הצגת המקור של הדף "פרשת סרן ר'"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:
כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.
החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected
תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025
כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.
יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.
מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.
באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.
'''פרשת סרן ר'''' (ידועה גם כ'''פרשת וידוא ההריגה''') היא פרשה שראשיתה בתקרית ביטחונית בדרום [[רצועת עזה]], שאירעה ב-[[5 באוקטובר]] [[2004]] ובה נהרגה נערה פלסטינית בת 14, המשכה בתיאור התקרית בתוכנית הטלוויזיה "[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" ואחריתה ב[[תביעת דיבה]] שהוגשה בגינה ונדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט העליון ובתביעת נזיקין של משפחתה שהוגשה ב[[בית המשפט המחוזי בבאר שבע]].

במרכז הפרשה עומד [[קצין]] שבזמן התרחשות האירועים שירת ב[[חטיבת גבעתי]] כ[[מפקד פלוגה]] בדרגת [[דרגות צה"ל#סרן|סרן]], ונודע בשם "סרן ר'". במהלך התקרית יצא הקצין להסתערות על דמות חשודה שהתקרבה לאזור אסור לתנועה הסמוך למוצב עליו פיקד. הדמות החשודה, אימאן אל-האמס (או אלהמץ במקומות אחרים), כבת ארבע-עשרה, תושבת שכונת תל א-סולטאן ב[[רפיח]], נורתה למוות. כנגד סרן ר' הוגש [[כתב אישום]] אך הוא [[זיכוי (משפט פלילי)|זוכה]] ב[[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]].{{הערה|1={{nrg|חן קוטס-בר|אני אסתער שוב. כמו שצריך|011/717|25 בנובמבר 2005|1|1}}.}}

בתביעת נזיקין, שהגישה משפחת הנערה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ונדחתה עקב היות הפעולה חלק מפעולה מלחמתית, כתב השופט כי "ההריגה ווידוא ההריגה לא נדרשו לנטרול הסכנה לחיי החיילים, ולפיכך אסור היה לבצעם".{{הערה|1=[https://img.haarets.co.il/bs/0000017f-f502-d5bd-a17f-f73a46270000/56/41/0cc959130562289a37d2f652fcd1/20210520-131134.pdf ת"א 5709-12-12(לשעבר 7298/05) אלהמץ נ' מדינת ישראל]}}

== התקרית ==
הצגת התקרית להלן {{Coord|31|16|04.6|N|34|15|03.2|E|הערה={{רווח קל}}(מיקום התקרית)|type:landmark|display=inline)}} מבוססת על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (הצגה זו לא נסתרה בערעור לבית המשפט העליון).

{{מיקום מפורט בישראל|כותרת=כן|שם=מוצב גירית|רוחב=31.267953|אורך=34.250889|כיוון כתב=ימינה}}
סרן ר' שירת כמפקד הפלוגה המסייעת ב[[גדוד שקד]] של [[חטיבת גבעתי]] (תפקיד אליו נכנס כחודשיים לפני התקרית). בעת התקרית, ב-[[5 באוקטובר]] [[2004]], איישה פלוגתו את "[[מוצב]] גירית" ששכן בדרומה של [[רצועת עזה]], סמוך לגבול עם [[מצרים]] ול[[ציר פילדלפי]], במרחק של כמאתיים מטר מפאתי העיירה [[רפיח]]. בין המוצב לעיירה היה אזור [[דיונה|דיונות]] חשוף עם מעט שיחים, שטח שהוגדר כ'אזור ביטחוני מיוחד' שהכניסה אליו אסורה ושחלות עליו הוראות פתיחה באש מחמירות לאור תכיפות האירועים הביטחוניים באזור. כשבועיים לפני התקרית המדוברת בפרשה חדרו שלושה מחבלים למוצב השכן, מורג, פתחו באש והרגו קצין ושני לוחמים.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט ומרואן עת'אמנה|3 חיילים נהרגו בחדירת מחבלים אל מוצב צה"ל ליד היישוב מורג|787/022|23 בספטמבר 2004|1|}}}} בימים שלאחר מכן העביר המודיעין התרעות ממוקדות על כוונות של מחבלים לבצע פיגוע דומה גם במוצב גירית. כתוצאה מכך ישנו חיילי המוצב בחדר האוכל המוגן בבטון ולא במגורים הבלתי מוגנים, ותוגברה האבטחה סביב המוצב.{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיפים 5-7}}

בבוקר 5 באוקטובר 2004, בשעה 6:48, זוהתה דמות בסמוך לסוללה המקיפה את רחבת ה[[רק"ם]] של מוצב גירית, כשבעים עד מאה מטרים משער המוצב. ככל הנראה, חיילי הפלוגה שהיו אותה עת בעמדות התצפית התרשלו בתפקידם ולא צפו על המרחב בו נעה הדמות, וכך היא הגיעה כה קרוב לשער המוצב.{{הערה|שם=בגץ8|{{פס"ד עליון|קישור=05007410.o19|סוג=בג"ץ|עותר=סמיר אל המץ|משיב=צה"ל התובעת הצבאית הראשית}}, סעיף 8}} הדמות לבשה מכנסי [[ג'ינס]] וחולצה וחבשה [[כאפייה]] לראשה.

כאשר ראו את הדמות ירו החיילים לעברה ממספר עמדות ובמקביל הופעלה במוצב אזעקת חירום ובמערכת הכריזה נשמעה הקריאה "מחבל במוצב".{{הערה|שם=סעיף8|פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 8}} בעקבות הירי השליכה הדמות תיק שחור והחלה לרוץ לכיוון מזרח. במהלך ריצתה נפגעה מן היריות שנורו לעברה ונפלה, שוכבת מאחורי תלולית חול, נסתרת מעיני חיילי המוצב.{{הערה|שם=סעיף8}}

הדמות שהופיעה הייתה אימאן אל-האמס, נערה כבת ארבע עשרה, תושבת שכונת תל-א-סולטאן ברפיח.{{הערה|פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 5}} החייל שבתצפית הודיע ל[[חמ"ל]] כי מדובר ב"ילדה בת עשר", שנשלחה, להערכתו, לבחון את תגובת המוצב, וכי "אין צורך להרוג אותה". הדיווחים הללו לא הגיעו לאוזניו של מפקד הפלוגה, סרן ר', שלא האזין בעצמו לקשר. מפקד הפלוגה יצא לעבר הדמות והודיע בקשר כי הוא ועוד חייל "מתקרבים עוד יותר קדימה, [[וידוא הריגה|לוודא את ההריגה]]".{{הערה|שם=סעיף9|פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 9}} לאחר מכן התקרב אל הדמות שהייתה מעבר לתלולית, ירה לעבר גופהּ שני כדורים ממרחק קצר כדי לוודא שנוטרלה ואז שב אל ה[[קשר (אלחוטאי)|קַשָּׁר]] שהיה עמו, מטרים אחדים לאחור. אז נמלך בדעתו, סב אל עקביו, חזר לעבר המנוחה כדי לוודא שלא נשקפת סכנה מהגופה ומסביבתה, ותוך כדי כך ירה צרור לעבר המרחב שממזרח למקום שבו שכבה המנוחה, בתנועה סיבובית.{{הערה|שם=סעיף9}} אחר כך חזרו הקצין והקַשָּׁר אל הסוללה והקצין הורה להוציא מן המוצב [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור די-9 משוריין]] כדי לקבור את התיק בחולות.{{הערה|בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נכתב "מה היה בתיק אליבא דאמת לא נדע, כנראה, לעולם, שהרי הוא נקבר בחולות רפיח"(סעיף 146 של פסק דין המחוזי). לעומת זאת, בפסק הדין של בג"ץ בעתירה שהגישו הורי הילדה נאמר: "בשלב מאוחר יותר נבדקו גופת הנערה והתיק שנשאה עמה. החשד כי היא הייתה [[מחבלת מתאבדת]] ונשאה חימוש ממולכד הופרך, לאחר שבתיק נמצאו ספרים בלבד". השופט [[יצחק עמית]] כתב שקביעה זאת בפסק הדין של בג"ץ שגויה, "באשר אין חולק כי התיק נקבר בחולות ולא נבדק" ({{פס"ד עליון|קישור=10007510.p11|סוג=ע"א|עותר=פלוני|משיב=ד"ר אילנה דיין - אורבך}}, סעיף 14 לפסק דינו של השופט עמית)}} תוך כדי כך נורה כדור על ידי [[צלף (ירי)|צלף]] מכיוון רפיח אל עבר הלוחמים ששכבו על הסוללה. הכדור פגע במחסנית רובהו של אחד הקצינים, ששכב בסמוך לסרן ר'. רסיס מן הכדור פגע גם בידו של הקצין. הקצין הורה ל[[רכב קרבי משוריין|כלי רכב משוריין]] לצאת מן המוצב ו[[מיסוך עשן|לפזר עשן]] שיחצוץ בין הלוחמים לבין רפיח, כדי שיוכלו לשוב בבטחה אל המוצב.

בשעה 7:23 תדרך סרן ר' בקשר את [[חמ"ל]] המוצב ואת יתר העמדות בזו הלשון: "שים לב, אחרי זיהוי של הדמות שהגיעה מכיוון רחבת הרק"ם. הדמות הזאת הגיעה עד הסוללה של רחבת הרק"ם שנמצאת למטה.... תוך כדי היציאה שלנו מהמגן ביצענו אש. נשכבנו על הסוללה ברק"ם, ביצענו אש והרגנו אותה. אני מעריך שמדובר בנערה בין 15 ל-18. לא יכול להגיד לך בדיוק כמה", ובתשובה לשאלה הוסיף: "אני, אני גם וידאתי את ההריגה. יכולים להגיע עד הרחבה, יכול להיות שגם היה מתוכנן אירוע משיכה. יכול להיות שנשלחה עם תיק. יכול להיות שהייתה לה [[חגורת נפץ]] על הגוף שלה, ובכלל יכול להיות שרצתה לעשות לנו מבחן לראות איך אנחנו מגיבים. כאן קודקוד, כל מי שנע, זז, במרחב, גם אם זה בן שלוש, צריך להרוג אותו. עבור".{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 10}}

==סיקור התקרית באמצעי התקשורת==
התקרית זכתה לסיקור תקשורתי נרחב. [[ערוץ 2]] פרסם כתבה במהדורת החדשות המרכזית, את הפתיח סיפק העיתונאי [[גדי סוקניק]]:
:{{ציטוטון|הטענה הייתה שהחיילים חששו מפיגוע אבל מהר מאד התברר שהיא [המנוחה] הייתה בדרך לבית הספר. בילקוט היו ספרים}};
בגוף הכתבה ציין הכּתב [[סלימאן א-שאפעי]], כי: {{ציטוטון|הבוקר היא יצאה מ��יתה לכיוון בית הספר בדרך שהיא רגילה לעשות מדי יום יחד עם בני כיתתה. עדי ראייה סיפרו שלפתע נפתחה לעברה אש מעמדת צה"ל שניצבת על קו הגבול והיא נהרגה במקום.}}{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 16}}

העיתון [[ידיעות אחרונות]] פרסם כתבה במוסף סוף השבוע תחת הכותרת: "המ"פ רוקן מחסנית על גופת בת ה-13". צוטט שם, מפי חייל בפלוגה, כי: 
:{{ציטוטון|המ"פ יצא עם החפ"ק שלו... הוא הסתער לכיוון שלה לבד. הוא ירה בה שני כדורים, חזר אחורה לחפ"ק - ואז נתן לה צרור אוטומט... אין שום סיבה הגיונית למה שהוא עשה - לא לירות בה את שני הכדורים ובטוח לא את הצרור שאחרי. זה הדבר הכי מחליא שראיתי בשירות שלי...}} ועוד ביטויים קשים כיוצא באלה. חייל אחר הוסיף "הוא פשוט רוקן עליה מחסנית וחזר לכיוון הכוח".{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 17}}

אתר החדשות [[חדשות המחלקה הראשונה]] והעיתונאי [[בן דרור ימיני]] פרסמו השערות על קשר בין אל-האמס לארגון [[חמאס]]:
:{{ציטוטון|האם הילדה הייתה בשליחות מחבלים? ייתכן מאוד. החמאס פרסם את תמונתה של ההרוגה על תקן שהידה. החמאס אינו מפרסם תמונה כזאת על כל חלל פלסטיני. רק על אלה שלקחו חלק בפעולות מטעם החמאס. אלא שהחמאס הבין מייד מה קורה בישראל. הידיעה על השהידה, שפורסמה לראשונה באתר "מחלקה ראשונה", הורדה תוך שעות בודדות מאתר החמאס. הרי עדיף שהישראלים יספרו שמדובר בילדה תמימה "בדרכה לבית הספר".}}{{הערה|1=בן דרור ימיני, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=780 תגובה לאביגדור פלדמן], nrg מעריב, 23 בדצמבר 2009}}

== תחקור התקרית והעמדת סרן ר' למשפט צבאי==
בשבוע שחלף לאחר התקרית [[תחקיר ארגוני|תיחקרו]] את האירוע מפקד הגדוד שפלוגה ב' היא חלק ממנו, מפקד חטיבת גבעתי, מפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה ומפקד [[אוגדת עזה]]. בתחקיר האחרון נקבע כי הקצין פעל כראוי. את מסקנות התחקיר הזה קיבלו ואישרו גם הדרגים הבכירים בצה"ל, לרבות הרמטכ"ל, [[משה יעלון]].{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 11}}

בעקבות הפרסומים ב[[אמצעי התקשורת]] הודיע מפקד החטיבה לסרן ר' כי בנסיבות שנוצרו הוא יתקשה לפקד על הפלוגה ולפיכך הועבר הקצין מתפקידו והוּצא לחופשה. נפתחה [[חקירת מצ"ח]] בעניינו, וכשבא לחקירה, ב-[[26 באוקטובר]] [[2004]], נעצר. הוא הוחזק במעצר סגור במשך שבועיים, ובמהלכם נחקר. ב-[[22 בנובמבר]] [[2004]] הוגש נגדו [[כתב אישום]].{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 12}}

כתב האישום הצבאי כלל חמישה סעיפי-אישום. שני פרטי האישום הראשונים ייחסו לסרן ר' עבירות של שימוש בלתי חוקי בנשק. באישום הראשון נטען כי לאחר שהמנוחה נפגעה יצא אליה הקצין, נעמד מעליה, כיוון אליה את נשקו וירה שתי יריות. באישום השני נטען כי לאחר מכן שב אליה, נעמד באופן דומה מעליה, כיוון את נשקו מטה אל עבר המנוחה וירה בה בירי אוטומטי כעשרה כדורים, עד שרוקן את מחסנית נשקו. אישום שלישי ייחס לסרן ר' [[שיבוש הליכי משפט]], משום שפנה לאחד מן ה[[מ"כ]]ים בפלוגה וביקשוֹ לשנות את הגרסה שמסר בתחקיר המג"ד, וכן פנה לשני חיילים נוספים וניסה לשכנעם כי לא ראוהו יורה לכיוון המנוחה. האישום הרביעי ייחס לקצין [[חריגה מסמכות]] עד כדי סיכון חיים או בריאות, בכך שהורה לחייליו לסטות מהוראות הפתיחה באש החלות באזור ולירות – על מנת להרוג – בכל מי שנכנס לתחום האב"ם, גם אם הוא בן שלוש. האישום החמישי ייחס לו עבירה נגזרת מדרגתו, התנהגות שאינה הולמת.{{הערה|[https://cdn.the7eye.org.il/uploads/2023/03/f90832bd-0f5c-4144-93a2-8d51ef460cbf-FFF8526310BC43B2A81CC4B1913D7D02_f_1679642013519_original_copy.pdf סרן ר' נגד ד"ר אילנה דיין וטלעד אולפני ירושלים בע"מ], אתר העין השביעית}}

==זיכוי בבית הדין הצבאי==
ב-[[15 בנובמבר]] [[2005]] פסק בית הדין הצבאי שסרן ר' [[זיכוי (משפט פלילי)|זכאי]] מכל אשמה.
בית הדין קבע ממצאים עובדתיים בנוגע לאירועי בוקרו של יום [[5 באוקטובר]] [[2004]] במוצב גירית, ובנוגע להתנהלות הקצין ופקודיו לאחר מכן בתחקירים. בית הדין מצא, ביחס לעדויותיהם של החיילים שסיפרו כי ראו את הקצין יורה לעבר גופת המנוחה, כי שקר הן ונבעו מרצון להתנקם במפקד הפלוגה אותו לא חיבבו. בית הדין נתן אֵמון מלא בעדותו של סרן ר'. הוא קבע בין היתר כי התנהגותו ופעולותיו היו סבירות מבחינה מבצעית, ערכית ומשפטית, על רקע נסיבות האירוע. בית הדין מצא גם כשלים חמורים בהתנהלות מערכת התביעה הצבאית.{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 41}}

== המשך דרכו הצבאית של סרן ר' ==

לאחר המאורעות הללו יצא סרן ר' לחופשת לימודים לצורך השתלמות בתחום [[משאבי אנוש|משאבי האנוש]]. במהלך החופשה פרץ [[מבצע עופרת יצוקה]] וסרן ר' התנדב להפסיק את חופשתו ולהצטרף למבצע. הוא אף קודם לדרגת [[דרגות בצה"ל|רב-סרן]].{{הערה|1={{nrg|אמיר בוחבוט|סרן ר' עלה בדרגה וחזר להילחם ברצועת עזה|838/812|12 בינואר 2009|1|1}}}} בשנת 2014 הוחלט לסיים את שירותו בצה"ל, במסגרת תהליך של צמצום כוח האדם בצה"ל.{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|סרן ר' פוטר: "צה"ל ממשיך במסע העוול"|2739875|23 באפריל 2014}}}}

==תוכנית "עובדה"==
ב-[[22 בנובמבר]] [[2004]], היום בו הוגש כתב האישום נגד סרן ר', שודר בתוכנית "[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" [[תחקיר עיתונאי]]{{הערה|שם=tik|{{העין השביעית||עובדה לא מדויקת אחת|40264|12 בדצמבר 2009}}}} שהשתמש בצילומים מחקירת סרן ר' במצ"ח, צילומי אמצעי תצפית אלקטרוני מהמוצב שכלל הקלטות מרשת הקשר, וצילומי וידאו של חיילי הפלוגה, ביחד עם צילומי אילוסטרציה,{{הערה|פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, פסקה 22}} להעביר את העובדות שנטענו בכתב האישום נגד סרן ר', ללא שהוצגה גרסתו של סרן ר' או האפשרות שכתב האישום אינו נכון. במבוא למשדר הצהירה [[אילנה דיין]]: "התמונות האלה, מייד תראו, לא משאירות כמעט פירור מהתחקיר המבצעי שבוצע בתוך הצבא".{{הערה|פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, פסקה 23}}

===מניעים לשידור התחקיר===
בריאיון עיתונאי של [[אילנה דיין]] ל[[מרדכי חיימוביץ]], מצוטט מפיה של דיין:{{הערה|1=מרדכי חיימוביץ, [http://www.nrg.co.il/online/4/ART/918/711.html חרדת הכישלון, זה מה שמדרבן אותי באמת], nrg, {{כ}}8.4.2005}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האם הבעיה שלנו היא באמת האם המ"פ ירה או לא ירה עוד צרור בגופתה של הילדה?...על זה תקום או תיפול שאלת [[טוהר הנשק]] של צה"ל? ואולי השאלה המשמעותית יותר היא האם צבא יכול לאורך זמן לפעול כך באוכלוסייה? האם אפשר לצפות מחיילים שנורא פוחדים למות לפעול אחרת. האם הדרג המדיני יכול לרחוץ בניקיון כפיו ולהפיל הכל על המ"פ?...ניסיתי להגיד משהו וכנראה לא אמרתי אותו מספיק ברור. יצא כאילו אני שמתי את המ"פ על הצלב...אבל ברגע שהקשר מטרטר ונשמע הדיווח:'קודקוד מוודא הריגה', מתגמדים הדברים האחרים בכתבה. אבל אולי קודקוד וידא הריגה כי חשב שהוא מנטרל איום? אולי חשב שהיא עלולה להפעיל מתג של מטען? שהיא פיתיון? אלא שה'קודקוד מוודא הריגה' זה מה שנטמע בתודעה ואת זה הייתי חייבת להביא בחשבון. יצא שצלבנו את המ"פ וחייליו בזמן שרצינו להראות: שימו לב עד לאן הסיטואציה הזאת מביאה את כולנו".}}

בכתב התביעה טען סרן ר' כי המניע לשידור התחקיר הוא "חיפוש דם", רדיפה אחר סנסציה "כדי להשיג אחוזי צפייה גבוהים" ו"נתח רייטינג עסיסי", או כדי "לשרת אג'נדה אישית נסתרת של מי מן העוסקים במלאכה".{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 169}}

===בעקבות שידור "עובדה"===
הרמטכ"ל [[משה יעלון]] הגיב לתחקיר ב-[[12 בדצמבר]] [[2004]]: "זו כתבה שקרית, מזעזעת ורעה מאוד", יעלון האשים את צוות התוכנית בעריכה מגמתית ושקרית של חומרים, שיצרו רושם מוטעה כאילו חיילים ירו לעברה של הילדה, צחקו ולאחר מכן חגגו. הוא טען כי בכתבה חוברו אירועים מזמנים שונים.{{הערה|1={{ynet|דיאנה בחור-ניר|הרמטכ"ל נגד "עובדה"|3017310|12 בדצמבר 2004}}}}

למחרת הדברים של יעלון הופיעה דיין ב[[כנס הרצליה]], ונאמה במושב "חברה תקשורת וממשל": {{ציטוטון|הצבא לא מסוגל להתמודד עם ��וכניות תחקיר כמו 'עובדה'. הדיווח העובדתי האמיתי שמספר את הסיפור האמיתי לציבור, הוא משהו שאינכם רגילים בו. אתם רגילים לדיווח מטעם}}.{{הערה|שם=הולר|{{ynet|רועי הולר|עימות חריף: אילנה דיין נגד דו"צ|3017866,00|13 בדצמבר 2004}}}}

אמירה זו עוררה תגובה של [[דובר צה"ל|דוברת צה"ל]] [[רות ירון]]: {{ציטוטון|את לא בוחלת בשום דבר, אפילו כעיתונאית מקצועית את 'מבשלת' קלטת כדי להמחיש דרמה. את לא בוחלת בדבר. מבחינתך התמונה הוויזואלית נמצאת בראש סדרי העדיפויות ועומדת לפני הכל, גם לפני האמת.}}{{הערה|שם=הולר}}

===תביעת הדיבה - בית המשפט המחוזי===
סרן ר' הגיש תביעת דיבה כנגד מנחת התוכנית, [[אילנה דיין]], והזכיינית "[[טלעד]]". השופט [[נועם סולברג]], ב[[בית המשפט המחוזי בירושלים]], פסק כי הדיווח הציג את התקרית באופן ש"נוטה מהאמת" ושלנתבעות לא עומדת [[הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע|הגנת אמת הפרסום]] ו[[הגנת תום הלב בלשון הרע|הגנת תום הלב]]. בנימוקיו לפסק הדין כתב בית המשפט כי:
{{ציטוט|תוכן=בכתבה שהכינו ושידרו הנתבעות ישנם דברי לשון הרע על התובע. התובע הוא גיבור הכתבה, והאירוע מסופר בעיקר באמצעות דמותו. הכתבה קובעת עובדות לגביו ושופטת אותו. הוא מוצג בה כמי שיצא מוגן לעבר ילדה קטנה ירויה, ירה בה מרובהו ואז שב וירה צרור לגופתה. הוא נשמע מורה לחייליו הוראה אכזרית לירות בכל מה שבמרחב לרבות פעוטות. הוא מוצג כאילו ניסה להסתיר את מעשיו בעת התחקירים בהפעלת לחץ על פקודיו לשקר. בחקירתו במצ"ח, עולה מן הכתבה, הוא מיתמם ומתפתל, עושה עצמו כלא-מבין מה פּסול היה במעשים הללו. הצופה לומד כי חייליו, כמותו, יורים בילדה קטנה באדישות ובאטימות, מכח צייתנות עיוורת להוראות אטומות, ולבסוף חוגגים את ניצחונם...{{ש}} ברם, העובדות הללו שצוּינו לעיל כלשון הרע הוצגו תוך סטייה מן האמת... המנוחה לא הייתה ילדה תמימה בדרכה לבית הספר. המניע לפתיחה באש לא היה מיקומה של המנוחה, כי אם הסכנה שחשו הלוחמים. הירי לא היה מתוך אדישות ואטימות, כי אם ירי מבצעי של לוחמים המסכלים מִתקפה. התובע רץ לעבר מקור האיום כשהוא חשוף לצלפי רפיח ולתיק החשוד כמטען נפץ שנשאה עִמה המנוחה, בחירוף נפש. הוא ירה לעבר המנוחה שני כדורים כדי לנטרל את הסכנה, וצרור נוסף ירה למרחב שמעבר לה. זו הייתה גם גרסתו שבה דבק בחקירות במצ"ח, שם גם טען כי חיילים המבקשים את רעתו העלילו עליו בדיות. הוראתו בקשר בסוף האירוע לא הייתה הנחיה לירות בפעוטות, כי אם דירבון החיילים לשמור על ערנות ודריכות. לעליצות החיילים לא היה כל קשר, כרונולוגי או ענייני, לאירוע, והתחקירים הצבאיים חשפו, באופן כללי, את האמת.}}{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 184-185}}

הנתבעות חויבו לשלם לסרן ר' [[פיצויים]] בסך 300,000 ש"ח ולפרסם [[התנצלות]] בפניו. בנוסף חויבו הנתבעות לשלם לסרן ר' שכר טרחת עו"ד בסך 80,000 ש"ח.

===קטעי התוכנית השנויים במחלוקת ===
====קטע המוזיקה הקצבית====

העניין השנוי ביותר במחלוקת הוא חיבור של תקרית הירי עם מסיבה מאולתרת שערכו החיילים. כך מתאר זאת בית המשפט המחוזי:

:{{ציטוט|תוכן=לאחר מכן מוקרן הקטע מתוך הקלטת הביתית שצולם בע�� האירוע עצמו, באחת העמדות. נראים שם חיילים עטויי אפודים וקסדות, ברקע הכתובית "צולם על ידי אחד הלוחמים בפלוגה", וכך הם אומרים: "ווי, איך שהוא ריסס אותה מטווח אפס..."; "לא, אני לא רואה אותה, אפשר לראות את המצלמה?"; "תראה לנו רגע את המצלמה". לאחר מכן נראית לרגע קצר תעלת קשר במוצב, מתוך הקלטת הביתית, ומיד אחר-כך חיילים מן הפלוגה יושבים בחדרם ונעים לצלילי מוזיקה קצבית שנשמעת כמעין מסיבת ריקודים מאולתרת, מחייכים, מאושרים ונינוחים, אחד מהם מסמן באצבעות שתי ידיו 'וי' למצלמה, אחרים מנופפים בידיהם או מצביעים לכיוון המצלמה. אילנה דיין: "התמונות האלה מופיעות מיד אחרי אירוע הירי על קלטת הווידאו שצילמו חיילי המוצב. משהו בפלוגה המסייעת של גדוד שקד התחיל להשתבש מזמן". כאן מסתיימת הצגת צילומי המסיבה, והחוזי הוא של חיילים העומדים לבושים בתלבושת קרבית ליד החמ"ל.|מקור={{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 33}}}}

אלא שאין קשר כרונולוגי בין האירועים, המסיבה המאולתרת נערכה לרגל ראש השנה, כשלושה שבועות '''לפני''' אירוע הירי.{{הערה|שם=tik}}

====קטע ירי המא"ג וההתנצלות בעקבותיו ====

בכתבה מוצג קטע וידאו ושמע של חייל היורה ב[[מקלע]] מסוג [[מא"ג]].
במהלך הירי מתווכחים החיילים מי ינקה את המקלע לאחר הירי.

בית המשפט המחוזי קבע כי:{{ציטוטון|תמונות הירי מן המקלעים הוצגו בכתבה, כזכור, כתמונות אותנטיות מן האירוע עצמו}}.{{הערה|שם=סעיף125|פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 125}}
בית המשפט המחוזי קבע כי בכך גרמה הכתבה לאירוע להראות לא כמגננה מסכנות חיים אלא כזחיחות ושאננות.{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 124}}

לעומת זאת טענה דיין כי כוונתה הייתה לתת תמונת [[אילוסטרציה]]. בריאיון לתוכנית "[[תיק תקשורת]]" אמרה דיין כי שגתה בנושא זה והיה עליה להוסיף כיתוב "תמונת אילוסטרציה". בעקבות תחושתה זאת התנצלה דיין בתוכנית העוקבת:
{{ציטוט|תוכן=מילה אחרונה של הבהרה מצידנו: לחייל שנראה בכתבה יורה מעמדה במוצב אין קשר לאירוע הספציפי הזה. הטעות האחת הזו נבעה מכך שצילומי הירי מופיעים בקלטת וידאו שהוגשה לבית המשפט. אין חולק, וזה אושר באוזנינו גם על ידי גורמים מוסמכים בצה"ל, שהיה ירי כבד מן העמדות מיד אחרי הזיהוי של הילדה איימאן, והירי הזה נמשך כאמור דקות ארוכות מאוד".|מקור={{הערה|שם=סעיף125}}}}

בית המשפט המחוזי ביקר את תוכן התנצלות זו, משום שלדידו אינה מתקנת את הבעיה העיקרית של צילומים אלו, תחושת הזחיחות לכאורה בה היו החיילים באירוע:
{{ציטוט|תוכן=אינני משוכנע כי הירי באירוע היה רב אף יותר מזה שהוצג בכתבה, אולם כאמור, לא כמות הירי עיקר, ולא כלי הירי עיקר, כי אם המסר המתקבע בתודעתו של הצופה על טיבו של הירי, על ירי הנעשה בנינוחות, לא תחת איום, באדישות, בהיסח הדעת, באכזריות. יש אמת חלקית בלבד בהצגת התמונה כך. הצילומים שבקלטת הביתית מלמדים גם כי בעת האירוע עצמו, לאחר שנודע שהדמות נפלה ובעת שהתובע הסתער לעברה, היו אחדים מבין החיילים שבעמדות עסוקים בצילום האירוע בווידאו, בניסיון 'להצליח' לצפות במתרחש, ולא בהתמודדות עם האירוע. יש אפוא בהצגת התמונות הללו אמת מסוימת, אולם יותר מכך יש בהן משום עיוות האמת.|מקור={{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 127}}}}

==== עניינים אחרים בכתב התביעה====
עניינים רבים אחרים הועלו בכתב התביעה על התחקיר - למשל השימוש של דיין בטענה כי אימאן אל האמס הייתה "ילדה בדרך לבית הספר", בית המשפט המחוזי מבקר את השימוש הזה: "הצגת המנוחה כילדה תמימה שהייתה בדרך לבית הספר חוטאת לאמת"{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 121}} ומסתמך על פסיקת בית הדין הצבאי, לפיה לא הייתה בדרך לבית הספר. יתרה מזו, בית הדין הצבאי פסק כי לא סביר שגורם תמים יגיע לשם.

עניין מהותי נוסף שהועלה בתביעה הוא השמטת ירי הצלף מרפיח (שלא הוזכר בכתבה). דיין טענה כי ירי זה אינו חלק מהאירוע,{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 148}} בית המשפט המחוזי קבע כי "אין שחר לדברים האלה. לא ניתן לקטוע אירוע מבצעי אחד, רצוף, בתוך זירה מצומצמת, בהשתתפות אותם 'שחקנים', ולהיתלות בקטיעה הזו על מנת להשמיט פרטים מרכזיים וחשובים להבנת האירוע.".{{הערה|1=פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, סעיף 149}}

===תגובות לפסק הדין של בית המשפט המחוזי===

פסק הדין הביא לתגובות רבות באמצעי התקשורת. תגובות אלה הן משני סוגים:
* תגובות העוסקות בפסק הדין: מנתחות את משמעותו, תומכות בו{{הערה|{{nrg|[[בן-דרור ימיני]]|שבויים במניפולציות|980/139|19 בדצמבר 2009||}}{{ש}}{{nrg|בן כספית|חכמים על חלשים|308/819|23 בנובמבר 2011|1|2}}}} או מתנגדות לו,{{הערה|{{ynet|[[רון בן ישי]]|דרישת פיצוי מאילנה דיין - תקדים מסוכן|3817231|9 בדצמבר 2009}}{{ש}}{{הארץ|רועי פלד|מכה אנושה לחופש העיתונות|1.1294541|13 בדצמבר 2009}}{{ש}}{{הארץ|עמוס הראל|פסיקת סולברג נגד "עובדה" – נוקאאוט לתקשורת|1.1294029|9 בדצמבר 2009}}{{ש}}{{הארץ|[[אביגדור פלדמן]]|ניתוח ספרותי של פסק הדין בתביעת הדיבה של סרן ר' נגד אילנה דיין ונגד "עובדה"|1.1295573|18 בדצמבר 2009}}{{ש}}{{העין השביעית|[[משה נגבי]]|התבטאות לא ראויה|19844|17 בדצמבר 2009}}}}{{הערה|שם=tik}} ועוסקות במסקנות המתבקשות.{{הערה|{{גלובס|[[מתי גולן]]|אסור לאפשר לאילנה דיין להמשיך|1000521003|9 בדצמבר 2009}}}} בשיחה עם עורך העיתון "[[מקור ראשון]]", [[אמנון לורד]], הביעה אילנה דיין חשש שאף אם ערעורה יתקבל בבית המשפט העליון, חוגים שונים בציבוריות הישראלית יפרשו זאת כ"אחווה אידאולוגית בינה לבין השופטים".{{הערה|1=מקור ראשון, יומן, 18.12.09}}
* תגובות העוסקות בתגובתם של אמצעי התקשורת לפסק הדין.{{הערה|1=[[קלמן ליבסקינד]], [https://www.makorrishon.co.il/nrg/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=830 האג'נדה של אילנה דיין והאג'נדה שלי], באתר [[nrg מעריב]], 12 בינואר 2010{{ש}}{{nrg|בן דרור ימיני|שבויים במניפולציות|980/139|19 בדצמבר 2009||}}}}{{הערה|שם=tik}}

[[האגודה לזכות הציבור לדעת]] העניקה את [[הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'|פרס ביקורת התקשורת]] למשפחתו של סרן ר', "ועדת הפרס קובעת כי מדובר במופת למלחמה אמיצה ועיקשת של אנשים מן השורה למען אתיקה ו[[יושרה]] בעשייה העיתונאית הישראלית. הפרס יוענק לאביו של סרן ר', כנציג המשפחה".{{הערה|1=[http://filesdot.imw.org.il/awards_2010/captain_r.pdf משפחתו של סרן ר' היא הזוכה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת לשנת 2010], הודעה לעיתונות של האגודה לזכות הציבור לדעת, 12.1.2010}}

===ערעור - בית המשפט העליון===
בתחילת פברואר 2010 הגיש סרן ר' ערעור ל[[בית המשפט העליון]] בדרישה לפיצויים גבוהים יותר{{הערה|{{הארץ|תומר זרחין|רס"ן ר' ערער לעליון: דורש פיצויים גבוהים יותר|1.1187590|3 בפברואר 2010}}}} ובהמשך החודש הגישו דיין וטלעד ערעור על הכרעת הדין.{{הערה|{{גלובס|[[יובל יועז]]|להורדה! ערעור אילנה דיין על פסק הדין של סולברג - 71 עמודי מתקפה|1000539251|15 בפברואר 2010}}}}

[[מועצת העיתונות]] ביקשה להצטרף לערעורה של דיין לבית המשפט העליון כ[[ידיד בית המשפט|ידידת בית המשפט]].{{הערה|{{וואלה!|אמילי גרינצווייג,|בידידות, מועצת העיתונות|1770793|21 בדצמבר 2009}}}} נשיאת המועצה, [[דליה דורנר]] אמרה כי "(אנחנו במועצת העיתונות) לא ננקוט צד לגבי פסק דין סרן ר'", משום שהדעות עליו חלוקות בקרב ציבור העיתונאים.{{הערה|1={{וואלה!|וואלה ברנז'ה|דורנר: "לא ננקוט צד לגבי פסק דין סרן ר'"|1624295|22 בדצמבר 2009}}}} בית המשפט העליון דחה את בקשתה של מועצת העיתונות, אך עיין בטענותיה והתחשב בהן.

בערעור נדון האיזון בין [[חופש הביטוי]] ו[[חופש העיתונות]] לבין הזכות לשם טוב. בפסק הדין, שניתן ב-[[8 בפברואר]] [[2012]], נקבע שבכתבה של "עובדה" יש לשון הרע כלפי סרן ר', אך לדיין עומדת [[הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע|הגנת "אמת דיברתי"]] משום שבהתאם לעיקרון ש"על מנת שיזכה לחסות תחת כנפיה של הגנת האמת על המפרסם להראות איפוא כי הפרסום היה אמת כפי שהייתה ידועה בעת הפרסום. אין הוא נדרש להציג אמת שמתגלית בדיעבד"{{הערה|פסק דינו של השופט ריבלין בערעור בבית המשפט העליון, סעיף 92}} התקיים "תמונת המציאות כפי שעלתה מן הכתבה בכללותה אינה שונה באופן מהותי מהאמת, כפי שהייתה ידועה באותה שעה, בהתאם ליכולות הבירור העומדות בפני עיתונאי סביר".{{הערה|פסק דינו של השופט ריבלין בערעור בבית המשפט העליון, סעיף 97}} בהמשך לדבריו אלה, שבהם קיבל השופט ריבלין את ערעורה של דיין, ציין גם כי "הצגת המסיבה והתמונות של חיילים חוגגים, שצולמו בזמן אחר ובמקום אחר, אף כי היו מצויים על אותה קלטת שכללה גם תמונות רלוונטיות אינה מעידה על בחירה עיתונאית זהירה במיוחד. יש בה משום חוסר טעם משווע אף שהמצג הנראה בהן הוא אמת."{{הערה|פסק דינו של השופט ריבלין בערעור בבית המשפט העליון, סעיף 99}} הוא הוסיף כי "אכן, חלק מאמירותיה של דיין במהלך השידור היו מיותרות, אם לומר את המעט. ראוי היה לה כי תנקוט מידה רבה יותר של ריסון עצמי ושל צניעות לנוכח הקושי המובנה בראיית התמונה המלאה עובר לשידור הכתבה".{{הערה|פסק דינו של השופט ריבלין בערעור בבית המשפט העליון, סעיף 123}}

בית המשפט העליון קיבל פה אחד את ערעורה של דיין. ביחס ל[[טלעד]] השופטים קבעו כי ה[[קדימון]] ששודר לקראת התוכנית היווה לשון הרע, פסקו שהזכיינית "טלעד" תשלם לקצין פיצוי מופחת, בגובה מאה אלף שקלים, וביטלו את חיובה של "טלעד" לשדר הודעת תיקון.{{הערה|פסק דינו של השופט ריבלין בערעור בבית המשפט העליון, סעיף 132}}

===דיון נוסף===
בספטמבר [[2014]] נפסק ב[[דיון נוסף]] בהרכב של תשעה שופטים, שנערך לבקשתו של סרן ר', שלא לשנות מהתוצאה האופרטיבית של פסק הדין בערעור וההגנה הורחבה מ"אמת דיברתי" ל"תום לב".{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=12021210.s11|סוג=דנ"א|עותר=פלוני|משיב=אילנה דיין וטלעד}}, ניתן ב-19 בספטמבר 2014}}

בדיון הנוסף נפסקה הלכה חדשה, שאימצה למשפט הישראלי את הגנת "העיתונאות האחראית". לפי הגנה זו, יוצרו של חיבור בעל אופי עיתונאי, שיש בו עניין ציבורי משמעותי, ואשר קדמה לו עבודה עיתונאית זהירה ואחראית, נושא בחובה מוסרית או חברתית לפרסם חיבור זה לצורך תחולת הגנת תום הלב של חוק [[לשון הרע]].{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16010630.l02|סוג=רע"א|עותר=חננאל רחמים דיין מגד|משיב=יאיר לפיד}}}}

==תביעת נזיקין==
משפחת של אימאן אל-האמס, הנערה שנהרגה בתקרית, הגישה [[תביעת נזיקין]] נגד [[משרד הביטחון]]. [[בית המשפט המחוזי בבאר שבע]] דחה את התביעה, בהתאם לסייג המופיע ב[[חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)]], תשי"ב-1952: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל".{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|פרשת סרן ר': נדחתה תביעת משפחת נערה מעזה שנהרגה מאש צה"ל ב-2004|59349230|20 במאי 2021}}}}

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.news1.co.il/uploadFiles/827419459819794.doc א (י-ם) 8206/06 סרן ר' נגד ד"ר אילנה דיין וטלעד אולפני ירושלים בע"מ], ניתן ב-7 בדצמבר 2009 - פסק הדין של בית המשפט המחוזי
* {{פס"ד עליון|קישור=10007510.p11|סוג=ע"א|עותר=פלוני|משיב=ד"ר אילנה דיין-אורבך וטלעד אולפני ירושלים בע"מ}}, ניתן ב-8 בפברואר 2012 - פסק הדין של בית המשפט העליון
* [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\12/210/021/s11&fileName=12021210.s11&type=4 פלוני נגד ד"ר אילנה דיין-אורבך וטלעד אולפני ירושלים בע"מ]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, ניתן ב-18 בספטמבר 2014 - פסק הדין של בית המשפט העליון בדיון הנוסף
* {{nrg|קלמן ליבסקינד|האלוף והאיום: גילויים חדשים בפרשת סרן ר'|031/863|7 בינואר 2010|1|2}}
* {{העין השביעית|[[תהילה שוורץ-אלטשולר]]|מסלול עוקף אמת-דיברתי|10065|17 בינואר 2010}} - ניתוח פסק הדין בעניין סרן ר' נגד אילנה דיין
* {{החינוכית|[[עמנואל רוזן]]|תיק תקשורת|79|פרק 847|12066}} - אילנה דיין מתראיינת לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין תביעת הדיבה של סרן ר'
* {{וואלה!|עמוס הראל|משפט "וידוא ההריגה" או "וידוא החריגה"?|631916|28 בנובמבר 2004}}.
* {{הארץ|עמוס הראל|החל תחקיר מותה של בת ה-13 מרפיח: הבדלי גירסאות בין המ"פ מגבעתי לחייליו|1.1493054|12 באוקטובר 2004}}.
* [[עפר שלח]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4541002&postcount=33 יורים ומטייחים], [[ידיעות אחרונות]] המוסף לשבת, {{כ}} 26.11.2004, עמודים 4–5 ו-25, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:סרן ר'}}
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה צבאית]]
[[קטגוריה:האינתיפאדה השנייה באמצעי התקשורת]]
[[קטגוריה:פסקי דין של בית הדין הצבאי]]
[[קטגוריה:פסקי דין של בית המשפט המחוזי בירושלים]]
[[קטגוריה:פסקי דין של בית המשפט העליון]]
[[קטגוריה:פסקי דין פליליים בישראל]]
[[קטגוריה:עובדה (תוכנית טלוויזיה)]]
[[קטגוריה:ביקורת התקשורת בישראל]]
[[קטגוריה:ילדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני]]
[[קטגוריה:נפטרים על פי ויקינתונים]]
[[קטגוריה:נולדים על פי ויקינתונים]]
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Coord (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Nrg (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:גלובס (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:החינוכית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:העין השביעית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:וואלה! (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:טען סקריפט (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מיקום מפורט בישראל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מיקום פירוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה אוטומטית/אורך (עריכה)
תבנית:מפה אוטומטית/רוחב (עריכה)
תבנית:מפת ביניים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת מיקום (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מפת מיקום/ישראל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת מיקום/מערב הנגב (עריכה)
תבנית:מציין מיקום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נקודת מיקום (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נקודת מיקום/חישוב רגיל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נקודת מיקום/כתיבה אנכית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:פס"ד עליון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוט/style.css (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוטון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור שבור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Coordinates (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
חזרה לדף פרשת סרן ר'.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_סרן_ר%27"