מפתח (מוזיקה)

מפתח במוזיקה הוא הסימן המופיע בראשית החמשה לציון גובה הצלילים הבאים אחריו. המפתח הוא הפותח את החמשה, לפני יתר הוראות הביצוע, כמו משקל וסימני הֵיתֶק (במולים או דיאזים). המפתח מופיע בראש כל חמשה. כאשר המפתח משתנה באמצע חמשה, יופיע המפתח החדש בחמשה הבאה ויישאר בתוקף עד לשינוי הבא, אם למפתח הקודם ואם לאחר. שינוי המפתח מביא לשינוי מקומם של סימני הדיאז או הבמול על קווי החמשה. המפתח הוא נקודת ייחוס הכרחית, שבלעדיה אין אפשרות לדעת מה הערך האקוסטי של התווים על החמשה.

לכל מפתח ציון מקום קבוע, אבל בעוד שמפתח סול נמצא בדרך כלל על קו החמשה השני מלמטה ומפתח פה נמצא על הקו השני מלמעלה, מפתח דו יכול להימצא בכל מקום בחמשה. הצליל דו יימצא על הקו, העובר בנקודת המפגש שבין החלק העליון לתחתון במפתח. תכונה זו של מפתח דו הייתה נפוצה יותר בשימוש בימים עברו וכיום היא משמשת בעיקר ללימוד קריאת תווים וסולפג'. עד אמצע המאה ה-18 היו נפוצים גם מפתח סול על הקו התחתון בחמשה ("מפתח סול צרפתי"), מפתח פה על הקו האמצעי ("מפתח בריטון"), ומפתח דו על הקו התחתון בחמשה (שנקרא גם מפתח דיסקנט או סופרן).

מפתח סול

מפתח סול הוא מפתח הסופרן (soprano), המשמש בעיקר את הקולות או כלי הנגינה הגבוהים.

מפתח סול קובע את מיקומו של התו סול שמעל לדו האמצעי על הקו השני מלמטה בחמשה, ב"שבלול" שיוצר קו המפתח העולה וחוזר ומתעקל כלפי מטה.

מפתח סול מקביל לקול הסופרן במקהלה, שהוא הקול הגבוה ביותר. מפתח סול הוא המפתח הפופולרי ביותר בשימוש, בעיקר משום שהוא נועד לכלים המנגנים את הקו העליון בלבד. מספר הכלים הגבוהים גדול יחסית ומתוך כך, יותר כלים משתמשים במפתח סול. בפסנתר, מפתח סול משמש כרגיל את יד ימין ומפתח פה את יד שמאל, אבל חילופי תפקידים הנובעים משיכול ידיים או מירידת יד ימין לתווים נמוכים או עליית יד שמאל לתווים גבוהים שכיחים למדי, כיוון שעלייה מעל החמשה או ירידה מתחת לה מחייבות קווי עזר ומספר גדול של קווי עזר מקשה על קריאת התווים.
בין הכלים שמשתמשים במפתח סול: כינור, אבוב, פסנתר, קלרינט, גיטרה, חליל, פיקולו, חצוצרה, קרן יער, סקסופון אלט וסקסופון סופרן.

מקור צורתו הוויזואלית של מפתח סול הוא באות הלועזית G, המסמלת את התו סול^[^{דרוש מקור]}.

התפתחות הכתיבה של מפתח סול

מפתחות דו

במפתח דו, התו דו נמצא במקום שאליו מצביע ה"חץ" האמצעי. בעבר היה מקובל להשתמש במפתח כזה עבור כל קו בחמשה ובאופן הזה התקבלו מפתחות דו לקולות סופרן, מצו-סופרן, אלט, טנור ובריטון. המפתחות עבור מצו-סופרן ובריטון לא זכו לשימוש רב ומפתח סופרן (בתמונה משמאל), למרות שזכה לשימוש עבור קולות הסופרן ביצירות של יוהאן סבסטיאן באך, יצא גם הוא משימוש. כיום נשארו בשימוש מפתחות דו אלט וטנור.

מפתח דו אלט

מפתח דו אלט נחשב למפתח האמצעי במוזיקה, שהוא בין מפתח פה הנמוך, לבין מפתח סול הגבוה, והוא מקביל לקול האלט, אם כי עבור קול אלט בשירה משתמשים במפתח סול, כמו עבור הסופרן. הכלי היחיד שמשתמש באופן עקבי במפתח זה הוא ויולה, אך כלים נוספים כמו בסון, טרומבון ועוד משתמשים בו לעיתים רחוקות.

מפתח דו טנור

מפתח דו טנור מקביל לקול הטנור, אם כי תפקידי טנור לשירה נכתבים במפתח פה או במפתח סול (ואז הם מושרים אוקטבה נמוך מהכתוב). במפתח זה משתמשים בעיקר כאשר כלי נמוך כמו צ'לו, טרומבון או בסון עולה לרגיסטר הגבוה שלו, במקום להעמיס קווי עזר במפתח פה, עולים לשם הנוחות למפתח דו.

מפתח פה

במפתח פה משתמשים לצלילים נמוכים, ומשתמשים בו לכלי הנגינה פסנתר, צ'לו, קונטרבס, בסון, טובה, טרומבון, בריטון, גיטרה בס, באס סקסופון, באס קלרינט ועוד.

מפתח פה מתאר חצי מעגל הפתוח לצד שמאל. בצדו הימני, הקמור של המעגל מופיעות שתי נקודות מזה ומזה לקו השני מלמעלה בחמשה, שם נמצא הצליל פה שמתחת לדו האמצעי.

מקור צורתו הוויזואלית של מפתח פה הוא באות הלועזית F, המסמלת את התו פה. שתי הנקודות היו במקור שני הקווים המאוזנים מתוך האות F, והקו המעוגל היה במקור הקו האנכי.

טרבל ובאס

טרבל (Treble) הוא מונח המתאר את החלק הגבוה של הצלילים בספקטרום המוזיקלי, בניגוד לבאס (Bass), שמהווה את הצלילים הנמוכים. התו דו אמצעי הוא נקודת ההתפלגות בין חלקי הספקטרום. מפתח הסול משמש לסימון טווח הטרבל ומפתח פה לסימון טווח הבס.