דיאנה, נסיכת ויילס

דיאנה, הנסיכה מוויילס
Diana, Princess of Wales
Lady Diana Frances Spencer
	דיאנה, הנסיכה מוויילס, 1987
לידה	1 ביולי 1961; סאנדרינגהאם, נורפוק, הממלכה המאוחדת
פטירה	31 באוגוסט 1997 (בגיל 36); בית החולים פיטייה סלפטרייר, פריז, צרפת
שם מלא	דיאנה פרנסס, נסיכת ויילס (לבית ספנסר)
שם לידה	Diana Frances Spencer
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	אלת'ורפ
השכלה	West Heath Girls' School (1977); Institut Alpin Videmanette; Riddlesworth Hall School ;
בן או בת זוג	צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת (29 ביולי 1981–28 באוגוסט 1996) ; דייוויד פוטנמן; חסנת חאן; James Hewitt
שושלת בית ספנסר
תואר	נסיכת ויילס
אב	ג'ון ספנסר, רוזן ספנסר השמיני
אם	פרנסס רות רוש
צאצאים	הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג' ; הנסיך הארי, דוכס סאסקס
	אתר רשמי
פרסים והוקרה
	מסדר המשפחה המלוכתית של המלכה אליזבת השנייה (1981); מסדר המעלות; מסדר הכתר ;
חתימה

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דיאנה, הנסיכה מויילס; ליידי דיאנה פרנסס ספנסר (באנגלית: Diana, Princess of Wales; Lady Diana Frances Spencer‏; 1 ביולי 1961 - 31 באוגוסט 1997) בת לאצולת בית ספנסר, הייתה אשתו הראשונה של צ'ארלס, הנסיך מוויילס מ-1981 עד לגירושיהם ב-1996, ואמם של היורש השני והשישי בסדר הירושה לכתר הבריטי, הנסיכים ויליאם והארי. היא כונתה בפי רבים "הנסיכה דיאנה", אך תואר זה שגוי.

בין נישואיה לנסיך מוויילס ב-1981 ועד מותה בתאונת דרכים בפריז ב-1997 הייתה דיאנה אחת הדמויות הציבוריות המוכרות, המצולמות והאהובות ביותר בממלכה המאוחדת ובעולם. התקשורת העולמית כינתה אותה פעמים רבות בכינויי-החיבה "ליידי די" או "הנסיכה די".

ביוגרפיה

דיאנה נולדה לבית ספנסר בסנדרינגהם שבנורפוק, אנגליה. היא הייתה הצעירה בבנותיהם של אדוארד ג'ון ספנסר ואשתו פרנסס, מצאצאי צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה. בשנת 1975, עם מותו של סבה מצד אביה, אלברט אדוארד ג'ון ספנסר, "הרוזן ספנסר השביעי", הפך אביה מלורד ל"רוזן ספנסר השמיני", ודיאנה קיבלה את תואר-הכבוד "ליידי דיאנה ספנסר". היא התחנכה בנורפוק ובפנימייה בקנט, שם נחשבה לתלמידה מתחת לממוצע מבחינה אקדמית. בגיל 16 השלימה את השכלתה בבית-ספר יוקרתי ברוז'מון (Rougemont) שבשווייץ.

שנות נישואיה

בשנות ה-70 יצא צ'ארלס, הנסיך מוויילס תקופה קצרה בחברתה של ליידי שרה ספנסר, אחותה הגדולה של דיאנה. חיי-האהבה של צ'ארלס עוררו מאז ומתמיד את סקרנותה של העיתונות, ושמו נקשר כבר עם כמה נשים. היות שהתקרב כבר לגיל 30, היה עליו לחץ גובר והולך להינשא. ואולם, היות שהיה הנסיך מוויילס והמלך-לעתיד, כלתו של צ'ארלס הייתה צריכה להיות בעלת אילן-יוחסין ללא דופי, ופרוטסטנטית (אם כי החוק דורש רק שלא תהיה קתולית). השמועות אומרות שמאהבתו דאז (וכיום אשתו), קמילה פרקר בולס, היא שעזרה לו לבחור בדיאנה ספנסר בת ה-19, שעבדה באותו זמן בתור גננת. ארמון בקינגהאם הודיע על דבר אירוסיהם ב-24 בפברואר 1981.

החתונה התקיימה בקתדרלת סנט פול בלונדון ב-29 ביולי 1981, לעיני 3,500 אורחים מוזמנים (ביניהם קמילה) וכ-750 מיליון צופי טלוויזיה, לפי ההערכה, בעולם כולו. דיאנה הייתה לאנגליה הראשונה הנישאת ליורש העצר מאז 1659, אז התחתנה הליידי אן הייד עם הדוכס מיורק, שהיה לימים למלך ג'יימס השני.

דיאנה ילדה שני בנים, הנסיך ויליאם מוויילס ב-1982 והנסיך הנרי (הארי) ב-1984.

לאחר לידת ויליאם, סבלה דיאנה מדיכאון לאחר לידה. מאוחר יותר התפתחה אצלה הפרעת האכילה בולימיה, והיא עברה מספר ניסיונות התאבדות. באחד מהראיונות שנתנה, שפורסם לאחר מותה, סיפרה כי בהיותה בהריון עם ויליאם השליכה עצמה במורד גרם מדרגות, וחמותה המזועזעת גילתה אותה שם.

בדיעבד הועלו גם השערות כי הנסיכה לא באמת ניסתה לקפד את חייה (או אף שניסיונות ההתאבדות לא היו ולא נבראו), ושלמעשה כל מטרתה הייתה "לזעוק לעזרה". באותו ראיון בו סיפרה על ניסיון-ההתאבדות שלה בזמן ההריון עם ויליאם, אמרה גם שצ'ארלס טען שאיומיה להרוג את עצמה הם איומי-סרק. אך אם אמנם התרחשו ניסיונות ההתאבדות, היה בהם סיכון ממשי להפלה של תינוקה.

בסוף שנות ה-80 של המאה העשרים התפרקו נישואיה לצ'ארלס, עובדה שתחילה הוסתרה על ידי התקשורת העולמית אך בהמשך הפכה לסנסציה עיתונאית. בני הזוג שוחחו עם העיתונות דרך ידידים, כשהם מאשימים זה את זו בניאוף. צ'ארלס חידש את יחסיו עם פרקר בולס, ודיאנה פיתחה רומן עם ג'יימס יואיט. אף על פי שהרומן בין דיאנה ויואיט החל רק לאחר לידתו של הארי, הנסיך מוויילס, היו שמועות שיואיט, ולא צ'ארלס, הוא אביו של הארי, משום שהארי דומה ליואיט יותר מאשר לצ'ארלס. שמועה זו עדיין מופצת בתור אגדה אורבנית.

בשנת 1992 הצטלמה דיאנה לבדה על ספסל בטאג' מהאל, בעקבות התעכרות יחסיה עם הנסיך צ'ארלס. תמונה זו ידועה כממחישה את הקרע שהתרחש בנישואיה לנסיך צ'ארלס. 24 שנים מאוחר יותר הצטלמו קייט וויליאם על אותו הספסל בדיוק^[1]. צ'ארלס ודיאנה נפרדו ב-1992, אך הגירושין קיבלו תוקף סופי רק באוגוסט 1996.

מפעלי צדקה

במחצית השנייה של שנות ה-80 התפרסמה דיאנה בזכות תמיכתה במפעלי צדקה, ולזכותה נזקפים הן פעילות נמרצת נגד השימוש במוקשים נגד אדם, הן הפחתת הסטיגמה השלילית שדבקה בחולי איידס.

בשנת 1983 הייתה דיאנה הנשיאה של אגודת החירשים הבריטית (אנ') ולמדה את שפת הסימנים הבריטית.^[2]

באפריל 1987 הייתה דיאנה לאישיות הציבורית המפורסמת הראשונה אשר צולמה כשהיא נוגעת באדם חולה באיידס. בדצמבר 2001 ביטא ביל קלינטון בצורה יפה את תרומתה לשינוי דעת הקהל אודות חולי איידס, במסגרת "הרצאות ע"ש דיאנה, הנסיכה מוויילס, על איידס", באמרו:

”ב-1987, כאשר רבים כל-כך עדיין האמינו שניתן להידבק באיידס על ידי מגע מקרי, ישבה הנסיכה דיאנה על מיטת-חוליו של גבר חולה איידס והחזיקה בידו. אם הנסיכה מוויילס יכולה להחזיק בידו של חולה איידס, מי יוכל לטעון שאין זה יאה לו? היא הראתה לעולם כי אנשים עם איידס זקוקים לא לבידוד כי אם לחמלה. בכך עזרה לשנות את דעת הקהל בעולם, עזרה לתת תקווה לחולי איידס, ועזרה להציל את חייהם של אנשים בסיכון”.

ביקורה המתוקשר ביותר, ככל הנראה, למטרות צדקה, התקיים בינואר 1997, כאשר ביקרה באנגולה את קרן HALO, ארגון לפירוק מוקשים. העולם כולו ראה את דיאנה מסיירת בשדה מוקשים, בקסדה ושכפ"ץ. באוגוסט של אותה שנה ביקרה בבוסניה עם ג'רי וייט וקן רוטרפורד מארגון נפגעי המוקשים Landmine Survivors Network. בפעילותה נגד מוקשים הדגישה את הפגיעות שהם גורמים, לרוב לילדים, זמן רב אחרי שהסכסוך שבעטיו הונחו כבר הסתיים.

השפעתה על ממשלת הממלכה המאוחדת ומדינות אחרות זכתה להכרה כאשר חתמו על הסכם אוטווה בדצמבר 1997 (לאחר מותה)^[3], הסכם בו הוטל איסור בינלאומי על השימוש במוקשים נגד אדם.

מותה

ב-31 באוגוסט 1997 הייתה דיאנה מעורבת בתאונת דרכים במנהרה ברחוב Pont de l'Alma בפריז. עימה ברכב היו בן-זוגה דודי אל-פאייד, בנו של המיליונר המצרי-בריטי מוחמד אל פאייד, הבעלים של חנות "הרודס" בלונדון, נהגם הנרי פול, ושומר-ראשו של אל-פאייד, טרבור ריז-ג'ונס.

הנהג הגה תוכנית שתמנע היתקלות בצלמי פפראצי. על פי התוכנית, תצא בתחילה מכונית דומה מהמלון, והצלמים ירדפו אחריה. לאחר מכן הם ייצאו, ויסעו בדרך אחרת.

בשעת לילה מאוחרת של שבת, ה-30 בחודש, אכן יצאה מכונית ה"פיתיון" ממלון ריץ שבפלאס ונדום בפריז, ונסעה לכיוון אחר, כשעדר של צלמים בעקבותיה. לאחר מספר דקות יצאו דיאנה ואל-פאייד, ונסעו לאורך גדתו הצפונית של נהר הסן. רק אופנוען ושבעה צלמים, בכמה כלי רכב, יצאו בעקבותיהם.

בשעה 00:25 ב-31 בחודש נכנסה מכונית המרצדס שלהם למנהרה תחת ה-Place de l'Alma.

בכניסה למנהרה פגעה המכונית בצידה בקיר הימני. היא סטתה לנתיב השמאלי והתנגשה חזיתית באחד העמודים התומכים בגג, הסתחררה ונעצרה. בעוד הנפגעים שוכבים במכונית ההרוסה, פצועים קשות, התקרבו אליהם כמה מן הצלמים והמשיכו לצלם.

דיאנה חולצה מהרכב כשהיא עדיין בחיים, ונלקחה באמבולנס לבית-חולים סמוך. אף על פי שנעשו מאמצים קדחתניים להצילה, היא סבלה חבלות פנימיות חמורות, ובשעה 04:00 באותו בוקר הודיעו הרופאים על מותה. לאחר כמה זמן נודע כי היחיד ששרד את התאונה היה שומר הראש של דודי פאייד (בן זוגה), טרבור ריס ג'ונס.

הלווית הנסיכה נערכה ב-6 בספטמבר, והיא נקברה באחוזת משפחתה במחוז נורת'האמפטונשייר.

ב-1999 הגיעה חקירה צרפתית למסקנה כי רכב נוסף בא במגע עם המרצדס במנהרה, פיאט אונו לבנה; אך הרכב הזה לא נמצא מעולם ונהגו לא התייצב.

במקור דיווחו כלי התקשורת כי מהירותה של המכונית בעת ההתנגשות בעמוד הייתה מעל 190 קמ"ש, ושמחט מד-המהירות נתקעה על מספר זה. אך מאוחר יותר הודיעו חוקרי התאונה כי המהירות בעת ההתנגשות הייתה בסביבות 95–110 קמ"ש, וכי למרצדס לא הייתה כלל מחט במד-המהירות הדיגיטלי. אך ברור כי המכונית נסעה הרבה מעל המהירות המותרת (50 קמ"ש בלבד), ובכל מקרה יותר מן הסביר במנהרה זו.

מסקנתם של החוקרים הייתה כי התאונה נגרמה עקב שכרותו של הנהג, ללא קשר לצלמי הפפראצי המעטים ש��קבו אחריהם.

בנובמבר 2003 זוכו כריסטיאן מרטינז ופאבריס שאסרי, הצלמים אשר צילמו את הנפגעים לאחר התאונה, מאשמת הפרת חוקי הפרטיות הצרפתיים.

ב-6 בינואר 2004 נפתחה חקירה על נסיבות מותה של דיאנה על ידי מייקל בורגס, הפתולוג של משפחת המלוכה. דו"ח שפורסם במסגרת החקירה קבע כי אין בסיס לטענה שדיאנה נרצחה, וכי התאונה שבה נהרגה הייתה "תאונה טראגית"^[4].

תוארה

משנת 1975, כאשר ירש אביה את התואר הרוזן ספנסר, עד נישואיה ב-1981 נודעה דיאנה בתור ליידי דיאנה ספנסר.
בשנים בהן הייתה נשואה לנסיך מוויילס, 1981-1996, נודעה דיאנה בתור הוד מעלתה המלכותית הנסיכה מוויילס. תארה הרשמי והמלא, היה: "הוד מעלתה המלכותית, הנסיכה דיאנה, נסיכת ווילס ורוזנת צ'סטר, דוכסית קורנוול, דוכסית רות'סי, רוזנת קריק, ברונית רנפריו, גבירת האיים ונסיכת סקוטלנד".
לאחר גירושיה ב-1996 נודעה דיאנה בתור דיאנה, הנסיכה מוויילס, היות שעדיין הייתה חלק ממשפחת המלוכה (כאמם של יורשי-העצר השני והשלישי בתור לכס).

התואר "הנסיכה דיאנה", אף על פי שהיה בשימוש נרחב על ידי הציבור והתקשורת, הוא שגוי, כיוון שעלול להשתמע מכך שדיאנה נולדה כבת למשפחת המלוכה (להבדיל מהנסיכה מרגרט). דיאנה עצמה הקפידה לתקן את מי שכינה אותה בתואר זה. קידומת הכבוד 'הוד מעלתה המלכותית' נשללה ממנה לאחר גירושיה, כשם שנשללה מאוחר יותר משרה, דוכסית יורק, עם גירושיה מהנסיך אנדרו.

הנצחה

מספר אתרי הנצחה הוקמו לזכרה של הנסיכה דיאנה - העיקרי שבהם הוא המזרקה לזכר הנסיכה דיאנה שהוקמה בהייד פארק שבמרכז לונדון, דרומית לאגם הסרפנטין. מיזמי הנצחה נוספים הם גן המשחקים על שם הנסיכה דיאנה ומסלול ההליכה על שם הנסיכה דיאנה. עם זאת, גורמים רבים בבריטניה טוענים כי דיאנה הונצחה בצורה מוגזמת. לדוגמה, האמנית אליסון ג'קסון פרסמה בשנת 1999 סדרת תמונות פרובוקטיביות בשחור-לבן בהן מוצגות דמויות הדומות לנסיכה דיאנה במצבים שונים - חובקת תינוק, מציגה אצבע משולשת ועוד.

פסל "להבת החירות" (בצרפתית: Flamme de la Liberté) שהוקם בפריז בשנת 1989 כהעתק של הלהבה בקצה הלפיד שבפסל החירות, נמצא מעל המנהרה שבה מצאה הנסיכה דיאנה את מותה. מאז מותה הפך הפסל בפועל כאתר זיכרון לנסיכה דיאנה.