הצגת המקור של הדף "פצצת ביקוע גרעיני"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

[[קובץ:Nagasakibomb.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת [[ענן פטרייה|הפטרייה]] של פצצת "[[איש שמן]]" שהוטלה על [[נגסאקי]], שצולמה מ[[מפציץ]] [[בואינג B-29 סופרפורטרס]]]]
{{נשק גרעיני}}
'''פצצת ביקוע גרעיני''' (הידועה בשם "'''פצצת אטום'''", על-אף שזהו שם מטעה מבחינה מדעית) היא סוג של [[נשק גרעיני]], כלומר נשק המנצל את ה[[אנרגיה]] הרבה שאגורה ב[[גרעין האטום|גרעיני אטומים]] הכבדים מ[[ברזל]]. אנרגיה זו משתחררת בתהליך של [[ביקוע גרעיני]] שהוא פירוק הגרעין הכבד לגרעינים קלים יותר. אין כלל הקובע מה יהיו גרעיני האטומים הנוצרים, למעט שסך הפרוטונים והנייטרונים חייב להישמר. כדוגמה, גרעין של [[אורניום]]<sup>236</sup> אינו יציב, ומתפרק תוך זמן קצר לשני גרעינים נפרדים, שיכולים להיות – אך לא חייבים להיות – גרעין של [[קריפטון]]<sup>92</sup> וגרעין [[בריום]]<sup>141</sup> בתוספת 3 [[נייטרון|נייטרונים]] חופשיים{{הערה|141+92+3=236}}. במהלך הפירוק נפלטות [[קרינת גמא|קרני גמא]] בעוצמה גבוהה, שמקורה בהפרש בין האנרגיה ש[[הכוח הגרעיני החזק|החזיקה את הגרעין]] הכבד וסכום האנרגיות שמחזיקות את הגרעינים שנוצרו. כאמור, עבור כל יסוד כבד מברזל הפרש אנרגיה זה הוא חיובי.

עוד לפני פיתוח הנשק הגרעיני היה ידוע שבתהליך הביקוע משתחררת אנרגיה רבה מאוד. לדוגמה, גרם בודד של [[רדיום]] פולט אנרגיה ששקולה לאנרגיה הנפלטת משריפת מכלית [[בנזין]] מלאה{{הערה|מדובר ב-18,000 ליטר של בנזין בערך}}, אך לא היה ידוע כיצד לגרום לגרעינים להתפרק באופן יזום כך שיתקבל פרץ קצר ועצום של אנרגיה. עם גילוי [[תגובת שרשרת גרעינית|תהליך השרשרת]] נפתרה שאלה זו, ונפתח הפתח לפצצות בהן קילוגרמים ספורים של [[חומר בקיע]] פולטים בשבריר שנייה את כמות האנרגיה של עשרות אלפי טונות של [[חומר נפץ]] רגיל, וכך גורמות להרס בהיקף חסר תקדים.

פיתוח וייצור נשק גרעיני היוו נקודת מפנה בהיסטוריה של המלחמות ושל היחסים הבין-לאומיים בכלל. לראשונה נוצר איום ממשי של הרג מיליונים תוך דקות, ונוצר [[מאזן אימה|מאזן האימה]] שמרתיע את ה[[מעצמה|מעצמות]] הגרעיניות ממלחמה גלויה זו בזו.

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] עסקו [[ארצות הברית]], [[גרמניה הנאצית]] ואף [[האימפריה היפנית]] בפיתוח נשק גרעיני. למרות הישגים משמעותיים ב[[פרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית]] ושל [[פרויקט הגרעין של יפן|יפן]], רק מאמץ הפיתוח של ארצות הברית – "[[פרויקט מנהטן]]" – הגיע לייצור פצצה גרעינית בפועל. ראש הפרויקט האמריקני, הפיזיקאי היהודי [[רוברט אופנהיימר]], זכה לפרסום רב וכונה "אבי פצצת האטום". צוות בראשות [[אנריקו פרמי]] השיג את [[תגובת שרשרת גרעינית|תגובת השרשרת הגרעינית]] מעשי ידי אדם הראשונה בעולם. בשנת [[1942]] וב־[[1945]] נוסה הנשק הגרעיני לראשונה באתר [[ניסוי טריניטי|טריניטי]], סמוך ל[[אלאמוגורדו]], [[ניו מקסיקו]]. בעקבות הצלחת הניסוי יוצרו שתי פצצות ביקוע גרעיני, ש[[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי|הוטלו על הערים היפניות הירושימה ועל נגסאקי]]. מספר ימים לאחר הטלת פצצת האטום על [[נגסאקי]], נכנעה יפן ללא תנאים, ובכך למעשה באה לסיומה מלחמת העולם השנייה. מאז לא הופעל עוד נשק גרעיני במלחמה.

66,000 איש נהרגו כתוצאה מיידית מהתפוצצות הפצצה ב[[הירושימה]]. 60,000 איש נוספים מתו עד סוף 1945 כתוצאה מפגיעות שגרמה להם הפצצה, ורבבות אנשים נוספים סבלו מנזקי הקרינה [[רדיואקטיביות|הרדיואקטיבית]] במשך שנים רבות.

[[ברית המועצות]] פוצצה את הפצצה הגרעינית הראשונה שלה [[RDS-1]] ב-[[29 באוגוסט]] [[1949]]. תכנון הפצצה התבסס בעיקר על התכנון האמריקאי, שאותו קיבלה ברית המועצות מהמרגל [[קלאוס פוקס]], אך ייתכן שהידע שלה התבסס גם על מתקנים של גרמניה הנאצית, בשטח [[מזרח גרמניה]] לשעבר.

עוצמתה של פצצת ביקוע גרעיני נמדדת ב[[טון TNT|קילוטון TNT]] (בקצרה "קילוטון"). עוצמתה של "[[ילד קטן]]", פצצת האטום שהוטלה על הירושימה, הייתה כ-13 עד 16 קילוטון [[TNT]].

תהליך מקביל המפיק אנרגיה רבה יותר הוא [[היתוך גרעיני]], שבו מתחברים גרעיני אטומים קלים ליצירת אטום כבד יותר, והוא התהליך המניע את [[השמש]] וגם הבסיס לפעולתה של פצצה תרמו-גרעינית המכונה גם "[[פצצת מימן]]".

==היסטוריה==
{{ערך מורחב|היסטוריה של הנשק הגרעיני}}

==נזקים==
הנזקים המיוחסים לפצצות ביקוע גרעיני ולפצצות תרמו גרעיניות הם (בסדר יורד לפי עוצמת הנזק לרקמות אורגניות):

1. [[גל הלם|גל הדף]] (shock wave)

מקובל להניח שבפצצת ביקוע גרעיני "רגילה" (בסדר הגודל של פצצת "ילד קטן") יהיה "הרס מוחלט" (מוגדר כ-80% מקרי מוות – מעל 1 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירה]]) כתוצאה מעוצמת גל ההדף ברדיוס של כ-500 מטר ו"הרס כבד" (מוגדר כ-15% מקרי מוות – מעל 0.3 אטמוספירה) ברדיוס 1 ק"מ. שטחים אלו יגדלו משמעותית אם הפיצוץ יהיה כמה מאות מטרים מעל גובה הקרקע. יחד עם זאת, מקלטים וממ"דים ב[[ישראל]] אמורים לשרוד את רוב ההדף שכן התקן קובע שמבנים אלו עמידים בהדף של מעל 1 [[אטמוספירה]]. כעובדה בנגסקי שרד אדם במקלט הפצצה רגיל, שהיה מרוחק 150 מטר בלבד ממוקד הפיצוץ.

2. [[קרינה תרמית]] (light emission)

כוויות קשות ואף התאיידות של אנשים החשופים וקרובים לפיצוץ, ושריפות מבנים. עוצמת ההרס תלויה בעוצמת גלי השריפות, בטיב הבניה וכדומה.

3. [[קרינה מייננת]] (ionizing radiation)

עוצמת הקרינה קטנה בכמחצית, מדי 150 מטר. הקרינה קטלנית לרקמות וגם כאן הטווח הקטלני נאמד בכמה מאות מטרים, בפצצה מהגודל של "ילד קטן".

4. [[נשורת רדיואקטיבית|נשורת/זיהום רדיו-אקטיבי]] (fallout / radioactive contamination)

הנשורת נוצרת רק אם הפיצוץ היה קרוב מאוד לקרקע. האבק המיונן מתחיל לנשור מהפטרייה בגובה קילומטרים רבים כחצי שעה לאחר הפיצוץ. עוצמת הנזק תלויה במשטר הרוחות ובפצצה מהגודל של "ילד קטן" יכולה להגיע לכ-20 ק"מ. הנשורת נחשבת קטלנית ב-48 השעות הראשונות לאדם ללא הגנה, ולאחר מכן עוצמתה דועכת עד ל-1% מכמות הקרינה הראשונית, אך גם אז אין להישאר יותר מכמה שעות בשטח הנגוע ללא הגנה. הגנה מנשורת פרושה הימנעות משהיה באוויר שבו יש חלקיקי נשורת, הימנעות ממגע במשטחים עליהם שקע אבק נשורת, והימנעות משתיית מים שזוהמו באבק נשורת. שהייה בחדר סגור ששרד את הפיצוץ ומכיל לכל הפחות מים נקיים ואפשרויות סניטריות בסיסיות מגנה מפני נשורת, אך מאחר שיש לאוורר את החדר על מנת להימנע ממוות בחנק או מכת חום ההגנה אינה מוחלטת. ממ"דים בישראל מצוידים במערכת טיהור אוויר שמורידה את הסיכון לאפס. שבועיים אחרי הפצצה ניתן לנוע בחוץ בבטחה כמה שעות – די והותר ליציאה משטח נגוע גם בהליכה.

5. [[פעימה אלקטרומגנטית|דופק (פולס) אלקטרו-מגנטי]] (electromagnetic pulse)

נזק זה אינו גורם לפגיעה ישירה בחיי אדם, אך עלול לגרום לנזק כלכלי ותעשייתי חמור. מערכות מחשב רבות – בין השאר של מערכות חיוניות כגון [[מים]] ו[[חשמל]] – עלולות להינזק עקב הזרם הרגעי העובר במוליכים בעוצמה גבוהה.

==סוגי פצצות==
קיימים שני סוגים של פצצות גרעיניות: [[אורניום]] ו[[פלוטוניום]]. על מנת להרכיב ולהשמיש את חומר הגרעין יש צורך באורניום או פלוטוניום מועשר, טיל גרעיני, [[ראש קרב|ראש נפץ גרעיני]] ו[[מרעום]].

===פצצת אורניום===
על-מנת להרכיב פצצת אורניום יש צורך ב[[אורניום מועשר]] ברמה גבוהה. כדי להעשיר אורניום נדרשת שרשרת [[צנטריפוגה|צנטריפוגות]]. הצנטריפוגה הטובה ביותר היא כזו המסתובבת במהירות גבוהה ככל הניתן, צרה וארוכה – בצנטריפוגות מסוג זה משתמשים האירופאים והאמריקאים. קיימות גם צנטריפוגות רחבות וקצרות – בצנטריפוגות מסוג זה משתמשים הרוסים. [[תוכנית הגרעין האיראנית]] משלבת בין שני סוגי צנטריפוגות אלו ואף כוללת פיתוח של סוג צנטריפוגה חדש, המכונה בשם IR-2.

כמויות האורניום שברמת העשרה גבוהה יותר מתרכזות באזור מרכז הצנטריפוגה ונשאבות על ידי משאבה לצנטריפוגה הבאה בשרשרת, שם אחוז ההעשרה וריכוז האורניום המועשר הרבה יותר גבוה, וכן הלאה לצנטריפוגות הבאות בשרשרת.

===פצצת פלוטוניום===
פצצת פלוטוניום ניתן להרכיב רק בכור [[מים כבדים]], אליו מכניסים צינורות אורניום המתגבשים במים לפלוטוניום.{{הבהרה}}

==מבנה==
===מנגנון ירי===
[[קובץ:Gun-type fission weapon Heb-labels thin lines.svg|שמאל|ממוזער|250px|הדגמת פעולת מנגנון ירי התותח, בפצצה "ילד קטן"]]
מנגנון הירי, המנגנון שבפצצה "[[ילד קטן]]" – שהוטלה על הירושימה, הוא מנגנון שמבוסס על הפרדת החומר הבקיע לשתי מסות תת-קריטיות, וירי אחת מהן אל השנייה למטרת הביקוע. החומר הבקיע במנגנון זה הוא [[אורניום מועשר]] (כלומר אורניום שרובו עשוי מה[[איזוטופ]] הרדיו אקטיבי [[אורניום 235]], אשר באורניום טבעי הוא מהווה אחוז קטן מהרכב החומר שרובו מורכב מ[[אורניום-238]]). את ה[[מסה קריטית|מסה הקריטית]] של האורניום המועשר, מפרידים לשתי מסות תת-קריטיות, בצורה של "קליע" ו"מטרה". שתי המסות נמצאות בקנה ירי, וכדי ליצור את תגובת השרשרת הגרעינית, נורה ה"קליע" אל ה"מטרה", ובכך מתחבר אליה, יוצר מסה קריטית ומתחיל את הביקוע הגרעיני.
יעילות מנגנון הירי נמוכה למדי שכן רק אחוז קטן מהאורניום עובר את תהליך הביקוע הגרעיני, ולמנגנון פוטנציאל גדול לתאונות: התרסקות מטוס, שרפה או [[מכת ברק]] עלולים להפעילו וליצור תגובת שרשרת גרעינית.

===מנגנון קריסה===
[[קובץ:Implosion bomb animated.gif|שמאל|ממוזער|250px|אנימציה של '''מנגנון הקריסה''']]
מנגנון הקריסה, המנגנון שבפצצה "[[איש שמן]]" – שהוטלה על נגסאקי, הוא מנגנון המבוסס על דחיסה של מסה תת-קריטית עד מצב של מסה על-קריטית. החומר המתבקע במנגנון זה הוא [[פלוטוניום]] Pu-239, או אורניום מזוקק U-235. המנגנון מבוסס על ליבת מסה תת-קריטית של פלוטוניום או אורניום, שממוקמת במרכז מסה כדורית של [[חומר נפץ]] רגיל. כדי ליצור את תהליך הביקוע, מוצת בו-זמנית חומר הנפץ שמסביב לליבה, ובכך יוצר לחץ סימטרי עצום אל תוך ליבת הפלוטוניום. ליבת הפלוטוניום נדחסת, וצפיפותה מתגברת עד כדי היווצרות מסה על-קריטית המאפשרת את הליך ביקוע הגרעין. הבעיה בדבר הזה נובעת מהקושי לוודא שתהליך הדחיסה יהיה סימטרי באופן מדויק. דחיסה לא-סימטרית תביא לפליטת מסת הפלוטוניום אל מחוץ לגוף הפצצה, ובכך לשיבוש תהליך הביקוע ולפיצוץ בלתי-יעיל. על הקושי ניתן להתגבר בעזרת מנגנון לו[[ויסות]] עוצמת פיצוץ חומר הנפץ הרגיל עד להשגת גל הדף בסימטריות הרצויה.
מנגנון הקריסה יעיל ובטיחותי יותר ממנגנון הירי, שכן כדי ליצור תהליך ביקוע יש ליצור תהליך דחיסה מדויק מאוד ולא מקרי.

[[קובץ:Fission_bomb_assembly_methods_-_he.svg|שמאל|ממוזער|200px|תיאור סכמטי של פצצת ביקוע גרעיני]]

== ראו גם ==
* [[פצצת מימן]] – פצצה אדירה הרבה יותר, אשר משתמשת בפצצת אטום כמצת
* [[פצצת נייטרון]] – פצצה גרעינית שמפיקה פיצוץ קטן יחסית, אך מקרינה כמות רבה של נייטרונים קטלניים

==לקריאה נוספת==
* ג'ים באגוט, '''הפצצה – ההיסטוריה הסודית של פצצת האטום 1939–1949''', [[ספרי עליית הגג]] ו[[ידיעות ספרים]], 2012

==קישורים חיצוניים==
* יהושע סוקול, [http://www.afna-forum.org/nucl_h.pdf איום גרעיני בהיבט מעשי]
* {{בלדד השוחי|101684|מה ההבדל בין פצצת אטום ופצצת מימן?}}
* עמוס נצר, [https://web.archive.org/web/20160204160302/http://may-8th.com/2015/10/14/hiroshima/ הצל המאיים], [http://may-8th.com/ ה-8 במאי], 14 באוקטובר 2014
* [http://people.howstuffworks.com/nuclear-bomb.htm איך עובדת פצצה גרעינית]
* {{הארץ|וילפרד ברצ'ט|אנשים שלא נפגעו מהפצצה מתים ממשהו שאני יכול לתאר רק כמגפה אטומית|1.1558489|6 באוגוסט 2005}}
* {{הארץ||<!סיקור מיוחד {{!}} פיצוח האטום>|0000017f-e798-d62c-a1ff-fffb8c850000|31 ביולי 2009}}
* {{ynet||ארצות הברית שמה סוף לפצצת האטום החזקה ביותר|4138931|25 באוקטובר 2011}}
* {{מערכות| |נפצי אטום לסוגיהם ופגיעתם|8/106288|101, יוני [[1956]]}}
* {{כלכליסט||14,900 פצצות גרעין מאיימות עליכם; מי מחזיק בהן|3706721|29 בינואר 2017}}
* "[https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=12216 רדיו־אקטיבי]" – תולדות הפצצה האטומית וסיפורה של הפצצה השלישית, בפודקאסט "[https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progId=2019 מינהר הזמן]", [[תאגיד השידור הישראלי|"כאן", תאגיד השידור הישראלי]]
* {{דוידסון|אורי טייכמן|הפצצה הנוראה מכל|sciencepanorama/הפצצה-הנוראה-מכול|6 באוגוסט 2020}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פצצות|ביקוע]]
[[קטגוריה:נשק גרעיני]]
[[קטגוריה:נשק במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:אורניום]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בלדד השוחי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דגל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:דגל/אוקראינה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/איראן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ארצות הברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/בלארוס (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/גרמניה הנאצית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/גרמניה הנאצית (1935–1945) (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/דרום אפריקה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/הודו (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/המדינה הספרדית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/הממלכה המאוחדת (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/הרפובליקה העממית של סין (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ישראל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/לוב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/מצרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/סוריה (1980–2024) (עריכה)
תבנית:דגל/עיראק (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/פקיסטן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/צרפת (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/קוריאה הצפונית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/קזחסטן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/קנדה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/רוסיה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דוידסון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דרושה הבהרה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הבהרה (עריכה)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כלכליסט (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מערכות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נשק גרעיני (עריכה)
תבנית:ערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)

חזרה לדף פצצת ביקוע גרעיני.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פצצת_ביקוע_גרעיני"