הערך נמצא בשלבי עבודה : כדי למנוע
התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה : כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
זוגיות ואי זוגיות
כאשר יש פונקציות שהיא אי זוגית ביחס לנקודה a, כלומר מתקיים
f
(
a
+
x
)
=
f
(
a
−
x
)
{\displaystyle \ f(a+x)=f(a-x)}
והאינטגרל סימטרי סביב הנקודה a, כלומר הגבולות הם מהצורה
(
a
−
b
,
a
+
b
)
{\displaystyle \ (a-b,a+b)}
אזי האינטגרל הוא אפס. למשל
∫
π
3
π
sin
x
d
x
=
0
{\displaystyle \int _{\pi }^{3\pi }\sin xdx=0}
.
פונקציה זוגית סביב הנקודה a ניתנת לחישוב רק בחצי מהתחום (מעל או מתחת לנקודה a) תוך הכפלה בשניים. למשל:
∫
−
8
8
|
x
|
d
x
=
2
∫
0
8
x
d
x
=
2
[
x
2
2
]
0
8
=
[
x
2
]
0
8
=
(
64
−
0
)
=
64
{\displaystyle \int _{-8}^{8}\left|x\right|dx=2\int _{0}^{8}xdx=2\left[{\frac {x^{2}}{2}}\right]_{0}^{8}=\left[x^{2}\right]_{0}^{8}=\left(64-0\right)=64}
חישוב במסלול סגור במישור המרוכב
כאשר מבצעים המשכה אנליטית של פונקציה ממשית למישור המרוכב , ניתן להשלים את מסלול האינטגרציה במישור המרוכב כך שיווצר מסלול סגור שניתן לחשב אותו באמצעות משפטים המתאימים לאינטגרל קווי במישור המרוכב כמו משפט אינטגרל קושי , נוסחת אינטגרל קושי , ובעיקר משפט השאריות . השיטה מתבססת על יצירת מסלול סגור C המכיל את הקטע
(
a
,
b
)
{\displaystyle \ (a,b)}
המופיע באינטגרל המקורי (אותו נסמן ב-I), וחישוב האינטגרל במסלול C (אותו נסמן ב-IC ) ובקטעים האחרים המופיעים במסלול. כך מגיעים למשוואה מהצורה:
f
(
I
)
=
I
C
{\displaystyle \ f(I)=I_{C}}
כאשר f היא פונקציה הפיכה בתחום המתאים ל-I (בפרט אינטגרל של פונקציה ממשית הוא תמיד ממשי).
דוגמאות:
∫
0
2
π
1
1
+
sin
x
d
x
=
[
sin
x
=
z
−
z
−
1
2
d
x
=
d
z
i
z
]
=
{\displaystyle \int _{0}^{2\pi }{\frac {1}{1+\sin x}}dx=\left[{\begin{matrix}\sin x={\frac {z-z^{-1}}{2}}\\dx={\frac {dz}{iz}}\end{matrix}}\right]=}
∮
|
z
|
=
1
d
z
i
z
1
+
z
−
z
−
1
2
=
−
i
2
∮
|
z
|
=
1
d
z
2
z
+
z
2
−
1
=
{\displaystyle \oint _{|z|=1}{\frac {\frac {dz}{iz}}{1+{\frac {z-z^{-1}}{2}}}}=-{\frac {i}{2}}\oint _{|z|=1}{\frac {dz}{2z+z^{2}-1}}=}
−
i
2
∮
|
z
|
=
1
d
z
z
+
1
+
2
z
+
1
−
2
=
−
i
2
⋅
2
π
i
[
1
z
+
1
+
2
]
z
=
−
1
+
2
=
{\displaystyle -{\frac {i}{2}}\oint _{|z|=1}{\frac {\frac {dz}{z+1+{\sqrt {2}}}}{z+1-{\sqrt {2}}}}=-{\frac {i}{2}}\cdot 2\pi i\left[{\frac {1}{z+1+{\sqrt {2}}}}\right]_{z=-1+{\sqrt {2}}}=}
π
−
1
+
2
+
1
+
2
=
π
2
2
{\displaystyle {\frac {\pi }{-1+{\sqrt {2}}+1+{\sqrt {2}}}}={\frac {\pi }{2{\sqrt {2}}}}}
את האינטגרל
∫
−
∞
∞
d
x
exp
(
i
p
x
ℏ
)
x
2
+
a
2
{\displaystyle \int \limits _{-\infty }^{\infty }{dx{\frac {\exp \left({\frac {ipx}{\hbar }}\right)}{x^{2}+a^{2}}}}}
כאשר
ℏ
>
0
,
p
,
a
{\displaystyle \hbar >0,p,a}
ניתן לחשב על ידי סגירת המסלול הסגור המצויר בצד שמאל והשאפת R לאינסוף.
תחילה נפתח אותו לצורה נוחה יותר:
∫
−
∞
∞
d
x
exp
(
i
p
x
ℏ
)
x
2
+
a
2
=
∫
−
R
R
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
{\displaystyle \int \limits _{-\infty }^{\infty }{dx{\frac {\exp \left({\frac {ipx}{\hbar }}\right)}{x^{2}+a^{2}}}}=\int \limits _{-R}^{R}{dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left({z+\left|a\right|i}\right)\left({z-\left|a\right|i}\right)}}}}
עפ"י נוסחת אינטגרל קושי על המסלול הסגור מקבלים כי:
∫
−
R
R
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
+
{\displaystyle \int \limits _{-R}^{R}{dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left({z+\left|a\right|i}\right)\left({z-\left|a\right|i}\right)}}}+}
∫
C
R
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
=
∮
C
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
=
{\displaystyle \int \limits _{C_{R}}{dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left({z+\left|a\right|i}\right)\left({z-\left|a\right|i}\right)}}}=\oint \limits _{C}{dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left({z+\left|a\right|i}\right)\left({z-\left|a\right|i}\right)}}}=}
2
π
i
exp
(
i
p
z
ℏ
)
z
+
|
a
|
i
|
z
=
|
a
|
i
=
2
π
i
exp
(
i
p
|
a
|
i
ℏ
)
|
a
|
i
+
|
a
|
i
=
π
exp
(
−
p
|
a
|
ℏ
)
|
a
|
{\displaystyle 2\pi i\left.{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{z+\left|a\right|i}}\right|_{z=\left|a\right|i}=2\pi i{\frac {\exp \left({\frac {ip\left|a\right|i}{\hbar }}\right)}{\left|a\right|i+\left|a\right|i}}=\pi {\frac {\exp \left({-{\frac {p\left|a\right|}{\hbar }}}\right)}{\left|a\right|}}}
עפ"י למת ג'ורדן מקבלים כי:
lim
R
→
0
∫
C
R
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
=
0
{\displaystyle \lim _{R\to 0}\int _{C_{R}}{dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left({z+\left|a\right|i}\right)\left({z-\left|a\right|i}\right)}}}=0}
ועל ידי הצבה מקבלים:
∫
−
∞
∞
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
=
{\displaystyle \int \limits _{-\infty }^{\infty }{dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left({z+\left|a\right|i}\right)\left({z-\left|a\right|i}\right)}}}=}
∫
−
∞
∞
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
+
0
=
{\displaystyle \int \limits _{-\infty }^{\infty }{dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left({z+\left|a\right|i}\right)\left({z-\left|a\right|i}\right)}}}+0=}
lim
R
→
∞
∫
−
R
R
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
+
lim
R
→
∞
∫
C
R
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
=
{\displaystyle \lim _{R\to \infty }\int _{-R}^{R}{dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left({z+\left|a\right|i}\right)\left({z-\left|a\right|i}\right)}}}+\lim _{R\to \infty }\int _{C_{R}}{dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left({z+\left|a\right|i}\right)\left({z-\left|a\right|i}\right)}}}=}
lim
R
→
∞
(
∫
−
R
R
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
+
∫
C
R
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
)
=
{\displaystyle \lim _{R\to \infty }\left(\int _{-R}^{R}dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left(z+\left|a\right|i\right)\left(z-\left|a\right|i\right)}}+\int _{C_{R}}dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left(z+\left|a\right|i\right)\left(z-\left|a\right|i\right)}}\right)=}
lim
R
→
∞
∮
C
d
z
exp
(
i
p
z
ℏ
)
(
z
+
|
a
|
i
)
(
z
−
|
a
|
i
)
=
lim
R
→
∞
π
exp
(
−
p
|
a
|
ℏ
)
|
a
|
=
{\displaystyle \lim _{R\to \infty }\oint _{C}{dz{\frac {\exp \left({\frac {ipz}{\hbar }}\right)}{\left({z+\left|a\right|i}\right)\left({z-\left|a\right|i}\right)}}}=\lim _{R\to \infty }\pi {\frac {\exp \left({-{\frac {p\left|a\right|}{\hbar }}}\right)}{\left|a\right|}}=}
π
|
a
|
exp
(
−
p
|
a
|
ℏ
)
{\displaystyle {\frac {\pi }{\left|a\right|}}\exp \left({-{\frac {p\left|a\right|}{\hbar }}}\right)}
ובסה"כ מתקיים:
∫
−
∞
∞
d
x
exp
(
i
p
x
ℏ
)
x
2
+
a
2
=
π
|
a
|
exp
(
−
p
|
a
|
ℏ
)
{\displaystyle \int \limits _{-\infty }^{\infty }{dx{\frac {\exp \left({\frac {ipx}{\hbar }}\right)}{x^{2}+a^{2}}}}={\frac {\pi }{\left|a\right|}}\exp \left({-{\frac {p\left|a\right|}{\hbar }}}\right)}
.
כאשר לאינטגרל יש סימטריה כלשהי, ניתן לעבור למערכת קואורדינאטות אחרת שבה הוא מופיע בצורה פשוטה יותר. מעבר כזה מהווה למעשה מקרה פרטי של שיטת ההצבה .
דוגמה - חישוב שטח עיגול (בעל רדיוס R):
עוברים ממערכת קואורדינטות קרטזיות למערכת קואורדינטות פולריות ומקבלים אינטגרל פשוט הרבה יותר:
S
(
r
)
=
∫
0
R
d
y
∫
0
R
2
−
y
2
d
x
=
∫
0
R
r
d
r
∫
0
2
π
d
ϕ
=
π
R
2
{\displaystyle S(r)=\int _{0}^{R}dy\int _{0}^{\sqrt {R^{2}-y^{2}}}dx=\int _{0}^{R}rdr\int _{0}^{2\pi }d\phi =\pi R^{2}}
שימוש בהתמרות
יש מקרים בהם ניתן להציג את האינטגרל המסוים בעזרת התמרה מסוימת (למשל התמרת פורייה ) ולהשתמש בתכונות שלה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים