משמעותי ביותר הודות לפעילות הצבאית האינטנסיבית בסיוע השב"כ.

• המערכה בין המלחמות

• אבי דהן, ‏ההגנה בעידן העימות המוגבל, מערכות 402, אוגוסט 2005
• מיכאל סנג, ‏מאפייני הלוחם בעימות המוגבל, מערכות 402, אוגוסט 2005
• בועז זלמנוביץ, ‏היחידה הטקטית ללחימה בעימות המוגבל, מערכות 405, פברואר 2006
• עימות בעצימות נמוכה (תורת המלחמה), דף שער בספרייה הלאומית